רבינו זכאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבינו זכאי
מקום פעילות מצרים
השתייכות תלמידי הרמב"ם
תחומי עיסוק פרשנות הלכות הרי"ף
חיבוריו פירוש רבינו זכאי לגיטין

רבינו זכאי היה אחד הראשונים בארצות המזרח בדור שאחרי הרמב"ם, חיבר פירוש על הלכות הרי"ף.

אודותיו

על רבינו זכאי אין כמעט פרטים ביוגרפיים. מכך שהוא משתמש בפירושו בתרגום לערבית יהודית, ניתן להוכיח כי הוא גר בארצות המזרח. יש הקובעים את מקום מגוריו למצרים, ארצו של הרמב"ם אותו הוא מצטט תדיר[1].

הוא מרבה להשתמש בתורת הרמב"ם, והוא מכנה אותו בכינויי כבוד והערצה. ככל הנראה היה מתלמידיו או תלמידי תלמידיו[2].

חיבורו

רבנו זכאי חיבר פירוש על הרי"ף למסכת גיטין. הפירוש נדפס בשנת ה'תשפ"ב על ידי מכון "ברית ראשונים", בצירוף מבוא ביוגרפי.

קודם להדפסת הספר, פורסמו ממנו קטעים, על ידי הרב צ.י. לרר בקובץ צפונות ח, הרב צ. שרעבי בקובץ מראה הנרות א, הרב ש. גאטעסמאן בקובץ ישורון ז, והרב י. י. פיירמן בקובץ בית אהרן וישראל רי.

החיבור נמצא בכתב יד שכתב רבי ברכות בן שר שלום הכהן, יחד עם פירושו של רבי פרחיה בן ניסים למסכת שבת, רבי חננאל בן שמואל למסכת קידושין, ורבי יהודה אלמדארי למסכתות סנהדרין מכות ועבודה זרה. רבי ברכות הסופר הוסיף לכתב היד הערות והגהות משלו[3].

מציין בספרו למנהג לכתוב בראש הדף את הפסוק[4] "בשם ה' א-ל עולם" כהזכרת שם שמים, מנהג שהיה נהוג אצל הרמב"ם ותלמידיו.

הוא גם משתמש הרבה בפירוש רש"י ואף מעתיקו בלי לציין את המקור[5], הוא מכנהו "נר התלמוד".

במקום אחד בספרו הוא רומז על פירושו למסכת קידושין.

לקריאה נוספת

  • קובץ פירושים לתלמוד ולהלכות הרי"ף, שמחה אסף, קריית ספר כרך כג.
  • פירוש רבינו זכאי למסכת גיטין, הרב צ. י. לרר, צפונות כרך ט.
  • פירוש רבינו זכאי על הרי"ף מסכת גיטין, יצא לאור לראשונה מתוך כתב יד יחיד בעולם. בית שמש: מכון ברית ראשונים, תשפ"ב.
  • רבינו זכאי, מראה הנרות א.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ש. אסף קובץ פירושים לתלמוד ולרי"ף קרית ספר כרך כג עמ' 237
  2. ^ אוצר הגדולים בערכו
  3. ^ הרב יצחק ישעיה וויס במבוא לפירוש רבינו פרחיה ליבמות, קובץ צפונות י, הרב יהודה יחיאל פיירמן, מבוא לפירוש רבינו זכאי תשפ"ב.
  4. ^ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק ל"ג
  5. ^ כדרך רבים ממפרשי הרי"ף