קהיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פוסטאט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קהיר
القاهرة
פוטומונטז' של קהיר
פוטומונטז' של קהיר
מדינה מצריםמצרים מצרים
מחוז מחוז קהיר
תאריך ייסוד 969
שטח 606 קמ"ר
גובה 68 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 9,606,916[1] (1 ביולי 2021)
 ‑ במטרופולין 21,381,869 (1 ביולי 2021)
 ‑ צפיפות 15,850 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2021)
קואורדינטות 30°2′0″N 31°13′0″E / 30.03333°N 31.21667°E / 30.03333; 31.21667
אזור זמן UTC +2
www.cairo.gov.eg(הקישור אינו פעיל, 23.1.2019)

קָהִירערבית: القاهرة (מידעעזרה); בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה. על פי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2021 אוכלוסיית העיר מנתה מעל 9.6 מיליון בני אדם וכ-21.3 מיליון במטרופולין קהיר רבתי - הגדולה ביותר באפריקה, במזרח התיכון, בעולם הערבי והשישית בעולם. האתרים ההיסטוריים של קהיר האסלאמית הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1979 והיא שימשה כבירת התרבות הערבית הראשונה בשנת 1996.

גאוגרפיה

קהיר ממוקמת בצפון מצרים, לגדות נהר הנילוס החוצה אותה ביציאה של הנהר אל הדלתא של הנילוס.

העיר מתחלקת לשני חלקים לא שווים: העיר העתיקה והעיר החדשה. העיר החדשה בנויה בסגנון אירופי מודרני, בתים גדולים, מלונות, בנייני משרדים ועוד, בעוד העיר העתיקה בנויה בצפיפות, ניכרים בה שברי חומות ושרידים עתיקים, יש בה מסגדים רבים מימי הביניים (כשהחשובים ביניהם הם מסגד אל-אזהר, מסגד אבן טולון, מסגד אל-חוסיין ומסגד מוחמד עלי שבמצודת קהיר - ה'סיטאדל'), וכן בניינים גבוהים שחלקם העליון מיועד למגורים וחלקם התחתון - למסחר.

מאז עלייתו של נאצר לשלטון החלה קהיר לגדול במהירות, דבר שהשפיע קשות על התשתיות בעיר שלא עמדו בעומס. קהיר הפכה לעיר צפופה (השנייה בגודלה בעולם) בעלת זיהום אוויר גבוה, עומסי תנועה קשים וכן לכלוך ועוני רב. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, עושים השלטונות מאמצים רבים לפזר את האוכלוסייה מקהיר לערי שדה כמו גם לנסות ולשפר את המצב התברואתי שלה. לאור תוכניות אלו, הורחבו כבישים ונבנתה רכבת תחתית יחסית מודרנית, כמו גם קניונים ובתי מלון מפוארים.

בקהיר מספר אתרים חשובים, חלקם ברמה בינלאומית: המוזיאון המצרי, המוזיאון המצרי הגדול, הפרלמנט, מצודת קהיר (ה'סיטאדל'), שוק חאן אל-חלילי, קהיר העתיקה ובית הכנסת בן עזרא, וכן מתחם הפירמידות בגיזה אשר נמצא בשולי העיר.

היסטוריה

מאז הקמתה של קהיר שימשו סביבותיה וכמה שכונות של קהיר בתור ערי בירה של מצרים. בתקופת השלטון המוסלמי התרחבה העיר ואוחדה יחד עם עוד 4 ערי בירה של מצרים ששכנו באזור.

עיר הבירה הראשונה של מצרים תחת השלטון הערבי הייתה פוּסְטָט אשר נוסדה בשנת 641 על ידי הערבים שכבשו את מצרים באותה תקופה.

העיר קהיר ('אל-קאהִרה' שפירושו "עיר הניצחון") נוסדה בשנת 969 מצפון לפוסטט ובסמוך לערי בירה קדומות כמו גיזה, ממפיס ואון (הליופוליס). קהיר הייתה מקום מושבו של הח'ליף הפאטימי, אולם לא שימשה כבירה עד לשנת 1168 או 1169 כאשר הח'ליף ציווה לשרוף את פוסטט במטרה למנוע את נפילתה בידי הצלבנים.

במהלך השנים, קהיר התרחבה ו"בלעה" ערים סמוכות כולל פוסטט, אולם עדיין מציינים את 969 כשנת הווסדה.

ב-972 נוסד המסגד אל-אזהר, שהפך למרכז דתי מהחשובים בעולם המוסלמי. העיר נשלטה על ידי צלאח א-דין ועל ידי השושלת האיובית החל ב-1171. גם תחת הכיבוש הממלוכי, שהתחיל ב-1250 והסתיים ב-1517, נשארה קהיר עיר הבירה.

ב-22 בינואר 1517 כבשו חיילי האימפריה העות'מאנית את העיר, שנשלטה על ידי העות'מאנים עד 1882, עם הפסקה בין השנים 17981801 כאשר נכבשה על ידי נפוליאון בונפרטה.

בתקופה העות'מאנית חולק האזור לחלקים הנמצאים תחת אחריותו של ביי, הכפוף על פי השיטה הפיאודלית לפאשא השולט על כל מצרים. בקהיר עצמה הושאר כוח יניצ'ארים לשמור מפני מרידה.

הבריטים כבשו את מצרים בשנת 1882, והפכו את קהיר למרכזם השלטוני. העיר התפתחה במהירות, ונבנו בה מבנים רבים בסגנון קולוניאלי בריטי, אשר בולטים בנוף מרכז העיר גם כיום. אף שמצרים זכתה לעצמאות בשנת 1922, חיילים בריטים נותרו בקהיר עד לשנת 1956. בשנת 1933 החלה הפעלה של גשר חדש גשר קסר אל ניל שבנייתו החלה בשנת 1931.

בין השנים 1882–1937 אוכלוסיית העיר גדלה בלמעלה מפי-3, והגיעה לכ-1.3 מיליון בני אדם. בתקופת גמאל עבד אל נאצר המשיך הפיתוח של העיר ופרבריה, נבנתה הכיכר המרכזית מידאן תחריר, ושופרה מערכת התחבורה. קהיר הפכה למרכז הכלכלי העיקרי של צפון אפריקה ומדינות ערב- דבר שהתבטא למשל בהקמת מרכז הליגה הערבית בעיר.

קהיר היא אחת הערים הצפופות. בשנת 1987 בעיר הופעלה רכבת תחתית. היא מגיעה עד לעיר שוברא אלח'ימה שמעשית מהווה פרבר של קהיר.

כיום, בנוסף לחשיבותה הכלכלית העולמית, מהווה העיר גם מרכז תיירותי חשוב (בין היתר בשל קרבתה למתחם הפירמידות בגיזה). עם זאת היא סובלת מצפיפות אוכלוסין, מפקקי תנועה ומזיהום אוויר כבד. כמו כן במהלך שנות ה-2000, בוצעו מספר ניסיונות של קיצונים איסלמיסטים לפגוע בתיירים בעיר, בין היתר כמחאה על מדיניות מדינת ישראל.

בחודש מרץ 2015 הציג נשיא המדינה עבד אל-פתאח א-סיסי לתקשורת דגם של עיר בירה חדשה שתקום ממזרח לקהיר ותכיל מיליון וחצי תושבים כאשר עיקר הפיתוח וההקמה של העיר החדשה יגיע ממדינות המפרץ הפרסי[2].

אקלים

קהיר וכל אזור עמק הנילוס, שוכנת באזור של אקלים מדברי חם ויבש, כשלעיתים יש סופות חול שמגיעות מסהרה ומגיעות לכיוון העיר. הטמפרטורות בחודשים מרץ-מאי הנחשבות לתקופות מעבר היא בין 37.9-47.8 מעלות צלזיוס, ובחורף הטמפרטורה נוחה מאוד עם ממוצע של 30.2-34.2 מעלות צלזיוס. ולעיתים בחורף יורדים גשמים ואף שלגים רבים בתוך העיר. הטמפרטורות באביב וסתיו מגיעה ל-43 מעלות צלזיוס. בספטמבר הטמפרטורה מגיעה ל-43.7 מעלות צלזיוס, באוקטובר הטמפרטורה היא 41 מעלות צלזיוס, בנובמבר הטמפרטורה הוא 37.4 מעלות צלזיוס, ובקיץ הטמפרטורות הן 46.4-43.4 מעלות צלזיוס.

אקלים בקהיר
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°) 31 34.2 37.9 43.2 47.8 46.4 42.6 43.4 43.7 41 37.4 30.2 47.8
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 18.9 20.4 23.5 28.3 32 33.9 34.7 34.2 32.6 29.2 24.8 20.3 27.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 9 9.7 11.6 14.6 17.7 20.1 22 22.1 20.5 17.4 14.1 10.4 15.8
שיא טמפרטורה מזערית (C°) 1.2 3.6 5 7.6 12.3 16 18.2 19 14.5 12.3 5.2 3 1.2
משקעים ממוצעים (מ"מ) 5 3.8 3.8 1.1 0.5 0.1 0 0 0 0.7 3.8 5.9 24.7

אתרים מרכזיים

קהיר ההיסטורית

אתר מורשת עולמית
אוניברסיטת אל אזהר, שבמרכז קהיר המוסלמית
אוניברסיטת אל אזהר, שבמרכז קהיר המוסלמית
אוניברסיטת אל אזהר, שבמרכז קהיר המוסלמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 5, 6
מדינה מצריםמצרים מצרים

היות שמצרים היוותה מאז ומעולם מרכז תרבותי בו נפגשו עמים ודתות שונות, נותר בעיר חותם תרבותי משמעותי. מצרים, ובכללה קהיר, נחשבת ל"מוזיאון פתוח" הודות לאתרים הרבים הפזורים בה ומעידים על עברה ההיסטורי העשיר.

  • המוזיאון המצרי - מקום משכנם של אוצרות מצרים העתיקה. המוזיאון כולל 136,000 פרטים מוצגים. החלל הידוע ביותר במוזיאון הוא "אולם המומיות" הכולל 27 מומיות מלכותיות מימי הפרעונים המצרים.
  • המוזיאון המצרי הגדול - מתוכנן להפתח בשנת 2018 על יד גיזה ועל יד הפירמידות הגדולות ולהציג מוצרים חדשים שהם טרם הוצגו לציבור ורק לאחרונה התגלו. במוזיאון ישנם יחידות שימור ושיקום ארכאולוגי.
  • ח'אן אל חלילי - מתחם הכולל את אחד מאזורי המסחר הססגוניים והקדומים ביותר בעולם, המצוי בקרבת האתרים המוסלמיים המרכזיים בעיר. לצד חלק מהחנויות, מצויים עדיין המפעלים ובתי המלאכה המקוריים בהם מייצרים את הסחורה הייחודית למקום. הבזאר במקום מתוארך לשנת 1382, עת הוקם במקום החאן לצד מרכז מסחרי. בשנת 2005 ו-2009 התבצעו באזור מספר פיגועי טרור שכוונו בעיקר נגד תיירים.
  • קהיר העתיקה - האזור העתיק בעיר כולל את הרובע הקופטי ופוסטאט. באזור זה שוכנים האתרים המוזיאון הקופטי שהוקם בשנת 1910, נמל בבל שהיווה חלק ממפעל המים המצרי הקדום ונועד למדוד את גובה מי נהר הנילוס, כנסיית האחיזה השייכת לקהילה הקופטית ומתוארכת למאה ה-3 לספירה ובית הכנסת בן עזרא בו נתגלתה הגניזה הקהירית בה נחשפו למעלה מ-200,000 מסמכים קדומים של הקהילה היהודית בעיר.
  • מגדל קהיר - מגדל תקשורת המתנשא לגובה של 187 מטר. המגדל הוקם בשנת 1956 ובראשו מצויה מסעדה המשמשת גם כנקודת תצפית מרהיבה על העיר.
  • פארק אל-אזהר - פארק עירוני מודרני שהוקם בשנת 2005 לרווחת הציבור המצרי בקהיר בהשקעה של 30 מיליון דולר. במהלך הקמת הפארק, נחשפו מספר אתרים ארכאולוגים במקום המשתלבים כיום באתרי הפארק. האתר נמצא בקרבת מסגד אל-אזהר ואוניברסיטת אל אזהר וח'אן אל חלילי.
  • כיכר א-תחריר - כיכר מרכזית בקהיר, בכיכר מתנהלות הפגנות רבות ואירועי שמחה לאומיים. הכיכר ממוקמת בסמיכות למרכזי השלטון בקהיר, והתפרסמה רבות בעקבות ההפגנות שנערכו בה בתחילת 2011 והובילו לפרישתו של הנשיא חוסני מובארכ.

תרבות

כלכלה

תחבורה

המוזיאון המצרי הגדול
ערכים מורחבים – נמל התעופה הבינלאומי של קהיר, הרכבת התחתית של קהיר

יהדות קהיר

עוד בזמן פוסטט התיישבו יהודים קראים בקהיר. אמנם היו זמנים שהם סבלו מרדיפות וגזירות קשות, אולם בדרך כלל נהנו מיחס סובלני. קהילת היהודים בקהיר פרחה במאה השתים עשרה, אותה תקופה שבה חי בעיר הרמב"ם. באותה תקופה פעל בית הכנסת אל-מצריון. תחת שלטונם של הממלוכים הידלדלה קהילת קהיר והעיר כמעט נהרסה לחלוטין. כשכבשו הטורקים את קהיר התאוששה העיר וקלטה מגורשי ספרד רבים. במאה התשע עשרה גם הגיעו יהודים רבים מאירופה, ולצד הקהילה הספרדית והקראית קמה גם קהילה אשכנזית. עם חדירת ההשפעה האירופאית, ובעיקר עם הכיבוש הבריטי, השתפר מצבם הכלכלי של יהודי קהיר. בתי מסחר שפתחו קרוב למרכז העיר תפסו מקום משמעותי במסחר העירוני, ומוקד הקהילה יצא מחומות העיר העתיקה.

לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, הגיע מספר היהודים בעיר ל-40,000 והם תפסו משרות ועבודות חשובות בעיר. אך לאחר שהפסידו הערבים במלחמת העצמאות, הם החלו לגזור גזירות קשות על היהודים בקהיר ובמצרים בכלל. במחצית שנות החמישים חלה החמרה נוספת במעמדם של יהודי קהיר עקב תפיסת מרגלים יהודיים לטובת ישראל במסגרת 'עסק הביש' ובעקבות מבצע קדש אז איבדה מצרים חיילים רבים והפסידה למשך כמה חודשים את חצי האי סיני לישראל. עקב האירועים עזבו רוב היהודים את העיר עד למלחמת ששת הימים, וכיום נותרו בעיר רק כמה עשרות יהודים, רובם קשישים.

בקהיר קיימים כיום כתריסר בתי כנסת אשר עומדים על תילם ומשמשים בעיקר כמוקדי תיירות, וכמבנים לשימור. הראשי שביניהם הוא בית הכנסת העתיק 'בן עזרא' שנמצא בקהיר העתיקה, ובו נמצאה הגניזה הקהירית. מסמכים נוספים נתגלו בבית הקברות העתיק של קהיר העתיקה. מרבית המסמכים מצויים כיום במוסדות אקדמיים בבריטניה ובאמריקה. בית כנסת זה משמש מוקד עלייה לרגל לתיירים רבים. בתי כנסת נוספים הם בית הכנסת שער השמיים ברחוב עדלי שבמרכז העיר הפעיל בחלק מהחגים וניתן לבקר בו גם בימים רגילים ובית הכנסת הרמב"ם שנבנה במאה העשירית ושוקם ב-2010. בית כנסת נוסף, אשר משמש את עובדי השגרירות הישראלית, נמצא בשכונת מעאדי, בדרום קהיר. כמו כן קיים בית כנסת לא פעיל בית הכנסת עץ החיים.

מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, ממוקמת ברובע דוקי שבעיר השגרירות הישראלית. למרות הסכמי השלום בין המדינות, כיום מספר התיירים הישראלים בעיר נמוך ביותר.

ערים תאומות

המטרו של קהיר

ראו גם

אוניברסיטת קהיר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

קהיר - תבניות ניווט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35572056קהיר