נשיא אוקראינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נשיא אוקראינה
Президент України
זלנסקי, הנשיא המכהן
זלנסקי, הנשיא המכהן
איוש נוכחי וולודימיר זלנסקי
תאריך כניסה לתפקיד 20 במאי 2019
דרכי מינוי בחירות
תחום שיפוט אוקראינהאוקראינה אוקראינה
כפוף לראדה העליונה
מעון ארמון מרינסקי
מושב המשרה קייב
משך כהונה קצוב 5 שנים, עד 2 קדנציות
ייסוד המשרה 5 ביולי 1991
איוש ראשון ליאוניד קרבצ'וק
President.Gov.UA
אוקראינה
סמל אוקראינה
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של אוקראינה

נשיא אוקראינה (באוקראינית: Президент України) הוא ראש מדינת אוקראינה. הנשיא מנהל את מדיניות החוץ של המדינה והוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים האוקראיניים וראש המועצה לביטחון לאומי והגנה.

סמכויות הנשיא מוגבלות באופן יחסי, כך למשל, עליו להעמיד בפני הפרלמנט, הראדה העליונה, מועמד מתאים לתפקיד שר החוץ ושר ההגנה שעל הפרלמנט לאשר. כמו כן, ששה מתוך שמונת שופטי בית המשפט לחוקה מתמנים על ידי הנשיא. הנשיא נבחר בבחירות ישירות על ידי אזרחי המדינה לתקופת כהונה בת חמש שנים והוא מוגבל לשתי קדנציות רצופות בלבד.

היסטוריה

מאז הקמת התפקיד ב-5 ביולי 1991, כיהנו שבעה נשיאים באוקראינה:

המעונות הנשיאותיים

  • ארמון מרינסקי (Маріїнський палац; שכונת פצ'רסק, כיכר העצמאות, קייב) הוא המעון הרשמי של הנשיא. הארמון, שנבנה ב-1744 על ידי הקיסרית הרוסית, יליזבטה, עוצב על ידי ברתולומיאו רסטרלי. בנייתו הושלמה ב-1752. האישיות הבכירה הראשונה שהתגוררה שם הייתה הקיסרית יקטרינה השנייה שביקרה בקייב, ב-1787. במאות ה-18 וה-19 הארמון שימש כמעונו הרשמי של המושל הכללי של קייב (ראש העיר). בשנים 1917 - 1920 הבניין שימש כמטה הוועדה המהפכנית האוקראינית, בשנות 1920 סופח הבניין לבית הספר לאדריכלות והפך למוזיאון. במלחמת העולם השנייה הבניין הושמד כליל ושופץ עם תום המלחמה, בשנות 1980 הושלמו השיפוצים ועם הכרזת העצמאות האוקראינית הפך הבניין לשמש כמעון נשיאותי.
  • בית הכימרות (Будинок з химерами; רח' בנקובה 10, קייב) הוא המעון הנשיאותי שבו נערכים טקסים רשמיים. נבנה בשנים 1901–1902 על ידי האדריכל ולדיסלב גורודצקי, שכונה "הגאודי של קייב". מאז מאי 2005, זהו מעון נשיאותי בו נערכים טקסים דיפלומטיים. בבניין זה נפגשו נשיא אוקראינה ויקטור יושצ'נקו ומקבילו הרוסי ולדימיר פוטין. הבניין כולל חדרי חתימה על הסכמים וחדרים המוקצים במיוחד למסיבות עיתונאים.
  • "בית האלמנה הבוכייה" (Будинок вдови, що плаче; רחוב לוטראנסקה 23, קייב) שבו הנשיא מקבל את פניהם של נתינים זרים, נבנה ב-1907 על ידי האדריכל ברדטמן. הבניין משמש את הנשיא האוקראיני, על מנת לקבל את פניהם של בכירי ממשל זרים, כמו מזכירת המדינה האמריקנית, מדליין אולברייט וקונדוליזה רייס, כמו גם נשיאי ברזיל וליטא. שם הבניין נובע מכך שבימי החורף, כשהגשמים מכים על פני פסל האישה שבחזית, מפלי המים הזורמים מעיניה נדמים כדמעות.
  • "מסאנדרה" (Масандра) היא עיירה בחבל יאלטה בחצי האי קרים שאכלסה את מעון הקיץ של נשיא אוקראינה. המבנה היה שייך לרוזן פוטוצקי ב-1783, במאה ה-19 הועבר לבעלות הנסיך וורונצב הבן, שאביו היה מושל אוקראינה. ב-1881 הנסיך זימן אדריכלים צרפתיים שיעצבו עבורו את הטירה. עבודת הבנייה נמשכה עד 1889 ובינתיים מת הנסיך, כשאת הפרויקט שלו נטל הקיסר הרוסי, אלכסנדר השלישי שביקש מהאדריכל מקסימיליאן מסמאכר לסיים את העבודה, אלא שהעבודה הסתיימה ב-1900 ובינתיים נפטר הקיסר. בשנים הסובייטיות, הארמון היה בשימושו של יוסיף סטלין, שהפך את המקום למעון הקיץ שלו. לאחר סיפוח קרים הפכה למעון רשמי של נשיא רוסיה.
  • ארמון פוטוצקי (палац Потоцьких) בעיר לבוב נבנה בשנות 1880 כמקום מושבה של המשפחה האריסטוקרטית פוטוצקי. האדריכל לואי דה ורני הצרפתי עיצב חלקים מסוימים בארמון. עם השלמת השיפוצים בבניין ב-1972 נערכו בו טקסי נישואין שונים ובשנות ה-2000 היה לאחד ממעונות הנשיא האוקראיני.
  • קונצ'ה-זספה (Конча-Заспа) הוא מעון ממלכתי בדרום קייב, המשמש את נשיאי אוקראינה לשעבר, בהם לאוניד קרבצ'וק, לאוניד קוצ'מה, ויקטור יושצ'נקו. כרגע אף אחד לא מתגורר שם.

תחבורה

"מיזם האוויר האוקראיני" משמש כחברת תעופה עבור ממשלת אוקראינה ובכירי המדינה, באמצעותה הנשיא האוקראיני טס במטוס טופולב Tu-134 המשמש כמטוס הנשיאותי האוקראיני.

בחירות

הנשיא נבחר בהצבעה ישירה על ידי העם לתקופת כהונה של 5 שנים והוא מוגבל לשתי כהונות רצופות. על מועמד לזכות ברוב קולות מוחלט, אם אף מועמד לא משיג רוב שכזה נערך סיבוב שני.

על פי פרק 5 סעיף 103 בחוקת אוקראינה, מועמד לנשיאות חייב להיות אזרח אוקראיני לא פחות מגיל 35, בעל זכות בחירה המתגורר באוקראינה בעשור שלפני רישומו כמועמד לנשיאות ודובר אוקראינית. על פי החוקה הבחירות נערכות ביום ראשון האחרון של החודש האחרון לשנה החמישית לכהונת הנשיא המכהן. אם סמכויות הנשיא מופסקות לפני תום הכהונה החוקית (עקב נבצרות), הבחירות נערכות בתוך 90 יום מסיום הכהונה ועל המועמדים לשלם סכום של 500,000 הריבניה (כ-20,000 דולר אמריקאי), שמוחזרים רק למועמדים שהתקדמו לסיבוב שני בהצבעה, במקרה שנערך כזה.

הבחירות הנשיאותיות נערכו בשנים הבאות: 1991, 1994, 1999, 2004, 2010, 2014, 2019.

נשיאי אוקראינה

מקרא

     המפלגה הקומוניסטית

№ דיוקן Name
(לידה–פטירה) 		תקופת כהונה ממשלות הערות שיוך פוליטי
‏1 ליאוניד קרבצ'וק[1]
Леонід Кравчук
(1934–)

 ‏ 5 ביולי
‏1991 		‏5 בדצמבר
‏1991 		ממשלת פוקין
(1990–1992) 		יושב ראש הראדה העליונה (1990-1991) המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
מקרא

     מועמד עצמאי      אוקראינה שלנו      מפלגת האזורים      גוש יוליה טימושנקו      גוש פטרו פורושנקו      משרת העם

№ דיוקן שם
(לידה–פטירה) 		תקופת כהונה ממשלות הערות שיוך פוליטי
‏1 ‏ ליאוניד קרבצ'וק
Леонід Кравчук
‏(1934–)

 ‏5 בדצמבר
‏1991 		‏19 ביולי
‏1994 		ממשלת פוקין
(1990–1992) 		התפטר. עצמאי
‏
1991 – 61.59%, 19,643,481[2] 		ממשלת קוצ'מה
(1992–1993)
‏2
ליאוניד קוצ'מה[3]‏
Леонід Кучма
(1938–)

 ‏19 ביולי
‏1994‏[4] 		‏23 בינואר
‏2005 		‏ממשלת מאסול השנייה (1994–1995)
ממשלת מרצ'וק (1995–1996)
ממשלת לזארנקו (1996–1997)
ממשלת פוסטובוייטנקו (1997–1999)
ממשלת יושצ'נקו (1999–2001)
ממשלת קינך (2001–2002)
ממשלת ינוקוביץ' הראשונה (2002–2004) 		סולק באמצע הקדנציה השלישית לכהונתו. מועמד עצמאי[5]
1994 – 52.15%, 14,016,850
1999 – 56.25%, 15,870,722
3
ויקטור יושצ'נקו[6]
Віктор Ющенко
(1954–)

 23 בינואר
2005 		25 בפברואר
2010 		ממשלת טימושנקו הראשונה
(2005) 		הפסיד בבחירות לקדנציה שנייה.[7] אוקראינה שלנו
2004 – 51.99%, 15,115,712[8] ממשלת יחאנורוב
(2005–2006)
ממשלת ינוקוביץ' השנייה
(2006–2007)
ממשלת טימושנקו השנייה
(2007–2010)
4
ויקטור ינוקוביץ'[9]
Віктор Янукович
(1950–)

 25 בפברואר
2010 		22 בפברואר
2014 		ממשלת אזארוב הראשונה
(2010–2012) 		הודח מתפקידו על רקע אירועי יברומאידן.[10] מפלגת האזורים[11]
‏
2010 – 48.95%, 12,481,266‏[12] 		ממשלת אזארוב השנייה
(2012–2014)
—
אולכסנדר טורצ'ינוב[13]
Олександр Турчинов
(1964–)

 ‏ 22 בפברואר
‏2014 		‏ 7 ביוני
‏2014 		ממשלת יאצניוק הראשונה
(2014)[14] 		‏נטל לידיו את הפיקוד על צבא אוקראינה ב-26 בפברואר. גוש יוליה טימושנקו[15]
לשעבר יושב ראש הראדה העליונה
‏
5
פטרו פורושנקו[16]
Петро Порошенко
(1965–)‏

 ‏7 ביוני
‏2014 		‏19 במאי
‏2019 		זכה בסיבוב הראשון בבחירות. הפסיד בבחירות לקדנציה שנייה. גוש פטרו פורושנקו
‏
2014 – 54.70%, 9,857,308[17] 		ממשלת יאצניוק השנייה
‏(2014–2016)
ממשלת גרויסמן
‏(2016–2019)
6

וולודימיר זלנסקי‏
Володимир Зеленський
‏(1978–)‏

 ‏20 במאי
‏2019 		מכהן זכה בסיבוב השני בבחירות, אחרי שהוביל בראשון משרת העם
‏
2019 – 73.14%
13,018,825

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נשיא אוקראינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הביוגרפיה של ליאוניד קראבצ'וק באתר הנשיאותי
  2. ^ Ukraine. Presidential elections of 1991, Electoral Geography 2.0
  3. ^ ‏Leonid Kuchma, Official web-site of President of Ukraine
  4. ^ צו מספר 106/94-ВР, אודות תאריך ההשבעה לנשיאות אוקראינה
  5. ^ Election of President 99, Central Election Commission of Ukraine
  6. ^ Victor Yushchenko, Official web-site of President of Ukraine‏
  7. ^ Yushchenko loses re-election bid
  8. ^ Presidential election of October - November 2004, Psephos: Adam Carr's Electoral Archive
  9. ^ ‏The History of Presidency, Official web-site of President of Ukraine
  10. ^ Verkhovna Rada, On withdrawal of the President of Ukraine from the implementation of constitutional powers and calling early presidential elections in Ukraine (Про самоусунення Президента України від виконання конституційних повноважень та призначення позачергових виборів Президента України)
  11. ^ ‏Yanukovych Viktor Fedorovych, ‏Elections of the President of Ukraine‏
  12. ^ Psephos: Adam Carr's Electoral Archive‏
  13. ^ "Ukraine: Speaker Oleksandr Turchynov named interim president". BBC News. 23 בפברואר 2014. נבדק ב-29 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Web-portal of Ukrainian Government
  15. ^ Batkivshchyna
  16. ^ הביוגרפיה באתר הנשיאותי
  17. ^ Psephos: Adam Carr's Electoral Archive‏


ראשי אוקראינה
בתקופה הסובייטית גאורגי פיאטקוב (1919) • סטניסלב קוסיאור (1919–1920, 1928–1938) • ויאצ'סלב מולוטוב (1920–1921) • דמיטרי מנואילסקי (1921–1923) • עמנואל קווירלינג (1923–1925) • לזר קגנוביץ' (1925–1928, 1947) • ניקיטה חרושצ'וב (1938–1947, 1947–1949) •לאוניד מלניקוב (1949–1953) • אלכסיי קיריצ'נקו (1953–1957) • ניקולאי פודגורני (1957–1963) • פיוטר שלסט (1963–1972) • ולדימיר שצ'רביצקי (1972–1989) • ולדימיר איוואשקו (1989–1990) • סטאניסלב גורנקו (1990–1991)
נשיאי אוקראינה ליאוניד קרבצ'וק (1991–1994) • ליאוניד קוצ'מה (1994–2005) • ויקטור יושצ'נקו (2005–2010) • ויקטור ינוקוביץ' (2010–2014) • אולכסנדר טורצ'ינוב (2014) • פטרו פורושנקו (2014–2019) • וולודימיר זלנסקי (2019 ואילך)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32637391נשיא אוקראינה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נשיא_אוקראינה&oldid=1903584"