רבי ישעיה די טראני

רבי ישעיה די טארני

לידה	~1165~1180~ איטליה
פטירה	~1240~1250~
רבותיו	ר' שמחה משפיירא; בעלי התוספות
בני דורו	האור זרוע ואחרים
חיבוריו	תוספות רי"ד על ש"ס בבלי; פסקי הרי"ד; ספר המכריע - השלמה לספר הפסקים; שו"ת הרי"ד; (חידושי הרשב"א על מסכת מנחות); נימוקי החומש על התורה; (פירוש על הנ"ך)

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~). מגדולי ראשוני איטליה, פרשן מקרא, המשנה ומדרשי ההלכה, פרשן התלמוד ופוסק. נודע בעיקר בזכות פירושו המקורי והמקיף לתלמוד.

על מנת ליצור בידול בין שמו ובין שם נכדו - ר' ישעיה ב"ר אליה האחרון (ריא"ז) הוא מכונה בדרך כלל רבנו ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.

השם רי"ד הוא ראשי תיבות רבי ישעיה די טראני, ובכמה דפוסים (לבוב שנת תברך, ושנת ה'תרכט), בהקדמה לתוספות רי"ד כתוב: "תוספות רי"ד מאת רבינו ישעיה דטראני, הראשונים קראו אותו רי"ר ר"ת רבינו ישעיה ראשון".

תולדות חייו

הרי"ד נולד באיטליה, אך למד באשכנז, בישיבתו של ר' שמחה משפיירא, לצדו של ר' יצחק מווינה (בעל ה"אור זרוע"), עמו עמד בקשרי התכתבות גם לאחר חזרתו לאיטליה, כאשר האור זרוע פונה אליו בכבוד רב. באשכנז הושפע רי"ד רבות משיטת הלימוד של בעלי התוספות.

רי"ד חזר לאיטליה ושם הפך לאישיות התורנית המרכזית באזור כולו, וגם מחוצה לו קיבל שאלות. הוא הרבה לנוע ברחבי הארץ ומחוצה לה, ובין היתר היה בוונציה, קושטא, אלכסנדריה, ואף עלה פעמיים לרגל לארץ ישראל: ישראל מ' תא שמע מעריך כי בסביבות 1185-1190 הסתובב הרי"ד בארץ במסלול שהיה מסלול מקובל בקרב תיירים שטיילו באזור, ושלקראת פטירתו עלה ארצה על מנת להיקבר בה, לקראת שנת 1250.

גדלותו נודעה גם ממרחק הדורות, עד שהמהר"ם מרוטנבורג משווה אותו לגדולי הראשונים: ”ובכלל מי ירים ראשו ולבו על גאוני עולם הללו, המאור הגדול רבינו גרשום והגאונים רבינו אלפס והרמב"ם ורבינו ישעיה מטראני. ואל יטעה שום אדם לחלוק עליהם שום חסר לב” (שו"ת דפוס ברלין, סימן של"ט). גם הריבב"ן ותלמידו, שבלי הלקט, מרבים לצטטו בפסקיהם.

בספר האגור מסופר שרבי ישעיה נהג בשבת לשוט בוונציה בסירות המעבר משכונה לשכונה, ונימק שהגוים משיטים את הסירה לצורך עצמם, ולכן מותר לו להצטרף אליהם. אך כמה פוסקים תמהו על מנהגו.

תקופת חייו של רבי ישעיה די טראני על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

חיבוריו

רי"ד כתב פירוש לתורה, "נימוקי החומש", ככל הנראה בצעירותו. את חידושיו לתלמוד, "תוספות רי"ד", חיבר לאחר מכן וכשסיים את פירושו חיבר את פסקיו ("פסקי רי"ד") ואת "ספר המכריע".

תוספות רי"ד

חידושיו לתלמוד נקראים בכתב היד היחיד הקיים בשם "תוספות" (ובשם זה נדפסו), ולא בשם "חידושים", ככינויים של ספרי הפרשנות הספרדיים. על פי י"מ תא שמע, הספר מקיים קווי דמיון לשתי הסוגות ומאידך יש בו תכונות השונות משתיהן:

הספר [מהווה] שלב ביניים בין פרשנות שמגמתה פסיקתית מובהקת, בסגנון ספריהם של הפוסקים האשכנזים הגדולים בני המאה הי"ג אשר אצל מקצתם למד, לבין פרשנות למדנית טהורה, בעלת אופי 'תוספותי' צרפתי, פרשנות 'לשמה', המגלגלת יחדיו סוגיות רבות ומגוונות ל'כדור אחד', בסגנון פלפול בעלי התוספות וסברותיהם המקוריות; ממש כשם שהוא מהווה שלב ביניים בין ספרות התוספות עצמה לבין ספרות החידושים הספרדית, וחוליית ביניים ברורה ביניהם

— הספרות הפרשנית לתלמוד, ח"ב עמ' 177

בשונה משאר חידושי התוספות על התלמוד כדוגמת "תוספות הרא"ש" ו"תוספות רבינו פרץ", "תוספות ישנים" ו"תוספות חד מקמאי", התוספות רי"ד הוא לרוב חידושים עצמאיים ולא אלו המובאים בתוספות שעל התלמוד.

חידושיו של התוספות רי"ד נדפסו במסכתות אחדות על גיליון התלמוד בבלי מהדורת וילנא, ורבי אלחנן וסרמן בהקדמתו לספרו קובץ הערות על מסכת יבמות טוען, שהוא גם מחברו של הספר חידושי הרשב"א על מסכת מנחות. בשיטה מקובצת למסכת בבא קמא מביא פירושים רבים בשם "ר' ישעיה", ובעבר יוחסו הפירושים בטעות לר' ישעיה, אבל באמת הם נכתבו על ידי חכם צרפתי בשם זה המאוחר לרי"ד, ויש שאמרו שהוא ר' ישעיה מוייל, אחיו של ר' יצחק מדורא.

תופעה ייחודית אצלו היא העובדה שחזר על תלמודו והוציא מהדורות נוספות של חידושיו על המסכתות השונות - עד ארבע וחמש מהדורות למסכת. הרי"ד לא היסס לחלוק על הקודמים לו, באמירה שהוא יכול לחלוק עליהם על אף גדלותם, משום שהוא עומד כננס על כתפי ענקים. ביטוי זה, ששמע רי"ד מסביבתו הנוכרית על פי עדות עצמו, נטבע באיטליה זמן לא רב לפני שרי"ד החל להשתמש בו. כחלק מהעזתו לחלוק על קודמיו בחתירתו לאמת, חולק הוא מאות פעמים על חידושיו שלו-עצמו, ולעיתים בחריפות רבה ביותר. את מהדורותיו מספר הרי"ד בקפידה, וכלל בספריו הפניות רבות ממקום למקום וממהדורה למהדורה, ואף לספרים אחרים.

ריבוי המהדורות והחזרות הביא כמה חוקרים למחשבה שספר זה לא נועד לפרסום ולא היה אלא אוסף מחברות חידושים לקראת פרסום הספר העיקרי, הלוא הוא ספר הפסקים. ואולם ישראל מ' תא שמע העיר כי "אין זה הרושם המתקבל מן הספר", והשאיר סוגיה זו בצריך עיון.

פסקי רי"ד

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

שער ספר "בית נתן" (ווינה, 1854); בסופו נדפסו לראשונה פסקי רבי ישעיה מטראני על מסכת ברכות

ספר הפסקים של רי"ד חובר לאחר תוספותיו, ועל כן נחשב לעיקרי יותר, ועם זאת כמעט נשכח מלב לעומת תוספות רי"ד, אשר נלמדות לרוב בבתי המדרש. כתוספותיו היו גם לספר זה מהדורות שונות, ואולם כאן הייתה מהדורה סופית אשר ביטלה את כל המהדורות הקודמות, ועל כן בספר שבידינו, שנערך על פי כתבי יד טובים ועדכניים, נמחה כל זכר לאותן המהדורות. חיבור זה משלב פסקים עם פירושים במזיגה אחת.

דרכו של רי"ד בפסיקת ההלכה בולטת בעצמאות שבה הוא מכריע הלכות מבלי התחשבות רבה בפסיקות הגאונים והראשונים שקדמו לו. יתרה מכזו, אין הוא נרתע מלחלוק על הגאונים, והראשונים הקדמונים, בהם רבנו חננאל, הרי"ף, ורש"י - אותו הוא מכנה בכינוי הכבוד 'המורה'. פעמים רבות מציע הוא פרשנויות ייחודיות לסוגיות התלמוד ופוסק הלכה על פיהן, ובאופן תדיר הוא נותר בדעת יחיד ביחס לשאר הראשונים, כשלעיתים ריא"ז נכדו מתייצב לצידו, ולעיתים אף הוא חולק על סבו. ריא"ז בפסקיו שלו מכנהו 'מז"ה' - ראשי תיבות של מורי זקני הרב.

מכון יד הרב הרצוג הוציא לאור את סדרת ספרי 'פסקי הרי"ד' יחד עם 'פסקי הריא"ז', רוב הכרכים בעריכת הרב אברהם יוסף ורטהיימר.

ספר המכריע

כהמשך לספר הפסקים צורף ספר משלים, "ספר המכריע", שהכיל משא ומתן למדני רב. ובו הוא מתווכח עם גדולי דורו והקודמים לו בהלכה. בשנת תשנ"ח יצאה לאור מהדורה מחודשת של הספר מתוך כת"י בידי מכון 'כתב יד וספר' בעריכת הרב שלמה אהרן ורטהיימר בנו של הרב אברהם יוסף ורטהיימר.

תשובות הרי"ד

ספר השו"ת של הרי"ד מרכז את תשובותיו לשואליו ובו למעלה מחמישים תשובות, חלקם בהלכה למעשה, ורבים מהם ביאורי סוגיות שנשאל עליהם. בשנת תשכ"ז יצא הספר לאור מכת"י על ידי מכון 'יד הרב הרצוג' בעריכת הרב אברהם יוסף ורטהיימר.

התקבלות כתבי הרי"ד

רבים מספרי הרי"ד אבדו ואינם בידינו; תוספות הרי"ד נותרו בכתב יד יחיד, והגיעו אל הדפוס רק במאוחר. עד אז, בקושי נודעו חידושיו מחוץ לאיטליה ויוון. ועם זאת, מאז שנדפסו תוספות הרי"ד בלמברג בשנים ה'תרכ"ב-ה'תרכ"ד (1862 – 1864), התקבל הספר בהתלהבות אצל לומדי התורה, והפך לאחד מן הספרים הקלאסיים בלימוד התלמוד.

ספרי הפסקים איבדו את חשיבותם מאז שנדפסו ספרי הטור והשולחן ערוך, ולא נדפסו עד לאחרונה. ספר המכריע הודפס לקראת סוף המאה ה-18, בזכות ערכו הלמדני. כתבים אחרים, כאמור, לא שרדו את חלוף הדורות ואבדו.

פרשנות המקרא

רי"ד היה פרשן מקרא פשטן ומקורי, ופירושו מצטיין באורכו הקצר יחסית ובחתירתו לפשט ללא פלפולים. אופיינית לו דרך טיפולו בפירוש הפרקים הקשים של יחזקאל העוסקים בבית המקדש השלישי: בניגוד לשאר הפרשנים, הוא נמנע מלפרשם, וכך כתב:

מדות הבית וסדר הקרבנות ומשפט הכהנים האמורים כאן, אין אדם בעולם שיוכל לעמוד על אמיתתם. ואם הקדמונים, שהיו סמוכים לנבואת יחזקאל, בקשו לגונזו מפני שלא יכלו לעמוד על בוריו... ואיך נעמוד אנחנו על אמיתת דבריו? עד אשר יזכֵּינו הבורא לראות המעשים, ואז נתבונן על דבריו

— פירוש ר' ישעיה מטראני ליחזקאל מ, א

הרב אברהם יוסף ורטהיימר נכדו של הרב שלמה אהרן ורטהיימר מחוקרי גניזת קהיר גילה את כתב היד של פירוש הרי"ד לנ"ך בספריה הלאומית בפריז בשנת תשי"ג והוציאו לאור בשלשה כרכים בשנים תשי"ט - תש"ל, בתוספת מבואות.

לפי חלק מהחוקרים (ד"ר מרדכי מרגליות) הפירוש המיוחס לו על הנ"ך לא נכתב על ידו אלא על ידי נכדו.

ראו גם

• יהדות טראני

לקריאה נוספת

• ,Yaron Silverstein, "Palestinian and Babylonian Traditions in Italy and the Outset of the Middle Ages: The Yerushalmi in the Writings of R. Isaiah di Trani (the Rid), The Jews in Italy , Academic Studies, Press, Boston 2019, pp. 64-89
• ישראל מ' תא-שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד, ח"ב, הוצאת מאגנס תשס"ד
• עזריאל רוזנפלד, פסקי הרב ישעיה דטראני, סיני נ"ד, עמ' רצ-שא.
• גרשון ברין, בין ר' ישעיה מטראני לפרשנים הביזנטיים הקדומים, בית מקרא נט (תשע״ד), עמ' 60 - 75
• גרשון ברין, פרשנים ביזנטיים יהודים באלף השני לספירה — עיונים במשנתם של ר׳ טוביה ב״ר אליעזר, ר׳ מנחם ב״ר שלמה, ר׳ ישעיה מטראני ור׳ מיוחס ב״ר אליהו, הוצאת כרמל, ירושלים תשפ״א.
• יוסף סלוטניק פרשנות התלמוד של רבי ישעיה דיטרני הזקן לפי תוספותיו ופסקיו למסכת עבודה זרה ושאר כתביו ההלכתיים באתר ספריית אסיף
• ישראל מ' תא-שמע, רבי ישעיה די טראני וארץ ישראל, שלם - מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה היהודי, ספר רביעי, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"ד

קישורים חיצוניים

• טראני, משפחת חכמים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי ישעיה די טראני", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 973-975, באתר HebrewBooks

ספריו:

• פירוש ר"י מטראני על שיר השירים, באתר "דעת"
• פירוש ר"י מטראני על קהלת, באתר "דעת"
• תשובות הרי"ד, באתר היברובוקס.
• תוספות רי"ד על מסכתות ב"ק, ב"מ, ב"ב, ע"ז, נדה, שבת וחגיגה, באתר היברובוקס.
• תוספות רי"ד על מסכתות עירובין, ר"ה, יומא, סוכה, מגילה, מו"ק, פסחים, ביצה, נדרים ונזיר, באתר היברובוקס.
• תוספות רי"ד על מסכת קידושין, באתר היברובוקס.
• חידושי הרי"ד על מסכת תענית, באתר היברובוקס.
• ספר המכריע, באתר היברובוקס
• פסקי הרי"ד על מסכת חולין, באתר היברובוקס.
• פסקי הרי"ד על מסכת עבודה זרה, באתר היברובוקס.
• פירוש ופסקי הרי"ד על מסכת שבת, באתר היברובוקס.
• פסקי הרי"ד על מזוזה, תפילין וציצית ומסכת סוכה, באתר היברובוקס.
• ישעיה בן מלי טרני (1180?-1250), הזקן די, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39172118ישעיה די טראני