רבי חזקיה בן מנוח
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני") נולד סביב ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים[1], נודע על שם ספרו "החזקוני" על חמשה חומשי תורה.
פירושו לתורה נדפס לראשונה בוונציה בשנת ה'רפ"ד בתוך חמשה חומשי תורה עם רש"י וחזקוני, ולאחר מכן בקרמונה (Cremona) בשנת ה'שי"ט (1559). בהקדמתו הוא מספר ששוטט במדינות רבות כדי למצוא פירושים ישרים לתורה, וחיבורו מלוקט מעשרים חיבורים אחרים, שמהם הוציא את המיטב. מאז והלאה נדפס חיבור זה בהוצאות רבות של חמשה חומשי תורה מקראות גדולות.
את חיבורו קרא בשם "חזקוני" על שמו חזקיה, ועל-פי בקשתו בהקדמה לחיבורו מאת קוראיו שיזכרו אותו ויחזקוהו.
בפירושו נמצאים עקבות של פירושיהם של: רש"י, רשב"ם, רבי יוסף בכור שור ועוד. אך אינו מזכיר את שמות הספרים מהם ליקט, למעט רש"י. השפעה מרובה יש לחיבורו של רבי יוסף בכור שור על פירושו, כאשר דרך הפרשנות הפרשנית-מציאותית של בכור שור מאפיינת גם את חזקוני, והוא מרבה להביא ממנו פירושים המנסים לחשוף את הגרעין הריאלי שמאחורי הסיפור המקראי, וכך גם קטעי הגות בטעמי המצוות שנראה שמקורם בחיבורו של בכור שור[2].
החיד"א הוכיח בספרו "שם הגדולים"[3] שחיבור זה קדום הוא, והביא מספר "מנחת יהודה" בכתב יד לר' יהודה בר' אליעזר על החומש ועל רש"י, שהוא ספר ישן נושן, וכתוב בהקדמתו: "אני יהודה ברבי אליעזר יסדתיו שנת ע"ג לפרט האלף הששי לפני מורי רבי הרב רבי אליקים בן הרב רבי מנחם וכתבתי בו דבריו ודברי חזקוני ופשטי רבינו משה מקוצי וכו'". מנוסח הדברים וכן מכך שבעל חיבור זה מצטט את דברי החזקוני בכבוד רב, הוכיח החיד"א שהחזקוני הוא אחד הראשונים.
| תקופת חייו של רבי חזקיה בן מנוח על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- מנחם א. ריקלין, השפעת פירוש רמב"ן על פירוש חזקוני, שמעתין 159–160, תשס"ה, עמ' 48-38.
- יהושפט נבו, יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר’ יוסף בכור שור, סיני צ"א, א/ב, תשמ"ב, עמ' י"ז-כ"ב.
- אברהם אופיר שמש, "הנה יצא המימה" - למסע צייד: הרקע לביאורם של שני פרשנים צרפתיים, תלפיות י"ב, תשס"א-תשס"ב, עמ' 143-138.
- שרה יפת, פירוש החזקוני לתורה: לדמותו של החיבור ולמטרתו, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר א', תשנ"ב, עמ' 111-91.
- יעקב חיים סופר, על ספרים וסופרים, צפונות ד, א, תשנ"ב, עמ' פ"א-פ"ה; ד, ב, עמ' ס"ו-ע"ב.
- יוסף עופר, פירוש החזקוני לתורה וגלגוליו, מגדים ח', תשמ"ט, עמ' 83-69.
קישורים חיצוניים
- פירוש החזקוני בפורמט PDF מתוך אתר דעת
- טקסט מוקלד של פי' החזקוני עם תרגום אנגלית באתר Sefaria
- החזקוני באנציקלופדיית דעת
- "רבי חזקיה בן מנוח", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ש' יפת, פירוש החזקוני לתורה - לדמותו של החיבור ולמטרתו, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים, תשנ"ב, א, עמ' 106-105. הרב דוד הלחמי בספרו חכמי ישראל בערכו כותב ששנת פטירתו היא: ה'נ'
- ^ יהושפט נבו, "יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר' יוסף בכור שור", סיני צא, עמ' יז והלאה
- ^ ספר שם הגדולים - חלק ספרים - מערכת ח אות מו
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • רב שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • רבי יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
31196250חזקיה בן מנוח