ישנה בחיק ילדות
יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת הוא שיר של רבי יהודה הלוי, ממשוררי תור הזהב של יהדות ספרד. השיר הוא שיר קודש שהוא פתיחה לתפילת נשמת; כלומר הפיוט נוסף אל תפילת שחרית בשבתות ובחגים לפני תפלה הפותחת במילים: נשמת כל חי, במספר עדות ישראל. הפיוט בנוי כמונולוג פנימי בין הדובר לנפשו, ובו הדובר מבקש מנפשו להשתחרר מהבלי העולם הזה ולהתקרב לעבודת ה'.
מילות השיר
יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת, לְמָתַי תִּשְׁכְּבִי?[1]/ דְעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְעוֹרֶת נִנְעֲרוּ!
הֲלָעַד יְמֵי השַׁחֲרוּת? קוּמִי צְאִי,/ רְאִי מַלְאֲכֵי שֵׂיבָה בְּמוּסָר שִׁחֲרוּ,
וְהִתְנַעֲרִי מִן הַזְמָן כַּצִפֳּרִים/ אֲשֶׁר מֵרְסִיסֵי לַיְלָה[2] יִתְנַעֲרוּ.
דְאִי כַדְרוֹר לִמְצֹא דְרוֹר מִמַעֲלֵךְ/ וּמִתוֹלְדוֹת יָמִים כְּיַמִּים יִסְעֲרוּ.
הֲיִי אַחֲרֵי מַלְכֵּך מְרַדֶּפֶת, בְּסוֹד/ נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֶל טוּב ה' נָהֲרוּ![3]
תוכן הפיוט
בבית הראשון פונה המשורר אל נשמתו בשאלה רטורית המלווה בנזיפה: את, הנשמה המתרפקת על הילדות, עד מתי תשכבי כביכול בבטן אימך? הלא הנעורים חלפו ואינם.
הדובר מוכיח את הנשמה ואומר לה, ראי, שערות השיבה – בדמות מלאכי המוסר – מעידות על כך שהגיע הזמן להבדיל בין טוב ורע; ועל כן עלייך להתנער מהבלי העולם הזה, כמו שציפורים מתנערות מהטל לאחר הלילה; ועליך לעוף כמו ציפור דרור כדי למצוא חופש ושחרור מחטאי היום יום הסוערים כמו ים.
בבית האחרון הדובר מצווה על הנשמה לחפש את ה' בחברת נשמות שנסחפו אחר טובו של ה'.
באקרוסטיכון חתום שם המחבר – יהודה.
פירושי מילים
- יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת – כינוי מטפורי לנשמה, המציג אותה כשרויה בתקופת הינקות.
- הנעורים כַּנְעוֹרֶת נִנְעֲרוּ – דימוי של הנעורים לפסולת הפשתן, משל לדבר הנעלם בקלות.
- יְמֵי השַׁחֲרוּת – כינוי לתקופת הנעורים. בתוך ההקשר של הפיוט, ימי השחרות מקבלים משמעות מוחשית לימים בהם צבע השיער עדיין שחור לעומת 'מלאכי שיבה' בהם השיער מקבל גוון לבן.
- מַלְאֲכֵי שֵׂיבָה בְּמוּסָר שִׁחֲרוּ – שערות השיבה מוצגות בניסוח מטאפורי במשמעות של שליחים המטיפים מוסר לאדם.
- דְאִי כַדְרוֹר – עופי כציפור.
- לִמְצֹא דְרוֹר – להשתחרר.
- מִמַעֲלֵךְ – במשמעות ראשונה חטא ובמשמעות נוספת למעלה. עופי כציפור להשתחרר מהחטאים ולעוף מעלה.
- תוֹלְדוֹת יָמִים – במשמעות של זמן, הימים העוברים.
- כְּיַמִּים יִסְעֲרוּ – יסערו כמו ים.
- מַלְכֵּך – כינוי לאלוקים.
- סוֹד – חוג אנשים, במשמעות של הפיוט חוג נשמות.
- נָהֲרוּ – נעו בשפע.
רעיונות מרכזיים
- ימי השחרות לעומת ימי הזקנה במשמעות המטאפורית של הבלי העולם הזה לעומת נצחיות העולם הבא.
- הזקנה המתקרבת מחייבת את האדם לחשבון נפש על חייו.
סיכום
הפיוט נכתב על פי האמונה היהודית לפיה העולם הזה הוא כעין הכנה לעולם הבא ובהיות העולם הזה בר חלוף בהשוואה לעולם הבא הנצחי, נדרש היהודי המאמין להשתלמות מתמדת בלימוד התורה ובקיום המצוות. הנעורים המסמלים את הבלי העולם הזה ואת התענוגות החומריים חייבים לפנות את מקומם לחכמה, למוסר, ללימוד תורה וקיום מצוות ומעשים טובים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יהודה הלוי |
 טקסט בוויקיטקסט: ישנה בחיק ילדות |
- דבורה סילברסטון-סיון, ישנה בחיק ילדות – שירו של רבי יהודה הלוי וניתוחו, באתר "דעת", בתוך: מעמקים: כתב עת וירטואלי לספרות ולאומנות 19, תשרי תשס"ט
- ניתוח ספרותי לשירו של ר' יהודה הלוי באתר כפר הנוער אלוני יצחק
- כתבי ר' יהודה הלוי בפרויקט בן-יהודה
הערות שוליים
- ^ על פי הפסוק "עד מתי עצל תשכב" (ספר משלי, פרק ו', פסוק ט').
- ^ על פי מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק ב': "קווצותי רסיסי לילה".
- ^ על פי ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י"א "ונהרו אל טוב ה'".
36285706ישנה בחיק ילדות