מיט רומני

מיט רומני
Willard Mitt Romney
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
בת זוג	אן רומני
	3 בינואר 2019 – מכהן; (6 שנים)
	→ אורין האץ'
	2 בינואר 2003 – 4 בינואר 2007; (4 שנים)
	→ ג'יין סוויפט דיבאל פטריק ←

וילארד מיט רומני (באנגלית: Willard Mitt Romney; נולד ב-12 במרץ 1947) הוא איש עסקים ופוליטיקאי אמריקני, מושל מסצ'וסטס לשעבר והמועמד של המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ארצות הברית לשנת 2012. מאז ינואר 2019 מכהן כנציג מדינת יוטה בסנאט של ארצות הברית.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

רומני נולד למשפחה מורמונית אמידה בדטרויט, מישיגן. אביו, ג'ורג' רומני, היה תעשיין יליד מקסיקו (בן למשפחה מורמונית פוליגמית שברחה מרשויות ארצות הברית), ובהמשך מושל המדינה מטעם המפלגה הרפובליקנית. בשנת 1968 התמודד אביו ללא הצלחה על מועמדות מפלגתו לנשיאות ארצות הברית, ובשנים 1969–1973 שירת בממשלו של ריצ'רד ניקסון כמזכיר השיכון.

רומני למד בתיכון פרטי במישיגן, ומשם המשיך ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בריגהאם יאנג, אותם סיים בשנת 1971, וכן לימודי תואר שני במנהל עסקים ומשפטים באוניברסיטת הרווארד, אותם סיים ב-1975. עם תום לימודיו השתקע במסצ'וסטס שם עבד בבוסטון קונסלטינג גרופ (BCG), חברה לייעוץ עסקי. ב-1977 עבר לחברה מתחרה, ביין ושות' שהקימה קבוצת פורשי BCG וכיהן כסגן נשיאה. ב-1984 הקים קרן השקעות פרטיות מקבוצת ביין ועמד בראשה עד 1999. בתקופת עבודתו במגזר הפרטי הוא צבר הן מוניטין של איש עסקים מצליח וכן הון אישי שנאמד במאות מיליוני דולרים.

ב-1994 עשה רומני ניסיון ראשון להיבחר לתפקיד פוליטי, כאשר התמודד על נציגות מסצ'וסטס בסנאט האמריקני מול הסנאטור הדמוקרטי הוותיק טד קנדי. בשלבים מסוימים של מערכת הבחירות, הסקרים הראו על מרוץ צמוד, ומערכת הבחירות הפכה לאחת היקרות באותה שנה, אולם בסופו של דבר הצליח קנדי לנצח את רומני בהפרש של 18 אחוז מהקולות, ורומני חזר לעסקים.

ב-1999 נקרא לעמוד בראש הוועדה המארגנת של אולימפיאדת החורף של 2002 בסולט לייק סיטי, שנקלעה הן לקשיים כספיים, והן לקשיים תדמיתיים קשים עקב פרשת שחיתות בהחלטה על הענקת אירוח האולימפיאדה לעיר. רומני הצליח להתגבר על הקשיים ולהפוך את המשחקים להצלחה כלכלית. הוא הודיע שלא יקבל משכורת עד שלא יובטח כי המשחקים יסתיימו ברווח, ולבסוף תרם את משכורתו לצדקה. הוא דובר צרפתית שוטפת.

מושל מסצ'וסטס

הצלחתו בארגון המשחקים האולימפיים החזירה אותו לפוליטיקה, והוא התמודד מטעם המפלגה הרפובליקנית על משרת מושל מסצ'וסטס בבחירות של 2002. המשרה הייתה נתונה בידי ממלאת מקום רפובליקאית ובלתי פופולרית. רומני ניצח, והצליח לשמר את התפקיד בידיים רפובליקניות במדינה בעלת רוב דמוקרטי וליברלי גדול.

תחת כהונתו כמושל עבר הממשל המדינתי מגירעון לעודף תקציבי, בעקבות קיצוצים בתקציב, וסדרה של העלאות של תעריפי אגרות ואף העלאה של מיסים מסוימים. כמו כן נערכה בהסכמה דו-מפלגתית רפורמה מקיפה בביטוח הבריאות במדינה, שדאגה לכך שכל תושבי המדינה יחויבו לרכוש ביטוח בריאות, ודאגה לסיוע למעוטי היכולת בכך.

רומני כיהן קדנציה אחת, ולא התמודד על קדנציה נוספת.

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008

הערכות לגבי ריצתו לנשיאות החלו להישמע ב-2004 אחרי שרומני נבחר לשאת את אחד הנאומים המרכזיים בוועידת המפלגה הרפובליקנית, והתגברו בסוף 2005 כשהודיע שלא ירוץ לעוד כהונה כמושל. עם תום כהונתו, בתחילת 2007 פתח רשמית במרוץ.

בתחילת מסע הבחירות שני המתחרים המובילים על מועמדות המפלגה הרפובליקנית היו רודי ג'וליאני וג'ון מקיין שלרבים מבין אנשי הימין הדתי השמרני בקרב הבוחרים הרפובליקאים הייתה רתיעה מלהצביע עבורם מכיוון שהם נחשבים מתירנים. לכן רומני נקט באסטרטגיה של כיבוש עמדת המועמד השמרני, מימין לג'וליאני ומקיין. אולם אסטרטגיה זו סבלה מכמה נקודות חולשה: למרות שבעת התמודדות זו רומני טען שהוא מתנגד נחרץ להפלות, בעבר עמדתו הייתה מתונה בהרבה, וכשהוא רץ כנגד טד קנדי לסנאט ב-1994 הוא תמך בשימור פסק דין רו נגד וייד. כמו כן אמונתו המורמונית היוותה בעיה, שכן רבים מהפרוטסטנטים, ובייחוד האוונגליסטים רואים בדת המורמונית כת, ולא זרם נוצרי לגיטימי.

רומני ניהל קמפיין יקר, ותרם מכיסו עשרות מיליוני דולרים. הוא זכה להצלחה חלקית, ופרש מהמרוץ ב-7 בפברואר 2008, לאחר שהתוצאות ביום שלישי הגדול הראו בבירור כי ציבור הבוחרים מעדיף את המועמד ג'ון מקיין.

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012

ב-2 ביוני 2011 הכריז רומני רשמית על התמודדותו לתפקיד המועמד לנשיאות של המפלגה הרפובליקנית. בפריימריז שהתקיימו ב-4 בינואר 2012 במדינת איווה פורסם תחילה כי רומני ניצח בהפרש של שמונה קולות והוכרז כמנצח. כעבור מספר שבועות, לאחר ספירה חוזרת של הקולות, התברר כי רומני הפסיד ליריבו ריק סנטורום ב-34 קולות בלבד אך מכיוון שהתוצאות הרשמיות כבר פורסמו באופן רשמי נשאר רומני המנצח. לאחר מכן ניצח רומני בבחירות שהתקיימו בניו המפשייר, פלורידה, נבדה, מיין, אריזונה ומישיגן.

ריק סנטורום פרש מהבחירות ב-10 באפריל, ואחריו ניוט גינגריץ' ב-2 במאי ובכך הותיר את מיט רומני להיות המועמד המוביל לנשיאות המפלגה הרפובליקנית, שאיתו נמצא רק רון פול שמפגר ב-680 צירים אחריו. ב-29 במאי הבטיח את מועמדותו לאחר שניצח בטקסס.^[1] באוגוסט 2012 בחר רומני בפול ראיין כמועמד לתפקיד סגן הנשיא.

ב-6 בנובמבר 2012, הפסיד רומני בבחירות כאשר ברק אובמה גבר עליו לאחר מערכת בחירות צמודה.^[2] הוא זכה ל-60.9 מיליון קולות (לעומת 65.9 מיליון לאובמה - 47.2% לעומת 51.1%) ול-206 אלקטורים לעומת 332 לאובמה.

לאחר מכן

במהלך הבחירות לנשיאות ב-2016 תקף רומני את דונלד טראמפ, המועמד המוביל בבחירות המקדימות עד כה, וטען שהוא איננו מתאים להיות נשיא ויפגע באמריקה.

אחרי הפריימריז הם התפייסו, ורומני נעשה אחד המועמדים הבכירים הנשקלים להתמנות לתפקיד מזכיר המדינה בממשל טראמפ.^[3] עם זאת, בשני סבבי המינויים לתפקיד, הנשיא טראמפ בחר מועמדים אחרים על פניו.

ב-16 בפברואר 2018 הודיע על כוונתו להתמודד למשרת הסנאטור מטעם יוטה במקומו של אורין האץ' הפורש.^[4] ב-6 בנובמבר נבחר לסנאט והושבע לתפקיד עם כינון הקונגרס ה-116 של ארצות הברית ב-3 בינואר 2019.

במשפט ההדחה של דונלד טראמפ הוא הצביע בעד להרשיע את הנשיא (על ניסיונותיו של טראמפ לגרום לנשיא אוקראינה להודיע על חקירה כנגד יריבו הפוליטי ג'ו ביידן), והפך לסנאטור הראשון (והיחיד עם כה) בהיסטוריה של ארצות הברית שהצביע בעד להדיח ולהרשיע נשיא מהמפלגה שלו.

ביוני 2020, במהלך מחאה בוושינגטון הבירה נגד מותו של ג'ורג' פלויד, הצהיר רומני על תמיכתו בתנועת Black Lives Matter.^[5]

באוקטובר 2020, במהלך הבחירות לנשיאות 2020 הודיע רומני כי הוא הצביע בבחירות, אך הוא לא הצביע עבור מועמד המפלגה הרפובליקנית, דונלד טראמפ.^[6]

רומני וישראל

בתשעה באב תשע"ב (29 ביולי 2012), במהלך מערכת הבחירות לנשיאות, הגיע רומני לביקור בן יומיים בישראל. בריאיונות שהעניק לתקשורת, אמר רומני:

לישראל מגיע יחס הרבה יותר טוב מזה שקיבלה בשנות כהונתו של אובמה כנשיא. אתם ידידי-אמת שלנו, אתם בעלי-ברית שלנו, אתם חולקים איתנו ערכים משותפים. לא הגיע לכם כשהנשיא אובמה נשא דברים בפני עצרת האו"ם ומתח עליכם ביקורת לקול תשואות נציגי מדינות עוינות. אצלי, כנשיא, זה לא יקרה... אני אתייחס לאלפי הטילים שנורים על ישראל מרצועת עזה נגד ישראל. אני גם חושב שהנשיא דיבר על חזרה לגבולות 67'. אני חושב שהם בלתי ניתנים להגנה, ולפעול בתור מי שמנהל משא ומתן בדרך שבה לא מכירים במאמץ של ישראל להגיע להסכם שלום שיבטיח את קיומה - זה אינו הצעד או הכיוון הנכון של ארצות הברית... יש לי מחויבות לנקוט כל אמצעי אפשרי כדי למנוע מאיראן להיות גרעינית.

— מגיע לכם יחס הרבה יותר טוב מזה שאתם מקבלים מאובאמה, ישראל היום, 27 ביולי 2012

הרשות הפלסטינית והבית הלבן העבירו ביקורת חריפה על הצהרתו כי ירושלים היא בירת ישראל וכי יעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים בעיתוי שיוחלט עליו בתיאום עם ממשלת ישראל.^[7]

עם התקרב מועד הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012 פורסמו סרטונים בקמפיין של רומני בהם בנימין נתניהו מביע בו תמיכה, ותוקף את מדיניותו של הנשיא ברק אובמה בנושא תוכנית הגרעין האיראנית. הבעת תמיכה זו התבררה כהימור כושל וגרמה להעכרת היחסים בין ישראל לבין ממשל אובמה.^[8]

משפחה

בשנת 1968 נישא רומני לאן דייוויס. לשניים נולדו חמישה בנים ועשרים וארבעה נכדים. בעוד רומני נולד למשפחה מורמונית, אשתו הצטרפה לכנסייה המורמונית בעקבות היכרותם. ב-1998 אובחנה אצל אן מחלת הטרשת הנפוצה, אולם כיום מחלתה אינה מונעת ממנה לנהל אורח חיים נורמלי.

בקיץ 2017 טופל רומני בסרטן הערמונית.