רבי יהודה הכהן אבן סוסאן
| מקום פעילות | פאס, מוראביטון |
|---|---|
| נרצח | 1165 (בערך) |
| תקופת הפעילות | מחצית הראשונה של המאה ה-12 |
| תחומי עיסוק | תלמוד והלכה. |
| תפקידים נוספים | דיין |
| תלמידיו | הרמב"ם ואחיו דוד |
| בני דורו | רבי יוסף אבן מיגאש ורבי מימון הדיין |
| שם השושלת | אבן סוסאן |
רבי יהודה הכהן אבן סוסאן (ידוע גם בשם יהודה הכהן; המאה ה-12) - היה רב ודיין בעיר פאס שבמרוקו. לפי חלק מהמקורות היה רבו של הרמב"ם. נהרג על קידוש השם סביב שנת 1165.
ביוגרפיה
רבי יהודה הכהן אבן סוסאן היה דיין בפאס שבמרוקו ונודע בגאונותו בחכמת התורה ובחסידותו. אבותיו הגיעו לפאס מבבל. לפי סיפורו של הכרוניקן רבי סעדיה אבן דנאן, לאחר פטירת רבי יוסף אבן מיגאש, בשנת 1141, התמעטו הישיבות בספרד. רבי מימון הדיין, אבי הרמב"ם, שמע על גדלותו של אבן סוסאן ונסע אליו מקורדובה עם שני בניו: משה - הרמב"ם, ואחיו דוד, והם למדו אצלו במשך תקופה שלא ארכה יותר מ-5 שנים.[1] סביב שנת 1165 הוא נדרש על ידי שלטון האל-מוואחידון להמיר את דתו לאסלאם, ומשסירב, נהרג על קידוש השם. לדברי אבן דנאן, המאורע הזה היה הגורם לעזיבת משפחת הרמב"ם את מרוקו. תיאוריו של רבי סעדיה תואמים למקור נוסף בכתב יד המיוחס לבן דורו של הרמב"ם.[2]
צאצאיו
נכדו הוא רבי יוסף הכהן, שהיה רבו של הפילוסוף והאסטרולוג רבי יהודה בן יוסף אלכרסאני, מחבר הספר "ארון העדות".[3]
צאצאים נוספים של אבן סוסאן כיהנו כרבנים בפאס, לפחות עד לזמנו של רבי סעדיה אבן דנאן – המאה ה-15.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רבי יעקב משה טולידאנו נר המערב עמודים: 33 - 34, 225, (1911)
- חיים זאב הירשברג, "מקומה של אפריקה הצפונית בימי הגאונים" בתוך: חורב יג, ניו יורק, (ה'תשי"ט)
קישורים חיצוניים
- ספר סדר הדורות לרבי סעדיה אבן דנאן, אודות רבי יהודה הכהן אבן סוסאן, באתר: HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ ספרו של אבן דנאן הוא המקור היחיד לידיעה זו, והרב יעקב משה טולידאנו, נר המערב 225 (תרע"א) באתר: HebrewBooks, מטיל בה ספק, משום שלדעתו חכם כמו הרמב"ם, שכתב באותה התקופה את פירושו למשנה, לא היה צריך ללמוד מאבן סוסאן. עם זאת, הוא מעלה את ההשערה שהוא היה תלמיד חבר שלו. טולידאנו מתבסס בין הייתר על זיהוי המוטל בספק, לפיו היה חכם בשם "יהודה הכהן בן פרחון" שהרמב"ם היה איתו במחלוקת ולדעתו מדובר באבן סוסאן, לדעתו הדבר לא יתכן אם אבן סוסאן היה רבו. טולידאנו התבסס גם על תרגום מוטעה של פירוש המשניות מסכת מקואות ד, ד, בו נאמר ש"איש גדול מאוד רב העיון מהמערב... ונהרג על זה באמה ובזרוע", כלומר, נהרג על טעותו בדבר הלכה. היה ברור לטולידאנו שמדובר בר"י אבן סוסאן, ובכך הוא מצא סעד לדעתו כי אבן סוסאן לא היה רבו המובהק, כפי שניתן להבין מאבן דנאן. אך כבר העירו שהתרגום מוטעה ומגוכח, ואין הכוונה להריגה, אלא למלחמה שנלחם אותו החכם כדי להצדיק את דעתו. כן העירו שאותו החכם אינו אבן סוסאן, אלא הוא רבי דונש, שדעתו נזכרה במפורש בשו"ת הר"י מיגאש סימן מט. ראו: י.ל. הכהן פישמן מימון חיי הרמב"ם עמוד קמב (תרצ"ה). אצל רבי יוסף קארו בשו"ת אבקת רוכל סימן נד הגרסה "ונהג בזה באמה ובזרוע". למרות דבריו של הרב טולידאנו, החוקר הירשברג נותן אימון בעדותו של אבן דנאן, ראו: הירשברג בפרק "לקריאה נוספת". ביוגרפים נוספים מקבלים את הסיפור שהרמב"ם למד אצלו. אולם הביוגרף יואל קרמר, בעקבות סאלו בארון, דוחה את האפשרות הזו וקובע שהיא מסתמכת על מקורות מאוחרים (למעלה מ-200 שנה לאחר הרמב"ם) ולא מהימנים. ראו: יואל קרמר, הרמב"ם - ביוגרפיה, רסלינג, 2019, עמ' 91 והערה 287. שם מפורטים הדעות השונות.
- ^ פורסם ב-REJ כרך 4, עמ' 174, מובא גם אצל בן ציון דינור בספרו רמב"ם חייו וספריו, עמ' 8.
- ^ ספר "ארון העדות" באתר: הספרייה הלאומית. בהקדמתו הוא כותב: "ויהיה כאשר הכסף אפס, יצאתי ללכת אל עיר פאס..."
28232749יהודה הכהן אבן סוסאן