איתן גלבוע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איתן גלבוע
לידה בנימינה
ענף מדעי תקשורת, יחסים בינלאומיים

איתן גלבוע הוא פרופסור לתקשורת וליחסים בינלאומיים ומכהן כראש המרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן. הוא גם חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת ויו"ר הפורום לדיפלומטיה ציבורית ישראלית. גלבוע מכהן גם כפרופסור אורח לדיפלומטיה ציבורית באוניברסיטה של דרום קליפורניה בלוס אנג'לס.

קורות חיים

חייו ופועלו

איתן גלבוע נולד בבנימינה למשפחה שנמנתה על מייסדיה. הוא שירת בחיל השריון והשתתף במלחמת ששת הימים. את השכלתו רכש בארץ ובארצות הברית ובלט לאורך השנים בפעילות אקדמית, מקצועית, עיתונאית וציבורית, בארץ ובעולם.

קריירה אקדמית

איתן גלבוע הוא בוגר תואר ראשון בהצטיינות במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר שני ודוקטורט במדעי המדינה מאוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.

בתום לימודיו, בשנת 1974, חזר לאוניברסיטה העברית, היה מיוזמי הקמת המחלקה ליחסים בינלאומיים, הקים וניהל את "המעבדה להדמיות התנהגותיות", ייעץ לצוות הקמה של פרויקט תלפיות המשותף לאוניברסיטה ולחיל האוויר ולימד במסגרת זו יחסים בינלאומיים, ועמד בראש התוכנית ללימודי תואר ראשון בבית הספר הבינלאומי ע"ש רוטברג באוניברסיטה.

ב-1997 עבר למחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. ב-2006 הקים את המרכז לתקשורת בינלאומית ובראשו עומד עד היום. ב-2010 ייסד את בית הספר לתקשורת ועמד בראשו עד 2014. כיהן גם כיו"ר הוועד המנהל של מרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים.

גלבוע כיהן כפרופסור אורח ועמית מחקר בכיר באוניברסיטאות ומכוני מחקר בארצות הברית ובאירופה ובכללן הרווארד, ג'ורג'טאון, טפטס, האוניברסיטה של קליפורניה בלוס אנג'לס, האוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון ואוניברסיטת המבורג. משנת 2005 הוא מכהן כפרופ' אורח בבית הספר אננברג לתקשורת באוניברסיטה של דרום קליפורניה בלוס אנג'לס. הוא היה שותף להקמת המרכז לדיפלומטיה ציבורית, לגיבוש תוכנית לימודים לתואר שני ומכון להשתלמויות באותו תחום, שאותו יזם והקים.

במהלך השנים נבחר מספר פעמים כ"מרצה מצטיין" באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר-אילן וקיבל ציונים גבוהים במשאלי סטודנטים שנערכו בקורסים רבים שלימד באוניברסיטאות בארצות הברית.

פרופ' גלבוע הוא פעיל מאוד באגודות מדעיות בינלאומיות בארץ ובעולם, יוזם ומארגן מושבים, מציג עבודות ומשמש מתדיין. הוא נמנה עם מקימי הסקציה לתקשורת בינלאומית באגודה ליחסים בינלאומיים והיה חבר הוועדה המנהלת ויו"ר ועדת החברות של הסקציה. באגודה הבינלאומית לתקשורת, היה חבר ויו"ר של כמה ועדות חשובות. הוא היה חבר בוועד המנהל של האגודה הישראלית לתקשורת ומשנת 2014 מכהן כיו"ר האגודה[1].

פעילות מקצועית וציבורית

בשנות השבעים פרופ' גלבוע ייעץ לצוות שהקים מחדש את המכללה לביטחון לאומי (מב"ל), פיתח את תחום היחסים הבינלאומיים וכיהן כמדריך אקדמי של התחום ושל הדמיות מדיניות אסטרטגיות. כמו כן, היה מדריך אקדמי במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה (פו"ם).

פרופ' גלבוע כיהן כיו"ר הוועדה העליונה של משרד החוץ ונציבות שירות המדינה לבחירת מועמדים לשירות החוץ. היה יועץ למחלקת ההדרכה של משרד החוץ וסייע בגיבוש תוכניות הדרכה והכשרה לצוערים. היה יועץ לגופים ממשלתיים וציבוריים כולל המרכז למחקר ולתכנון במשרד החוץ, הוועדה לענייני חוץ וביטחון של הכנסת, לשכת העיתונות הממשלתית, גופי ביטחון במשרד ראש הממשלה וגופים במשרדי ממשלה אחרים ובסוכנות היהודית.

הוא היה גם חבר בוועדה להשכלה גבוהה של העיר ירושלים, יו"ר וחבר של ועדות במועצה להשכלה גבוהה ובקרן הלאומית למדע ויו"ר הוועדה להענקת פרס ישראל בתקשורת. הוא כיהן פעמים רבות כמדען אורח בקהילות יהודיות ברחבי העולם. 

פעילות עיתונאית

בתחילת שנות השבעים היה עוזר הפקה בתחנת הטלוויזיה הציבורית WGBH ועורך ומפיק תוכניות בתחנת הרדיו WBUR בבוסטון.

בשנות השבעים המאוחרות ובשנות השמונים היה עורך ומגיש של תוכניות אקטואליה רבות בגלי צה"ל וביניהן: "משהו עולמי", "עומק אסטרטגי", "משברים בינלאומיים" ו"ספרא וסייפא". היה משתתף קבוע ב"קול ישראל" בתוכניות "יומן חוץ" ו"צומת המזרח התיכון".

במשך שנים משמש פרופ' גלבוע כפרשן לענייני ארצות הברית, יחסים בינלאומיים ותקשורת, בערוצי טלוויזיה ורדיו בארץ ובחו"ל, ומפרסם מאמרי דעה ופרשנות בעיתונים ובאתרי חדשות.

פרסים ומענקי מחקר

פרופ' גלבוע זכה במענקי מחקר רבים מקרנות מדעיות וממשלתיות בכמה מדינות. ב-2001 זכה בפרס מטעם האגודה הבינלאומית לתקשורת עבור המאמר הטוב ביותר שפורסם בכתבי עת מדעיים בתקשורת. הפרס הוענק לו על המאמר:

Mass communication and diplomacy: A theoretical framework. Communication theory, 10(3), 275-309.

בשנת 2002 זכה פרופ' גלבוע במלגת מחקר בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד.

כמו כן, היה שותף לפרס ע"ש בנימין פרנקלין שהוענק על ידי מחלקת המדינה לצוות ההקמה של המרכז לדיפלומטיה ציבורית באוניברסיטה של דרום קליפורניה.

תחומי מחקר

פרופ' גלבוע הוא חוקר רב-תחומי בעל חידושים בכל תחומי מחקריו. הוא פרסם מחקרים רבים בכמה תחומים ובכללם ממשל ומדיניות חוץ בארצות הברית, יחסי ארצות הברית–ישראל, תקשורת בינלאומית ודיפלומטיה ציבורית וסימולציות התנהגותיות. 

ספריו

ספרים שכתב

  • Gilboa, Eytan. Simulation of conflict and conflict resolution in the Middle East. Jerusalem: Magnes Press, 1980.
  • Gilboa, Eytan. American public opinion toward Israel and the Arab-Israeli conflict. Lexington, MA: Lexington Books, 1987

ספרים שערך

  • גלבוע איתן, עורך. יחסים בין-לאומיים, תל אביב : עם עובד, תשל"ח 1978. תרגם מאנגלית: עמנואל לוטם.
  • גלבוע, איתן ונאור, מרדכי, עורכים. הסכסוך הערבי ישראלי: גורמים, עימותים, סיכויים. תל אביב: משרד הביטחון, תשמ"א 1981.
  • Gilboa, Eytan, ed. Media and conflict: Framing issues, making policy, shaping opinions. Ardsley, NY: Transnational Publishers, 2002
  • Gilboa, Eytan, and Efraim Inbar, eds. US-Israeli relations in a new era: issues and challenges after 9/11. London and New York: Routledge, 2009.

ממאמריו

פרופ' גלבוע פרסם מאמרים רבים בכתבי עת מהשורה הראשונה, הן בתחום התקשורת והן בתחום מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים. להלן המצוטטים ביותר:

  • Gilboa, E. 2008. Searching for a Theory of Public Diplomacy. The Annals of the American Academy of Political and Social Science, 616 (March), 55-77.
  • Gilboa, E. 2005. The CNN Effect: The Search for a Communication Theory of International Relations. Political Communication, 21, 27-44.
  • Gilboa, E. 2000. Mass Communication and Diplomacy: A Theoretical Framework. Communication Theory, 10(3), 275-309.
  • Gilboa, E. 2002. Global Communication and Foreign Policy. Journal of Communication, 52, 731-748.
  • Gilboa, E. 2001. Diplomacy in the Media Age: Three Models of Uses and Effects. Diplomacy and Statecraft, 12, 1-28.
  • Gilboa, E. 2006. Public Diplomacy: The Missing Component in Israel’s Foreign Policy. Israel Affairs, 12, 715-747.
  • Gilboa, E. 1995/96. The Panama Invasion Revisited: Lessons for American Policy in the Post-Cold War Era. Political Science Quarterly, 110 (Winter), 539-562.
  • Gilboa, E. 1998. Media Diplomacy: Conceptual Divergence and Applications. Harvard International Journal of Press/Politics, 3 (Summer), 56-75.

כתבים נבחרים נוספים

  • Gilboa, E. 1976. Intellectuals in the White House and American Foreign Policy.The Yale Review, LXV (Summer), 481‑497.
  • Gilboa, E. 1985. Trends in American Attitudes toward the PLO and the Palestinians. Political Communication and Persuasion, 3, 1, 45‑67.
  • Gilboa, E. 1990. Effects of Televised Presidential Addresses on Public Opinion: President Reagan and Terrorism in the Middle East. Presidential Studies Quarterly, XX (Winter), 43‑53.
  • Gilboa, E. 1998. Secret Diplomacy in the Television Age. Gazette: The International Journal for Communication Studies, 60, 3, 211-225.
  • Gilboa, E. 2000. Media Coverage of International Negotiation: A Taxonomy of Levels and Effects. International Negotiation, 5, 3, 543-568.
  • Gilboa, E. 2003. Television News and US Foreign Policy: Constraints of Real-Time Coverage. Harvard International Journal of Press/Politics, 8, 4, 97-113.
  • Gilboa, E. 2006. Media and International Conflict. In J. Oetzel, and S. Ting-Toomey (Eds.), The SAGE Handbook of Conflict Communication: Integrating Theory, Research, and Practice (pp. 595-626). Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
  • Gilboa, E. 2009. Media and Conflict Resolution. In J. Bercovitch, V. Kremenyuk, and I.W. Zartman (Eds.), Sage Handbook on Conflict Resolution. 457-476. Thousand Oaks, CA: Sage.
  • Gilboa, E. 2009. The Public Dimension of American-Israeli Relations: A Comparative Analysis. In E. Gilboa, & E. Inbar, (Eds.), US-Israel Relations in a New Era: Issues and Challenges after 9/11 (pp. 53-75). London: Routledge.
  • Gilboa E. 2013. The US and the Arab Spring. In E. Inbar (Ed.), The Arab Spring, Democracy and Security: Domestic and International Ramifications. 51-74. London: Routledge.
  • Gilboa, E. 2016. Digital diplomacy. In C. Constantinou., P. Sharp, and P. Kerr (Eds.). Sage Handbook of Diplomacy, 540-551. Thousand Oaks, CA: Sage.
  • Gilboa, E. et al. 2016. Moving Media and Conflict Studies beyond the CNN Effect. Review of International Studies. 29, 1-19.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרופ' איתן גלבוע מבית הספר לתקשורת נבחר ליו"ר האגודה הישראלית לתקשורת, באתר אוניברסיטת בר-אילן, 2 באוגוסט 2017
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29619942איתן גלבוע

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איתן_גלבוע&oldid=1500677"