רבי אליעזר מטול
| מקום מגורים | טול (אנ'), צרפת |
|---|---|
| השתייכות | בעלי התוספות |
| רבותיו | ר"י הזקן, רבי יצחק הלבן |
| בני דורו | רבי שמשון משאנץ והריצב"א |
| אב | רבי אהרן מבורגנא |
| צאצאים | רבי אהרן מרנשבורג |
רבי אליעזר מטול היה מבעלי התוספות במאה ה־12 וה־13, מן העיר טול (אנ') שבצרפת. חיבר תוספות למסכת ביצה[1]. הוזכר מספר פעמים בשבלי הלקט[2], באגור[3] ובתוספות רבינו שמואל[4].
אביו היה רבי אהרן מבורגנא[5]. תאריכי לידתו ופטירתו אינם ידועים, רק זאת שבשנת ד'תתקצ"ד (1234) הוא כבר מוזכר בספר "ערוגת הבושם"[6] כמי שנפטר[1]. בנו היה רבי אהרן מרנשבורג, מתלמידי הריצב"א ומרבותיו של רבי אליעזר מטוך[7].
היה מתלמידיו של ר"י הזקן[8] וכן של רבי יצחק הלבן[9]. נמנה בין חכמי צרפת אליהם שלח הרמ"ה את השגותיו על הרמב"ם[5]. חבריו היו רבי שמשון משאנץ והריצב"א[5].
פסקיו
כמה מפסקיו התקבלו להלכה, למשל היתר תבואה חדשה של נכרים במקומות הרחוקים מארץ[10]. כן אסר לשחק בשבת בזוג או פרט, משום שדומה למקח וממכר[11]. כמו כן סבר שמותר לטלטל בסיס לדבר האסור לצורך מקומו[12].
הלכה נוספת שנקשרה בשמו נעוצה בתביעתו של רבי אליעזר את רבי חזקיהו מבופרט (אנ') שבמחוז מאיין-קובלנץ[13] בדין תורה, על שעיכב דמי שכירותו כמלמד לבניו, ובנוסף לכך תבע את הפסד הממון שהיה יכול להרוויח אילו פרע בזמן הראוי. מנגד טען רבי אברהם מטול[14] אחיו של רבי אליעזר, שהתשלום בגין האיחור בתשלום הוא ריבית. הראבי"ה לא הסכים לטענה שמדובר בריבית והטיל פשרה ביניהם, אך רבי יצחק מווינה, דן להוכיח שמדובר בריבית ואסור לרבי חזקיהו לשלם את ההפרש[15].
לקריאה נוספת
- שם הגדולים - מערכת ספרים אות ת (יט).
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו אליעזר מטולא", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמודים רח–רט, באתר HebrewBooks, אות תשכה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אביגדור אפטוביצר, מבוא לראבי"ה, פרק ח' - תולדות החכמים, ירושלים תשמ"ד, עמ' 315
- ^ סימן קכ, קכא, רמט ועוד
- ^ סימן תקכא
- ^ קידושין לז עמוד א ד"ה ר' אליעזר
- ^ 5.0 5.1 5.2 רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ב', אות תשכ"ה, חיפה תשכ"ז, עמ' רח.
- ^ לרבי אברהם בן רבי עזריאל רבו של האור זרוע
- ^ הרב משה אייזיק בלוי, על זמירות שבת, בתוך "נחמת דוד", ירושלים תשע"ד, עמ' יא. וראה: אפרים קופפר, תשובות ופסקים, ירושלים, מקיצי נרדמים, תשל"ג, עמ' 273
- ^ מאיר וונדר, אלף מרגליות, בהוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה ומשפחת מרגליות, ירושלים תשנ"ג, עמ' 126
- ^ אשר זיו, בהערות לשו"ת הרמ"א, סימן פו, ירושלים תשל"א, עמ' שס"ז
- ^ כן פסקו המגן אברהם והחק יעקב, אורח חיים סימן תפט סעיף קטן יז וחק יעקב אות כג.
- ^ ספר האגור סימן תקכא, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן של"ח, סעיף ה'.
- ^ שבלי הלקט סימן קכ בשמו
- ^ רבי חזקיהו היה עשיר ופרנס עירו, וחתום על התקנות בעיר בשנות ד'תתק"פ וד'תתקפ"ג
- ^ אף הוא מבעלי התוספות, חברו של הריצב"א.
- ^ אור זרוע, בבא מציעא סימן קפא. בהגהות מיימוניות, בתשובות השייכות לספר משפטים (שבסוף משנה תורה לרמב"ם) סימן טו, מביא שרבי אליעזר עצמו הוא בעל הדעה שאין בזה איסור ריבית, והובא בבית יוסף, וכן דעת רבינו ירוחם, אך לא נפסקה הלכה כמותם.
