דונלד טראמפ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דונלד טרמפ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בנשיא ארצות הברית ה-45. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו דונלד טראמפ (פירושונים).
המונח "טראמפ" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו טראמפ (פירושונים).
דונלד טראמפ
Donald Trump
דונלד טראמפ, אוקטובר 2017
דונלד טראמפ, אוקטובר 2017
לידה קווינס, ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא דונלד ג'ון טראמפ
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
עיסוק משקיע, יזם, סופר, איש טלוויזיה ופוליטיקאי
מפלגה המפלגה הרפובליקנית (1987–1999, 2009–2011, 2012–הווה)
מפלגות קודמות:
המפלגה הדמוקרטית (עד 1987, 2001–2009)
עצמאי (2011–2012)
המפלגה הרפורמיסטית (1999–2001)
בת זוג איוונה טראמפ (1977–1990)
מרלה מייפלס (1993–1999)
מלאניה טראמפ (2005–הווה)
https://www.donaldjtrump.com/
נשיא ארצות הברית ה־45
20 בינואר 2017 – 20 בינואר 2021
(4 שנים)
סגן מייק פנס

דונלד ג'ון טראמפ (באנגלית: ; נולד ב-14 ביוני 1946), הוא פוליטיקאי, איש עסקים, יזם בנייה ולשעבר מפיק ומנחה ריאליטי אמריקאי, שכיהן כנשיא ארצות הברית ה-45 בין השנים 2017–2021.

טראמפ הוא בעלים של התאגיד "ארגון טראמפ" ("The Trump Organization"), והמייסד של חברת "Trump Entertainment Resorts", העוסקת בבנייה, בהפעלת בניינים, בתי קזינו, מתקני תרבות ובתי מלון ברחבי העולם. אורח חייו הראוותני, כמו גם כמה מיוזמותיו המפורסמות הנושאות את שמו[א], הפכו אותו לידוען בעשורים האחרונים של המאה ה-20. בראשית המאה ה-21 היה גם לאישיות טלוויזיונית מפורסמת בזכות תוכנית מציאות פופולרית בהפקתו והנחייתו בשם "המתמחה", אשר שודרה בשנים 2004–2015. בבחירות המקדימות לקראת בחירות לנשיאות ב-2016 נבחר למועמד המפלגה הרפובליקנית תוך שינוי אופי המפלגה משמרני לפופליסטי-ימני, המכונה על שמו – טראמפיזם. בבחירות עצמן גבר על יריבתו הילרי קלינטון מהמפלגה הדמוקרטית.

עם כניסתו לתפקיד מיהר טראמפ לחתום על שורת צווים נשיאותיים, בהם הצו שאסר כניסה והגירה של אזרחים מכמה מדינות בעלות רוב מוסלמי לאחר שכינה את מדינתם כמדינות "מועדות לטרור". צווים אחרים נגעו להפחתת רגולציות על עסקים והגנת הסביבה, לצד קידום חקיקה של הורדת מיסים מסיבית. במדיניות חוץ קידם מדיניות בדלנית שאותה הגדיר "אמריקה תחילה": הוא פרש ממשא ומתן בשותפות הסחר הטראנס-פסיפית ומהסכם פריז העוסק בשינויי האקלים, הטיל מכסי יבוא שעוררו מלחמת סחר עם סין, והוציא את כוחות ארצות הברית ממלחמת האזרחים בסוריה. יחסו לישראל תואר כחיובי ביותר, בין השאר כשהכיר בירושלים כבירת ישראל ובריבונות ישראל ברמת הגולן, קידם את הסכמי אברהם לנורמליזציה ביחסים בין ישראל למספר מדינות ערביות, ונקט קו תקיף נגד איראן, בין היתר כשפרש מהסכם הגרעין עם איראן וכשהורה לחסל מספר בכירים בכוחותיה.

טראמפ התמודד לקדנציה שנייה בבחירות לנשיאות 2020, אך הפסיד למועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן[1]. לפני[2], במהלך ואחרי יום הבחירות, טראמפ ורפובליקנים רבים אחרים עסקו בניסיון אגרסיבי וחסר תקדים[3][4] להפוך את תוצאות הבחירות ולערער על הלגיטימיות שלהן, תוך טענה להונאת בחירות נרחבת. עוד לפני הבחירות סירב טראמפ להתחייב כי יקבל את התוצאה אם יפסיד. הוא ותומכיו הפיצו תאוריות קונספירציה, ניסו להשפיע על תהליך ספירת הקולות במדינות מתנדנדות, להחרים מכונות הצבעה, להשפיע על פקידים במשרד המשפטים, ובמשרד ההגנה ובצבא להתערב בבחירות, ובניסיונות לשבש את הליך ספירת האלקטורים בבירה. בסופו של דבר התקיימה הסתערות של תומכי טראמפ על הקפיטול[5][6][7]. פעולות אלה, תוארו על ידי גורמים רבים כניסיון הפיכה[2][8][9]. חרף דחייה של טענותיו בבתי המשפט, טראמפ המשיך לטעון שהוא ניצח בבחירות ושכהונתו השנייה כנשיא נגנבה ממנו במרמה[10].

טראמפ הוא הנשיא האמריקאי הראשון שנעצר, והוא הנשיא הראשון שנשפט ויישפט הן בבית משפט מדינתי על זיוף מסמכים עסקיים, והן בבית משפט פדרלי על החזקת מסמכי מדינה מסווגים[11][12]. ב-2 באוגוסט 2023, הוגש כתב אישום נגד טראמפ באשמת ניסיונות להטות את תוצאות הבחירות בשנת 2020[13]. טראמפ הואשם בקשירת קשר להונאת ממשלת ארצות הברית, בהדחת עדים ובקשירת קשר נגד זכויות אזרח[14]. ארבע מדינות, בהן ג'ורג'יה, ניו יורק, מקיימות הליכים פליליים נגד טרמאפ ועוזריו. מדינות אחרות כמו קולורדו ומיין קידמו פסיקות שאוסרות עליו מלרוץ לנשיאות בתחומן בגלל תרומתו לניסיון ההפיכה. אך בית המשפט העליון פסל את הפסיקה בטענה שרק בית הנבחרים יכול לפסול מועמד בשל טענות אלו. במאי 2024 הורשע בבית משפט בניו יורק בזיוף מסמכי תאגיד על מנת להסוות תשלום דמי שתיקה.

טראמפ הוא המועמד הרפובליקני בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2024[15].

ראשית חייו ומשפחתו

טראמפ נולד בניו יורק למשפחה ממוצא גרמני-סקוטי, חברת הכנסייה הפרסביטריאנית האמריקנית (אנ'). סבו מצד אביו, פרידריך טראמפ, נולד בקלשטאט (אנ') שבממלכת בוואריה (בהמשך התמזגה לתוך הקיסרות הגרמנית), היגר לארצות הברית ב-1885, ואינגלז את שמו הפרטי לפרדריק כשקיבל אזרחות אמריקאית ב-1892. בתקופת הבהלה לזהב ב-1897 בנה פרדריק שלוש מסעדות ומלון בדרכם של כורי הזהב שנהרו לקלונדייק שבקנדה, וכך הרוויח את הונו הראשון. הוא חזר לעיר מולדתו ב-1902, פגש את שכנת הילדות שלו, אליזבת (לבית קרייסט), ונישא לה. הם עברו לעיר ניו יורק באוגוסט באותה שנה. בשל געגועי אליזבת למולדתה, חזרה המשפחה למקום הולדתם. כשחזרו, קבעו הרשויות הגרמניות שפרדריק היגר לארצות הברית כדי להימנע מתשלומי מס ומשירות צבאי בצבא הקיסרות הגרמנית, וכן שהפר חוק שאוסר על הגירה לאמריקה הצפונית. בעקבות כך בוטלה אזרחותו הגרמנית. ערעוריו נכשלו, ובשנת 1905 חזר בלית ברירה עם משפחתו לארצות הברית[16].

פרד טראמפ, אביו של דונלד טראמפ

אביו של דונלד, פרד טראמפ, נולד ב-11 באוקטובר 1905 בקווינס. כשהיה בן 15, נכנס לנעליהם של הוריו בעסקי הנדל"ן, והקים עם אמו את הארגון "Elizabeth Trump & Son". כשהיה פרד בן 22, הארגון הפך לחברה. בשנות ה-20 בנה דירות בקווינס, שנמכרו במחיר זול לתקופתן. במהלך מלחמת העולם השנייה בנה פרד צריפים לצורכי המאמץ המלחמתי, ולאחר המלחמה התרחבו פעולותיו והוא בנה בתים למשפחות של ותיקי המלחמה. בתחילת שנות ה-30 הכיר פרד את מרי מקלוד, שהיגרה עם משפחתה הסקוטית מהממלכה המאוחדת[17]. השניים נישאו בינואר 1936 בטקס שנערך בכנסייה פרסביטריאנית.

הזוג התגורר בשכונת ג'מייקה, אשר ברובע קווינס, ניו יורק. ב-5 באפריל 1937 ילדה מרי טראמפ את בתם הראשונה, מריאן טראמפ (אנ') (1937–2023) ואחריה את פרדריק ג'וניור (1938–1981), אליזבת (נולדה ב-1942), דונלד (נולד ב-1946) ורוברט (1948–2020). האח הבכור, פרד טראמפ ג'וניור, מת מאי-ספיקת לב בעקבות שתייה מופרזת ואלכוהוליזם ב-1981 בגיל 43; הוא נכנס לעסק המשפחתי, הסתכסך עם אביהם התובעני ועזב כדי להיות טייס בחברת תעופה; דונלד טראמפ ייחס את ההימנעות שלו מאלכוהול ומעישון לגורלו של אחיו. אחיו הצעיר של טראמפ, רוברט, נכנס גם הוא לעסק המשפחתי והפך למנהל. רוברט טראמפ נפטר באוגוסט 2020[18]. האחיות טראמפ לא עודדו להיכנס לחברה על ידי אביהן, שנפטר ב-1999. מריאן טראמפ-בארי כיהנה כשופטת בכירה בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה עבור הציר השלישי, המכסה את דלאוור, ניו ג'רזי ופנסילבניה; תפקיד אליו מונתה בידי הנשיא ביל קלינטון[19]. אליזבת טראמפ-גראו עבדה כעוזרת מנהלית בבנק[20].

תחילת דרכו ולימודיו

דונלד טראמפ נולד ב-14 ביוני 1946 לפרד ולמרי טראמפ בקווינס. בילדותו, שיתף אותו אביו לעיתים תכופות בהחלטותיו העסקיות ואף נתן לו לעזור לפועלים בבניית המבנים. בצעירותו רצה להיות שחקן בייסבול מקצועי. בגיל 13, בשל בעיות משמעת, החליט אביו להכניסו לתוכנית של האקדמיה הצבאית בניו יורק, שבה למד במשך 5 שנים[21]. הוא מונה שם לתפקיד קפטן של מחלקה ולקצין אימונים של גדוד, וצעד בראש מצעד צבאי במנהטן לציון יום קולומבוס ב-12 באוקטובר 1963[22]. בעודו בקולג' היה מעורב בפרויקטים של חברת הנדל"ן של אביו. הוא הופקד על פתיחה מחדש של מתחם דירות בסינסינטי שבאוהיו, שרכש אביו ב-1962. ב-1972 מכר טראמפ את המתחם בסכום של 6.75 מיליון דולר.

טראמפ באקדמיה הצבאית בניו יורק, 1964

באוגוסט 1964 החל ללמוד באוניברסיטת פורדהם (אנ') בניו יורק. בשנתו השלישית עבר ללמוד כלכלה בבית הספר וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה, לימודים שסיים ב-1968[23]. בעת לימודיו קיבל זימון להתגייס לצבא ארצות הברית במסגרת הגיוס הנרחב למלחמת וייטנאם, אך קיבל פטור בשל לימודיו האקדמיים ומסיבות רפואיות[24]. בשנת 1966, הוא נחשב כשיר לשירות צבאי על סמך בדיקה רפואית, וביולי 1968 סיווג אותו ועד גיוס מקומי ככשיר לשרת. באוקטובר 1968, הוא סווג 1-Y: דחייה רפואית מותנית, ובשנת 1972, הוא סווג מחדש בתור 4-F עקב דורבנות עצמות (אקסוסטוזיס[25]) ברגלו, מה שפסל אותו לצמיתות משירות בצבא האמריקאי[26].

חיים פרטיים ומשפחה

טראמפ נשוי בפעם השלישית, למלאניה קנאוס טראמפ, אמריקאית-סלובנית ילידת יוגוסלביה. אשתו השנייה הייתה מרלה מייפלס, ואשתו הראשונה הייתה איוונה זלניצ'קובה. טראמפ נטבל, חונך (בילדות נשלח בידי הוריו לבית ספר של יום ראשון) ואושרר כפרסביטריאני. במהלך שנות השבעים הצטרפה משפחתו אל כנסיית השיש הרפורמית של מנהטן (אחת מהכנסיות הפרוטסטנטיות הראשונות שהוקמו באמריקה הצפונית, נוסדה ב-1628). נורמן וינסנט פיל היה לכומר משפחת טראמפ עד פטירתו ב-1993 וטראמפ הגדיר אותו בתור מנטור שלו[27]. ב-2020 הודיע שאינו מזדהה עוד עם הכנסייה, ורואה את עצמו כנוצרי בלתי-זרמי[28]. טראמפ אב לחמישה ילדים. שלושה ילדים נולדו לו מנישואיו הראשונים לאיוונה.

  • בתו איוונקה טראמפ התגיירה בגיור אורתודוקסי לפני נישואיה לג'ארד קושנר[29]. היא מילאה את מקום אביה בעסקי הקבוצה במהלך המירוץ לנשיאות 2016. איוונקה סייעה גם לניהול הקמפיין ונשאה נאומי תמיכה בו במספר מדינות בארצות הברית.
  • בנו הבכור דונלד טראמפ ג'וניור, היה נשוי לוונסה היידון והתגרש ב-2018[30][31].
  • בנו אריק, משמש כסגן מנהל בחברה שלו.
  • בתו טיפאני, מאשתו השנייה, מרלה[32]. נישאה בנובמבר 2022 למיליארדר מייקל בולוס[33].
  • בנו בארון ויליאם, יליד 2006, מאשתו מלאניה.
פרד טראמפ
 
מרי טראמפ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איוונה טראמפ
 
דונלד טראמפ
 
 
 
מרלה מייפלס
 
 
מלאניה טראמפ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דונלד טראמפ ג'וניוראיוונקה טראמפ
 
ג'ארד קושנראריק טראמפטיפאני טראמפבארון טראמפ
 


הונו ונכסיו

טראמפ הוא ככל הנראה הנשיא המיליארדר הראשון של ארצות הברית, ובפרט העשיר ביותר[34]. היקף הונו המדויק אינו ידוע ונתון במחלוקת. ב-2005 ראה אור ספרו של טימותי אובריאן "TrumpNation: The Art of Being The Donald". בספר נכתב כי שווי הונו ונכסיו של טראמפ מסתכם ב-150 עד 250 מיליון דולר, וכי הוא "מיליונר" ולא "מיליארדר", כפי שטוען טראמפ. בתגובה, הגיש טראמפ תביעת הוצאת דיבה נגד המחבר. ב-17 ביולי 2009 דחה בית המשפט העליון של מדינת ניו ג'רזי את התביעה, וקבע כי אובריאן לא הוציא את דיבתו של טראמפ כשטען כי שווי הונו ונכסיו נמוך בהרבה מאשר טראמפ טוען. בית המשפט לא דן בשאלת היקף הונו האמיתי של טראמפ.

באוקטובר 2016 העריך המגזין "פורבס" את הונו ונכסיו של טראמפ בסכום של 3.7 מיליארד דולר, ירידה של 800 מיליון דולר לעומת השנה הקודמת[35]. טראמפ עצמו העריך ביוני 2015 כי הונו נאמד בכ-8.7 מיליארד דולר. טראמפ מעולם לא חשף רשמית את רישומי המס שלו, כך שלא ניתן לדעת בוודאות בכמה מוערך הונו[36]. באפריל 2020 העריך המגזין את הונו ב-2.1 מיליארד דולר[35]. במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב-2016 חשף הניו יורק טיימס חלק מטפסי המס של טראמפ בשנת 1995 שמהם עלה כי הוא הפסיד 916 מיליון דולר באותה שנה[37]. הדבר אפשר לו לנכות הפסדים אלה במהלך השנים הבאות ולהימנע מתשלום מס. במהלך אחד מהעימותים הנשיאותיים אמר טראמפ שלא שילם מס כי הוא חכם[38]. ב-28 בספטמבר 2020 פרסם הניו יורק טיימס כי טראמפ שקוע בחובות של 421 מיליון דולר, כי בשנים 2016–2017 שילם מס הכנסה לאומי בסך 750 דולר, וכי ב-10 מתוך 15 השנים האחרונות לא שילם מס הכנסה כלל[39].

קריירה

קריירה עסקית

מלון טראמפ בלאס וגאס שחלונותיו מחופים בזהב 24 קרט
דונלד טראמפ לוחץ את ידו של נשיא ארצות הברית בזמנו, רונלד רייגן, בביקור בבית הלבן, 1987

לאחר הלימודים המשיך בפעילות בחברת הנדל"ן של אביו, שהתמקדה בהשכרה למעמד הביניים בברוקלין, קווינס וסטטן איילנד. ב-1971 עבר למנהטן. הוא הפך באותה שנה ליו"ר החברה ושינה את שמה לארגון טראמפ. הוא החל לעבוד על פרויקטים גדולים יותר, כשהוא משתמש בעיצוב אדריכלי ראוותני. הוא זכה לתשומת לב ציבורית לראשונה כשהואשם ב-1973 על ידי מחלקת המשפטים של ארצות הברית בהפרות של החוק לדיור הוגן (Fair Housing Act), על הפעלה וניהול של 39 בניינים. טראמפ דחה את ההאשמה, וטען כי היא נובעת מגודל החברה, ומן הרצון לאלץ אותה להשכיר למקבלי קצבת רווחה. בשנת 1975 הגיעו הצדדים להסכם פשרה בנושא[40].

בין הפרויקטים שבהם היה מעורב כלולים מגדל טראמפ ומגדל טראמפ העולמי בניו יורק, בניין טראמפ בניו יורק שאותו רכש ושיפץ, טראמפ פארק אווניו שהסב לבניין דירות למגורים, מלון וקזינו טראמפ פלאזה, מלון וקזינו טאג' מהאל ומלון וקזינו טראמפ קאסל באטלנטיק סיטי, מלון פלאזה בניו יורק אותו רכש ב-1988 ומכר ב-1995, מלון טראמפ בלאס וגאס, אתר הנופש מאר-א-לאגו בפאלם ביץ' וכן אתרי נופש ומגרשי גולף בעולם. שש פעמים לאורך הקריירה שלו נקלעו חברות בבעלותו לחדלות פירעון ונכנסו להליכי פירוק[41]. ב-1983 רכש את קבוצת הפוטבול ניו ג'רזי ג'נרלס מליגת ה-USFL. הוא פעל לקידום הליגה כמתחרה משמעותית של ליגת ה-NFL והוביל תביעת נזיקין נגד ה-NFL על בסיס הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים. מאמציו לא נשאו פרי והליגה חדלה לפעול ב-1986[42].

מיזם נוסף של טראמפ היה "אוניברסיטת טראמפ" שבמסגרתה הועברו סמינרים בנושאי נדל"ן. נגד המיזם ונגד טראמפ עצמו הוגשו מספר תובענות ייצוגית וכן תביעה ממחלקת החינוך של מדינת ניו יורק באשמת שימוש בלתי חוקי בשם "אוניברסיטה" והונאת הלקוחות. התביעות הסתיימו לאחר בחירתו לנשיאות בפשרה שבמסגרתה הסכים טראמפ לשלם 25 מיליון דולר לסטודנטים ולמדינת ניו יורק[43]. בשנת 1995 הוא הקים תאגיד הנפט טראמפ שתוך זמן קצר עברה לעסוק במחצבות במדגסקר ואחר כך בתחומים אחרים.

בטלוויזיה ובקולנוע

טראמפ הופיע במספר סרטי קולנוע בהופעות אורח בתפקיד עצמו. על משחקו באחד מהם זכה ב-1990 בפרס פטל הזהב לשחקן המשנה הגרוע ביותר[44].

עמדות פוליטיות

מדיניות חוץ לפני היבחרו לנשיאות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לפני בחירתו לנשיאות, טען טראמפ מספר פעמים כי על ארצות הברית להתמקד בעיקר בבעיותיה הפנימיות ולא להיות "השוטר של העולם". בנוסף, אמר טראמפ כי ארצות הברית לא הייתה צריכה להתערב בנעשה בעיראק, אך אם כבר הם שם, אסור היה לצאת בלא להותיר ולו חייל אחד על הקרקע וליצור ואקום שלטוני חמור.

במהלך קמפיין הבחירות שלו אמר טראמפ כי יצפה מהמדינות המקבלות סיוע כספי מארצות הברית להחזיר את הכסף וכשנשאל לגבי ישראל ענה: "אפילו ישראל"[45]. מאוחר יותר חזר בו מדבריו לגבי ישראל. המודאגות העיקריות מהתבטאות זו היו קוריאה הדרומית, שנתמכת כלכלית וצבאית על ידי האמריקנים כנגד אויבתה מצפון, ומדינות המפרץ הפרסי שמהוות בעלות ברית ומוצב קדמי עבור ארצות הברית. כמו כן, במהלך קמפיין הבחירות שלו, אמר טראמפ כי הוא מאמין בשיתוף פעולה עם רוסיה ונשיאה ולדימיר פוטין. בעקבות התבטאות זו, האשימו מתנגדיו של טראמפ כי הוא מיודד עם פוטין וכי רוסיה עושה מאמצים לסייע לבחירתו לנשיאות. הן רוסיה והן טראמפ דחו טענות אלה.

טראמפ גם הביע רצון בהקשחת המדיניות כלפי סין, ואמר שהוא רואה בה איום גדול על ארצות הברית. בנוסף לכך הביע טראמפ התנגדות להסכם הגרעין האיראני וסגנו מייק פנס אף טען כי טראמפ יקרע אותו אם ייבחר לנשיאות. בנושא הישראלי, טראמפ הביע את תמיכתו בישראל כשאמר שהוא מחויב לה והבטיח להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים שאותה כינה "בירתו הנצחית של העם היהודי"[46]. טראמפ לא הביע בפומבי התנגדות לבנייה בהתנחלויות או תמיכה ברעיון שתי המדינות לשני עמים, אדרבא, הוא התגאה בכך שסעיפים אלו הורדו ממצע המפלגה הרפובליקנית לבחירות, אך מנגד השתמע מדבריו כי ייגש לסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה נייטרלית. הוא חזר בו לאחר ביקורת שנמתחה עליו מצידה של קלינטון ואמר כי יתמוך בישראל באופן בלתי מסויג.

מדיניות פנים וכלכלה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

טראמפ מתנגד להגירה בלתי חוקית לארצות הברית, במיוחד הגירה מגבול מקסיקו ושל מהגרים ופליטים מוסלמים ממדינות ערב, כגון פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה[47]. על מנת למנוע חדירה, הוא התחייב לבנות חומה לאורך הגבול עם מקסיקו[48], שמקסיקו תשלם על בנייתה (המכונה "חומת טראמפ"). בנוסף התחייב טראמפ לבטל את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה (המכונה אובמה-קר), מפעלו המרכזי של הנשיא הקודם ברק אובמה, ולהחליפו בתוכנית ביטוח בריאות אחרת[49]. הוא דוגל בהגדלת התקציב של צבא ארצות הברית, ובהגדלת הסיוע לחיילים משוחררים. טראמפ תומך במדיניות של שימוש עצמאי במקורות אנרגיה, ומתנגד לתלות אמריקאית באנרגיה של מדינות אחרות, וזאת במטרה ליצור משרות חדשות עבור העם האמריקני. הבטיח לבצע קיצוץ נרחב במיסים לכל שכבות האוכלוסייה, יחד עם השקעה נרחבת בתשתיות.

טראמפ מתנגד להפלות, למעט מקרים של תקיפה, גילוי עריות ובנסיבות המסכנות את בריאות האם[50][51]. ב-24 בינואר 2020 נאם בעצרת השנתית נגד הפלות "March for life" (אנ'), והפך לנשיא הראשון שעשה זאת[52]. לדבריו, היה מחויב למנות שופטים "פרו-חיים", והתחייב בשנת 2016 למנות שופטים שיהפכו "אוטומטית" את פסק הדין רו נגד וייד הקובע כי כל חוק האוסר על הפלה מלאכותית סותר את חוקת ארצות הברית בשל הפגיעה בזכות להליך הוגן[53]. טראמפ מתנגד ללגליזציה של סמים קלים, למעט קנאביס רפואי בעוד שממשלו נקט עמדה מתנגדת לקנאביס וביטל את המדיניות מתקופת אובמה שסיפקה הגנה על מדינות המאפשרות חוקי לגליזציה[54]. הוא תומך בעונש מוות ובשיטות עינויים מסוימות[55][56].

יחסו לישראל וליהדות

הנשיא טראמפ מתפלל בכותל המערבי בעת ביקורו הנשיאותי בישראל במאי 2017.

ב-1979 נמנה טראמפ עם התורמים לקרן קיימת לישראל לפרויקט יצירת התשתיות לישובי חבל שלום, שהוקמו בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים[57]. ב-1983 הוענק לטראמפ "פרס עץ החיים" (אנ') של קרן קיימת לישראל על תרומתו יוצאת הדופן למען יחסי ארצות הברית–ישראל[58][59]. בינואר 2013 פרסם טראמפ סרטון תמיכה בראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, במהלך הקמפיין שלו לבחירות לכנסת ה-19, ובו אמר טראמפ "ראש ממשלה חזק זו ישראל חזקה"[60]. ב-2015 הוענק לטראמפ "פרס החירות" בטקס הגאלה של העיתון היהודי אמריקאי "אלגמיינר ג'ורנל", לאות הוקרה על תרומתו של טראמפ ליחסי ארצות הברית–ישראל, שם נאם "יש לי חברים רבים בישראל"[61]. באותו טקס נשאל טראמפ גם על נכדיו היהודים, וענה "לא רק שיש לי נכדים יהודים, גם יש לי בת יהודייה (איוונקה) ולכבוד גדול הוא לי [...] זה לא היה מתוכנן מראש, אך אני מאוד שמח שזה קרה"[62].

במרץ 2016 נאם טראמפ בוועידת איפא"ק והכריז על כך שבכל הסכם בנוגע לישראל יש להכיר בה כמדינת העם היהודי. לאחר מכן התחייב שיעביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, שאותה הגדיר "בירת הנצח של העם היהודי", הבטחה שקוימה ב-14 במאי 2018. באותו יום אמר גם כי ישראל צריכה לשלם עבור הסיוע הביטחוני[63]. ביולי באותה שנה הכריז טראמפ כי המצע של מפלגתו הוא "הכי פרו-ישראלי אי פעם"[64]. בדצמבר 2019 חתם טראמפ על צו נשיאותי המאמץ הגדרה רחבה יותר של אנטישמיות, הכוללת גם ביקורת לא הוגנת כלפי ישראל. הגדרה זו אמורה להנחות גורמים פדרליים בבואם לקבוע אם מעשה מסוים הוא אנטישמי, ובכך יכולה להשפיע, בין השאר, על החלטות למימון ממשלתי לאוניברסיטאות אם ייקבע שלא עשו מספיק למיגור אנטישמיות[65].

היחסים בין טראמפ לבנימין נתניהו עלו על שרטון לאחר שנתניהו בירך את ג'ו ביידן על זכייתו בנשיאות בבחירות 2020 בעיצומו של ניסיון תהליך ערעור התוצאות על ידי טראמפ[66]. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הרבה טראמפ לבקר את נתניהו בפומבי על אחריותו לפרוץ המלחמה[67].

המרוץ לנשיאות 2016

מסע הבחירות לנשיאות 2016

ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016

מועמדות המפלגה הרפובליקנית

סמליל קמפיין טראמפ בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית

טראמפ היה חבר במפלגה הדמוקרטית עד 1987. לאחר מכן היה חבר במפלגה הרפובליקנית עד שנת 1999. מאז עד שנת 2001 תמך במפלגה הרפורמיסטית האמריקאית. בשנת 2001 שב למפלגה הדמוקרטית עד 2009. ב-2008 אף הביע תמיכה בהדחתו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש[68]. לאחר מכן שב להיות תומך של המפלגה הרפובליקנית, למעט תקופה קצרה בשנים 2011–2012 שבה הפך לעצמאי. הוא הביע עניין בהגשת מועמדות למרוץ לנשיאות ב-2012 מטעם הרפובליקנים, ונחשב לאחד המועמדים הפוטנציאליים הבולטים בבחירות המקדימות של המפלגה ב-2012[69]. עם זאת, הוא הודיע במאי 2011 כי אין בכוונתו להתמודד לבחירות הקרובות לנשיאות, שנערכו שנה וחצי מאוחר יותר.

ב-16 ביוני 2015 הודיע על התמודדותו בבחירות לנשיאות ב-2016 מטעם המפלגה הרפובליקאית תחת הסיסמה "Make America Great Again"[70]. הצהרתו בעת אירוע השקת הקמפיין שלו לנשיאות במגדל טראמפ, שיבנה חומה בין מקסיקו לארצות הברית, וכן כי חלק מהמהגרים הלא-חוקיים שמגיעים לארצות הברית ממקסיקו מביאים סמים ופשע וכוללים עבריינים, חוללה הדים בתקשורת ובמערכת הפוליטית האמריקאית, וספגה גינויים גם מחברי מפלגתו, בהם ג'ב בוש, ריק פרי, מרקו רוביו ומיט רומני[71]. בהמשך נמתחה עליו ביקורת על שתקף את סנאטור ג'ון מקיין, שלטענתו אמר ש-15,000 האנשים שבאו לעצרת טראמפ הם משוגעים, באומרו כי בעיניו מקיין, שנפל בשבי במלחמת ויינטאם, אינו גיבור מלחמה, וכן בקריאתו בדצמבר 2015 לאסור על מוסלמים להיכנס לארצות הברית עד שהממשל ינתח סקרי דעת קהל בעולם המוסלמי שלפיהם רוב המוסלמים מצהירים על שנאת אמריקאים ויחליט כיצד להתמודד עם כך[72]. האפיפיור פרנציסקוס טען כי מי שמציע לבנות חומות ולא גשרים, איננו נוצרי[73]. טראמפ השיב שהתבטאות האפיפיור היא מחפירה ושלאף מנהיג ובפרט למנהיג דתי אין זכות לפקפק באמונתו של אחר[74].

טראמפ נהנה מהובלה מתמדת בסקרים בין מועמדי המפלגה הרפובליקנית ובהיקף הסיקור התקשורתי לאורך הקמפיין לנשיאות. הצהובון נשיונל אינקוויירר התגייס למען טראמפ, פרסם ידיעות חסרות בסיס שהכפישו את יריביו מהמפלגה הרפובליקנית ועל פי עדות העורך הראשי באותו זמן העיתון אף סייע באופן פעיל להשתיק ידיעות שעלולות היו לפגוע בטראמפ[75]. בבחירות המקדימות שהחלו בפברואר 2016 הוא סיים שני באסיפות הבחירה באיווה (לאחר טד קרוז) וראשון בפריימריז בניו המפשייר, בפריימריז בקרוליינה הדרומית ובאסיפות הבחירה בנבדה. גם בבחירות ב-13 מדינות שנערכו ב-1 במרץ, "יום שלישי הגדול", זכה טראמפ במספר הקולות הגדול ביותר מבין המועמדים[76]. במהלך הקמפיין זכה לתמיכתם של בכירים רפובליקנים כגון שרה פיילין, כריס כריסטי, רודי ג'וליאני וג'ף סשנס, אם כי רוב הממסד הרפובליקני הסתייג ממועמדותו, הן בגלל עמדותיו וסגנונו, והן משום החשש שדמותו תקשה על המפלגה לנצח בבחירות.

מערכת הבחירות הכלליות

טראמפ בעצרת בחירות באריזונה, אוגוסט 2016
בשיחת חפיפה ראשונה עם הנשיא ברק אובמה, בחדר הסגלגל של הבית הלבן, נובמבר 2016

במאי 2016 ניצח באופן מכריע באינדיאנה. בעקבות כך פרשו טד קרוז[77] וג'ון קייסיק מהמרוץ וטראמפ נותר המועמד היחיד במפלגה הרפובליקנית[78]. ב-26 במאי 2016 הצליח טראמפ לעבור את רף הצירים הדרוש להבטחת מועמדותו, ובוועידת המפלגה ביולי 2016 הפך למועמדה הרשמי לנשיאות. כמה ימים קודם לכן בחר במושל אינדיאנה מייק פנס כמועמדו לתפקיד סגן הנשיא[79].

התמודדותו של טראמפ הייתה יוצאת דופן בשל ההתקפות רבות שספג מהתקשורת ומיריביו ובשל תגובותיו החריפות להתקפות אלה. במהלך ריאיון לרשת CBS, אמר בהקשר של מוסלמים, שאף על פי שאינו אוהב אפיון (profiling), הגיע הזמן להתחיל לחשוב עליו, כפי שהוא מבוצע בהצלחה בישראל ובמדינות אחרות[80]. במהלך ועידת המפלגה הדמוקרטית נאמו הוריו של חייל מוסלמי אמריקאי שנהרג בעת שירותו בעיראק, ותקפו את טראמפ על דבריו[81]. טראמפ התבטא באופן חריף בעיקר נגד המתמודדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, וכינה אותה לאורך הקמפיין "הילרי המושחתת" (Crooked Hillary). הוא נקט בכינויי גנאי גם כלפי יריביו במרוץ הרפובליקני, כמו "מרקו הקטן" (סנאטור מרקו רוביו) ו"טד השקרן" (סנאטור טד קרוז). הצהובון נשיונל אינקוויירר, שהתגייס למען טראמפ, פרסם ידיעות חסרות בסיס שהכפישו את יריבתו קלינטון וטענו בין היתר שנותרו לה 6 חודשים לחיות[75].

ב-8 באוקטובר 2016 הודלפה קלטת וידאו משנת 2005, שבה נשמע טראמפ משוחח עם העיתונאי בילי בוש תוך שימוש בשפה גסה. לאחר פרסום ההקלטה, התנצל טראמפ[82] וטען שהדברים הם בגדר "שיח גברים בחדר הלבשה" (locker room talk). על-אף הביקורת והמבוכה במחנה הרפובליקני, הבהיר טראמפ כי אין בכוונתו לפרוש[83]. בהמשך אוקטובר, נערכו מסיבות עיתונאים של כ-15 נשים, שטענו שטראמפ הטריד אותן במהלך שלושים השנים האחרונות. הוא הכחיש את הטענות נגדו וטען כי אנשי הקמפיין של הילרי קלינטון, אנשי תקשורת ואחרים גייסו את הנשים כדי להוציא את דיבתו רעה[84], והזכיר שטענות דומות הושמעו גם כלפי הנשיא ביל קלינטון, בעלה של יריבתו הדמוקרטית הילרי קלינטון.

בבחירות לנשיאות, שנערכו ב-8 בנובמבר 2016, קיבל טראמפ 46.1% מהקולות, 2.9 מיליון קולות פחות מיריבתו, אך ניצח ב-30 מדינות שהעניקו לו 306 מתוך 538 אלקטורים (57%), ונבחר לנשיא ה-45 של ארצות הברית. לאורך מסע הבחירות הובילה קלינטון במרבית הסקרים[ב], ועל כן ניצחונו של טראמפ התקבל בקרב רבים בתקשורת ובציבור בהפתעה[85][86]. טראמפ הוא הנשיא החמישי שנבחר מבלי שקיבל את רוב קולות הבוחרים (קדמו לו ג'ון קווינסי אדמס, רתרפורד הייז, בנג'מין הריסון וג'ורג' ווקר בוש[87]), והנשיא הראשון ללא ניסיון פוליטי או צבאי קודם. טראמפ היה בהשבעתו הנשיא המבוגר ביותר בעת בחירתו, בן 70 ושבעה חודשים (בשיא הקודם החזיק רונלד רייגן, שהיה בן 69 בראשית כהונתו, מחליפו ויריבו העיקרי בבחירות, ג'ו ביידן שבר את שיאו והושבע בגיל 78). הוא האדם העשיר ביותר שנבחר לנשיאות, עם הון אישי בשווי של 4.5 מיליארד דולר (בשיא הקודם החזיק ג'ורג' וושינגטון).

נשיא ארצות הברית (2017–2021)

ערך מורחב – טראמפיזם

ב-20 בינואר 2017 הושבע לנשיא על ידי נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית ג'ון רוברטס, ונכנס רשמית לתפקיד[88][89]. ביוזמתו של טראמפ השתתף בטקס ההשבעה, בנוסף לכומר, גם רב (מרווין האייר) שנשא בו דברים. טראמפ מינה את הגנרלים ג'יימס מאטיס וג'ון קלי למזכיר ההגנה ומזכיר ביטחון המולדת בהתאמה, את הסנאטור ג'ף סשנס לתובע הכללי, ואת רקס טילרסון למזכיר המדינה (בין לבין בעקבות המלצה של ג'יימס בייקר למנותו[90]). בהמשך מינה טראמפ את יו"ר הוועדה הרפובליקנית הלאומית ריינס פריבס לראש סגל הבית הלבן, את מנהל מערכת הבחירות שלו, גנרל מייקל פלין ליועץ לביטחון לאומי. את סטיב באנון, בתו איוונקה טראמפ, חתנו ג'ארד קושנר ומנהלת הקמפיין שלו קליאן קונוויי מינה ליועציו הבכירים. במרץ 2018 פיטר טראמפ את טילרסון ומינה במקומו את מייק פומפאו, לשעבר ראש ה-CIA, למזכיר המדינה[91].

מדיניות פנים

עם הישגיו המרכזיים של טראמפ בתחום הפנים נמנים קיצוץ במיסים, הקלת הרגולציה על עסקים ומינוי שופטים שמרנים, תחומים שבהם עמד בהתחייבויותיו[92]. ב-31 בינואר 2017 הכריז על ניל גורסץ', שנחשב שמרן, כמועמדו למשרת שופט בבית המשפט העליון שימלא את הכיסא הפנוי שנותר עם פטירתו של השופט השמרן אנטונין סקאליה. המינוי אושר בסנאט. ב-14 בפברואר התפטר מתפקידו היועץ לביטחון לאומי מייקל פלין, לאחר שנודע כי הסתיר מסגן הנשיא פנס את העובדה שנפגש עם שגריר רוסיה[93]. לאחר כשבוע מינה טראמפ במקומו את הרברט ריימונד מקמאסטר. ב-28 בפברואר נשא טראמפ נאום ראשון בפני הקונגרס ובו פרש את עיקרי מדיניות הפנים שלו[94].

ב-9 במאי 2017 פיטר טראמפ את מנהל ה-FBI ג'יימס קומי. ביולי התפטר דובר הבית הלבן שון ספייסר, שהוחלף על ידי שרה האקבי סנדרס. באותו חודש פוטר ראש סגל הבית הלבן ריינס פריבס שהוחלף על ידי ג'ון קלי. באוגוסט הוא פיטר את יועצו סטיב באנון. ב-13 במרץ 2018 פיטר את מזכיר המדינה רקס טילרסון, ומינה את ראש ה־CIA מייק פומפאו להחליפו. ב-22 במרץ 2018 התפטר היועץ לביטחון לאומי הרברט ריימונד מקמאסטר. ג'ון בולטון החליפו רשמית בתאריך 9 באפריל 2018[95], עד לפיטוריו בספטמבר 2019.

ב-9 ביולי 2018 הודיע טראמפ כי השופט ברט קוואנו הוא מועמדו לשופט בבית המשפט העליון[96]. המינוי נתקל בקשיים לאחר שכריסטין בלייזי פורד העידה בסאנט כי קוואנו תקף אותה כשהיו בתיכון, ולאחר טענות של שתי נשים נוספות כי המועמד ביצע עבירות בשנות ה-80. לאחר שטראמפ הורה ל-FBI לחקור את הטענות, הודיעה הבולשת כי אין ראיות שתומכות בעדויות המתלוננות ואין ראיות להתנהגות שאינה הולמת מצד קוואנו[97]. בעקבות זאת, ב-6 באוקטובר אושר המינוי בסנאט[98].

ביולי 2019 מונתה סטפני גרישם לדוברת הבית הלבן במקום שרה האקבי סנדרס, ולמנהלת התקשורת בבית הלבן[99]. במהלך 2020, בעקבות פטירתה של שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג, טראמפ קידם את מינויה של איימי קוני בארט, פרופסור למשפטים באוניברסיטת נוטרדאם. השימוע על מינויה בסנאט החל ב-12 באוקטובר 2020. ב-26 באוקטובר אושר המינוי סופית בהצבעה במליאת הסנאט ברוב של 52 מול 48, ובאותו יום הושבעה בארט בבית הלבן לשופטת בבית המשפט העליון. זהו המינוי לבית המשפט העליון הסמוך ביותר לבחירות לנשיאות בתולדות ארצות הברית. המינויים של טראמפ למשל גרמו לביטול פסק דין רו נגד וייד וכן להקלה על הנפקת רישיונות לנשיאת נשק מוסתר[100].

כלכלה, מלחמת סחר, אנרגיה ואקלים

ערך מורחב – מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין

ההתרחבות הכלכלית שהחלה ביוני 2009 נמשכה גם בשנתיים הראשונות של כהונת טראמפ, הצמיחה השנתית של התמ"ג עלתה בשנת הכהונה השנייה שלו ל-2.9%. שיעור האבטלה המשיך לרדת, לפחות מ-4%, תוך אינפלציה מתונה בלבד. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-25.9% במהלך שתי שנות כהונתו הראשונות של טראמפ, הביצועים הטובים ביותר בקרב כל הנשיאים מאז פורד[101][102]. בבחינת תמ"ג לנפש המדד עלה ב-3.6% במהלך 2017, 4.92% ב-2018, 3.51% ב-2019 וירד ב-2.66% ב-2020 (מפלה שנגרמה בעיקרה בעקבות ההגבלות שהוטלו על תנועה ופעילות אזרחית עקב התפרצות מגפת הקורונה)[103]. בסיום נשיאותו מדד שוק המניות של דאו ג'ונס דירג אותו במקום הרביעי מכל הנשיאים האמריקאים, עם צמיחה שנתית ממוצעת של שוק המניות בסך 13.7% (מאחורי ברק אובמה: 13.8%, ביל קלינטון: 15.2% וקלווין קולידג': 26.1%)[104].

ב-23 בינואר 2017 חתם על צו ליציאת ארצות הברית מהסכם השותפות הטראנס-פסיפית והודיע כי בכוונתו לבחון יציאת ארצות הברית גם מהסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה. הוא ביטל איסור של קודמו בתפקיד לבניית שני צינורות נפט[105]. ב-2 בדצמבר 2017, הסנאט האמריקאי אישר את רפורמת המס של טראמפ, אשר כוללת את הורדת מס החברות מכ-35% לכ-21% בלבד והגבלת הקלת המס הפדרלי ממיסי מדינה ורשות מקומית[106][107]. במרץ 2018, הטיל טראמפ מכסים של 25% על ייבוא פלדה ו-10% על ייבוא אלומיניום לארצות הברית, עם פטורים לקנדה, מקסיקו ומדינות אחרות[108]. ב-15 ביוני 2018, הטיל טראמפ מכסים של כ-25% על מוצרים בשווי של 50 מיליארד דולר המיובאים מסין. בתגובה, משרד הסחר הסיני הודיע כי יטיל מכסים על מוצרים אמריקאים בשיעור זהה[109]. מהלך זה החל את מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין.

כמו כן הטיל טראמפ מכסים על מוצרים שונים המיובאים מהאיחוד האירופי, שבתגובה הטיל מכסים גם הוא. לאחר שטראמפ איים להטיל מכסים בגובה 20 אחוזים על ייבוא מכוניות, נפגשו טראמפ עם ז'אן-קלוד יונקר, נשיא הנציבות האירופית, והגיעו להסכם לפיו לא יוטלו עוד מכסים, ויבחנו מחדש המכסים שהוטלו. בתמורה התחייבה אירופה להיכנס למשא ומתן על מכסים קודמים, וכן לייבא יותר גז ופולי סויה מארצות הברית[110][111].

ב-27 באוגוסט 2018, ארצות הברית ומקסיקו חתמו על הסכם סחר חדש ביניהן[112]. בראשית אוקטובר, קנדה הצטרפה להסכם גם היא[113]. קרן המטבע הבינלאומית דיווחה על האטה כלכלית עולמית ב-2019 בעקבות מלחמת הסחר האמריקאית-סינית. בסין, מלחמת הסחר האטה את מגמת הצריכה. ב־2018, לראשונה מאז 1990, נרשמה ירידה של 6% במכירת מכוניות חדשות במדינה. גם בכל הנוגע לשדרוג הסמארטפונים, הייתה האטה. ב־2018 נרשמה ירידה של 15.5% במכירת סמארטפונים ובעשרת החודשים הראשונים של 2019 המכירות קטנו בעוד 5.8%. בדצמבר 2019, יצרנית הסמארטפונים היחידה שבתקופה חיובית בסין הייתה וואווי, שזכתה לתמיכה לאומית בשל היותה מושא ההתקפות של הממשל האמריקאי[114]. בארצות הברית, מלחמת הסחר יצרה מאבקים של חקלאים ויצרנים ומחירים גבוהים יותר לצרכנים, מה שהביא לכך שהתעשייה האמריקאית נכנסה ל"מיתון קל" ב-2019[115].

לאחר שהמשא ומתן בין ארצות הברית לסין לא הצליח לפתור את הסכסוך המסחרי, טראמפ איים במאי 2019 להטיל מכסים על עוד סחורות סיניות בשווי 200 מיליארד דולר[116]. ביוני 2019, החליטו הנשיא טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג להמשיך במשא ומתן[117]. בינואר 2020 נחתם הסכם סחר חדש בין המדינות. ב-2020 החלה מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה. הנשיא היה מעורב בגיבוש ההסכם שסיים את המלחמה[118]. במקביל החל משבר כלכלי עולמי בעקבות ההגבלות שהוטלו על פעילות ותנועה אזרחית עקב התפרצות מגפת הקורונה ברחבי העולם.

מדיניות האנרגיה של טראמפ תומכת בתמיכה בתעשיות המקומיות, במטרה לרסן את ההסתמכות על הנפט מהמזרח התיכון, ואולי להפוך את ארצות הברית ליצואנית אנרגיה מובילה[119]. יועציו המיועדים מעדיפים שוק אנרגיה פחות מוסדר, ומכיוון שהם אינם רואים בשינויי אקלים איום, הם לא חושבים כי יש צורך בפעולה מיידית[120]. טראמפ דוחה את הקונצנזוס המדעי על שינוי האקלים[121][122]. הוא כינה את הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) "חרפה" ואיים לקצץ בתקציבה[123]. טראמפ התחייב במהלך קמפיין הבחירות שלו לסגת מהסכם האקלים בפריז, הקורא להפחתת פליטת הפחמן ביותר מ-170 מדינות[124], וב-1 ביוני 2017 הוא אכן הודיע על כוונתו לפרוש מההסכם[125]. ב-4 בנובמבר 2019 הודיעה ארצות הברית באו"ם על כוונתה לפרוש מהסכם פריז. לפי ההסכם מדינה יכולה לפרוש מההסכם שנה לאחר מסירת הודעה רשמית על כוונתה לפרוש[126].

מדיניות הגירה

ערכים מורחבים – צו נשיאותי 13769, גבול ארצות הברית–מקסיקו
טראמפ חותם על צו מספר 13769 בפנטגון. מאחוריו מזכיר ההגנה ג'יימס מאטיס וסגן הנשיא מייק פנס. 27 בינואר 2017

כפי שהתחייב לאורך קמפיין הבחירות, הוציא טראמפ צווים שנועדו להקשיח את מדיניות האכיפה בתחום ההגירה הבלתי חוקית[127], בהם צו המקצץ במימון הפדרלי לערי מקלט למהגרים (Sanctuary Cities), וכן צו המונע כניסת אזרחים משבע מדינות מוסלמיות מעודדות טרור: איראן, סוריה, עיראק, תימן, סומליה, סודאן ולוב[128]. אך ימים ספורים לאחר חתימת הצו הקפיא בית משפט פדרלי לערעורים את תקפותו. לאחר כמה הליכים שבהם השעו בתי משפט את הצו, אישר בית המשפט העליון של ארצות הברית ביוני 2017 את מרבית חלקיו, וקבע כי הוא תקף עד לדיון שיתקיים באוקטובר 2017, ובו יוכרע מעמדו. בדצמבר של אותה השנה, אישר בית המשפט העליון, ברוב של שבעה מול שתיים, את צו ההגירה בגרסתו השלישית.

לנוכח הפריצות ההמוניות של מהגרים בלתי-חוקיים דרך גבול ארצות הברית–מקסיקו, טראמפ הציע במסע הבחירות ב-2016 לבנות חומת הפרדה לאורך הגבול. הוא הכריז שעם היבחרו לנשיאות הוא יאלץ את מקסיקו לשלם את עלויות הבנייה[129][130]. ב-25 בינואר 2017, ימים ספורים לאחר השבעתו של טראמפ ויומיים לפני פגישתו המתוכננת בוושינגטון די. סי. עם נשיא מקסיקו אנריקה פניה נייטו, חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי לבניית החומה[131]. פניה נייטו הכחיש שמקסיקו תשלם עבור החומה וכתוצאה מכך בוטלה הפגישה[132]. ב-8 בנובמבר אותה שנה הודיע ממשל טראמפ על כללים חדשים לדחיית בקשות למקלט לכל מי שחוצה את הגבול באופן בלתי חוקי ללא קשר לאזרחותו. הוראה זו ניתנה על בסיס פסק הדין של בית המשפט העליון "טראמפ נגד הוואי" (Trump v. Hawaii) ועל סמך סמכות הנשיא על פי חוק ההגירה והאזרחות של 1965[133]. למחרת היום חתם הנשיא על הכרזה על פיה הוגדר שאנשים החוצים את הגבול עם מקסיקו באופן בלתי חוקי לא יהיו זכאים לקבל מקלט.

בעקבות משבר המהגרים הבלתי-חוקיים בארצות הברית, במהלכו הופרדו אלפי ילדים ממשפחותיהם[134], חתם טראמפ על צו המורה לשמור משפחות יחד ודורש מרשות ההגירה לדאוג להם למגורים[135]. בקמפיין הבחירות שלו לנשיאות, הבטיח טראמפ לבנות חומה בגבולה הדרומי של ארצות הברית עם מקסיקו, כדי לבלום את ההגירה הבלתי חוקית ממקסיקו לארצות הברית. ב-22 בדצמבר 2018 הממשל הפדרלי הושבת חלקית אחרי שדרישתו של טראמפ להקצאת 5.6 מיליארד דולר למימון החומה נדחתה על ידי הדמוקרטים ששולטים בבית הנבחרים[136]. טראמפ אמר כי הוא לא יחתום על שום הצעת חוק אשר לא תכלול את מימון החומה, והדמוקרטים, השולטים בבית הנבחרים הודיעו מצדם כי לא ייתמכו בשום הצעת חוק מטעמו. הרפובליקנים בסנאט אמרו כי לא יקדמו חקיקה שטראמפ לא יחתום עליה[137]. במשא ומתן מוקדם יותר עם מנהיגי הדמוקרטים, ננסי פלוסי וצ'אק שומר, אמר טראמפ כי הוא "גאה להשבית את הממשל עבור ביטחון הגבול"[138][139][140]. ב-12 בינואר 2019, הפכה ההשבתה לארוכה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית[141]. ב-25 בינואר 2019, הגיע להסכמה עם הדמוקרטים על הפסקה זמנית של ההשבתה עד ל-15 בפברואר[142].

בריאות: אובמה-קר ומגפת הקורונה

ערכים מורחבים – חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, מגפת הקורונה בארצות הברית

במהלך מסע הבחירות שלו התחייב טראמפ שוב ושוב לבטל ולהחליף את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה (אובמה-קר)[143][144]. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הוא אכן דחק בקונגרס לבטל ולהחליף את האובמה-קר. במאי 2017, בית הנבחרים האמריקאי הצביע על ביטול התוכנית[145], ואולם, למרות מאמץ של כמה חודשים לא הצליח הסנאט להעביר את כל הצעת ביטול האובמה-קר[146]. הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקיין היה הקול המכריע בהצבעה שהפילה את התוכנית הרפובליקנית להחלפת אובמה-קר. יחד עם הסנאטורים סוזן קולינס ממיין וראנד פול מקנטקי[147], הצביע מקיין נגד ביטול רפורמת הבריאות של אובמה ובכך הכשיל את יוזמתו של טראמפ, שנוא-נפשו, שביניהם התפתחה יריבות חריפה מאז התמודדותו של טראמפ למועמדות הרפובליקנית לנשיאות[148]. בסוף יוני 2020, עתר ממשל טראמפ לעליון כדי לבטל את אובמה-קר[149].

בסוף 2019 התפרצה בסין מגפת הקורונה ובהמשך התפשטה משם לשאר העולם. ב-20 בינואר 2020 התגלה מקרה ההידבקות הראשון בארצות הברית. ב-31 בינואר הודיע טראמפ על סגירת טיסות מסין. בתחילה הפחית מחומרת הסכנה והתעלם מאזהרות מומחים בממשלו, והעדיף שיקולים כלכליים. ב-6 במרץ חתם טראמפ על העברת כ-8 מיליארד דולר כסיוע חירום למניעת התפשטות המחלה ולמחקר מדעי. ב-13 במרץ הכריז על מצב חירום לאומי. מאמצע מרץ החל טראמפ לקיים מסיבות עיתונאים יומיות, לצד מומחים רפואיים ופקידים בממשלו. למרות זאת, נכון לינואר 2021, מתו מהמגפה מעל 400 אלף אמריקניים, במקום ה-10 בין המדינות עם שיעורי המוות הגבוהים בעולם[150]. הדבר גרם לכעס גדול נגד הנשיא בפרט ונגד הממשל בכלל.

ב-1 באוקטובר 2020 הודיע טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי הוא ואשתו מלניה נמצאו חיוביים לנגיף הקורונה[151]. למחרת הוא קיבל טיפול נסיוני ופונה לבית החולים הצבאי המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד[152].

מדיניות החוץ

טראמפ הבטיח ליישם את דוקטרינת "אמריקה תחילה". הוא התחייב לבטל הסכמי סחר "בלתי הוגנים" ולכפות על בעלות הברית של ארצות הברית לשלם יותר על ברית ההגנה המשותפת שלהן[153] טראמפ פרש מהאמנה לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (INF), הסכם שנחתם בין ארצות הברית לבין רוסיה ב-1987, בשלהי המלחמה הקרה. הוא סירב גם לחדש את אמנת הגרעין New START, שנחתמה בין שתי המדינות ב-2010 ומגבילה ל-1,550 את כמות ראשי הקרב הגרעיניים שארצות הברית ורוסיה יכולות לפרוש באופן מבצעי[154]. טראמפ ערך את המסע הראשון שלו מחוץ לארצות הברית כנשיא בערב הסעודית, ישראל ואיטליה.

טראמפ חותם על עסקת נשק במהלך ביקורו בערב הסעודית יחד עם המלך סלמאן

המסע החל ב-20 במאי 2017 בביקור בן יומיים בערב הסעודית, בו חתם עם המלך סלמאן על עסקאות בשווי 350 מיליארד דולר, מתוכם עסקת נשק בשווי של כ-110 מיליארד דולר. טראמפ נשא נאום בפני מנהיגים מוסלמים רבים שהוזמנו לריאד לרגל ביקורו, בו הביע תקווה כי יתאחדו למטרת המלחמה בטרור האסלאמי ונגד המשטר האיראני. ב-22 במאי 2017 החל טראמפ ביקור בזק בישראל. במהלך הביקור פגש את נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה נתניהו ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. ב-23 במאי המשיך טראמפ לרומא, שם נפגש עם האפיפיור פרנציסקוס וראש ממשלת איטליה פאולו ג'נטילוני. למחרת נפגש עם מנהיגי נאט"ו, במטרה לאחד את המנהיגים במלחמה נגד הטרור, וכן במאמץ לשכנע אותם לשלם תשלום גבוה יותר לארגון. ב-25 במאי השתתף טראמפ בפסגת ה-G7 בסיציליה. לאחר מכן נאם בפני חיילים אמריקנים המשרתים באזור.

ישראל, "תוכנית המאה" והסכמי אברהם

ערכים מורחבים – יחסי ארצות הברית–ישראל, הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן, תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, הסכמי אברהם, הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל, הסכם בחריין–ישראל, הסכם ישראל–סודאן, הסכם ישראל–מרוקו
הנשיא טראמפ לוחץ את ידו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בביקורו הרשמי בישראל, 2017
הנשיא טראמפ נפגש עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין במשכן נשיאי ישראל בעת ביקורו בישראל, 22 במאי 2017.

תחת הנהגתם של טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו היחסים בין ארצות הברית לישראל התחזקו וטראמפ נקט במדיניות חוץ פרו-ישראלית. ב-15 בפברואר 2017 נפגש טראמפ עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן על מנת לדון בנושאים העומדים על הפרק, בהם המאבק בטרור, ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית והסכסוך הישראלי-פלסטיני[155]. במהלך מסיבת העיתונאים הצהיר טראמפ כי אינו רואה בתוכנית שתי מדינות לשני עמים את הפתרון היחיד לסכסוך, ואמר כי "נאהב את מה שהצדדים יאהבו"[156]. ב-6 במרץ 2017 הודיע שר הביטחון אביגדור ליברמן שממשל טראמפ העביר מסר לפיו סיפוח יהודה ושומרון יגרום למשבר עם הממשל[157].

ב-6 בדצמבר 2017 הכריז טראמפ על הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, וכן על כוונתו להתחיל בהכנות להעברת את שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים[158]. טקס העברת השגרירות לירושלים נערך ב-14 במאי 2018 בנוכחות בתו, איוונקה טראמפ ובעלה ג'ארד קושנר. ביוני 2018 הודיעה ארצות הברית כי היא פורשת ממועצת זכויות האדם של האו"ם, בטענה שהיא מוטית נגד ישראל[159]. ב-17 בנובמבר הצביעה שגרירת ארצות הברית ניקי היילי לראשונה נגד הצעת גינוי לישראל באו"ם בנוגע לשליטת ישראל ברמת הגולן[160], לאחר שלאורך כל השנים נהגה ארצות הברית להימנע בהצבעה. ב-25 במרץ 2019 חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי שבו ארצות הברית מכירה באופן רשמי בריבונות ישראל על רמת הגולן[161].

ב-18 בנובמבר 2019 הודיע מזכיר המדינה של טראמפ, מייק פומפאו, על שינוי עמדת ממשלו של ברק אובמה, שלפיה ההתנחלויות מפרות את החוק הבין-לאומי. ב-11 בדצמבר 2019 חתם טראמפ על צו נשיאותי, שקובע כי יהדות מוגדרת כלאום, דבר שיאפשר למשרד החינוך להקפיא תקציב למוסדות חינוך שינהגו באפליה כלפי יהודים או שיעודדו את פעילות החרם על ישראל[162].

ממשל טראמפ שקד על גיבוש תוכנית שלום בין ישראל לפלסטינים, שזכתה לכינוי "עסקת המאה". בתגובה להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים הכריזו הפלסטינים כי ארצות הברית אינה מתווכת הוגנת בסכסוך, וסירבו לשתף פעולה עם ממשל טראמפ בגיבוש העסקה. בתגובה הורה טראמפ על קיצוץ מסיבי בתמיכת ארצות הברית בשורת ארגונים המסייעים לפלסטינים, בהם ארגון הסיוע לפליטים פלסטינים אונר"א, וכן קיצץ בתמיכה בבתי חולים במזרח ירושלים[163].

ממשל טראמפ דחף לקדם יחסי שלום ונורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות תוך דילוג על הסכסוך הישראלי–פלסטיני. בתיווך של ממשל טראמפ הגיעו ישראל ואיחוד האמירויות הערביות להסכם נירמול היחסים ביניהן, כפי שפורסם לציבור ב-13 באוגוסט 2020. אחרי חודש סוכם הסכם דומה עם בחריין. בהמשך, סוכמו הסכמים דומים במסגרת הסכמי אברהם עם סודאן ומרוקו.

איראן ומשבר המפרץ

ערכים מורחבים – העימות בין ארצות הברית לאיראן (2019–הווה), התקיפה בנמל התעופה הבינלאומי בבגדאד (2020), מבצע השהיד סולימאני

ב-1 בפברואר 2017, לאחר שאיראן ערכה ניסוי בטיל בליסטי, הודיע יועץ הנשיא לביטחון לאומי מייקל פלין כי איראן "תחת אזהרה"[164]. יומיים לאחר מכן, ב-3 בפברואר, לראשונה מאז ההסכם עם איראן, הטילה מחלקת האוצר האמריקאית עיצומים על 12 ארגונים ו-13 אישים מאיראן, סין, איחוד האמירויות הערביות ולבנון הקשורים לתעשיית הטילים האיראנית[165]. ב-18 ביולי 2017 הטיל ממשלו עיצומים נוספים על אישים וחברות איראניות, כולם עוסקים בפיתוח מערכות נשק, בהם טילים בליסטיים. ב-13 באוקטובר הודיע טראמפ על אי-אשרור הסכם הגרעין עם איראן (כפי שדורש ממנו הקונגרס לבצע מדי 90 יום), ועל העברת העניין לקונגרס: אם הקונגרס לא יחוקק תנאים טובים יותר לפיקוח על איראן, בתיאום עם המדינות הנוספות החתומות על ההסכם, יחתום הנשיא על יציאתה של ארצות הברית מההסכם.

הנשיא דונלד טראמפ (בראש השולחן), וצוות הביטחון הלאומי שלו, בחדר המצב של הבית הלבן, בדיון בשל ההתקפה על בסיסי חיל האוויר האמריקאי בעיראק על ידי משמרות המהפכה הרפובליקה האסלאמית של איראן.

נוסף על כך, הכריז טראמפ על שינוי מדיניות נרחב כלפי המשטר האיראני, אשר יכלול בין היתר עיצומים על משמרות המהפכה והתייחסות אליה כאל ארגון טרור, פיקוח הדוק של ארצות הברית ובעלות בריתה על הפרת היציבות של איראן באזור, ומניעתה מלבצע ניסויים נוספים בטילים בליסטיים. ב-8 במאי 2018 הודיע טראמפ בנאום מיוחד על פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן, ועל הטלתן מחדש של כל העיצומים שהוסרו במסגרת ההסכם.

ב-20 ביוני 2019, איראן הפילה בטיל נ"מ מל"ט של הצי האמריקאי מסוג MQ-4C Triton מעל מצרי הורמוז במימי המפרץ הפרסי. למחרת ב-21 ביוני דווח בניו יורק טיימס כי הנשיא טראמפ אישר לצבא ארצות הברית תקיפות נגד איראן בתגובה להפלת מל"ט הביון. כמו כן דווח כי טראמפ אישר תקיפה נגד מגוון מטרות כמו מכ"מים וסוללות טילים. לפי "ניוזוויק", ארצות הברית עמדה לתקוף בין היתר את סוללת הנ"מ מדגם S-125 Neva/Pechora (המוכרת במערב כ-SA-3 Goa). סוללה זו של משמרות המהפכה האיראניים הפילה כנראה את המל"ט. בסופו של דבר התקיפה לא יצאה אל הפועל[166].

ב-3 בינואר 2020, לאחר הסלמה משמעותית ביחסים עם איראן ותקיפות של מיליציות פרו-איראניות נגד שגרירות ארצות הברית בבגדאד ובסיסים אמריקאיים, הורה טראמפ על חיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני. כוח אווירי של צבא ארצות הברית ביצע תקיפה אווירית סמוך לנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד, שבה נהרגו לפחות 8 אנשים, בהם סולימאני, ואבו מהדי אל-מוהנדס, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי (כוחות ההתגייסות העממית)[167]. בתגובה לסיכול הממוקד ביצעו משמרות המהפכה התקפה על בסיסי חיל האוויר האמריקאי בעיראק. וושינגטון ביקשה באוגוסט להחזיר את העיצומים על איראן, בשל הפרת הסכם הגרעין[168], אולם רוב חברות מועצת הביטחון התנגדו לכך[169]. היא הטילה מחדש את כל הסנקציות[170].

ב-17 בנובמבר 2020, דווח "בניו יורק טיימס" כי הנשיא טראמפ בחן אפשרויות לתקוף באיראן כדי לפגוע בתוכנית הגרעין שלה במיוחד במתקן בנתנז, זאת לאחר שפקחים בין-לאומיים של הסוכנות לאנרגיה אטומית דיווחו על עלייה של ממש בכמות האורניום המועשר במתקן הגרעין בנתנז, לרמה שגבוהה פי 12 מהכמות המותרת על פי הסכם הגרעין, שארצות הברית פרשה ממנו. עוד הוסיפו הפקחים שאיראן לא איפשרה גישה לאתרים נוספים שבהם הופיעו ריאיות בעבר לפעילות גרעינית[171].

סוריה וטורקיה

במרץ 2017, לראשונה מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה[172], נחתו בסוריה כוחות אמריקניים יבשתיים, ובהם כוחות ארטילריה, מארינס וריינג'רס במטרה לסייע בכיבוש בירת דאעש בסוריה, א-רקה[173]. ב-6 באפריל הורה טראמפ על תקיפה משמעותית ראשונה נגד המשטר הסורי: 59 טילי טומהוק[174] נורו מספינות חיל הים האמריקני לעבר הבסיס הצבאי הסורי שממנו המריאו מטוסים שתקפו בסארין אזרחים במחוז אידליב בצפון-מערב סוריה ימים ספורים קודם לכן. כתוצאה מהתקיפה האמריקאית הושמד הבסיס כמעט לחלוטין[175].

ב-8 ביולי 2017 לאחר פגישתם של טראמפ ופוטין, הכריזה ארצות הברית יחד עם רוסיה על הפסקת אש בסוריה הדרומית. ב-13 באפריל 2018, בתגובה למתקפה הכימית של משטר אסד בדומא במהלך המלחמה במורדים, הורה טראמפ על התקפה משולבת על דמשק וחומס יחד עם צרפת ובריטניה. בתקיפה שוגרו למעלה ממאה טילים לעבר יעדים שונים, בהם אתרי פיתוח ואחסון של נשק כימי. ב-19 בדצמבר 2018 הכריז טראמפ על תחילת החזרת כוחותיה של ארצות הברית מסוריה[176].

הנשיא דונלד טראמפ מקבל תדרוך על תקיפה צבאית בסוריה מצוות הביטחון הלאומי שלו, כולל ועידת וידאו טלפונית עם מזכיר ההגנה, הגנרל ג'יימס מאטיס, ויו"ר המטות המשולבים, גנרל ג'וזף פ. דנפורד, ביום חמישי. 6 באפריל 2017, במיקום מאובטח במאר-א-לאגו בווסט פאלם ביץ', פלורידה

באוקטובר 2019 החליט טראמפ לא להתערב במתקפה צבאית של טורקיה על רצועה הסמוכה לגבולה באזור הכורדי בצפון סוריה. חיילי ארצות הברית באזור נסוגו כדי למנוע חיכוך. הבית הלבן הצהיר גם כי האחריות על חיילי המדינה האסלאמית השבויים באזור זה תעבור לטורקיה[177]. לגבי יחסה של טורקיה לכורדים בשטח הכבוש הודיע טראמפ כי אם היא תעבור תנהג בחוסר אחריות, לפי שיקול דעתו, הוא יחריב את כלכלתה של טורקיה[178]. ב-26 באוקטובר 2019 הורה הנשיא טראמפ על מבצע קיילה מולר לחיסולו מנהיג ארגון הטרור המדינה האסלאמית. על פי תוצאות המבצע נהרג אבו בכר אל-בגדאדי ושלושה מילדיו איתם נמלט.

ב-1 באוגוסט 2018 הטיל טראמפ עיצומים כלכליים על טורקיה, לאחר שכלאה את הכומר האמריקני אנדרו ברנסון באשמת שותפות בארגון טרור. ב-12 באוקטובר 2018, לאחר כשנתיים בהן שהה במעצר, קבע בית המשפט הטורקי כי ברנסון ישוחרר ויחזור לארצות הברית. על ברנסון נגזרו 3 שנות מאסר, אך אלה יקוזזו עם הזמן שכבר ישב בכלא. בכלי התקשורת פורסם כי טורקיה נענתה להסכם עם ארצות הברית בתמורה לכך שממשל טראמפ יקל בעיצומים הכלכליים שהטיל על המדינה, שחלקן המכריע הוטל בתגובה למעצר והסירוב של טורקיה לשחרר את ברנסון. ב-2019 בעקבות רכישתה מערכת הגנה אווירית רוסית מדגם S-400 הטיל טראמפ עיצומים על טורקיה והשהה את חברותה במיזם מטוס הקרב F-35 לייטנינג II והחל בצעדים לסילוקה מהפרויקט[179]. העסקה של רכישת 100 מטוסי F-35 מארצות הברית בוטלה.

הסלמה והרגעה עם קוריאה הצפונית

בתחילת הקדנציה של טראמפ חלה החרפה ביחסי ארצות הברית-קוריאה הצפונית. ב-11 באפריל 2017 איימה קוריאה הצפונית כי הגעת ספינות חיל הים האמריקני לאזורה מצדיקה התקפה בנשק גרעיני. איום זה הגיע בהמשך לחימוש מתמשך של דרום קוריאה על ידי צבא ארצות הברית. בתגובה לאיום צייץ טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי "קוריאה הצפונית מחפשת צרות. אם סין לא רוצה לעזור, נפתור את הבעיה בלעדיה"[180]. למחרת בבוקר צייץ שוב כי שוחח בטלפון עם נשיא סין שי ג'ינפינג והגיע איתו להסכמים בנושא קוריאה הצפונית. ב-7 באוגוסט 2017, לאחר שנחשף כי המודיעין האמריקני חיבר דו"ח הקובע כי קוריאה הצפונית הצליחה להרכיב ראש נפץ גרעיני על טיל בליסטי המסוגלים להגיע לשטחה של ארצות הברית, הצהיר טראמפ כי הוא ממליץ לקוריאה הצפונית לא לאיים יותר על ארצות הברית, משום שהיא "תפגוש אש וזעם כפי שהעולם לא ראה מעודו".

הנשיא טראמפ ושליט צפון קוריאה קים ג'ונג און בוועידת פסגת ארצות הברית – קוריאה הצפונית סינגפור, יוני 2018

בנאומו באו"ם ב-19 בספטמבר 2017, אמר טראמפ כי אם ארצות הברית תצטרך, היא תשמיד כליל את קוריאה הצפונית. בתגובה, אמר המנהיג העליון של קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און, כי דברי טראמפ הם הכרזת מלחמה[181]. ב-10 במאי 2018 הודיע טראמפ שייפגש עם קים ג'ונג-און בפסגת ארצות הברית – קוריאה הצפונית בסינגפור ב-12 ביוני, בניסיון להגיע להסכם לפירוז חצי האי קוריאה מנשק גרעיני. באותו יום, במהלך ביקורו של מזכיר המדינה האמריקאי פומפאו במסגרת ההכנות לפגישת המנהיגים, שחררה קוריאה הצפונית שלושה אסירים אמריקנים כמחווה. בעקבות התבטאויות צפון-קוריאניות נגד סגן הנשיא מייק פנס הודיע טראמפ ב-24 במאי על ביטול הפגישה[182]. למרות זאת נערכו מאמצים לקיום הפסגה כמתוכנן. ב-1 ביוני נפגש טראמפ עם הבכיר הצפון-קוריאני קים יונג צ'ול (אנ') בבית הלבן וקיבל ממנו מכתב מקים[183]. לאחר הפגישה הודיע טראמפ על חזרה בו מההחלטה על ביטול הפסגה[184]. הפגישה בין השניים נערכה כמתוכנן ב-12 ביוני בסינגפור. הם חתמו בטקס פומבי על מסמך הבנות שבו התחייבה קוריאה הצפונית לפרק את הנשק הגרעיני ברשותה[185].

מדינות נוספות

ב-16 ביוני 2017, הודיע טראמפ כי הוא מבטל את עסקאות ממשל אובמה עם קובה[186][187]. ב-8 בנובמבר 2017, הידק ממשל טראמפ את כללי הסחר עם קובה, ובכך ביטל את הסרת ההגבלות של ממשל אובמה על מדינה זו. שינויים אלה נועדו "להרחיק פעילויות כלכליות מהצבא הקובני, המודיעין הקובני ושירותי הביטחון הקובניים".

עד 2018, עלה מספר החיילים האמריקאים באפגניסטן מכ-8,500 לכ-14,000[188]. בסוף כהונתו, ירד המספר ל-2500[189]. ב-29 בפברואר 2020 חתמו ארצות הברית והטליבאן על הסכם לסיום המלחמה באפגניסטן אחרי 18 שנה[190]. כחלק מההסכם, נפתחו שיחות שלום בין אפגניסטן לטליבאן[191]. ההסכם נקרא ההסכם להבאת השלום לאפגניסטן כחלק מהשאיפה לנסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן.

כיכר על שם דונלד טראמפ ברחוב חיים עוזר בפתח תקווה

ב-11 ביוני 2020 הוציא טראמפ צו נשיאותי המורה על הטלת עיצומים כלכליים על גורמים בבית הדין הפלילי הבינלאומי שחוקרים אם ארצות הברית ביצעה פשעי מלחמה באפגניסטן[192]. הסכם הנורמליזציה בין סרביה וקוסובו נחתם בתיווכו של טראמפ. בהסכם נקבע כי סרביה תעביר את שגרירותה לירושלים וגם נרמול היחסים בין ישראל וקוסובו הכולל הכרה הדדית, והכרה של שתי המדינות החתומות על ההסכם בחזבאללה כארגון טרור.

חקירות נגד טראמפ ואנשיו והליך ההדחה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ערכים מורחבים – ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, דו"ח מולר, פרשת טראמפ-אוקראינה, הליך ההדחה של דונלד טראמפ (2019–2020)

נגד טראמפ ואנשיו נפתחו במהלך הכהונה חקירות משפטיות רבות[193]. בעקבות החשדות להתערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ב-2016, נערך דו"ח מולר, הוא דו"ח רשמי של החוקר המיוחד רוברט מולר, ראש ה-FBI לשעבר, המתעד את הממצאים והמסקנות של החקירה למעורבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, הטענות לקנוניה שנרקמה בין אנשי הקמפיין של טראמפ, וטענות על שיבוש חקירה מצד הנשיא. חלקים מהדו"ח צונזרו מטעמי סיווג.

בשנת 2019 נטען כי טראמפ ואחרים בממשלו שידלו את ראש ממשלת אוקראינה לפתוח בחקירה נגד המועמד המוביל לנשיאות בפריימריז הדמוקרטיים, ג'ו ביידן. חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, המהווים את רוב חברי הבית, פתחו בעקבות כך בהליך הדחה נגד טראמפ.

בספטמבר 2019 החליט הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית לפתוח בהליך הדחה של הנשיא טראמפ מתפקידו, וב-18 בדצמבר הצביע בית הנבחרים ברוב של 197–230 בעד הדחת הנשיא (כשההצבעה עוברת בבית הנבחרים, מקביל ההליך לכתב אישום) בגין ניצול סמכות לרעה ושיבוש עבודת הקונגרס[194]. ובכך היה טראמפ לנשיא השלישי בהיסטוריה האמריקאית העובר הליך זה, אחרי אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון. לטענת אנשי המפלגה הדמוקרטית, בעקבות חקירה שנוהלה בראשות אדם שיף, עודד טראמפ התערבות זרה בבחירות לנשיאות 2020 במסגרת פרשת טראמפ–אוקראינה כדי לסייע למסע הבחירות שלו. לדבריהם, טראמפ התנה סיוע צבאי לאוקראינה ועיכב את הזמנתו לבית הלבן של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי במטרה לגרום לממשלת אוקראינה להכריז על חקירה נגד יריבו הדמוקרטי המוביל, ג'ו ביידן, וכן שיבש מהלכי חקירה כשהורה לפקידי הממשל שלו להתעלם מזימונים להגשת מסמכים ולהעיד. אנשי המפלגה הרפובליקנית שללו את טענות הדמוקרטים ואמרו שלא הוצגה עדות ישרה לטענות שלהם.

בהצבעה בבית הנבחרים תמכו כמעט כל הדמוקרטים, והתנגדו לה כל הרפובליקנים ושניים מהדמוקרטים. ב-15 בינואר 2020 העבירה יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי את ההליך לסנאט, שבו התנהל משפט ההדחה (הליך המקביל לבית המשפט). סיכויי המהלך היו נמוכים, משום שלרפובליקנים רוב ועל מנת להדיח נשיא דרוש רוב של שני שלישים מהסנאט. המשפט שנערך בסנאט הסתיים ב-5 בפברואר 2020 בזיכויו של טראמפ משני סעיפי האישום. עם זאת, באחד מהסעיפים הצביע נגדו סנאטור רפובליקני, מיט רומני מיוטה.

שיעורי תמיכה

לפי אתר שקלול הסקרים FiveThirtyEight, נכון לאמצע ספטמבר 2020 היה שיעור התמיכה הממוצע של טראמפ הנמוך ביותר מבין כל נשיאי ארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה[195]. שיעור התמיכה בו נע בין 36% (בתום שנת כהונתו הראשונה) ל-48% (בימי כהונתו הראשונים). שיעורי התמיכה והדחייה שלו היו יציבים באופן חריג מבחינה היסטורית[196][197]. מחאות נגד דונלד טראמפ החלו בשנת 2015, כאשר הכריז על מועמדותו לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, ונמשכו ביתר שאת לאחר שנבחר לנשיא. ההפגנות נערכו בארצות הברית ובמדינות נוספות.

מסע הבחירות לנשיאות 2020

ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מיד לאחר השבעתו לנשיא, הודיע טראמפ על כוונתו להתמודד בבחירות לנשיאות ב-2020. בעצרת בפלורידה ב-18 בפברואר 2017 הודיע על תחילת הקמפיין הנשיאותי שלו. ב-27 בפברואר 2018 מינה את בראד פרסקייל למנהל הקמפיין שלו לנשיאות ב-2020[198], וב-11 במרץ 2018, הצהיר כי סיסמת הקמפיין שלו בבחירות תהיה "לשמור על אמריקה גדולה" ("Keep America Great")[199]. ביוני 2019 השיק את קמפיין הבחירות שלו במהלך עצרת באורלנדו[200].

הפסד בבחירות וקידום ניסיון הפיכה

ערך מורחב – ניסיון הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020

עוד לפני הבחירות, טראמפ טען מספר פעמים כי אם יפסיד לא בטוח שהוא יפנה את מקומו. לפי תוצאות הבחירות, יריבו ג'ו ביידן זכה ברוב האלקטורים. טראמפ ועוזריו נקטו צעדים רבים להטות את הבחירות לכיוונם. טראמפ ובני בריתו השתמשו בטכניקת תעמולה המכונה "שקר גדול" כדי לקדם טענות שווא ותיאוריות קונספירציה רבות. אלו כללו טענות לפיהם הבחירות נגנבו באמצעות מכונות הצבעה מזויפות, הונאה בבחירות, קנוניה קומוניסטית בינלאומית ועוד.

טרמאפ לחץ ואף איים בחשיפת פלילים על מזכיר המדינה של ג'ורג'יה, בראד רפנספרנגר, חבר המפלגה הרפובליקנית, לספור מחדש את הקולות במדינתו כך שטראמפ ינצח, אך זה ענה לו שהספירה נכונה[201]. טראמפ טען לזיופים שהשפיעו על התוצאות, ואף עתר למספר בית משפט מדינתיים אך עתירותיו נדחו וטראמפ מעולם לא הציג ראיות התומכות בטיעוניו.

נאמני טראמפ, כולל ראש הסגל שלו, מארק מדוז, עורך דינו האישי רודי ג'וליאני וכמה מחוקקים רפובליקנים ניסו להשאיר את טראמפ בשלטון. ברמת המדינות, הטקטיקות שלהם כוונו לבתי המחוקקים של המדינות מתוך כוונה לשנות את התוצאות או לעכב את אישור ההצבעה האלקטורלית בקפיטול[202]. ברמה הפדרלית, הם קידמו רעיון לפיו סגן הנשיא מייק פנס, יוכל לסרב לאשר את תוצאות הבחירות ב-6 בינואר 2021. כתוצאה מכך, מאות רפובליקנים נבחרים, כולל חברי קונגרס ומושלים, סירבו להכיר בזמנו בניצחונו של ביידן[203]. מאז כמה מהם הכירו בניצחונו[204][205].

הצוות המשפטי של טראמפ חיפש דרך להביא תיק משפטי לבית המשפט העליון, אך אף אחת מ-63 התביעות שהגישו לא הצליחה. הם תלו תקוותיהם במיוחד בתיק טקסס נגד פנסילבניה, אך ב-11 בדצמבר 2020, בית המשפט העליון סירב לדון בתיק זה. לאחר מכן, שקל טראמפ, על פי הדיווחים, מספר דרכים להישאר בשלטון, כולל התערבות צבאית, החרמת מכונות הצבעה, איומים על בכירים במערכת המשפט ועוד.

לקראת אישור האלקטורים בגבעת הקפיטול, קוימה עצרת נגד האישור בה נאם עם מקורביו, ונוכחים בה פרצו למבנה הקונגרס, השחיתו ובזזו ואף גרמו למוות של קצין במשטרת הקפיטול[206][207]. לאחר אישור האלקטורים בקונגרס, הודיע טראמפ כי יעביר את השלטון בצורה מסודרת, אך הוסיף שהוא חולק על התוצאות.

הליך הדחה 2021

ערך מורחב – הליך ההדחה של דונלד טראמפ (2021)

הליך ההדחה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהחל ב-11 בינואר 2021 היה הליך ההדחה השני שנפתח כנגד הנשיא והיה הפעם הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית שכנגד נשיא מכהן נפתחו שני הליכי הדחה, אם כי שניהם הסתיימו בזיכויו. בתאריך זה הגיש בית הנבחרים של ארצות הברית כתב אישום בגין סעיף "הדחה למרד" בעקבות סירובו להכיר בתוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020, ובטענה כי עודד בטוויטר, בנאומים מתוקשרים ובעצרת בבית הלבן לההסתערות על מבנה הקפיטול כדי להטות את תוצאות הבחירות. סעיף נוסף מתייחס לניסיונו של טראמפ להפעיל לחץ על מזכיר המדינה של מדינת ג'ורג'יה "למצוא" קולות נוספים לטובתו כדי לשנות את תוצאות הבחירות במדינה.

למחרת בהליך בזק, ב-12 בינואר 2021 קבע בית הנבחרים ברוב של 231 קולות להדיח את הנשיא טראמפ בפעם השנייה, והעביר את ההכרעה לסנאט. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקאית בו הודח נשיא ארצות הברית בפעם השנייה בידי בית הנבחרים[208]. גם מהמפלגה הרפובליקנית תמכו בהליך ההדחה עשרה חברים, הכמות הגבוהה ביותר אי פעם שתמכו בהליך הדחה ממפלגתו של הנשיא המכהן.

ב-13 בפברואר זוכה טראמפ בידי הסנאט, זאת מפני שהורשע על ידי 57 סנאטורים (שבעה מהם רפובליקנים), 10 פחות מהרף הנדרש של שני שלישים[209], לאחר שעורכי הדין של טראמפ טענו כי מבחינה חוקתית לא ניתן להדיח נשיא שאינו מכהן, וכי הסרטונים שההגנה הציגה מפריכים את הטענות בכתב האישום, שהוגש מטעמים פוליטיים.

לאחר נשיאותו

אחרי נשיאותו עבר טראמפ להתגורר באחוזתו במאר-א-לאגו בפלורידה והקים שם משרד. בנאומו בכנס CPAC 2021 הכריז טראמפ שהוא שוקל להתמודד בבחירות לנשיאות בשנת 2024 והוא קרא לאחדות במפלגה הרפובליקנית.

ב-21 במרץ 2021 הכריז דוברו של טראמפ כי הוא עומד להקים רשת חברתית משלו כדי להתחרות ברשתות האחרות שחסמו את החשבונות שלו[210].

במאי 2021 נפתחה בניו יורק חקירה פלילית נגד ארגון טראמפ[211]. הארגון הורשע בהונאת מס ובפשעים כלכליים נוספים. במקביל, התנהלה חקירה אזרחית שנפתחה בשנת 2019, אחרי שמייקל כהן, עורך הדין האישי של טראמפ לשעבר, העיד בפני הקונגרס שטראמפ ניפח את שווי נכסיו[212]. טראמפ תושאל באוגוסט 2022 והחליט לשמור על זכות השתיקה[213]. בספטמבר 2022 הוגשה תביעה אזרחית נגד טראמפ ובני משפחתו בנושא הניפוח[214].

בפברואר 2022 דווח כי הארכיון הלאומי למסמכי הממשל ביקש ממשרד המשפטים האמריקני לפתוח בחקירה כדי לברר אם טראמפ הפר בהתנהלותו את החקיקה הפדרלית הנוגעת לשימור מסמכים רשמיים. באוגוסט 2022 ביצע ה-FBI פשיטה על אחוזתו הפרטית בפלורידה, מאר-א-לאגו, כחלק מחקירה של משרד המשפטים האמריקני, ונמצאו בה כ-11,000 מסמכים, בהם יותר מ-100 מסמכים המסומנים כמסווגים, בכלל זה עם הסיווג "סודי" ו"סודי ביותר". על פי צו החיפוש, טראמפ נחשד כי הפר את חוק הריגול במדינה[215][216].

כתבי האישום

ביוני 2023 פורסם שהוגש נגדו כתב אישום פדרלי. הוא הואשם בשלושים ושבעה סעיפים, הכוללים הסתרת מסמכים ממשלתיים מסווגים ושיבוש הליכי משפט[217][218].

ב-27 ביולי 2023 נוספו שלושה סעיפי אישום חדשים לכתב האישום נגד טראמפ בפרשת המסמכים המסווגים. בשניים מהם מואשמים טראמפ ושניים מעובדי מאר-א-לאגו, וולט (וולטיין) נאוטה וקרלוס דה אוליביירה כי תכננו למחוק את צילומי מצלמות האבטחה במקום שהראו כי נאוטה ודה אוליביירה העבירו קופסאות מסמכים ממקום למקום במטרה להסתירן. זאת לאחר שטראמפ נדרש על ידי ה-FBI למסור להם את צילומי האבטחה במסגרת החקירה. בנוסף הואשם טראמפ בהחזקה ביודעין של מסמך מסווג נוסף (המסמך המסווג ה-32 במספר שמצוין בכתב האישום), שלפי דיווחים בתקשורת עסק בתוכניות לתקיפה אפשרית באיראן[219][220].

טראמפ המשיך לטעון שהוא ניצח בבחירות ושכהונתו השנייה כנשיא נגנבה ממנו במרמה, והוא אף הציע שלאור זאת יש לבטל את חוקת ארצות הברית[10].

ועדה מיוחדת של בית הנבחרים לבדיקת האירועים ב-6 בינואר 2021 זימנה את טראמפ לתת עדות, לאחר שמסמכים ועדויות אחרות שנגבו ביססו לדברי הוועדה, את הטענה שהוא "ניהל באופן אישי, ופיקח על, מהלך רב-שלבים להטות את תוצאות הבחירות בשנת 2020 ולחבל בהעברת השלטון בדרכי שלום"[221]. טראמפ סירב להעיד. ב-19 בדצמבר 2022 הגישה הוועדה את מסקנותיה, בכללן המלצה למחלקת המשפטים של ארצות הברית לחקור ולהאשים את טראמפ בהמרדה, קשירת קשר להונאה של ארצות הברית, שיבוש הליכים רשמיים ועוד. מחלקת המשפט אינה מחויבת לפעול על פי ההמלצה[222].

ב-9 במאי 2023 ניתן פסק דין בתביעה שהגישה נגדו ג'יין קארול לגבי אירוע שקרה ב-1996. בתביעתה טענה קארול שטראמפ תקף אותה ופגע בה, וכן שהוציא עליה דיבה כשיצאה לתקשורת. חבר המושבעים זיכה את טראמפ מטענת התקיפה, והרשיע אותו בהתעללות ובנגיעה בכפייה בקארול. בנוסף, טראמפ הורשע בהוצאת דיבה על שאמר לגבי האשמותיה של קארול שהן "תרמית ושקר". חבר המושבעים פסק שעל טראמפ לשלם לה פיצויים בגובה של כ-5 מיליון דולר. טראמפ ועורכי דינו פתחו בהליך לערעור על פסק הדין. הערעור שהוגש נדחה ב-19 ביולי 2023, לאחר שהשופט לואיס קפלן דחה את טענתו של טראמפ כי ההתעללות בה נמצא אשם במשפט האזרחי אינה משתווה לתקיפה. קפלן הבהיר כי המעשה אותו ביצע טראמפ אמנם אינו נחשב לתקיפה לפי חוקי מדינת ניו יורק, אולם נחשב לפי הגדרות מחלקת המשפטים של ארצות הברית והאגודה האמריקנית לפסיכולוגיה[223]. בינואר 2024, חבר המושבעים בבית המשפט במנהטן פסק כי על טראמפ לפצות את קרול בסכום של 83.3 מיליון דולר בגין הכפשת שמה והוצאת דיבתה ברשתות החברתיות ובנאומים - לאחר שהאשימה אותו בתקיפה[224]. טראמפ אמר שיערער[225].

ב-2 באוגוסט 2023, הוגש כתב אישום פדרלי נגד טראמפ באשמת ניסיונות להטות את תוצאות הבחירות בשנת 2020[13]. טראמפ הואשם בקשירת קשר להונאת ממשלת ארצות הברית, בהדחת עדים ובקשירת קשר נגד זכויות אזרח[14].

ב-14 באוגוסט 2023 הוגש כתב אישום במדינת ג'ורג'יה נגד טראמפ ו-18 נאשמים נוספים. כתב האישום הוא מסוג RICO לפי נוסח חוק RICO המקומי של מדינת ג'ורג'יה, שהוא נרחב יותר בהשוואה למקבילו הפדרלי. אישום RICO משמעותו שטראמפ והנאשמים האחרים הנזכרים בכתב האישום מואשמים כולם בחברות במיזם פלילי מאורגן. לטענת התביעה, מטרת המיזם הפלילי הייתה להטות את תוצאות הבחירות במדינה לטובת טראמפ[226]. טראמפ כפר באישומים נגדו בכתב אישום זה, כפי שנהג גם בנוגע לאישומים בשלושת כתבי האישום נגדו שקדמו לזה שהוגש בג'ורג'יה[227].

ב-27 בספטמבר 2023, בית משפט בניו יורק קבע בתביעה אזרחית כי טראמפ הונה בנקים וחברות ביטוח, כשהפריז משמעותית במשך שנים בערך נכסיו – ושיקר בדוחות הכספיים שהגיש[228]. טראמפ מסר באמצעות עורך דינו כי בכוונתו לערער[229].

ב-30 במרץ 2023 הצביע חבר מושבעים גדול בניו יורק על הגשת כתב אישום נגד טראמפ, בגין עברות הונאה על רקע ניסיונו לטשטש את דמי השתיקה ששילם לסטורמי דניאלס. בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על ידי משרד התובע הכללי של מנהטן[230]. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית בה הוגש כתב אישום נגד נשיא ארצות הברית לשעבר[231]. המשפט התנהל כסדרו וב-30 במאי טראמפ הורשע בכל 34 סעיפי האישום על ידי חבר המושבעים וזו הפעם הראשונה שנשיא אמריקאי אי פעם הורשע בפלילים.

מסע הבחירות לנשיאות 2024

לוגו הקמפיין של טראמפ בחירות 2024
ערכים מורחבים – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024, ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ

בינואר 2023 הודיע טראמפ כי הוא מתכוון להתמודד לבחירות לנשיאות ארצות הברית והשיק את קמפיין הנשיאות שלו ל-2024. ב-19 בדצמבר נפסל טראמפ על ידי בית המשפט העליון של מדינת קולורדו מריצה לנשיאות תחת סעיף 3 בתיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית באשמת מרידה בעקבות חלקו באירועי הקפיטול[232]. לאחר מכן, אישר בית המשפט העליון של ארצות הברית את מועמדותו של טראמפ גם בקולורדו בטענה שרק בית הנבחרים מוסמך לפסול מועמד לנשיאות בשל אשמות אלו. מסע הבחירות של טראמפ החל בינואר 2024 עם בחירות באיווה, המהוות התמודדות ראשונה בבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית 2024. ב-6 במרץ נותר המתמודד היחיד בבחירות המקדימות והוא צפוי להיות המועמד מטעם המפלגה הרפובליקנית בבחירות.

ב-13 ביולי 2024, במהלך עצרת בחירות בפנסילבניה התרחש ניסיון התנקשות בטראמפ כאשר נורו לעברו כ-8 כדורים והוא נפצע במצב קל. הוא פונה לבית החולים כשהוא נצפה כשאוזנו מכוסה בדם.[233]

ב-15 בספטמבר 2024 ניצל מנסיון התנקשות נוסף כאשר סוכן השרות החשאי מצא מתנקש שניסה לירות בטראמפ במועדון הגלף שלו בוסט פאלם ביץ' שבפלורידה המתנקש כראיין וסלי ראות' ברח ונפס לאחמ"כ במחוז מרטין

מפקד האוכלוסין של 2020

ב-15 ביולי 2024 בחר טראמפ בג'יי. די. ואנס כמועמדו לתפקיד סגן הנשיא[234].

פרופיל ציבורי

מדיה חברתית

ערך מורחב – חסימתו של דונלד טראמפ בטוויטר

נוכחותו של טראמפ ברשתות החברתיות משכה תשומת לב עולמית מאז הצטרף לטוויטר במרץ 2009. הוא פרסם ציוצים רבים במהלך מערכת הבחירות ב-2016 והמשיך להשתמש בערוץ זה במהלך נשיאותו. מאז הושבע לנשיאות גדלה תשומת הלב לפעילותו באופן משמעותי. טראמפ השתמש בטוויטר לעיתים קרובות כאמצעי תקשורת ישיר עם הציבור[235]. מאז תחילת נשיאותו, הציוצים שלו נחשבו כהצהרות רשמיות של נשיא ארצות הברית[236], ושימשו להכרזת שינויים במדיניות ובסגל הבית הלבן. במרץ 2018 פיטר טראמפ את שר החוץ שלו רקס טילרסון בציוץ בטוויטר[237].

רבות מהטענות שצייץ הוכחו כשגויות[238][239][240]. במאי 2020 החלה טוויטר לתייג כמה מציוציו של טראמפ עם אזהרות בדיקת עובדות[241][242][243] ותוויות בגין הפרות כללי האתר[244]. טראמפ הגיב באיום "להטיל רגולציה חזקה" או אפילו לסגור פלטפורמות מדיה חברתית[245]. ב-9 בינואר 2021 סגרה טוויטר את החשבון שלו, יממה אחרי שפייסבוק השעתה את חשבונותיו עד 20 בינואר[246]. לאחר תום נשיאותו, החליטה המועצה המפקחת של פייסבוק להאריך את השעיית חשבונו עד לינואר 2023, אז תיבחן האפשרות לבטל את השעייתו[247].

טענות כוזבות ומטעות

כנשיא, טראמפ השמיע לעיתים קרובות הצהרות כוזבות בנאומים פומביים ובהתבטאויות אחרות[238][239][248]. המידע השגוי תועד על ידי בודקי עובדות. על פי הניו יורק טיימס, בעשרת החודשים הראשונים לכהונתו השמיע טראמפ כמעט פי 6 שקרים וטענות כוזבות מאשר ברק אובמה בכל 8 שנות כהונתו[249]. הוושינגטון פוסט העריך כי טראמפ טען 30,573 טענות שקריות או מטעות במהלך ארבע שנות כהונתו, כלומר בממוצע כ-21 טענות מסוג זה ביום[250].

אקדמאים וכלי תקשורת תיארו בהרחבה את התופעה כחסרת תקדים בפוליטיקה האמריקאית[251][252][253]. דפוס דומה נצפה כשהיה מועמד לנשיאות[254][255]. כלי תקשורת רבים אף תיארו אמירת כזבים כחלק מובהק מזהותו הפוליטית[256]. שר החוץ לשעבר של ג'ורג' וו. בוש, קולין פאוול, שלדבריו מעולם לא השתמש במילה בהתייחס לאף נשיא קודם, אמר ביוני 2020 שטראמפ "משקר כל הזמן"[257].

ג'ון קלי, שכיהן כשר לביטחון המולדת וכראש סגל הבית הלבן בתקופת נשיאותו של טראמפ, טען כי טראמפ אמר לו שהיטלר "עשה כמה דברים טובים", ובהמשך, בניסיון להבהיר את דבריו, הסביר טראמפ כי מנהיג גרמניה הנאצית "שיפר את הכלכלה". קלי טען עוד, שטראמפ שיבח את היטלר על כך שהצליח לשמור את קציני הצבא הנאצי "נאמנים"[258][259].

קידום תיאוריות קונספירציה

לפני ובמהלך כהונתו, טראמפ קידם תיאוריות קונספירציה רבות, כולל התיאוריה שהנשיא הקודם, ברק אובמה, לא נולד בארצות הברית, ולכן לא היה יכול להיבחר לנשיאות, תיאוריות לפיהן כמה מיריביו הפוליטיים היו מעורבים ברציחות של יריביהם, ותיאוריות לפיהן אוקראינה התערבה בבחירות שלו לנשיאות כדי לחבל בסיכוייו[260][261][262][263][264][265].

מערכת יחסים עם התקשורת

האינטראקציות של טראמפ כנשיא עם העיתונות הפכו למה שמקורות מסוימים כינו "יחסי אהבה-שנאה"[266][267][268]. טראמפ החל לקדם את עצמו בעיתונות בשנות השבעים[269]. מגיש פוקס ניוז ברט בייר והרפובליקני יושב ראש בית הנבחרים לשעבר פול ראיין תיארו את טראמפ כ"טרול" שמביע אמירות שנויות במחלוקת כדי לראות כיצד ראשים של אנשים "מתפוצצים"[270][271].

בקמפיין, טראמפ נהנה מכמות שיא של סיקור תקשורתי חינמי, שלכאורה העלה את מעמדו בפריימריז הרפובליקניים[272]. כלי תקשורת רבים הסבירו חלק מהמשיכה של טראמפ בדומיננטיות התקשורתית שלו, שלדבריהם מרתקת את הציבור. כתבת הניו יורק טיימס איימי צ'וזיק טענה כי כשטראמפ מספק לציבור ולתקשורת שערוריות חדשות "כל לילה", לסיקור התקשורתי עליו יש אופי של "אסור לפספס אף פרק", בדומה לתוכנית ריאליטי[273].

במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות ב-2016 ולאורך נשיאותו, האשים טראמפ שוב ושוב את התקשורת בפירוש מוטעה במזיד של דבריו ובהיותה מוטה פוליטית, וכינה אותה כ"פייק ניוז" ו"אויבי העם"[274][275]. מגישת 60 דקות לסלי סטהל סיפרה שלאחר ניצחונו בפריימריז, טראמפ אמר לה שהוא משפיל ומפקפק בתקשורת בכוונה, "כדי שכשתכתבו עלי סיפורים שליליים אף אחד לא יאמין לכם."[276]

הוקרה

בשנת 1983 קיבל טראמפ את פרס עץ החיים של קרן קיימת לישראל, לאחר שסייע במימון שני גני שעשועים, פארק ומאגר מים בישראל[277][278]. בשנת 1986 הוא קיבל את עיטור הכבוד של אליס איילנד כהוקרה על "פטריוטיות, סובלנות, אחווה ומגוון"[279], וב-1995 הוענק לו אות הנשיא מטעם קרן החירויות (אנ') על תמיכתו בתוכניות נוער[280]. הוענקו לו חמישה תוארי דוקטור לשם כבוד, אף שאחד מהם בוטל בשנת 2015 לאחר שטראמפ קרא ל"סגירה מוחלטת וגורפת של ארצות הברית בפני מוסלמים"[281].

בדצמבר 2016 נבחר כאיש השנה של המגזין טיים[282]. באותו חודש נבחר לאיש השנה של הפייננשל טיימס ודורג על ידי פורבס כאדם השני החזק ביותר בעולם, מייד אחרי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. כנשיא, טראמפ קיבל ב-2017 את צווארון מסדר עבד אל-עזיז אאל סעוד – הפרס בדרגה הגבוהה ביותר במסדר ושמוענק על ידי סעודיה לראשי מדינה לא-מוסלמים[283].

ב-16 ביוני 2019 הודיעה ממשלת ישראל כי לאור תמיכתו הרבה בישראל ופעילותו למען הכרה בינלאומית של ירושלים כבירתה יוקם יישוב חדש ברמת הגולן שייקרא על שמו. בהמשך נודע כי היישוב ייקרא "רמת טראמפ", וב-14 ביוני 2020 אושרה ההצעה להקמתו[284]. באפריל 2021 עברה המשפחה הראשונה ליישוב[285]. בשנת 2020 הופיע ברשימה השנתית של מגזין טיים, טיים 100[286].

בדירוגי הנשיאים האמריקאים

בארצות הברית נהוג לבצע סקרים בין מומחים לפוליטיקה נשיאותית, היסטוריונים וחוקרים מתחום מדע המדינה, בהם מדורגים נשיאי ארצות הברית לדורותיהם לפי קטגוריות שונות[287]. בשנת 2018 נכלל טראמפ לראשונה בסקר כזה, אשר נערך בין 170 מומחים על ידי האגודה האמריקאית למדע המדינה (אנ'), והגיע למקום האחרון עם ניקוד של 12 מתוך 100. בין החוקרים המזדהים כרפובליקנים הוא דורג במקום ה-40 מתוך 44, עם 25 נקודות[288]. בסקרי המומחים של מכון המחקר של מכללת סיינה (אנ') מהשנים 2019 ו-2022 הוא דורג שלישי מהסוף[289][290], ובסקר של ערוץ C-SPAN (אנ') משנת 2021 דורג במקום הרביעי מהסוף.

בסקר שנערך בפברואר 2024 בין 154 היסטוריונים ומומחים לנשיאות ארצות הברית, דורג טראמפ במקום האחרון עם 10.92 נקודות מתוך 100. בין חוקרים המזדהים כרפובליקנים הוא דורג במקום ה-41 מתוך 45, ובין חוקרים המזדהים כשמרנים במקום ה-43. בסקר זה דורג טראמפ גם כנשיא המפלג ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית[291][292].

ספריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: דונלד טראמפ
רשמי
אחר
נאומיו

ביאורים

  1. ^ בין יוזמותיו המפורסמות כמה ספרי עסקים שהוציא ומספר גורדי שחקים הנושאים את שמו, בהם "בניין טראמפ", "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" במנהטן שבניו יורק.
  2. ^ ברוב הסקרים הובילה קלינטון במניין האלקטורים אף יותר משהובילה במניין הקולות הארצי, במהופך לתוצאות הבחירות.

הערות שוליים

  1. ^ Michael R. Blood, Nicholas Riccardi, Biden officially secures enough electors to become president, Associated Press, ‏5 בדצמבר 2020
  2. ^ 2.0 2.1 Cohen, Marshall (November 5, 2021). "Timeline of the coup: How Trump tried to weaponize the Justice Department to overturn the 2020 election, CNN Politics"
  3. ^ "Donald Trump Is Lying About The Early Election Results". BuzzFeed News. נבדק ב-4 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ King, Ledyard (7 בנובמבר 2020), "Trump revives baseless claims of election fraud after Biden wins presidential race", USA Today, נבדק ב-7 בנובמבר 2020 {{citation}}: (עזרה)
  5. ^ Haberman, Maggie; Corasaniti, Nick; Rutenberg, Jim; Feuer, Alan; Thrush, Glenn; Gray, Kathleen (2020-11-19), "Presidential Transition Live Updates: Trump Invites State Lawmakers to White House in Bid to Subvert Election", The New York Times (באנגלית אמריקאית), ISSN 0362-4331, נבדק ב-2020-11-19
  6. ^ Cillizza, Chris (26 במאי 2020). "Here's the *real* reason Donald Trump is attacking mail-in ballots". CNN. ארכיון מ-30 ביולי 2020. נבדק ב-29 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Farley, Robert (10 באפריל 2020). "Trump's Latest Voter Fraud Misinformation". FactCheck.org. נבדק ב-19 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Pilkington, Ed (October 30, 2021). "'A roadmap for a coup': inside Trump's plot to steal the presidency". The Guardian. ISSN 0261-3077. Retrieved June 12, 2023.
  9. ^ Gersen, Jeannie Suk (December 15, 2020). "Trump's Coup Attempt Isn't Over". The New Yorker. ISSN 0028-792X
  10. ^ 10.0 10.1 Sareen Habeshian, Trump: Constitution should be terminated due to "massive" election fraud, Axios, ‏November 6 2022
  11. ^ טלי גולדשטיין‏, היסטוריה בארצות הברית: טראמפ הואשם ב-34 סעיפים - וכפר באשמה, באתר וואלה!‏, 4 באפריל 2023
  12. ^ אתר למנויים בלבד טראמפ ייעצר וישמע את סעיפי האישום נגדו בפרשת המסמכים המסווגים, באתר הארץ, 13 ביוני 2023
  13. ^ 13.0 13.1 נתן גוטמן, הקונגרס בארצות הברית אישר את הדחת הנשיא טראמפ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בדצמבר 2019
  14. ^ 14.0 14.1 גיא אלסטר‏, כתב אישום שלישי נגד טראמפ: יעמוד לדין על ניסיונותיו להטות את הבחירות ב-2020, באתר וואלה!‏, 2 באוגוסט 2023
  15. ^ טראמפ הכריז על ריצה לנשיאות ארה"ב ב-2024: "אמריקה חזרה", באתר ynet, 16 בנובמבר 2022
  16. ^ "The story of Donald Trump's grandfather, who came to the U.S. as an unaccompanied minor". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2022-04-11.
  17. ^ Alexandra Genova, The REAL story of Trump's Scottish immigrant mother is revealed, Mail Online, ‏2016-05-21
  18. ^ Kaitlan Collins, Maegan Vazquez, Kristen Holmes and Kevin Liptak CNN, Robert Trump, the younger brother of President Donald Trump, dead at age 71, CNN
  19. ^ Trump's Sister, Judge Maryanne Trump Barry, Talks Criminal Trials, World News (באנגלית)
  20. ^ Donald Trump: Family Life | Miller Center, millercenter.org, ‏2017-04-11 (באנגלית)
  21. ^ "This Is Where Donald Trump Played By The Rules And Learned To Beat The Game". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2022-04-11.
  22. ^ Kranish, Michael; Fisher, Marc (2017) [First published 2016]. Trump Revealed: The Definitive Biography of the 45th President. Simon & Schuster. ISBN 978-1-5011-5652-6., p. 44
  23. ^ Why Penn Won’t Talk About Donald Trump, פוליטיקו, 6 בנובמבר 2016
  24. ^ Donald Trump Ignores Draft Deferment Questions After Criticizing McCain, Vietnam
  25. ^ WebMD Editorial Contributors, What Is Exostosis?, WebMD (באנגלית)
  26. ^ Eder, Steve; Philipps, Dave (2016-08-02). "Donald Trump's Draft Deferments: Four for College, One for Bad Feet". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-04-11.
  27. ^ Michael Kranish, Marc Fisher, Trump Revealed: The Definitive Biography of the 45th President, סיימון אנד שוסטר, 2017, עמ' 81
  28. ^ Trump Becomes the First President Since Eisenhower to Change Faiths in Office. Christianity Today, 27 October 2020.
  29. ^ איוונקה טראמפ חזק ביהדות, באתר וואלה!‏, 17 באוקטובר 2011
  30. ^ ביוגרפיה ב-IMDb
  31. ^ Vanessa Trump ‘Not Thrilled’ Over Don Jr. & Kimberly Guilfoyle Romance: It’s More ‘Humiliation’ For Her
  32. ^ הבת הפרועה שנחשבת לכוכבת האמיתית של משפחת טראמפ, באתר גלובס, 3 בפברואר 2017
  33. ^ ענבל חננאל, אב גאה: דונלד טראמפ חיתן את בתו טיפאני, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 13 בנובמבר 2022
  34. ^ Rebecca Seales, Eight ways President Donald Trump will make histor, BBC News, ‏21 בינואר 2017
  35. ^ 35.0 35.1 Forbes
  36. ^ Zoe Thomas, What's in Donald Trump's tax returns?, BBC News, ‏5 ביוני 2016
  37. ^ David Barstow, Susanne Craig, Russ Buettner and Megan Twohey, Donald Trump Tax Records Show He Could Have Avoided Taxes for Nearly Two Decades, The Times Found, הניו יורק טיימס, ‏1 באוקטובר 2016
  38. ^ Aaron Blake, Donald Trump’s defenses of not paying taxes pretty much say it all, וושינגטון פוסט, ‏2 באוקטובר 2016
  39. ^ Buettner, Russ; Craig, Susanne; McIntire, Mike (2020-09-27). "Trump's Taxes Show Chronic Losses and Years of Income Tax Avoidance". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-10-02.
  40. ^ FBI releases files on Trump apartments' race discrimination probe in '70s, פוליטיקו, 15 בפברואר 2017
  41. ^ Yep, Donald Trump's companies have declared bankruptcy...more than four times, politifact.com, 21 June 2016
  42. ^ Donald Trump’s Less-Than-Artful Failure in Pro Football, הניו יורק טיימס, 19 בפברואר 2016
  43. ^ Trump moves to settle Trump University cases for $25 million, פוליטיקו, 18 בנובמבר 2016
  44. ^ דונלד טראמפ, באתר IMDb
  45. ^ אורלי אזולאי, טראמפ: "ישראל צריכה לשלם על הסיוע הצבאי כמו מדינות אחרות", באתר ynet, 21 במרץ 2016
  46. ^ טראמפ: אעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים nrg, מיכאל טוכפלד, 22 במרץ 2016
  47. ^ עו"ד שלומי אטש, טראמפ נגד המהגרים, באתר ynet, 21 ביוני 2019
  48. ^ במקום F-35: טראמפ לוקח עוד 4 מיליארד דולר עבור החומה בגבול מקסיקו, באתר וואלה!‏, 15 בפברואר 2020
  49. ^ ארה"ב: טראמפ פנה לביהמ"ש העליון כדי לבטל את רפורמת "אובמה-קר", באתר ynet, 26 ביוני 2020
  50. ^ טראמפ כנשיא נבחר מתראיין ל-"60 דקות", 13 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  51. ^ Wright, David (21 באפריל 2016). "Trump: I would change GOP platform on abortion". CNN. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ רויטרס‏, טראמפ השתתף ב"מצעד החיים" נגד הפלות: "כל נשמה א-לוהית", באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2020
  53. ^ Trump walks abortion tightrope on SCOTUS pick, POLITICO (באנגלית)
  54. ^ Brendan Bures, The Fresh Toast, Trump administration doubles down on anti-marijuana position, chicagotribune.com
  55. ^ McCarthy, Tom. "Donald Trump: I'd bring back 'a hell of a lot worse than waterboarding'". The Guardian. נבדק ב-8 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ "Ted Cruz, Donald Trump Advocate Bringing Back Waterboarding". ABC News. 6 בפברואר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ טראמפ תרם לחבל שלום, עיתון 232, מס' 155, 1 בנובמבר 2016, עמ' 9 (הקישור אינו פעיל, 12 באוגוסט 2020)
  58. ^ Jewish National Fund Tree of Life Award Presentation to Donald J. Trump: Tuesday Evening March 1, 1983, Gala Dinner Dance, Grand Hyatt Hotel, New York
  59. ^ רן דגוני, ‏רוביו לטראמפ: אתה אנטי-ישראלי; טראמפ לרוביו: אתה מתמוסס, באתר גלובס, 26 בפברואר 2016
  60. ^ Donald Trump endorses Netanyahu for PM, Times of Israel, January 15, 2013
  61. ^ Donald Trump Pledges Loyalty to Israel, 1 July 2015
  62. ^ Algemeiner Journal Jewish 100 Gala Honors Donald Trump, Joan Rivers and Yuli Edelsterin, 11 February 2015
  63. ^ אורלי אזולאי, וושינגטון, יחסי ישראל-ארה"ב: המסר הכפול של טראמפ, באתר ynet, 22 במרץ 2016
  64. ^ סרטונים טראמפ: "המצע שלנו - הכי פרו-ישראלי אי פעם", באתר ynet, 14 ביולי 2016
  65. ^ אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, טראמפ חתם על צו נשיאותי שמאמץ הגדרה רחבה ושנויה במחלוקת של אנטישמיות, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2019
  66. ^ Axios reporter reveals bad blood between Trump and Netanyahu | CNN Politics (באנגלית), 2021-12-10, נבדק ב-2024-05-17
  67. ^ Trump: Netanyahu ‘Rightfully’ Criticized for Oct. 7, TIME, ‏2024-04-30 (באנגלית)
  68. ^ It's true: Donald Trump once supported impeaching George W. Bush,‏ Politifact‏, 14 בפברואר 2016
  69. ^ נטשה מוזגוביה, הרפובליקאים מודאגים: דונלד טראמפ - מושיע או בדיחה?, באתר הארץ, 21 באפריל 2011
  70. ^ טראמפ מועמד לנשיאות: "אני ממש עשיר, זה מה שארצות הברית צריכה", באתר וואלה!‏, 17 ביוני 2015
  71. ^ אתר למנויים בלבד הימין האמריקאי מתנער מהתבטאויותיו של דונלד טראמפ נגד מהגרים ממקסיקו, באתר הארץ, 6 ביולי 2015
  72. ^ יצחק בן-חורין, טראמפ: "לאסור כניסת מוסלמים לארה"ב, באתר ynet, 8 בדצמבר 2015
  73. ^ האפיפיור נגד טראמפ: "אדם שמתכנן חומות בגבול הוא אינו נוצרי, באתר וואלה!‏, 18 בפברואר 2016
  74. ^ Donald Trump calls Pope Francis 'disgraceful' for questioning his faith, הגרדיאן, 18 בפברואר 2016
  75. ^ 75.0 75.1 אתר למנויים בלבד הייתי עורך בכיר בנשיונל אינקוויירר. האם אוכל לסלוח לעצמי על מה שעשינו?, באתר הארץ, 18 באפריל 2024
  76. ^ אורלי אזולאי, שורת ניצחונות לקלינטון וטראמפ ב"סופר טיוזדיי", באתר ynet, 2 במרץ 2016
  77. ^ ניצחונות לטראמפ ולסנדרס באינדיאנה; קרוז פרש מהמרוץ הרפובליקני, באתר וואלה!‏, 4 במאי 2016
  78. ^ אחרי קרוז, גם קייסיק פרש הלילה מהמירוץ הרפובליקאי, באתר הארץ, 4 במאי 2016
  79. ^ עדו בן פורת, זה סגנו של טראמפ, באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2016
  80. ^ עדו בן פורת, טראמפ מציע: לסמן מוסלמים כמו בישראל, באתר ערוץ 7, 19 ביוני 2016
  81. ^ גיא כהן, אב של חייל מוסלמי לטראמפ: 'תתבייש', באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2016
  82. ^ סרטון ההתנצלות של טראמפ, בדף הפייסבוק הרשמי שלו
  83. ^ Lewd Donald Trump Tape Is a Breaking Point for Many in the G.O.P., New York Times, October 8, 2016
  84. ^ Rosalind S. Helderman, Former 'Apprentice' contestant sues Trump for defamation for denying alleged groping, Washington Post (January 17, 2017): "During the campaign, Trump asserted that each of his accusers was lying and vowed to sue the women for making the claims. ... Trump has not yet filed suit against any of the women."
  85. ^ "Donald Trump's Victory Is Met With Shock Across a Wide Political Divide". The New York Times. 9 בנובמבר 2016. נבדק ב-10 בנובמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  86. ^ Arkin, Daniel; Siemaszko, Corky (9 בנובמבר 2016). "2016 Election: Donald Trump Wins the White House in Upset". NBC News. נבדק ב-10 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ ראו פירוט בערך האנגלי United States presidential elections in which the winner lost the popular vote
  88. ^ עמרי נחמיאס‏, טראמפ הושבע לנשיא ארצות הברית ה-45: "אמריקה בלתי ניתנת לעצירה", באתר וואלה!‏, 21 בינואר 2017
  89. ^ אורלי אזולאי, טראמפ הושבע לנשיא: "נחסל את הטרור האיסלאמי", באתר ynet, 20 בינואר 2017
  90. ^ Condé Nast, The Private Trump Angst of a Republican Icon, The New Yorker, ‏2020-09-27 (באנגלית אמריקאית)
  91. ^ U.S. Senate: U.S. Senate Roll Call Votes 115th Congress - 2nd Session, www.senate.gov
  92. ^ דוד וינברג, ‏"תעודת שנה ב'", השילוח 13 בפברואר 2019
  93. ^ ניו יורק טיימס, היועץ לביטחון לאומי של טראמפ התפטר מתפקידו, באתר הארץ, 14 בפברואר 2017
  94. ^ סרטון של הנאום המלא בקונגרס, באתר יוטיוב
  95. ^ סוכנויות הידיעות, ‏דיווח: הבית הלבן מתכוון להחליף את היועץ לביטחון לאומי של טראמפ, באתר מעריב אונליין, 2 במרץ 2018
  96. ^ סוכנויות הידיעות, טראמפ הכריז על ברט קאבנו כמועמדו לבית המשפט העליון, באתר ynet, 10 ביולי 2018
  97. ^ סוכנויות הידיעות, ‏דוח קוואנו: הרפובליקנים מברכים, הדמוקרטים תוקפים את ה-FBI, באתר מעריב אונליין, 4 באוקטובר 2018
  98. ^ חיים איסרוביץ, ‏ניצחון לטראמפ: ברט קוואנו מונה לשופט בבית המשפט העליון, באתר מעריב אונליין, 6 באוקטובר 2018
  99. ^ AP, אשת סודה של מלניה מונתה לדוברת הבית הלבן, באתר ynet, 25 ביוני 2019
  100. ^ ארצות הברית: העליון פסק לטובת ההרחבה המשמעותית ביותר של זכויות נשק מזה עשור, באתר וואלה!‏, 23 ביוני 2022
  101. ^ Jackson, Brooks (11 באפריל 2019). "Trump's Numbers, April 2019 Update". FactCheck.org. נבדק ב-3 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  102. ^ Long, Heather (3 במאי 2019). "Is this economy too good to be true?". The Washington Post. נבדק ב-5 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  103. ^ U.S. GDP Per Capita 1960-2022, www.macrotrends.net
  104. ^ The Best and Worst Presidents (According to the Stock Market), Kiplinger (באנגלית)
  105. ^ עמרי נחמיאס‏, מורשת אובמה נמחקת: טראמפ אישר בניית צינורות נפט שנויים במחלוקת, באתר וואלה!‏, 24 בינואר 2017
  106. ^ עמרי נחמיאס‏, הישג לטראמפ: הסנאט אישר את רפורמת המס של הנשיא, באתר וואלה!‏, 2 בדצמבר 2017
  107. ^ וול סטריט ג'ורנל, ‏רפורמת המס של טראמפ: תחילתן של צרות חדשות, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2017
  108. ^ "Trump tariffs: US President imposes levy on steel and aluminium". BBC News. 8 במרץ 2018. נבדק ב-9 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  109. ^ טראמפ הטיל מכסים בגובה 25% על ייבוא מסין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 ביוני 2018
  110. ^ מלחמת הסחר נגמרה? טראמפ הגיע להסכם עם האיחוד האירופי, באתר גלובס, 26 ביולי 2018
  111. ^ Economic logic behind Trump's foreign policy - the key countries are Germany &China, Learning from China, ‏2018-05-29 (באנגלית אמריקאית)
  112. ^ אתר למנויים בלבד ארה"ב ומקסיקו חתמו על הסכם סחר ראשוני - קנדה בינתיים בחוץ, באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2018
  113. ^ שירות כלכליסט, ארה"ב וקנדה הגיעו להסכם סחר חדש, באתר כלכליסט, 1 באוקטובר 2018
  114. ^ עדי ברק ואופיר דור, העשור שבו סין גרמה לאמריקה לפחד, באתר כלכליסט, 30 בדצמבר 2019
  115. ^ Long, Heather; Van Dam, Andrew. "U.S. manufacturing was in a mild recession during 2019, a sore spot for the economy". The Washington Post. ארכיון מ-2020-07-15. נבדק ב-15 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  116. ^ Rappeport, Alan; Swanson, Ana (10 במאי 2019). "Trump Renews Trade War as China Talks End Without a Deal". הניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)
  117. ^ שירות גלובס, ‏הפסקת אש במלחמת הסחר? דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג ימשיכו במו"מ; לא יוטלו מכסים נוספים, באתר גלובס, 29 ביוני 2019
  118. ^ רועי ברק, ‏ההסכם נחתם: קיצוץ שיא היסטורי של תפוקה בשוק הנפט הגולמי, באתר גלובס, 12 באפריל 2020
  119. ^ "An America first energy plan" (Press release). 26 במאי 2016. אורכב מ-המקור ב-3 בדצמבר 2016. נבדק ב-3 בדצמבר 2016. {{cite press release}}: (עזרה)
  120. ^ Mufson, Steven (29 בנובמבר 2016). "Trump's energy policy team includes climate change skeptic, free-market advocate". The Washington Post. נבדק ב-3 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  121. ^ Parker, Ashley; Davenport, Coral (26 במאי 2016). "Donald Trump's Energy Plan: More Fossil Fuels and Fewer Rules". הניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)
  122. ^ Samenow, Jason (22 במרץ 2016). "Donald Trump's unsettling nonsense on weather and climate". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  123. ^ Schwartz, Nelson D. (21 במאי 2016). "Economic Promises a President Trump Could (and Couldn't) Keep". הניו יורק טיימס. נבדק ב-22 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  124. ^ "In Their Own Words: 2016 Presidential Candidates on Climate Change" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-18 באוקטובר 2016. נבדק ב-12 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  125. ^ Liptak, Kevin; Acosta, Jim (1 ביוני 2017). "Trump on Paris accord: 'We're getting out'". CNN. נבדק ב-1 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  126. ^ שירות כלכליסט, ארה"ב הודיעה לאו"ם: פורשים מהסכם האקלים, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2019
  127. ^ עמרי נחמיאס‏, מיישם הבטחות: טראמפ מוציא לפועל שלושה צעדים למניעת הגירה לא חוקית, באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2017
  128. ^ טראמפ הגביל כניסת מוסלמים לארצות הברית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 בינואר 2017‏
  129. ^ Collinson, Stephen; Diamond, Jeremy (September 1, 2016). "Mexican president disputes Trump over border wall payment discussion". CNN.
  130. ^ "How realistic is Donald Trump's Mexico wall?". BBC News. September 1, 2016
  131. ^ "Trump orders wall to be built on Mexico border". BBC News. January 26, 2017.
  132. ^ "Mexico: We will not pay for Trump border wall". BBC News. January 26, 2017.
  133. ^ Shear, Michael (November 8, 2018). "Trump Claims New Power to Bar Asylum for Immigrants Who Arrive Illegally". The New York Times.
  134. ^ עמרי נחמיאס‏, "לא רוצה שיגרשו את אבא": קולות ילדי המהגרים שהופרדו מהוריהם בארצות הברית, באתר וואלה!‏, 19 ביוני 2018
  135. ^ איתמר מרגלית, טראמפ יחתום על צו שימנע הפרדת משפחות המהגרים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 ביוני 2018
  136. ^ Davis, Julie Hirschfeld; Tackett, Michael (2 בינואר 2019). "Trump and Democrats Dig In After Talks to Reopen Government Go Nowhere". הניו יורק טיימס. נבדק ב-3 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  137. ^ Paletta, Damian; Werner, Erica (2 בינואר 2019). "Trump falsely claims Mexico is paying for wall, demands taxpayer money for wall in meeting with Democrats". The Washington Post. נבדק ב-3 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  138. ^ Nakamura, David; Kim, Seung Min (9 בינואר 2019). "'He's a gut politician': Trump's go-to negotiating tactics aren't working in shutdown standoff". The Washington Post. נבדק ב-10 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  139. ^ Pramuk, Jacob (4 בינואר 2019). "Democrats face off with Trump (again) over border wall as government shutdown enters 14th day". CNBC. נבדק ב-10 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  140. ^ Everett, Burgess; Ferris, Sarah; Oprysko, Caitlin (11 בדצמבר 2018). "Trump says he's 'proud' to shut down government during fight with Pelosi and Schumer". Politico. נבדק ב-10 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  141. ^ Seipel, Arnie (12 בינואר 2019). "It's Official: The Partial Government Shutdown Is The Longest In U.S. History". NPR. נבדק ב-12 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  142. ^ סוכנויות הידיעות, טראמפ והקונגרס סיכמו: הפסקה זמנית בהשבתת הממשל, באתר ynet, 26 בינואר 2019
  143. ^ Kodjak, Alison (9 בנובמבר 2016). "Trump Can Kill Obamacare With Or Without Help From Congress". All Things Considered. NPR. נבדק ב-12 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  144. ^ Walsh, Deirdre; Lee, MJ (10 בינואר 2017). "Trump wants Obamacare repeal 'quickly,' but Republicans aren't ready". CNN. נבדק ב-12 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  145. ^ Sullivan, Peter (4 במאי 2017). "House passes Obamacare repeal". The Hill. נבדק ב-31 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  146. ^ "GOP Obamacare repeal bill fails in dramatic late-night vote". CNN. 28 ביולי 2017. נבדק ב-31 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  147. ^ סוכנויות הידיעות‏, ושוב, מקיין: המהלך של טראמפ לביטול אובמקר ספג מכה כואבת, באתר וואלה!‏, 23 בספטמבר 2017
  148. ^ סוכנויות הידיעות, מכה אנושה לטראמפ: הסנאט דחה ביטול "אובמה-קר", באתר ynet, 28 ביולי 2017
  149. ^ רויטרס‏, בזמן המגפה: ממשל טראמפ עתר לעליון כדי לבטל את אובמה-קר, באתר וואלה!‏, 26 ביוני 2020
  150. ^ נתונים על מוות מקורונה ברחבי העולם, באתר Our World in Data
  151. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, גרדיאן, ראש הסגל בבית הלבן: טראמפ סובל מתסמינים קלים של קורונה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2020
  152. ^ קרן בצלאל, ‏הבית הלבן: טראמפ פונה לבית חולים צבאי, גילה סימנים של חום ותשישות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 באוקטובר 2020‏
  153. ^ ישראל, קים ואיראן: מדיניות החוץ של ביידן וטראמפ, באתר ynet, 19 בספטמבר 2020
  154. ^ טראמפ הסתיר, ביידן חשף: לארה"ב 3,750 פצצות גרעין, באתר ynet, 6 באוקטובר 2021
  155. ^ אורלי אזולאי, נתניהו על דרישת טראמפ לריסון בנייה בהתנחלויות: "נעשה מאמץ ונבחן זאת", באתר ynet, 16 בפברואר 2017
  156. ^ אורלי אזולאי, וושינגטון, טראמפ: "שתי מדינות או אחת? מה שהצדדים ירצו", באתר ynet, 15 בפברואר 2017
  157. ^ רועי שלו‏, ליברמן: קיבלנו מסר ישיר מארצות הברית - החלת הריבונות ביו"ש תוביל למשבר, באתר וואלה!‏, 6 במרץ 2017
  158. ^ אטילה שומפלבי, טראמפ: "ירושלים בירת ישראל, נתחיל בהכנות להעברת השגרירות", באתר ynet, 6 בדצמבר 2017,
    כתבי חדשות 2, ‏טראמפ: "החלטתי להכיר בי-ם כבירה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 בדצמבר 2017‏.
  159. ^ רויטרס, ארה"ב פרשה ממועצת זכויות האדם של האו"ם: "ביב שופכין", באתר ynet, 20 ביוני 2018
  160. ^ שי ניר, ‏ארה"ב עם הגולן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בנובמבר 2018
  161. ^ אורלי אזולאי, וושינגטון, טראמפ חתם על ההכרה ההיסטורית בריבונות ישראל בגולן | משדר מיוחד, באתר ynet, 25 במרץ 2019
  162. ^ "לא נאפשר אנטישמיות": טראמפ חתם על צו המקצץ בסיוע למכללות שלא ייאבקו באנטישמיות, באתר מעריב אונליין, 12 בדצמבר 2019
  163. ^ אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, ממשל טראמפ קיצץ את כל תקציבי הסיוע האזרחי לפלסטינים, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2018
  164. ^ אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, היועץ לביטחון לאומי של טראמפ בתדריך ראשון: איראן באופן רשמי תחת אזהרה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2017
  165. ^ לראשונה בעידן טראמפ: סנקציות אמריקניות על איראן, באתר ynet, 2 בפברואר 2017
  166. ^ דיווח: הנשיא טראמפ אישר תקיפה באיראן, וחזר בו, באתר ynet, 21 ביוני 2019
  167. ^ גל פרל פינקל, "הוא הרג חפים מפשע, הוא יהרוג עוד, אז עלינו לסיים אותו". ויש לזה מחיר, באתר "זמן ישראל", 4 בינואר 2020
  168. ^ ברק רביד וגיא אלסטר‏, ארצות הברית החלה רשמית בהליך החזרת הסנקציות הבינלאומיות על איראן, באתר וואלה!‏, 20 באוגוסט 2020
  169. ^ רויטרס ונעה לנדאו, 13 מתוך 15 חברות מועצת הביטחון של האו"ם מתנגדות להשבת הסנקציות על איראן, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2020
  170. ^ פומפאו מזהיר: הסנקציות על אירן חודשו, מדינות שיפרו אותן – צפויות להיענש, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 בספטמבר 2020‏
  171. ^ אלי לאון, ‏דיווח: טראמפ שקל לתקוף לאחרונה באיראן - יועציו שכנעו אותו להימנע מכך, באתר ישראל היום, 17 בנובמבר 2020
  172. ^ AP, בירת דאעש על הכוונת: ארה"ב הציבה חיילי מארינס וארטילריה בסוריה, באתר ynet, 9 במרץ 2017
  173. ^ US Marines join local forces fighting in Raqqa, CNN, 9 במרץ 2017
  174. ^ עמרי נחמיאס‏, בתגובה למתקפה הכימית: ארצות הברית שיגרה עשרות טילים נגד צבא אסד, באתר וואלה!‏, 7 באפריל 2017
  175. ^ רועי קייס וסוכנויות הידיעות, בתגובה למתקפה הכימית: טראמפ תקף בסוריה עם עשרות טילים, באתר ynet, 7 באפריל 2017
  176. ^ עמרי נחמיאס, טל שלו וגיא אלסטר‏, ארצות הברית הכריזה על תחילת החזרת כוחותיה מסוריה, באתר וואלה!‏, 20 בדצמבר 2018
  177. ^ Chappell, Bill; Neuman, Scott (7 באוקטובר 2019). "In Major Policy Shift, U.S. Will Stand Aside As Turkish Forces Extend Reach In Syria". NPR. נבדק ב-29 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  178. ^ Baker, Peter; Edmondson, Catie (16 באוקטובר 2019). "Trump Lashes Out on Syria as Republicans Rebuke Him in House Vote". הניו יורק טיימס. נבדק ב-28 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  179. ^ רויטרס, ארה"ב עצרה העברת ציוד של מטוסי F-35 לטורקיה, באתר ynet, 2 באפריל 2019
  180. ^ סוכנויות הידיעות‏, פיונגיאנג על הגעת ספינות הטילים האמריקניות: "מצדיקה נשק גרעיני", באתר וואלה!‏, 11 באפריל 2017
  181. ^ סוכנויות הידיעות‏, קים ג'ונג און בהצהרה חריגה: "דברי טראמפ - הכרזת מלחמה", באתר וואלה!‏, 22 בספטמבר 2017
  182. ^ עמיחי שטיין, טראמפ ביטל את הפגישה עם קים: "הסנקציות וקמפיין הלחץ יימשכו", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 במאי 20187
  183. ^ רויטרס‏, עם מסר מקים: בכיר צפון קוריאני נפגש בבית הלבן עם טראמפ, באתר וואלה!‏, 1 ביוני 2018
  184. ^ Ynet, טראמפ קיבל מכתב והצהיר: אפגוש את קים ג'ונג און, באתר כלכליסט, 1 ביוני 2018
  185. ^ שירות כלכליסט, ההסכם: קוריאה הצפונית מתחייבת לפעול לפירוק מוחלט של הנשק הגרעיני, באתר כלכליסט, 12 ביוני 2018
  186. ^ Merica, Dan; Acosta, Jim. "Trump chips away at Obama's legacy on Cuba". CNN. נבדק ב-16 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  187. ^ "Live stream: Trump announces policy changes on Cuba". USA Today. נבדק ב-16 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  188. ^ Jaffe, Greg; Ryan, Missy (21 בינואר 2018). "Up to 1,000 more U.S. troops could be headed to Afghanistan this spring". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  189. ^ Ali, Idrees (2021-01-15). "U.S. troops in Afghanistan now down to 2,500, lowest since 2001: Pentagon". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-04-14.
  190. ^ ארצות הברית וטליבאן חתמו על הסכם לסיום המלחמה באפגניסטן אחרי 18 שנה, באתר וואלה!‏, 29 בפברואר 2020
  191. ^ רויטרס‏, ממשלת אפגניסטן וטליבאן פתחו בשיחות שלום היסטוריות, באתר וואלה!‏, 12 בספטמבר 2020
  192. ^ רויטרס וטל שלו‏, טראמפ הטיל סנקציות על גורמים בהאג שחוקרים פשעי מלחמה באפגניסטן, באתר וואלה!‏, 11 ביוני 2020
  193. ^ הכירו את כל 17 החקירות שטראמפ ומקורביו מסובכים בהן - וכל האנשים שהואשמו עד כה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2018
  194. ^ נתן גוטמן, הקונגרס בארצות הברית אישר את הדחת הנשיא טראמפ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בדצמבר 2019
  195. ^ שיעורי התמיכה והדחייה של טראמפ, באתר FiveThirtyEight (באנגלית)
  196. ^ Skelley, Geoffrey (28 במרץ 2019). "Trump's Approval Rating Is Incredibly Steady. Is That Weird Or The New Normal?". FiveThirtyEight. נבדק ב-3 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  197. ^ "Trump's approval rating steady despite impeachment: NBC News/Wall Street Journal polls". NBC News. 17 בדצמבר 2019. נבדק ב-3 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  198. ^ רויטרס‏, מתחיל במירוץ לכהונה שנייה: טראמפ מינה מנהל קמפיין בחירות חדש, באתר וואלה!‏, 27 בפברואר 2018
  199. ^ מסתבר שאמריקה שוב גדולה: טראמפ הציג את סיסמת הבחירות ל-2020, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2018
  200. ^ רויטרס, ‏טראמפ השיק את קמפיין בחירות 2020: "הדמוקרטים רוצים להרוס את אמריקה", באתר מעריב אונליין, 19 ביוני 2019
  201. ^ טראמפ הוקלט לוחץ על רפובליקנים: "תמצאו לי 11,780 קולות". הם ענו: "אבל ספרנו נכון", באתר ynet, 4 בינואר 2021
  202. ^ Benner, Katie; Edmondson, Catie; Broadwater, Luke; Feuer, Alan (2021-12-16). "Meadows and the Band of Loyalists: How They Fought to Keep Trump in Power". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-02-16.
  203. ^ Kane, Paul; Clement, Scott (5 בדצמבר 2020). "Just 27 congressional Republicans acknowledge Biden's win, Washington Post survey finds". The Washington Post. ארכיון מ-5 בדצמבר 2020. נבדק ב-5 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  204. ^ Caldwell, Leigh Ann; Kapur, Sahil; Tsirkin, Julie (16 בדצמבר 2020). "McConnell congratulates Biden on his victory as more Republicans abandon Trump's fight". NBC News. נבדק ב-17 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  205. ^ Wise, Lindsay; Hughes, Siobhan (15 בדצמבר 2020). "More Republicans Now Say Joe Biden Is President-Elect". נבדק ב-17 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  206. ^ עמית ולדמן, ‏הכאוס בוושינגטון: הקונגרס פונה ממפגינים, עוצר לילי נכנס לתוקף, 4 נהרגו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 בינואר 2021‏
  207. ^ מהומות בוושינגטון: תומכי טראמפ פרצו לקונגרס, הישיבה לאישור ניצחון ביידן הופסקה, באתר כלכליסט, 6 בינואר 2021
  208. ^ בית הנבחרים הצביע בעד הדחת טראמפ על הסתה למרד, המשפט בסנאט - אחרי כהונתו, באתר וואלה!‏, 13 בינואר 2021
  209. ^ יונה לייבזון, ‏הסנאט האמריקני זיכה את טראמפ מהסתה למרד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 בפברואר 2021‏
  210. ^ Jazmin Goodwin, CNN Business, Trump is returning to social media in a few months with his own platform, spokesman says, CNN
  211. ^ רויטרס, ‏ארה"ב: מדינת ניו יורק פתחה בחקירה פלילית נגד ארגון טראמפ, באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2021
  212. ^ דיאנה פול וקורין ריימי, ‏החקירה של טראמפ הופכת לפלילית: הנה מה שאנחנו יודעים על החקירות, באתר גלובס, 21 במאי 2021
  213. ^ טראמפ שמר על שתיקה בתשאול: "זה ציד מכשפות, אין לי ברירה", באתר ynet, 10 באוגוסט 2022
  214. ^ אתר למנויים בלבד חבר מושבעים בניו יורק הרשיע את ארגון טראמפ בהונאת מס, באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2022
  215. ^ סוכני FBI פשטו על האחוזה של טראמפ בפלורידה: "אפילו פרצו לכספת", באתר ynet, 9 באוגוסט 2022
  216. ^ טראמפ חשוד בהפרת חוק הריגול, בביתו נמצאו מסמכים מסווגים
  217. ^ אתר למנויים בלבד אקונומיסט, 20 חקירות פליליות ותביעות אזרחיות: המדריך לתיקים נגד טראמפ, באתר TheMarker‏, 9 ביוני 2023
  218. ^ פרשת המסמכים המסווגים: נחשפו סעיפי האישום נגד טראמפ ש"אחסן ארגזים בשירותים", באתר ynet, 9 ביוני 2023
  219. ^ AP, אישומים נוספים נגד טראמפ: ניסה למחוק צילומי אבטחה, הציג תוכנית לתקיפה באיראן במועדון גולף, באתר ynet, 28 ביולי 2023
  220. ^ ישראל יעקובוביץ, האישום נגד נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ מחריף; החשד: מחק צילומי אבטחה, ‏28 ביולי 2023
  221. ^ "Bennie G. Thompson and Liz Cheney to President Donald J. Trump". january6th.house.gov. October 21, 2022
  222. ^ Dan Mangan and Christina Wilkie, "Jan. 6 committee sends DOJ historic criminal referral of Trump over Capitol riot", CNBC, December 19 2022
  223. ^ Aaron Blake, Judge clarifies: Yes, Trump was found to have raped E. Jean Carroll, The Washington Post, ‏July 19, 2023
  224. ^ קנסות ביותר מחצי מיליארד דולר: מה יעשה טראמפ?, באתר כלכליסט, 18 בפברואר 2024
  225. ^ Jury Awards E. Jean Carroll Over $80 Million In Case Against Trump, HuffPost, ‏2024-01-26 (באנגלית)
  226. ^ גיא אלסטר‏, ארגון פשיעה, בראשות טראמפ: הנשיא לשעבר ומקורביו יישפטו כמו מאפיונרים, באתר וואלה!‏, 15 באוגוסט 2023
  227. ^ טראמפ כפר באישומים נגדו בג'ורג'יה, ויתר על הגעה לבית המשפט, באתר ynet, 31 באוגוסט 2023
  228. ^ טראמפ שוב מסתבך: שופט קבע - הונה ושיקר שנים בנוגע לנכסיו, באתר ynet, 26 בספטמבר 2023
  229. ^ בית משפט בניו יורק: טראמפ הונה בנקים וחברות ביטוח לטובת בניית אימפריית הנדל"ן שלו, באתר וואלה!‏, 26 בספטמבר 2023
  230. ^ דרמה בארה"ב: כתב אישום יוגש נגד הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, באתר מעריב אונליין, 31 במרץ 2023
  231. ^ יענקי פרבר, טראמפ ייעצר בימים הקרובים: המשטרה בכוננות שיא, באתר בחדרי חרדים, ‏31 במרץ 2021
  232. ^ פסיקה דרמטית בארה"ב: טראמפ נפסל מריצה לנשיאות במדינת קולורדו בגלל "המרדה", באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
  233. ^ אנה ברסקי, איתי גל, ‏ניסיון התנקשות בטראמפ: הנשיא לשעבר דימם מראשו; היורה חוסל, באתר מעריב אונליין, 14 ביולי 2024
  234. ^ ציקי ברנדוין, טראמפ הכריע: ג'יי. די. ואנס - המועמד לסגנות, באתר ערוץ 7, 15 ביולי 2024
  235. ^ Steeve, Dustin (23 בינואר 2017). "Donald Trump's Social Media Use Is Key To Sidelining The Press". The Federalist. נבדק ב-31 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  236. ^ Landers, Elizabeth (6 ביוני 2017). "Spicer: Tweets are Trump's official statements". CNN. {{cite news}}: (עזרה)
  237. ^ Singletary, Michelle. "Trump dumped Secretary of State Rex Tillerson in a tweet. What's the worst way you've been fired?". The Washington Post. נבדק ב-18 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  238. ^ 238.0 238.1 Qiu, Linda (27 באפריל 2017). "Fact-Checking President Trump Through His First 100 Days". הניו יורק טיימס. נבדק ב-25 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  239. ^ 239.0 239.1 Kessler, Glenn; Lee, Michelle Ye Hee (1 במאי 2017). "Fact Checker Analysis – President Trump's first 100 days: The fact check tally". The Washington Post. נבדק ב-25 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  240. ^ Drinkard, Jim; Woodward, Calvin (24 ביוני 2017). "Fact check: Trump's missions unaccomplished despite his claims". Chicago Tribune. נבדק ב-25 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  241. ^ "Twitter tags Trump tweet with fact-checking warning". BBC News. 27 במאי 2020. נבדק ב-14 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  242. ^ Conger, Kate; Alba, Davey (26 במאי 2020). "Twitter Refutes Inaccuracies in Trump's Tweets About Mail-In Voting". הניו יורק טיימס. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  243. ^ Dwoskin, Elizabeth (27 במאי 2020). "Twitter labels Trump's tweets with a fact check for the first time". The Washington Post. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  244. ^ Dwoskin, Elizabeth (30 במאי 2020). "Twitter's decision to label Trump's tweets was two years in the making". The Washington Post. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  245. ^ Dwoskin, Elizabeth (14 ביוני 2020). "Trump lashes out at social media companies after Twitter labels tweets with fact checks". The Washington Post. נבדק ב-28 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  246. ^ טוויטר הודיעה: חשבונו של טראמפ נחסם לצמיתות, באתר ynet, 9 בינואר 2021
  247. ^ חדשות חוץ, פייסבוק הודיעה: תשעה את החשבון של טראמפ למשך שנתיים, באתר כלכליסט, 4 ביוני 2021
  248. ^ Qiu, Linda (22 ביוני 2017). "In One Rally, 12 Inaccurate Claims From Trump". הניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)
  249. ^ Leonhardt, David; Philbrick, Ian Prasad; Thompson, Stuart A. (14 בדצמבר 2017). "Trump's Lies vs. Obama's". הניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)
  250. ^ Kessler, Glen; Rizzo, Salvador; Kelly, Meg (24 בינואר 2021). "Trump's false or misleading claims total 30,573 over 4 years". הוושינגטון פוסט. {{cite news}}: (עזרה)
  251. ^
  252. ^ Glasser, Susan (3 באוגוסט 2018). "It's True: Trump Is Lying More, and He's Doing It on Purpose". The New Yorker. נבדק ב-10 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  253. ^ Konnikova, Maria (20 בינואר 2017). "Trump's Lies vs. Your Brain". Politico. נבדק ב-31 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  254. ^ Finnegan, Michael. "Scope of Trump's falsehoods unprecedented for a modern presidential candidate". Los Angeles Times. נבדק ב-4 במרץ 2019. Never in modern presidential politics has a major candidate made false statements as routinely as Trump has. {{cite news}}: (עזרה)
  255. ^ "The 'King of Whoppers': Donald Trump". FactCheck.org. 21 בדצמבר 2015. נבדק ב-4 במרץ 2019. In the 12 years of FactCheck.org's existence, we've never seen his match. {{cite news}}: (עזרה)
  256. ^ Glasser, Susan, It's True: Trump Is Lying More, and He's Doing It on Purpose, הניו יורקר, ‏3 באוגוסט 2018 (באנגלית)
  257. ^ Becket, Stefan (7 ביוני 2020). "Colin Powell announces he'll vote for Biden, saying Trump "lies all the time"". CBS News. נבדק ב-13 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  258. ^ אתר למנויים בלבד ספר חדש טוען: טראמפ אמר לראש הסגל שלו כי היטלר "עשה המון דברים טובים", באתר הארץ, 7 ביולי 2021
  259. ^ דניאל בטיני, היועץ לשעבר העיד: "טראמפ אמר שהיטלר 'עשה כמה דברים טובים'", באתר ynet, 12 במרץ 2024
  260. ^ Haberman, Maggie (29 בפברואר 2016). "Even as He Rises, Donald Trump Entertains Conspiracy Theories". הניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)
  261. ^ Bump, Philip (26 בנובמבר 2019). "President Trump loves conspiracy theories. Has he ever been right?". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  262. ^ Reston, Maeve (2 ביולי 2020). "The Conspiracy-Theorist-in-Chief clears the way for fringe candidates to become mainstream". CNN. {{cite news}}: (עזרה)
  263. ^ Baker, Peter; Astor, Maggie (26 במאי 2020). "Trump Pushes a Conspiracy Theory That Falsely Accuses a TV Host of Murder". הניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)
  264. ^ Davis, Julie Hirschfeld; Haberman, Maggie (28 במאי 2018). "With 'Spygate,' Trump Shows How He Uses Conspiracy Theories to Erode Trust". הניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)
  265. ^ Stracqualursi, Veronica (29 ביולי 2020). "Trump promotes a doctor who has claimed alien DNA was used in medical treatments". CNN. נבדק ב-28 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  266. ^ Parnes, Amy (28 באפריל 2018). "Trump's love-hate relationship with the press". The Hill. נבדק ב-4 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  267. ^ Ingram, Mathew (1 במרץ 2016). "Love and Hate: The Media's Co-Dependent Relationship With Donald Trump". Fortune. נבדק ב-4 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  268. ^ Flanagan, Ben (24 בינואר 2017). "Trump's love-hate relationship with media intensifies". Arab News. נבדק ב-4 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  269. ^ D'Antonio, Michael, Who is Donald Trump?, CNN, ‏10 ביולי 2016 (באנגלית)
  270. ^ Feldman, Josh (24 ביולי 2018). "Bret Baier: Trump Likes Trolling the Left to Watch 'Heads Explode', Even If He Contradicts Himself". {{cite web}}: (עזרה)
  271. ^ Leibovich, Mark (7 באוגוסט 2018). "This Is the Way Paul Ryan's Speakership Ends". הניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)
  272. ^ Cillizza, Chris (14 ביוני 2016). "This Harvard study is a powerful indictment of the media's role in Donald Trump's rise". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  273. ^ Chozick, Amy (29 בספטמבר 2018). "Why Trump Will Win a Second Term". הניו יורק טיימס. נבדק ב-22 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  274. ^ Walsh, Kenneth T. (15 באוגוסט 2016). "Trump: Media Is 'Dishonest and Corrupt'". U.S. News & World Report. 'If the disgusting and corrupt media covered me honestly and didn't put false meaning into the words I say, I would be beating Hillary by twenty percent,' Trump also tweeted Sunday. {{cite news}}: (עזרה)
  275. ^ Bondarenko, Veronika. "Trump keeps saying 'enemy of the people' – but the phrase has a very ugly history". Business Insider. נבדק ב-25 באוקטובר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  276. ^ Thomsen, Jacqueline. "'60 Minutes' correspondent: Trump said he attacks the press so no one believes negative coverage". The Hill. נבדק ב-23 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  277. ^ Maltz, Judy (9 במאי 2017). "Inside Donald Trump's History of Donations in Israel". Haaretz. נבדק ב-13 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  278. ^ Maltz, Judy (4 במאי 2017). "Trump Once Helped Finance Resettlement of Israelis Evacuated From Sinai". Haaretz. {{cite news}}: (עזרה)
  279. ^ Evon, Dan (5 בספטמבר 2016). "Did Donald Trump Receive an Ellis Island Award in 1986?". Snopes. {{cite web}}: (עזרה)
  280. ^ "Trump to be honored for working with youths". The Philadelphia Inquirer. 25 במאי 1995. {{cite news}}: (עזרה)
  281. ^ Borchers, Callum (14 במאי 2017). "Donald Trump has now been awarded five honorary doctorates – and stripped of one". The Washington Post. נבדק ב-5 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  282. ^ Gibbs, Nancy (7 בדצמבר 2016). "Why Donald Trump is TIME's Person of the Year". Time. נבדק ב-7 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  283. ^ Wilts, Alexandra (20 במאי 2017). "Donald Trump awarded with Saudi Arabia's highest civilian honour within hours of landing in the country". The Independent. נבדק ב-20 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  284. ^ הממשלה אישרה: יוקם היישוב רמת טראמפ - חדשות מדיניות ופוליטיקה, באתר ערוץ 7
  285. ^ גיא ורון, ‏המשפחה הראשונה עברה לגור ברמת טראמפ: "מוזר בלי שכנים, אבל זו הרפתקה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 באפריל 2021‏
  286. ^ Donald Trump: The 100 Most Influential People of 2020, Time
  287. ^ ראו (Historical rankings of presidents of the United States)
  288. ^ How Does Trump Stack Up Against the Best — and Worst — Presidents?, מאורכב מאתר הניו יורק טיימס, פברואר 2018
  289. ^ Siena’s 6th Presidential Expert Poll 1982 – 2018, יולי 2019, מאורכב מאתר האינטרנט של המכון
  290. ^ American Presidents: Greatest and Worst, יוני 2022, מאורכב מאתר האינטרנט של המכון
  291. ^ Historians Rank Donald Trump Worst U.S. President Again, with Biden in 14th Place, באתר פיפל, פברואר 2024
  292. ^ התוצאות המלאות של סקר המומחים של האגודה האמריקאית למדע המדינה.


דונלד טראמפ
הורים פרד טראמפ • מרי טראמפ
אחים מריאן טראמפ • פרד טראמפ (הבן) • אליזבת טראמפ • רוברט טראמפ
נשים איוונה טראמפ • מרלה מייפלס • מלאניה טראמפ
ילדים איוונקה טראמפ (הנשואה לג'ארד קושנר) • דונלד טראמפ ג'וניור • אריק טראמפ • טיפאני טראמפ • בארון ויליאם טראמפ
אירועים במהלך כהונתו כנשיא ארצות הברית השבעתו לנשיאות (2017) • עסקת הנשק האמריקאית–סעודית (2017) • התקיפה האמריקאית בסוריה (2017) • נאום ירושלים (2017) • פסגת ארצות הברית – קוריאה הצפונית בסינגפור (2018) • העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים (2018) • פסגת האנוי (2019) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • הפסגה באזור המפורז הקוריאני (2019) • הליך הדחתו (2019) • חיסול קאסם סולימאני (2020) • עסקת המאה (2020) • מגפת הקורונה בארצות הברית (2020) • רצח ומחאות ג'ורג' פלויד (2020) • הסכמי אברהם (2020) • הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 • ההסתערות על הקפיטול (2021) • הליך הדחתו ומשפט ההדחה השני (2021)
דברים בבעלותו או על שמו ארגון טראמפ • מגדל טראמפ העולמי • בניין טראמפ • מגדל טראמפ • הספרייה הנשיאותית על שמו • רמת טראמפ • נאופלפה דונלדטראמפי • לרשימת עסקיו המלאה
ספריו אמריקה שמגיעה לנו • טראמפ: האמנות שלי – איך לעשות עסקים • טראמפ: אמנות הקאמבק • איך להתעשר • טראמפ 101 • מגדל טראמפ (רומן) • רוצים שתהיו עשירים: שני אנשים - מסר אחד • טראמפ: להישרד בצמרת • הדרך לפסגה • לחשוב בגדול - להצליח בגדול: בעסקים ובחיים • אמריקה הנכה • תחשוב כמו מנצח
אחר אש וזעם • פרשת טראמפ–אוקראינה • דו"ח מולר • מחאות נגד דונלד טראמפ • טראמפיזם
מועמדי המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ולסגנות
פרימונט/דייטון (1856) • לינקולן/המלין (1860) • לינקולן/ג'ונסון (1864) • גרנט/קולפקס (1868) • גרנט/וילסון (1872) • הייז/וילר (1876) • גרפילד/ארתור (1880) • בליין/לוגן (1884) • הריסון/מורטון (1888) • הריסון/ריד (1892) • מקינלי/הוברט (1896) • מקינלי/רוזוולט (1900) • רוזוולט/פיירבנקס (1904) • טאפט/שרמן (1908) • טאפט/באטלר (1912) • יוז/פיירבנקס (1916) • הרדינג/קולידג' (1920) • קולידג'/דוז (1924) • הובר/קרטיס (1928) • הובר/קרטיס (1932) • לנדון/נוקס (1936) • וילקי/מקנרי (1940) • דיואי/בריקר (1944) • דיואי/וורן (1948) • אייזנהאואר/ניקסון (1952) • אייזנהאואר/ניקסון (1956) • ניקסון/לודג' (1960) • גולדווטר/מילר (1964) • ניקסון/אגניו (1968) • ניקסון/אגניו (1972) • פורד/דול (1976) • רייגן/בוש האב (1980) • רייגן/בוש האב (1984) • בוש האב/קווייל (1988) • בוש האב/קווייל (1992) • דול/קמפ (1996) • בוש הבן/צ'ייני (2000) • בוש הבן/צ'ייני (2004) • מקיין/פיילין (2008) • רומני/ראיין (2012) • טראמפ/פנס (2016) • טראמפ/פנס (2020) • טראמפ/ואנס (2024)
נשיאי ארצות הברית
ג'ורג' וושינגטון • ג'ון אדמס • תומאס ג'פרסון • ג'יימס מדיסון • ג'יימס מונרו • ג'ון קווינסי אדמס • אנדרו ג'קסון • מרטין ואן ביורן • ויליאם הנרי הריסון • ג'ון טיילר • ג'יימס פולק • זאכרי טיילור • מילרד פילמור • פרנקלין פירס • ג'יימס ביוקנן • אברהם לינקולן • אנדרו ג'ונסון • יוליסס ס. גרנט • רתרפורד הייז • ג'יימס גרפילד • צ'סטר ארתור • גרובר קליבלנד • בנג'מין הריסון • גרובר קליבלנד • ויליאם מקינלי • תאודור רוזוולט • ויליאם הווארד טאפט • וודרו וילסון • וורן הרדינג • קלווין קולידג' • הרברט הובר • פרנקלין דלאנו רוזוולט • הארי טרומן • דווייט אייזנהאואר • ג'ון פיצג'רלד קנדי • לינדון ג'ונסון • ריצ'רד ניקסון • ג'רלד פורד • ג'ימי קרטר • רונלד רייגן • ג'ורג' הרברט ווקר בוש • ביל קלינטון • ג'ורג' ווקר בוש • ברק אובמה • דונלד טראמפ • ג'ו ביידן החותם של נשיאי ארצות הברית.
היכל התהילה של ה-WWE
1990
1993 אנדרה הענק
1994 ארנולד סקאלנד • בובו ברזיל • באדי רוג'רס • צ'יף ג'יי סטרונגבו • פרדי בלאסי • גורילה מונסון • ג'יימס דאדלי
1995 אנטוניו רוקה • ארני לאד • הפביולס מולה • ג'ורג' סטיל • הגרנד ויזארד • איוון פוטסקי • פדרו מוראלס
1996 ג'ימי סנוקה • ג'סי רודז • קילר קובלסקי • לו אלבנו • מייקל סקיקלונה • פט פטרסון • האחים וליאנט (ג'ימי וליאנט • ג'וני וליאנט) • וינסנט ג'יי מקמהן
2000
2004 ביג ג'ון סטאד • סופרסטאר בילי גרהאם • בובי הינן • דון מוראקו • גרג ולנטיין • הארלי רייס • ג'סי ונטורה • ג'אנקיארד דוג • פיט רוז • הסמל סלוטר • טיטו סנטנה
2005 בוב אורטון ג'וניור • האלק הוגאן • איירון שיק • ג'ימי הארט • ניקולאי וולקוף • פול אורנדורף • רודי פייפר
2006 הבלאקג'קס (בלאקג'ק מאליגן • בלאקג'ק לאנזה) • ברט הארט • אדי גררו • ג'ין אוקרלנד • סנסיישונאל שרי • טוני אטלס • ורן גאנייה • ויליאם פרי
2007 דאסטי רודס • ג'רי לולר • ג'ים רוס • מר. פוג'י • מר. פרפקט • ניק בוקווינקל • השייך • הויילד סמואנס (אפא • סיקה)
2008 האחים בריסקו (ג'ק בריסקו וג'רלד בריסקו) • אדי גרהאם • גורדון סולי • מיי יאנג • פיטר מאיבייה • ריק פלייר • רוקי ג'ונסון
2009 ביל וואטס • הפאנקס (טרי פאנק • דורי פאנק ג'וניור) • הווארד פינקל • קוקו בי וואר • ריקי סטימבוט • סטון קולד סטיב אוסטין • משפחת ואן אריק (כריס ואן אריק • דייוויד ואן אריק • פריץ ואן אריק • קרי ואן אריק • קווין ואן אריק • מייק ואן אריק)
2010
2010 אנטוניו אינוקי • בוב יוקר • גורג'ס ג'ורג' • מד דוג ואשון • סטו הארט • טד דיביאסי • וונדי ריכטר
2011 עבדאללה השוחט • בוב ארמסטרונג • דרו קארי • ג'ים דאגן • הרוד ווריורס (רוד ווריור הוק • רוד ווריור אנימל • פול אלרינג) • שון מייקלס • סאני
2012 אדג' • ארבעת הפרשים (ארן אנדרסון • בארי ווינדהאם • ג'יי. ג'יי. דילון • ריק פלייר • טולי בלנצ'רד) • מייק טייסון • מיל מאסקאראס • רון סימונס • יוקוזונה
2013 בוב באקלנד • בוקר טי • ברונו סמרטינו • דונלד טראמפ • מיק פולי • טריש סטרטוס
2014 קרלוס קולון • ג'ייק "הנחש" רוברטס • ליטה • מיסטר טי • פול ברר • רייזור ראמון • האולטימייט ווריור
2015 אלנדרה בלייז • ארנולד שוורצנגר • הבושווקרס (בוץ' מילר • לוק ויליאמס) • קונור מייקלק • קווין נאש • לארי זביסקו • רנדי סאבאג' • ריקישי • טאטסומי פוג'ינאמי
2016 ביג בוס מן • אד לואיס • הפביולס פריבירדס (מייקל הייז • באדי רוברטס • ג'ימי גארווין • טרי גורדי) • פרנק גוטש • ג'ורג' האקנשמידט • הגודפאדר • ג'קלין • יואן לונדן • לו ת'ז • מילדרד בורק • פאט אוקונור • סיילור ארט תומאס • סנופ דוג • סטן הנסן • סטינג
2017 בירקאט רייט • בת' פיניקס • דיאמונד דאלאס פייג' • דר. ג'רי גרהאם • אריק לגראנד • הייסטאקס קלהון • ג'ודי גרייבל • ג'וני ביירס • קורט אנגל • לות'ר לינדסיי • מרטין בורנס • ריק רוד • ריקידוזאן • הרוק אנד רול אקספרס (ריקי מורטון • רוברט גיבסון) • תיאודור לונג • טוטס מונד
2018 בוריס מלנקו • קורה קומבס • דארה סינג • הדאדלי בויז (באבא ריי דאדלי • די-בון דאדלי) • גולדברג • הילבילי ג'ים • הירו מטסודה • אייבורי • ג'ריוס "ג'יי ג'יי" רוברטסון • ג'ף ג'ארט • ג'ים לונדוס • קיד רוק • לורד אלפרד הייז • מארק הנרי • רופוס אר. ג'ונס • אל סאנטו • ספוטניק מונרו • סטן סטייזיאק
2019 ברויזר ברודי • ברוטוס ביפקייק • באדי רוז • D-Generation X (שון מייקלס • טריפל H • צ'יינה • רוד דוג • בילי גאן • X-פאק) • הארלם היט (בוקר טי • סטיבי ריי) • הארט פאונדיישן (ברט הארט • ג'ים ניידהארט) • הישאשי שינמה • ההונקי טונק מן • ג'ים ברנט • ג'וסף כהן • לונה ואשון • פרימו קררה • פרופסור טורו טנקה • אס. די. ג'ונס • סו אייטצ'יסון • טורי וילסון • וואהו מקדניאל
2020
2020 ברון מייקל לאון • התאומות בלה (ברי בלה • ניקי בלה) • בריקהאוס בראון • הבריטיש בולדוג • גארי הארט • ג'ון "בראדשו" לייפילד • ג'ושין "תאנדר" לייגר • New World Order ("הוליווד" האלק הוגאן • קווין נאש • סקוט הול • שון וולטמן) • ריי סטיבנס • סטיב ויליאמס • טייטוס אוניל • ויליאם שאטנר
2021 באז סויר • דיק דה ברויסר • אריק בישוף • את'ל ג'ונסון • קאלי הגדול • קיין • מולי הולי • אוזי אוסבורן • פול בוש • פז וייטלי • ריק הרינג • רוב ואן דאם
2022 שארמל • שאד גספארד • האחים סטיינר (ריק סטיינר • סקוט סטיינר) • אנדרטייקר • ויידר
2023 ריי מיסטריו • מוטה הגדול • אנדי קאופמן • סטייסי קיבלר • טים וייט
פרס פטל הזהב לשחקן הגרוע ביותר
1980–1999 ניל דיימונד (1980)  •  קלינטון ספילסבורי (1981)  •  לורנס אוליבייה (1982)  •  כריסטופר אטקינס (1983)  •  סילבסטר סטאלון (1984)  •  סילבסטר סטאלון (1985)  •  פרינס (1986)  •  ביל קוסבי (1987)  •  סילבסטר סטאלון (1988)  •  ויליאם שאטנר (1989)  •  אנדרו דייס קליי (1990)  •  קווין קוסטנר (1991)  •  סילבסטר סטאלון (1992)  •  ברט ריינולדס (1993)  •  קווין קוסטנר (1994)  •  פולי שור (1995)  •  טום ארנולד / פולי שור (1996)  •  קווין קוסטנר (1997)  •  ברוס ויליס (1998)  •  אדם סנדלר (1999)
2000–2019 ג'ון טרבולטה (2000)  •  טום גרין (2001)  •  רוברטו בניני (2002)  •  בן אפלק (2003)  •  ג'ורג' ווקר בוש (2004)  •  רוב שניידר (2005)  •  מרלון ויינס ושון ויינס (2006)  •  אדי מרפי (2007)  •  מייק מאיירס (2008)  •  האחים ג'ונאס (ג'ו, קווין, וניק)(2009)  •  אשטון קוצ'ר (2010)  •  אדם סנדלר (2011)  •  אדם סנדלר (2012)  •  ג'יידן סמית' (2013)  •  קירק קמרון (2014)  •  ג'יימי דורנן (2015)  •  דינש ד'סוזה (2016)  •  טום קרוז (2017)  •  דונלד טראמפ (2018)  •  ג'ון טרבולטה (2019)
2020–הווה מייק לינדל (2020/21)  •  לברון ג'יימס (2021)  •  ג'ארד לטו (2022)  •  ג'ון ווייט (2023)
פרס פטל הזהב לשחקן המשנה הגרוע ביותר
1980–1999 ג'ון אדמס / לורנס אוליבייה (1980)  •  סטיב פורסט (1981)  •  אד מקמהון (1982)  •  ג'ים נאבורס (1983)  •  ברוק שילדס (1984)  •  רוב לאו (1985)  •  ג'רום בנטון (1986)  •  דייוויד מנדנהול (1987)  •  דן אקרויד (1988)  •  כריסטופר אטקינס (1989)  •  דונלד טראמפ (1990)  •  דן אקרויד (1991)  •  טום סלק (1992)  •  וודי הרלסון (1993)  •  או. ג'יי. סימפסון (1994)  •  דניס הופר (1995)  •  מרלון ברנדו (1996)  •  דניס רודמן (1997)  •  ג'ו אסטרחס (1998)  •  אחמד בסט (1999)
2000–2019 ברי פפר (2000)  •  צ'רלטון הסטון (2001)  •  היידן כריסטנסן (2002)  •  סילבסטר סטאלון (2003)  •  דונלד רמספלד (2004)  •  היידן כריסטנסן (2005)  •  מ. נייט שאמלאן (2006)  •  אדי מרפי (2007)  •  פירס ברוסנן (2008)  •  בילי ריי סיירוס (2009)  •  ג'קסון ראת'בון (2010)  •  אל פצ'ינו (2011)  •  טיילור לאוטנר (2012)  •  ויל סמית' (2013)  •  קלסי גראמר (2014)  •  אדי רדמיין (2015)  •  ג'סי אייזנברג (2016)  •  מל גיבסון (2017)  •  ג'ון סי. ריילי (2018)  •  ג'יימס קורדן (2019)
2020–הווה רודי ג'וליאני (2020/21)  •  ג'ארד לטו (2021)  •  טום הנקס (2022)  •  סילבסטר סטאלון (2023)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39168494דונלד טראמפ

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דונלד_טראמפ&oldid=2723310"