דו"ח מולר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דו"ח מולר

דו"ח מולר, אשר נקרא באופן רשמי דו"ח על חקירת ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות לשנת 2016אנגלית: Report on the Investigation into Russian Interference in the 2016 Presidential Election) הוא דו"ח רשמי של החוקר המיוחד רוברט מולר, ראש ה-FBI לשעבר, המתעד את הממצאים והמסקנות של החקירה למעורבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, הטענות לקנוניה שנרקמה בין אנשי הקמפיין של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וטענות על שיבוש חקירה מצד הנשיא. הדו"ח הסופי, שמכיל 448 עמודים, פורסם לציבור ב-18 באפריל 2019 לאחר כ-22 חודשי חקירה[1]. לדו"ח שני חלקים: האחד עוסק במעורבות הרוסית בבחירות, והשני בטענות לשיבוש חקירה מצד הנשיא טראמפ. עם זאת, חלקים מהדו"ח צונזרו מטעמי סיווג.

התערבות רוסית בבחירות

הדו"ח קובע חד-משמעית כי רוסיה התערבה בבחירות. כמו כן, הדו"ח מעלה כי אין אף הוכחה לקשר בין טראמפ לבין התערבותה של רוסיה[2][3].

הדו"ח קובע שההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות 2016 הייתה בלתי חוקית והתרחשה "באופן גורף ושיטתי"[4][5][6]. מאוחר יותר הצהיר מולר כי מסקנת חקירתו על ההתערבות הרוסית "ראויה לתשומת לב של כל אמריקאי[7].

הדו"ח הציג שתי שיטות שבהן ניסתה רוסיה להשפיע על הבחירות[8][9]:

  • קמפיין במדיה החברתית - השיטה הראשונה של התערבות רוסית נעשתה באמצעות גוף ששמו סוכנות המחקר לאינטרנט (IRA), שניהלה "קמפיין מדיה חברתית שהעדיפה את המועמד לנשיאות דונלד טראמפ ואת המועמדת לנשיאות הילרי קלינטון בזלזול"[10]. הוא גם ביקש "לעורר ולהגביר מחלוקת פוליטית וחברתית בארצות הברית"[11][4]. עד פברואר 2016, מסמכים פנימיים של ה-IRA הראו הוראה לתמוך במועמדותם של דונלד טראמפ וברני סנדרס, בעוד שחברי ה-IRA היו צריכים "לנצל כל הזדמנות לבקר" את הילרי קלינטון ואת שאר המועמדים. מיוני 2016, ארגנה ה-IRA אסיפות בחירות בארצות הברית ש"קדמו" לעיתים קרובות את הקמפיין של טראמפ תוך "התנגדות" לקמפיין של קלינטון. אנשי ה-IRA התחזו לאמריקאים, הסתירו את הרקע הרוסי שלהם, תוך שהם ביקשו מאנשי הקמפיין של טראמפ פליירים וכרזות לעצרות. הדו"ח של מולר פירט שה-IRA הוציא 100,000 דולר עבור למעלה מ-3,500 פרסומות בפייסבוק, שכללו פרסומות נגד קלינטון ובעד טראמפ. הדו"ח פירט קבוצות שנוצרו על ידי ה-IRA בפייסבוק כדי לכלול "קבוצות שמרניות לכאורה", "קבוצות צדק חברתי שחורות לכאורה" "וקבוצות דתיות" (למשל 'המוסלמים המאוחדים של אמריקה')[12]. חשבונות הטוויטר של ה-IRA כללו חשבון אשר טען שהוא קשור למפלגה הרפובליקנית בטנסי, ושני חשבונות אשר טענו שהם תומכי טראמפ ולשניהם היו 70,000 עוקבים[13]. מספר בכירי הקמפיין של טראמפ ניהלו התקשורת אינטרנטית (הפצת תוכן למשל) עם חשבונות אלה[14].
  • פריצה לחשבונות ושחרור של חומר - השיטה השנייה של התערבות רוסית בוצעוה על ידי סוכנות הביון הצבאית הרוסית GRU. היא פרצה לחשבונות דואר אלקטרוני בבעלות מתנדבים ועובדים בקמפיין הנשיאותי של קלינטון, כולל זה של יו"ר הקמפיין ג'ון פודסטה, וגם פרצו ל"רשתות המחשבים של ועדת הקמפיין של הוועדת הקמפיין הדמוקרטית של הקונגרס (DCCC) והוועדה הדמוקרטית הלאומית. כתוצאה מכך, ה-GRU השיג מאות אלפי מסמכים שנפרצו, וה-GRU המשיך בהסדרת שחרורים של חומר פרוץ מזיק דרך ארגון ויקיליקס וגם הדמויות הכוזבות של "DCLeaks" ו-"Guccifer 2.0"[15][16][4].

טענה לקנוניה של טראמפ עם פוטין

בנוגע לטענה לקנוניה שנרקמה בין אנשי הקמפיין של טראמפ לבין רוסיה כדי להשפיע על הבחירות לנשיאות, קובע הדו"ח כי לא נמצאו די ראיות לקנוניה בין טראמפ לרוסים, אך שהמהלכים הרוסיים לטובת טראמפ התקבלו על ידי הקמפיין, שציפה להרוויח מהם. כמו כן הוא הצביע על קשרים בין מקורבי הקמפיין לגורמים המקורבים לממשלה הרוסית, עליהם מספר אישים הורשעו במתן עדות שקר ושיבוש הליכי משפט[2].

בנוגע לחשד לשיבוש הליכי חקירה על ידי הנשיא, קובע הדו"ח כי "על אף שאין קביעה כי הנשיא ביצע עבירה והוא גם לא מזכה אותו[2]. וזאת על רקע עמדת משרד המשפטים האמריקאי הגורסת כי נשיא מכהן אינו יכול לעמוד לדין, ללא קשר לחומרת הראיות נגדו. בשל עמדה זו, מולר סבר כי לא יהיה זה הוגן להאשים נשיא בביצוע עבירה חמורה ללא יכולת להעמידו למשפט, תוך שזה עלול להשפיע על המצב הפוליטי ולגרום להדחה. בנוגע למעשיו, הכרך מתאר 10 פעמים בהם כנשיא, ופעם אחת כמועמד, בהן ניסה טראמפ להשפיע על החקירה הרוסית, בטענה שניסה "להשיג שליטה על החקירה". הדו"ח מפנה את הקונגרס לקבלת החלטה בנוגע לביצוע עבירה אפשרית ולהחלטה על האם לפתוח בעקבותיה הליך הדחה. הוא העביר את ההחלטה בעניין הגשת אישום פלילי לתובע הכללי ויליאם בר[17].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דו"ח מולר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הידיעות, סוכנויות (2019-07-24). "מולר נגד טראמפ בקונגרס: "לא זיכיתי אותו"". Ynet. נבדק ב-2022-07-14.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 מערכת JDN‏, ‏דו"ח מולר: אין ראיות כי קמפיין טראמפ שיתף פעולה עם רוסיה, באתר JDN‏, 24 במרץ 2019
  3. ^ ynet (2021-07-15). "מסמכי הקרמלין: פוטין הורה לתמוך בטראמפ ה"לא יציב נפשית"". Ynet. נבדק ב-2022-07-14.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 https://www.justice.gov/storage/report.pdf
  5. ^ "Redacted Mueller Report Released; Congress, Trump React". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2022-07-14.
  6. ^ Olivia Roth, Yale Global URL landing page, world.yale.edu, ‏2021-05-19 (באנגלית)
  7. ^ How Mueller's Farewell Subtly Rebuked Trump, Time (באנגלית)
  8. ^ https://www.justice.gov/ag/page/file/1147981/download
  9. ^ Times, The New York (2019-03-24). "Read Attorney General William Barr's Summary of the Mueller Report". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-07-14.
  10. ^ Main points of Mueller report | AFP.com, web.archive.org, ‏2019-04-20
  11. ^ "Through email leaks and propaganda, Russians sought to elect Trump, Mueller finds". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2022-07-14.
  12. ^ Ryan Broderick, Here’s What The Mueller Report Says About Russian Trolls Using Social Media To Tamper With The 2016 Election, BuzzFeed News (באנגלית)
  13. ^ Fake Tennessee GOP Twitter account cited as example in Mueller report, wbir.com, ‏3:39 PM EDT April 18, 2019 (ב־American English)
  14. ^ Eugene Kiely, Kushner Distorts Scope of Russia Interference, FactCheck.org, ‏2019-04-24 (ב־American English)
  15. ^ James RisenRobert MackeyTrevor AaronsonJames Risen, Robert Mackey, Trevor AaronsonApril 18 2019, 4:45 P.m, Annotating Special Counsel Robert Mueller’s Redacted Report, The Intercept (באנגלית)
  16. ^ Mueller says Russia's GRU stole Clinton, DNC emails and gave them to WikiLeaks, Washington Examiner, ‏2019-04-18 (באנגלית)
  17. ^ והסוכנויות, ynet (2019-05-29). "מולר: אם היינו בטוחים שטראמפ לא פשע – היינו אומרים". Ynet. נבדק ב-2022-07-14.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0