רקס טילרסון
 | |||||||
| לידה |
23 במרץ 1952 (גיל: 72) ויצ'יטה פולס, טקסס | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | רקס ויין טילרסון | ||||||
| מדינה | ארצות הברית | ||||||
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| בת זוג | רנדה טילרסון | ||||||
| |||||||
.jpeg)
.jpg)
רקס ויין טילרסון (באנגלית: Rex Wayne Tillerson; נולד ב-23 במרץ 1952) הוא איש עסקים ודיפלומט אמריקאי. כיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית בממשלו של הנשיא דונלד טראמפ.[1] לפני כן, כיהן כיושב ראש, נשיא ומנכ"ל חברת אקסון מוביל בשנים 2006–2016.
ביוגרפיה
טילרסון נולד בוויצ'יטה פולס שבטקסס. אביו היה בכיר בצופי אמריקה (אנ')[2] והמשפחה עברה בעקבותיו לוורנון שבטקסס, לסטילווטר שבאוקלהומה ולהאנטסוויל בטקסס בה סיים טילרסון את לימודי התיכון ב-1970.[2] ב-1975 סיים תואר ראשון בהנדסה אזרחית באוניברסיטת טקסס באוסטין.
קריירה עסקית
לאחר לימודיו הצטרף לחברת אקסון, ב-1977 מונה לאחראי על מספר מתקני קידוח בסמוך לטיילר שבטקסס.[2]
ב-1989 מונה למנהל החטיבה באקסון ארצות הברית האחראית להפקת נפט וגז טבעי בטקסס, אוקלהומה, ארקנסו וקנזס. ב-1992 מונה ליועץ לענייני תפוקה בחברה. ב-1995 מונה לנשיא אקסון תימן ונשיא חברת הבת של אקסון בתאילנד. ב-1998 מונה לסגן נשיא אקסון ונצ'רס ולנשיא אקסון נפטגז, האחראית לפעילויות אקסון ברוסיה בהם בים הכספי ובסחלין. ב-1999 מונה לסגן נשיא חברת הפיתוח של אקסון מוביל וב-2001 לסגן נשיא בכיר באקסון מוביל. במרץ 2004 מונה לנשיא וחבר מועצת המנהלים של החברה. בינואר 2006 מונה ליושב ראש ומנכ"ל אקסון מוביל. ב-2009 הוביל את רכישת חברת XTO Energy תמורת כ-36 מיליארד דולר, העסקה הגדולה ביותר בתולדות החברה מאז האיחוד של אקסול ומוביל.
קריירה ועמדות פוליטיות
בתחום הפוליטי מזוהה טילרסון עם המפלגה הרפובליקנית, הוא תמך בקמפיין הבחירות לנשיאות של ג'ורג' ווקר בוש, של מיט רומני ושל ג'ב בוש, ובקמפיין של פול ראיין ושל מיץ' מקונל לקונגרס.
טילרסון תומך בהסרת החוק המונע ייצוא נפט וגז טבעי נוזלי מארצות הברית. בנושא ההתחממות הגלובלית ציין כי הוא לא רואה דרך מעשית להפחתת פליטות הפחמן דו-חמצני בלי לפגוע בצמיחה הכלכלית ובאיכות החיים, וכי אין טעם להציל את כדור הארץ אם האנושות תסבול מכך.[3] הוא ציין כי בני האדם יסתגלו לשינויים באקלים, כפי שהסתגלו בעבר לשינויים.[4]
קשריו עם רוסיה
לטילרסון יחסים קרובים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושניהם מכירים עוד מן התקופה שבה טילרסון שימש כנשיא חברת אקסון נפטגז ברוסיה בתקופת נשיאותו של בוריס ילצין. כמנכ"ל אקסון מוביל פעל בשיתוף עם החברה הרוסית רוסנפט לקידוחי נפט באזור הארקטי. בשנת 2011 טילרסון חתם בשם חברת אקסון על הסכם עם רוסיה לקידוחי נפט באזור שערכם עשוי להגיע ל-300 מיליארד דולר. אף שפעולות הקידוח החלו בים קארה בקיץ 2014, הן הופסקו בעקבות עיצומים שהוטלו על רוסיה על רקע פלישת רוסיה לאוקראינה. הוא כיהן כחבר הנהלת לשכת המסחר ארצות הברית-רוסיה.[5] ב-2013 העניק לו פוטין את עיטור מסדר הידידות של רוסיה.
לאחר שהוחלט למנותו למזכיר המדינה מתח ביקורת על רוסיה וציין כי הוא תומך בסנקציות נגדה עקב הסיפוח הלא-חוקי של חצי האי קרים.
פעילות ציבורית
הוא כיהן כיושב ראש מכון הנפט האמריקאי, שימש חבר מועצת הנאמנים של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS). ב-2013 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית להנדסה. בשנים 2010–2012 כיהן כנשיא צופי אמריקה, וכן כיהן כיושב ראש קרן ההשכלה לסטודנטים אפרו-אמריקאיים (UNCF). הוא מכהן כסגן נשיא האגודה שגייסה כספים ופעלה לשיפוץ תיאטרון פורד ופתיחתו מחדש מ-2009, ומכהן במועצת נשיא אוניברסיטת טקסס באוסטין.
מזכיר המדינה של ארצות הברית
ב-13 בדצמבר 2016 הכריז הנשיא הנבחר של ארצות הברית דונלד טראמפ כי בכוונתו למנות את טילרסון למזכיר המדינה של ארצות הברית.[6] הסנאט אישר את מינויו ב-1 בפברואר 2017 (ברוב של 56 תומכים מול 43 מתנגדים) והוא נכנס לתפקידו באותו היום.
ב -15 בפברואר 2017, טילרסון יצא למסע הראשון שלו לחו"ל כמזכיר המדינה, לבון, על מנת להיפגש עם שרי החוץ של ה-G20.[7][8]בבון, טילרסון נפגש עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שר החוץ הבריטי בוריס ג'ונסון,[9] וכן עמיתיו מאיטליה, טורקיה, סעודיה, עומאן ואיחוד האמירויות הערביות.[10][11] טילרסון דחק ברוסיה לסגת ממזרח אוקראינה, וציין כי "ארצות הברית תשקול לעבוד עם רוסיה כאשר נוכל למצוא תחומים של שיתוף פעולה מעשי שיועיל לאזרחים האמריקאים. היכן שלא נראה עין בעין, ארצות הברית תעמוד על האינטרסים והערכים של אמריקה ובעלות בריתה, כאשר אנו מחפשים אחר מחנה משותף חדש, אנו מצפים מרוסיה לכבד את מחויבותה להסכמי מינסק ולפעול נגד הסלמת האלימות באוקראינה ". טילרסון גם אישר מחדש את מחויבותה של ארצות הברית להגן על קוריאה הדרומית ויפן.[12]
במרץ 2017, טילרסון עשה את המסע הראשון שלו לאסיה, כשנסע ליפן, קוריאה הדרומית והרפובליקה העממית של סין.[13][14] טילרסון אמר בביקורו כי המאמצים הדיפלומטיים ב-20 השנים האחרונות לעצור את הפיתוח הגרעיני של קוריאה הצפונית "נכשלו". טילרסון הצהיר גם כי ייתכן כי ארצות הברית תצטרך לנקוט בפעולות מנע, באמירתו "בהחלט, אנחנו לא רוצים שהדברים יגיעו לסכסוך צבאי... אבל ברור שאם קוריאה הצפונית תנקוט בפעולות המאיימות על הכוחות הדרום קוריאניים או על הכוחות שלנו, אז זה ייתקל בתגובה הולמת, אם הם מעלים את האיום של תוכנית הנשק שלהם לרמה שאנחנו מאמינים שדורשת פעולה, האופציה הזאת מונחת על השולחן".[15][16]
באפריל 2017, טילרסון ביקר ברוסיה ונפגש עם שר החוץ סרגיי לברוב והנשיא ולדימיר פוטין. בביקורו טילרסון הזהיר את רוסיה מהסיכון של תמיכתה בנשיא בשאר אל-אסד.[17]
ביוני 2017 הוציא טילרסון את מיאנמר, עיראק ואפגניסטן מרשימת המדינות המעסיקות ילדים חיילים בדו"ח הסחר בבני אדם לאותה השנה.[18]
יחסיו עם הנשיא טראמפ ופיטוריו
באוקטובר 2017 הופיעו דיווחים בחדשות על היחלשות היחסים בין טילרסון לבין הנשיא דונלד טראמפ. על פי דיווחי חדשות,[19] בפגישה שהתקיימה ב-20 ביולי באותה השנה, הציע טראמפ לעלות פי עשרה את הארסנל הגרעיני של ארצות הברית, שעלותו טריליונים וייקח שנים רבות.[20] לאחר מכן, היו דיווחים גם כי בפגישה זו טילרסון כינה את טראמפ "אידיוט".[21][22]
לדברי הבית הלבן, טראמפ התקשר לטילרסון ב-9 במרץ 2018 ואמר לו שהוא יוחלף.[23] טילרסון קטע ביקור באפריקה וחזר לארצות הברית ב-12 במרץ. ב-13 במרץ הכריז טראמפ באמצעות ציוץ בטוויטר על פיטור מזכיר המדינה טילרסון.[24] דוברו של טילרסון, סטיב גולדשטיין (תת מזכיר המדינה לדיפלומטיה ציבורית), צוטט על ידי וושינגטון פוסט כי טילרסון לא ידע את סיבת פיטוריו ידי טראמפ ורק נודע לו על הדחתו כאשר הוא קרא את הציוץ של טראמפ המודיע כי הוא פוטר. הערכות הן כי טילרסון פוטר מתפקידו על רקע מחלוקות רבות עם הנשיא טראמפ, ובראשן בעניין השיחות עם קוריאה הצפונית, אשר תוכננו למאי 2018, להן התנגד מזכיר המדינה טילרסון.
משפחה
טילרסון נשוי בשנית לרנדה.[2] הוא אב לזוג תאומים מרעייתו הראשונה, ולבן מרעייתו השנייה, וכן אב חורג לבנה מנישואיה הקודמים של רנדה.[2] מתגורר באירווינג שבטקסס.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- רקס טילרסון באתר אקסון מוביל
- רקס טילרסון באתר פורבס
הערות שוליים
- ^ סוכנויות הידיעות, טראמפ הכריז: מנכ"ל תאגיד האנרגיה רקס טילרסון יהיה שר החוץ הבא, באתר וואלה!, 13 בדצמבר 2016
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 The Alcalde (מגזין בוגרי אוניברסיטת טקסס באוסטין), נובמבר-דצמבר 2007
- ^ Mobil CEO Rex Tillerson an Eagle Scout to the core, דאלאס מורנינג ניוז, ספטמבר 2014
- ^ CEO Asks: ‘What Good Is It to Save the Planet?’, Yahoo!, 31 במאי 2013
- ^ Rex Tillerson Elected President of Exxon Mobil Corporation and a Member of the Board of Directors, businesswire.com, 25 בפברואר 2004
- ^
רויטרס, "טראמפ מינה את רקס טילרסון לשר החוץ", באתר הארץ, 13 בדצמבר 2016
- ^ Morello, Carol (15 בפברואר 2017). "Tillerson in Germany on his first trip abroad as U.S. secretary of state". Washington Post. נבדק ב-25 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Tillerson and Mattis in guarded approach to Russia". BBC News. 16 בפברואר 2017. נבדק ב-25 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Harris, Cardiner (16 בפברואר 2017). "Rex Tillerson Meets Russian Counterpart in First Trip as Top U.S. Diplomat". New York Times. נבדק ב-25 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Tillerson arrives in Bonn amid questions over U.S. foreign policy". Reuters. 15 בפברואר 2017. נבדק ב-25 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Meeting on Yemen". מחלקת המדינה של ארצות הברית. 16 בפברואר 2017. נבדק ב-25 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Morello, Carol (16 בפברואר 2017). "Tillerson, in diplomatic debut, urges Russia to pull back in eastern Ukraine". Washington Post. נבדק ב-25 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Secretary of State Tillerson To Travel to Tokyo, Seoul, and Beijing". מחלקת המדינה של ארצות הברית. 7 במרץ 2017. נבדק ב-17 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Crowley, Michael (15 במרץ 2017). "Tillerson's quiet trip to Asia". Politico. נבדק ב-17 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sanger, David (17 במרץ 2017). "Rex Tillerson Rejects Talks With North Korea on Nuclear Program". New York Times. נבדק ב-17 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Griffiths, James; Hancocks, Paula; Field, Alexandra (17 במרץ 2017). "Tillerson on North Korea: Military action is 'an option'". CNN. נבדק ב-17 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Harris, Gardiner (11 באפריל 2017). "Tillerson Warns Russia on Syria, Saying Assad Era Is 'Coming to an End'". New York Times. נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Baumgaertner, Emily (22 בנובמבר 2017). "Tillerson Accused of Violating Federal Law on Child Soldiers". The New York Times. p. A11. נבדק ב-23 בנובמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Trump wanted dramatic increase in nuclear arsenal in military meeting". NBC News (באנגלית). נבדק ב-14 באוקטובר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ CNN, Kevin Liptak, Dan Merica, Jeff Zeleny and Elise Labott,. "Tense and difficult meeting preceded Tillerson's 'moron' comment". CNN. נבדק ב-14 באוקטובר 2017.
{{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) - ^ "Tillerson's fury at Trump required an intervention from VP Pence". NBC News (באנגלית). נבדק ב-14 באוקטובר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kaplan, Fred (11 באוקטובר 2017). "Trump's Nuclear Meltdown". Slate (באנגלית אמריקאית). ISSN 1091-2339. נבדק ב-14 באוקטובר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Savransky, Rebecca (13 במרץ 2018). "Trump removes Tillerson at State". TheHill (באנגלית). נבדק ב-13 במרץ 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Trump, Donald J. (13 במרץ 2018). "[5:44 AM] Mike Pompeo, Director of the CIA, will become our new Secretary of State. He will do a fantastic job! Thank you to Rex Tillerson for his service! Gina Haspel will become the new Director of the CIA, and the first woman so chosen. Congratulations to all!". @realDonaldTrump (באנגלית). נבדק ב-13 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה)
| מזכירי המדינה של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
רקס טילרסון28465490