מצעד צבאי
מצעד צבאי הוא מערך של חיילים הנעים במקבץ וצועדים בקו ישר או במסלול קבוע מראש. בימינו, מצעד צבאי אינו משמש לצורכי לחימה והוא טקסי בלבד, אם כי בעבר חיילים היו נלחמים במערך זה. בעת המודרנית, המצעד הצבאי משמש לצורכי תעמולה והוא נערך ביום העצמאות של מדינה או ביום זיכרון לסיומה של מלחמה גדולה וחשובה, למשל יום הניצחון על הנאצים[1].
היסטוריה
מקורו של המצעד הצבאי הוא מימי קדם, בהם הלוחמים היו צועדים במקבץ צפוף כמקשה אחת. מערך זה היה קשה להכנעה והוא הנחיל למצביאים שהשתמשו בו ניצחונות לרוב, דוגמת אלכסנדר מוקדון. לוחמיו אחזו מגן ביד אחת וחרב ביד השנייה ויצרו "פלנקס" מקדוני. כאשר אחד מן החיילים היה מותקף החייל שלצידו היה מרים מעליו את המגן. הפלנקס כלל 16 שורות של חיילים מלוכדים. השורה הראשונה נעה כאשר חרבותיה (או חניטות הלוחמים) שלופות לעבר האופק, וכל שורה שלאחריה הניפה את החרבות מעלה יותר לעומת השורה שלפניה. אימון החיילים להילחם באופן זה ולהישאר דרוכים במערך לאורך קרב הצריך משמעת רבה וקצינים אסרטיביים.
כיום, הודות לאבק השרפה, לרובים ולאקדחים, לחימה במקבץ צפוף אינה מהווה יתרון אלא חולשה. לכן, מצעדים צבאיים נערכים באופן טקסי כדי לחנך את החיילים ולשמור על רמה גבוהה של משמעת. המצעדים נערכים לאחר ניצחון בקרב גדול, במלחמה גדולה, כהרתעה לפני יציאה למלחמה, או לרוב כדי לציין יום חג או יום זיכרון כגון יום עצמאות של לאום, או לזכר מלחמה גדולה ועקובה מדם.
במצעד הצבאי החיילים לא רק הולכים בשורות ישרות ומסודרות. המצעד יכול לכלול גם צעדה ורקיעה במקום וכן תרגילי סדר חמושים. בתרגילים אלה החיילים זורקים כלי נשק לחיילים אחרים במצעד ותופסים אותם באופן מתוזמן וקצוב. ההליכה ברוב המצעדים אינה הליכה רגילה, אלה הליכה בה החיילים מיישרים את רגליהם באוויר ומבצעים פסיעות גדולות ורמות יחדיו. כמו כן החיילים נושאים את נשקם באופן טקסי, למשל במצב "הכתף" בו הנשק מוצמד לכתפיהם. כאשר המצעד עומד ואינו נע החיילים מקבלים הוראה לעמוד בעמידת נוח בה רגליהם פרוסות מעט ועמידת דום בה הרגליים צמודות והגב זקוף. אחד מן המצעדים הוותיקים והמוכרים ביותר באירופה הוא המצעדי הצבאי שנערך ביום הבסטיליה, ב-14 ביולי בשאנז אליזה בפריז לכבוד יום העצמאות של צרפת[2].
מצעדים צבאיים במדינות שונות
ישראל
מצעד צבאי נערך בישראל מדי יום העצמאות למדינה. מצעד צה"ל הראשון לא נערך ביום העצמאות דווקא, אלא בכ' בתמוז תש"ח (27 ביולי 1948) שהיה יום השנה לפטירתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. במצעדים צעדו חיילים מחיילות צה"ל השונים: חייל רגלים במדים ירוקים, חיל האוויר במדי חאקי וחיל הים במדים לבנים. כמו במצעדים אחרים, חיילים במצעד נהגו בג'יפים צבאיים וטנקים נעו ברחובות. כיום, כבר לא נהוג לערוך בישראל מצעדים צבאיים, אך מדי יום עצמאות מתקיים מטס גדול מעל ערי ישראל, ובסיסי צה"ל השונים פתוחים למבקרים.
רוסיה
מצעדים צבאיים נערכו ברוסיה ובברית המועצות מאז סיום מלחמת העולם השנייה. הרוסים מציינים את יום הניצחון על הנאצים, או בשפתם "יום הניצחון במלחמת המולדת הגדולה", מדי 8 במאי. באירופה, יום הניצחון על גרמניה הנאצית הוא ה-9 במאי, אך מאחר שכוחות ברית המועצות סיימו לכבוש את עמדותיהם ולהכניע את אויביהם יום לפני כן, הרוסים מציינים את יום הניצחון יום קודם לעומת מקביליהם האירופאיים. המצעד ברוסיה נערך מדי שנה בעיר הבירה מוסקבה, הוא גדול מאוד וכולל עשרות אלפי חיילים מחילות רוסיה השונים. המצעד מלווה בטנקים חדישים אותה מפתחת המדינה, ברכבי קרב משוריינים ובמטס צבאי עם מטוסי הקרב המשוכללים ביותר של החיל. המצעד אף כולל תותחי ארטילריה ורכבי טילים. נשיא המדינה נואם עם פתיחת המצעד וכן הטקס מלווה בתזמורת צבאית, במקהלה צבאית ובזיקוקי דינור. וטרנים (ותיקי המלחמה) של ברית המועצות צועדים אף הם במצעד או עולים לבמה ומציגים את דרגותיהם הרמות דוגמת עיטור הניצחון, עיטור הדגל האדום, עיטור גיבור ברית המועצות ועוד ומספרים את סיפור לחימתם בקרב.
צפון קוריאה ואירן
בצפון קוריאה ואיראן מצעדים צבאיים נערכים אחת למספר חודשים. המצעדים באים להראות את אופייה הלוחמני של המדינה הנשלטת על ידי דיקטטורות. בשתי המדינות, מציגים רבבות של חיילים וקצינים מכל אגפי הצבא, ולאחריהם נכנסות לכיכר המצעד שיירות של כלי רכב צבאיים. ביניהם נכללים רכבי קומנדקר, רכבים משוריינים, טנקים, רכבי נ"מ ומשאיות טילים. דגלי המדינות מתנוססים לאורך כל המצעד והוא גם נערך לאורך זמן רב יחסית כדי ליצור רושם ותחושה של עוצמה. באירן, מתנוססות כרזות במצעד ומוצגים דגלי וסמלי המהפכה האיראנית. בכל הטקסים האחרונים בצפון קוריאה נכח קים ג'ונג-און כאשר לצידיו מפקדי הצבא הבכירים ביותר. הוא נראה מחויך בטקסים ולפי קצב מחיאת כפיו מתנהל המצעד וכן מחיאות הכפיים של הסובבים אותו. המצעדים משודרים בטלוויזיה באופן דרמטי וקיצוני, הבא לייצר אווירה של אחדות לאומית ורוח קרב.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
