הסכם חמאס–ישראל (2025)
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
| מטרה |
ישראל: שחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה, הפסקת הלחימה ברצועת עזה חמאס: שחרור אסירים ביטחונייםהפסקת הלחימה ברצועת עזה הגברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה |
|---|---|
| מתווכים |
 מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני ג'ו ביידן דונלד טראמפ סטיב ויטקוף |
| מקום חתימה |
דוחה, קטר |
| תאריך הצגה | 15 בינואר 2025 |
| תאריך אשרור | 17 בינואר 2025 |
| תאריך כניסה לתוקף | 19 בינואר 2025 |
הסכם חמאס–ישראל (מכונה גם עסקת שחרור החטופים או עסקת החטופים השנייה) נחתם בין ארגון הטרור חמאס למדינת ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל. במסגרת ההסכם תיפסק הלחימה ברצועת עזה וצה"ל יסוג מרובה, חמאס ישחרר חטופים ישראלים שנחטפו לרצועת עזה במהלך טבח שבעה באוקטובר, ובתמורה ישראל תשחרר אסירים ביטחוניים פלסטינים, בהם מורשעים ברצח במסגרת פיגועי טרור, ותכניס סיוע הומניטרי מוגבר.
ההסכם נחתם תחת הכותרת "עקרונות כלליים להסכם בין הצד הישראלי והצד הפלסטיני בעזה בנושא חילופי חטופים ואסירים והשבת רגיעה בת-קיימא", והוא הושג ב-15 בינואר 2025 לאחר משא ומתן שנמשך חודשים אחדים,[1][2] נחתם בדּוֹחָה ב-17 בינואר 2025[3] ואושר על ידי ממשלת ישראל ב-18 בינואר 2025.[4] כניסת העסקה לתוקף ושחרור החטופים יחלו ב-19 בינואר והם צפויים להימשך 42 ימים בשלב הראשון של העסקה, כאשר במהלכם יידונו תנאי השלב השני שיחל לאחר סיום השלב הראשון ככל ויגיעו להסכמות.
רקע
ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בישראל כלואים אלפי אסירים ביטחוניים פלסטינים, רובם משוייכים על ידי השב"ס לארגוני הטרור הפלסטינים, והורשעו בעבירות שקשורות לפעולות אלימות נגד חיילים או אזרחים ישראלים - בהן רצח, ניסיון לרצח, "אימונים צבאיים", וגם שהורשעו בעבירות הסתה או "חברות בארגון לא מוכר". בינואר 2025, טרם החתימה על ההסכם, החזיקה ישראל במערכת הכליאה שלה ב-10,221 אסירים פלסטינים שמוגדרים אסירים ביטחוניים - 2,025 מהם הורשעו בדין ומרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 2,934 הם עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,376 עצורים מינהליים הכלואים ללא משפט, ו-1,886 עצורים המוגדרים "לוחמים בלתי חוקיים"
בטבח שבעה באוקטובר 2023 חטפו מחבלים פלסטינים כ-251 אנשים, מרביתם ישראלים, אזרחים וחיילים, ומקצתם עובדים זרים, משטח ישראל לרצועת עזה. באותו יום הכריזה ממשלת ישראל על מלחמת חרבות ברזל, שאחת ממטרותיה המוצהרות הייתה השבת החטופים.
כחודש וחצי לאחר הטבח והחטיפה, בנובמבר 2023, נחתמה בין ישראל לחמאס עסקת שחרור חטופים ראשונה, במסגרתה שוחררו 80 ישראלים תמורת שחרור 240 אסירים פלסטינים. בנוסף לתנאי העסקה, שוחררו במאמצים דיפלומטיים בין-לאומיים ישראלי אחד בעל אזרחות רוסית, 23 אזרחים תאילנדים שעבדו בחקלאות באזור, ופיליפיני אחד שעבד בסיעוד, כולם נחטפו מישראל. לאחר העסקה הראשונה נותרו בידי חמאס 139 חטופים שנחטפו בשבעה באוקטובר.
במהלך חודשי המלחמה שקדמו להסכם השני, חילץ צה"ל שבעה חטופים בחיים בשלושה מבצעי חילוץ, הרג בשוגג שלושה חטופים וחילץ 35 גופות חטופים נוספים, שכעשרה מתוכם היו בחיים במהלך תקופת העסקה הראשונה ונרצחו לאחריה.
טרם כניסת העסקה השנייה לתוקף, החזיק חמאס ב-97 חטופים. 94 שנחטפו בשבעה באוקטובר, 34 מהם חטופים מתים לפי הודעות רשמיות בישראל. ו-3 חטופים שהיו בידיו לפני השבעה באוקטובר (חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע הדר גולדין, ו-2 אזרחים שנכנסו לרצועת עזה אברה מנגיסטו והישאם א-סייד). כיממה טרם כניסת ההסכם לתוקף, במבצע של צה"ל ושב"כ, חולצה משטח רצועת עזה גופתו של אורון שאול, החלל הנוסף ממבצע צוק איתן יחד עם הדר גולדין, שגופתו נחטפה.
בנובמבר 2024 הזהיר אלוף (מיל') ניצן אלון את שרי הקבינט המדיני-ביטחוני מפני מצבם ההולך ומידרדר של החטופים.[5]
משא ומתן
לאחר העסקה הראשונה חזרה ישראל לשולחן המשא ומתן לשחרור חטופים בלחץ ארצות הברית, בניסיון להגיע לעסקה לשחרור 40 חטופים בקטגוריית נשים, קשישים וחולים: 5 חיילות, 7 נשים, 15 גברים מבוגרים ו-13 צעירים פצועים וחולים.[6] חמאס אמר שאינו יכול להתחייב ל-40 חטופים חיים בקטגוריה זאת, והציע 40 חטופים מקטגוריות שונות.[7] העיתון "וול סטריט ג'ורנל" הביע חשש שרוב החטופים מתו מתקיפות צה"ל או ממחלות ופציעות, ושחלק מהם משמשים מגן אנושי לבכירי חמאס.[8]
בחודש מאי 2024 התקרבו הצדדים לחתימה על מה שבתחילה פורסם כ"מתווה נתניהו" ומאוחר יותר כ"מתווה ביידן", אולם בסופו של דבר לא חתמו על ההסכם תוך חילופי האשמות הדדיות.[9] חפי הפרסומים היו חילוקי דעות בנוגע לסיום המלחמה - ישראל דרשה הפסקת אש זמנית שלאחריה צה"ל יוכל לחזור להילחם ברצועת עזה, ואילו חמאס דרש הפסקת אש קבועה ויציאת צה"ל מרצועת עזה.[10][11]
בנובמבר 2024, במענה לעתירה לבג"ץ מטעם משפחות החטופים, הצהירה הממשלה שלא כל פרטי המתווים לעסקאות שבויים ונעדרים מובאים לדיון בפני הקבינט המדיני-ביטחוני, וכי בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו יש סמכויות כמעט מוחלטות בנושא המשא ומתן על העסקה: הוא דן לבדו עם הצוות, נותן הוראות ומקבל עדכונים. הוא זה שמחליט מתי יעודכן הקבינט המדיני-ביטחוני ומה מספיק חשוב כדי שיובא לדיון ולהחלטתו.[12]
אישור ההסכם בישראל
ביום שישי, 17 בינואר 2025, דן הקבינט המדיני-ביטחוני בהסכם, והמליץ לממשלה לאשר את ההסכם.[13] בהמשך לכך, עם כניסת השבת החלה ישיבת ממשלה לדיון בהסכם, הישיבה נמשכה יותר משבע שעות. בישיבה השתתפו גם ראש "המוסד" דוד ברנע, ראש השב"כ רונן בר, אלוף (מיל') ניצן אלון, הרמטכ"ל הרצי הלוי ומתאם השבויים והנעדרים תא"ל (מיל') גל הירש. בתום הישיבה אישרה הממשלה את ההסכם - 24 שרים הצביעו בעד ההסכם ושמונה התנגדו. השרים החרדים לא השתתפו בישיבה עקב שמירת השבת, אך כולם השאירו פתקי הצבעה בעד ההסכם. השרים שהתנגדו להסכם הם: בצלאל סמוטריץ', אורית סטרוק ואופיר סופר מ"הציונות הדתית", איתמר בן גביר, עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף מ"עוצמה יהודית", ועמיחי שיקלי ודודי אמסלם מ"הליכוד". השר שלמה קרעי מ"הליכוד" נמנע.[4]
מועד ההגעה להסכם
בישראל ובעולם התקיים דיון בנוגע לעיתוי ההסכם ולגורמים שמנעו את מימושו מוקדם יותר. מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, טען כי העסקה זהה להצעה שהונחה ב-27 במאי, אולם סורבה על ידי חמאס. עמדה דומה הביעו גם מזכיר המדינה של ארצות הברית טוני בלינקן ודובר המועצה לביטחון לאומי ג'ון קירבי, שהוסיף שהלחץ הצבאי ובידוד חמאס מאיראן וחזבאללה הם ששינו את עמדת חמאס.[14][15] הפרשן הצבאי עמוס הראל טען כי נתניהו הערים קשיים על קידום העסקה משך חודשים, בהם נהרגו כשמונה חטופים וכ-122 חיילי צה"ל.[16] גם העיתונאי רונן ברגמן כתב כי נתניהו הוא שעיכב, ממניעים פוליטיים, את החתימה על ההסכם ממאי 2024, ושאיתמר בן גביר - שאמר שמנע את ההסכם - אישר את הדברים בקולו.[17]
הרמטכ"ל, הרצי הלוי, אמר ביום כניסת ההסכם לתוקפו, שההסכם לא היה מושג בתנאים שבו, אילולא חמאס היה במצב קשה הודות ללחימת צה"ל.[18]
תוכן ההסכם
שחרור החטופים והאסירים הביטחוניים
ההסכם מחולק לשלושה שלבים, כל שלב בן 42 יום. בשלב הראשון צפויים להשתחרר אזרחים ישראלים, אזרחיות וחיילות, ובמקביל ישוחררו 737 אסירים ביטחוניים ו-1167 תושבי רצועת עזה שהוחזקו במשמורת ישראל. בנוסף התחייבו הצדדים להפסקת הלחימה ולהמשיך בדיונים בנוגע לשלב השני. ישראל התחייבה שכוחותיה ייסוגו ממרבית רצועת עזה, שהיא תאפשר שיקום תשתיות חיוניות ברצועה, את חזרתם של תושבי צפון הרצועה לבתיהם, ואת פתיחת מעברי הגבול.[19]
בחלק מהשלב השני צפויים להשתחרר שאר החטופים הישראלים החיים, והשלב השלישי כולל חילופי גופות בין שני הצדדים.
היחס בין אסירים ביטחוניים פלסטינים לחטופים ישראלים בשלב הראשון בהסכם עומד על 30 פלסטינים תמורת כל אזרח ישראלי, ו-50 אסירים פלסטינים תמורת כל חיילת ישראלית.[20] בסך הכול, עבור חמש החטופות האזרחיות ושני ילדי משפחת ביבס ישוחררו 210 קטינים ונשים פלסטינים; עבור חמש החיילות החטופות ישוחררו 150 אסירי עולם ו-100 אסירים נוספים; עבור תשעה חטופים חולים ופצועים ישוחררו 110 אסירי עולם; עבור 10 חטופים מבוגרים ישוחררו 30 אסירי עולם ו-270 אסירים נוספים; עבור אברה מנגיסטו והישאם א-סייד ישוחררו 60 אסירים ו-47 משוחררי עסקת שליט שנכלאו מחדש; כמו כן, ישוחררו 1,000 פלסטינים שנעצרו מ-8 באוקטובר ולא השתתפו בטבח.[21]
מכלל האסירים הביטחוניים שישוחררו – 200 מחבלים הם אסירי עולם שהורשעו ברצח. בין האסירים הביטחוניים שישוחררו במסגרת ההסכם מספר מנהיגים בכירים בארגוני הטרור הפלסטינים: זכריא זביידי שהיה מפקד גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח בג'נין,[22] וח'אלדה ג'ראר - פוליטיקאית פלסטינית חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית שהוחזקה במעצר מנהלי באשמת "תמיכה בטרור" מאז דצמבר 2023.[23]
שחרור החטופים בשלב א' יעשה ב-7 פעימות שבועיות, שבכל אחת מהן ישוחררו 3–4 חטופים, מלבד הפעימה האחרונה בה ישוחררו 14.
הפסקת הלחימה ונסיגה ישראלית מהרצועה
בהסכם נקבע שמיום ראשון, 19 בינואר 2025 תיכנס לתוקפה הפסקת אש למשך שישה שבועות, במהלכם ישוחררו החטופים ישראלים והאסירים הפלסטינים. במהלך תקופה זו צה"ל יסיג את כוחותיו בהדרגה ממרכז רצועת עזה ומציר נצרים, והאזרחים הפלסטינים יורשו לחזור לבתיהם בצפון הרצועה. ישראל התחייבה לאפשר את שיקום הרצועה מיידית עם תחילת שלב הראשון של העסקה, בתחילה על ידי הקמת ערי קרוואנים בצפון הרצועה לעקורים שישובו.[24] בנוסף יוגדל משמעותית הסיוע ההומניטרי לרצועה.
לפי נספח ההסכם שנחשף - ישראל תצמצם כוחותיה בציר פילדלפי בשלב הראשון, והיא התחייבה לסגת ממנו עד היום ה-50, בלי תלות בהסכם לגבי שלב ב'. מלשכת ראש ממשלת ישראל יצאו הודעות סותרות לפיהן לא תהיה נסיגה מהציר.[25]
דיון ציבורי בהסכם
בישראל
תמיכה בהסכם
החזרת החטופים לישראל היא אחת ממטרותיה העיקריות של מלחמת חרבות ברזל. כבר בישיבת הממשלה בה הוחלט על העסקה הקודמת בנובמבר 2023, הציג המל"ל את עמדת גורמי הביטחון לפיה "קיימות חשיבות ודחיפות לביצוע המתווה בעת הנוכחית".[26]
על פי סקרי דעת הקהל עמדת מרבית הציבור בישראל הייתה מאז אוקטובר 2023 באופן עקבי בעד עסקה להחזרת החטופים.[27][28][29][30][31][32]
הסיעות החרדיות בקואליציה הודיעו על תמיכה בעסקה. לפי ח"כ גפני "החזרת החטופים היא הדבר החשוב ביותר, והיא צריכה להיעשות בכל מחיר, בכל צורה ובכל דרך". לפי ח"כ דרעי: "לקיום מצוות פדיון שבויים, שהיא מן המצוות החשובות ביותר ביהדות – להציל את חייהם של אחינו ואחיותינו החטופים, להחזיר את החיים לחיק משפחותיהם, ולדאוג שהמתים יזכו לקבר ישראל" ולפי השר וח"כ גולדקנופף: "עמדתנו היא שאין דבר גדול יותר מערך החיים וממצוות פדיון שבויים, מפני שקיימת סכנה אמיתית ומוחשית לחייהם. לפיכך, כל הצעה שתביא לשחרור החטופים, אנחנו נתמוך בה."[33]
הרב יובל שרלו תמך בעסקה ונימק דרך המושג ההלכתי של "חולה המוטל לפנינו".[34]
יושב ראש רשימת חד"ש-תע"ל, חבר הכנסת איימן עודה נשא נאום בכנסת בו תמך בהסכם וקרא להגיע לפשרה היסטורית בין שני העמים.[35]
ביקורת על ההסכם
כל השרים ממפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית, וחלק משרי הליכוד התנגדו להסכם. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הצביע נגד העסקה,[36] והצהיר שמפלגתו היא שמנעה עסקה במהלך השנה שלפני ההגעה להסכם.[37][38] לאחר החתימה על ההסכם התפטרו שרי מפלגת עוצמה יהודית מהממשלה.[39]
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצביע נגד העסקה בישיבת הממשלה, וכינה את העסקה "קטסטרופה"[40][41] הוא הודיע שאם בסוף הפסקת האש ישראל לא תחזור להילחם - יפרוש מהממשלה.[42][43]
משפחות שכולות מ"פורום הגבורה" התנגדו לעסקה מכיוון שהיא כוללת שחרור מחבלים, וכחלק ממאבקן למנוע את התממשות העסקה ישנו באוהלים מול משרד ראש הממשלה והציבו מיצג של ארונות קבורה.[44]
הוריו של איתן מור החטוף בעזה התבטאו נגד העסקה מכיוון שהיא עסקה חלקית שמשאירה את בנם בשבי. דני אלגרט, אחיו של איציק אלגרט החטוף בעזה, התנגד להסכם בטענה שמדובר ב"עסקת הפקרה של מי שנשאר ולא הסכם החזרה".[45]
הרב שמואל אליהו התנגד לעסקה, ואמר שהיא אסורה על פי ההלכה.[46]
ברשות הפלסטינית
מימוש ההסכם
אין להכניס מידע עתידי לפסקה זו לפני התרחשותו בפועל.
מבצע קליטת החטופים נקרא בצה"ל מבצע כנפי דרור.[47]
ב-19 בינואר שוחררו משבי החמאס שלוש אזרחיות שנחטפו ב-7 באוקטובר: רומי גונן שנחטפה במהלך הטבח בפסטיבל נובה, אמילי תהילה דמארי ודורון שטיינברכר שנחטפו במהלך הטבח בכפר עזה.[48] באותו יום צפויים להשתחרר מהכלא הישראלי 90 אסירים ועצורים פלסטינים, מהם 62 נשים, בהן קטינה אחת, ו־28 גברים, בהם שמונה קטינים. בין המשוחררים מספר פלסטינים שהורשעו בניסון לביצוע רצח, וגם חאלדה ג'ראר, חברת הפרלמנט הפלסטיני ודלאל סלימאן, אחותו של סאלח אל-עארורי, שמוחזקת במעצר על עבירות של הסתה, התקהלות או התאגדות, מגע עם ארגון עוין, ותמיכה בטרור.[49]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Text of the hostage-ceasefire agreement reached between Israel and Hamas, The Times of Israel, January 16, 2025
הערות שוליים
- ^ רונן ברגמן, איתמר אייכנר, עינב חלבי, ליאור בן ארי, הושגה הסכמה על פרטי עסקת החטופים, באתר ynet, 15 בינואר 2025
- ^ לילך שובל, מבצע "כנפי דרור" יוצא לדרך: כך צה"ל נערך לקליטת החטופים, באתר ישראל היום, 15 בינואר 2025
- ^ איתמר אייכנר, צוותי המו"מ חתמו רשמית על העסקה בדוחא, באתר ynet, 17 בינואר 2025
- ^ 4.0 4.1 איתמר אייכנר, 24 שרים הצביעו בעד, 8 התנגדו: עסקת החטופים אושרה בממשלה, באתר ynet, 18 בינואר 2025
- ^ אדיר ינקו, יעל צ'כנובר, האזהרה הקשה של האלוף בקבינט, והדוח המדאיג: סיכונים חמורים לחטופים בחורף, באתר ynet, 13 בנובמבר 2024
- ^ איתמר אייכנר, 800 אסירים עבור 40 חטופים, ו"הרוצחים הכי שפלים": המוקשים בדרך לעסקה, באתר ynet, 16 במרץ 2024
- ^ Hamas May Not Have Enough Living Hostages for Cease-Fire Deal
- ^ US, Israeli officials fear most hostages held by Hamas are dead — report, The Times of Israel, 11 באפריל 2024
- ^ יהונתן ליס ואמיר תיבון באתר הארץ, נתניהו חזר בו ואמר שהוא מחויב למתווה ביידן, אך ההערכה היא שהסב נזק למו"מ, 24 ביוני 2025
- ^ יוני גבאי, נתניהו מפיל את האשמה על חמאס: "דורש רק את סיום הלחימה", באתר כיכר השבת, 9 ביוני 2024
- ^ איתמר אייכנר, עינב חלבי, נתניהו אמר שהוא "מוכן לעסקה חלקית", ועורר זעם: "מתנה לחמאס", באתר ynet, 24 ביוני 2024
- ^ רונן ברגמן, המסמכים שחשפו: בידי נתניהו סמכויות כמעט מוחלטות בנושא החטופים, באתר ynet, 20 בנובמבר 2024
- ^ איתמר אייכנר, הקבינט אישר את העסקה. נתניהו: קיבלנו ערבויות מביידן וטראמפ לחזרת הלחימה, באתר ynet, 17 בינואר 2025
- ^ מעריב אונליין, מי באמת טרפד את העסקה? דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב חושף, באתר מעריב אונליין, 16 בינואר 2025
- ^ אבי אשכנזי,סוכנויות הידיעות, בלינקן חושף: שתי הסיבות העיקריות בגללן חמאס מעכב את העסקה, באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2025
- ^
עמוס הראל, המחיר שישראל תשלם בעסקת החטופים כבד, אבל בלתי נמנע, באתר הארץ, 14 בינואר 2025
- ^ רונן ברגמן, "את מחיר הדמים אפשר היה לחסוך": סיבוב הפרסה בין מתווה מאי לעסקה שהושגה, באתר ynet, 16 בינואר 2025
- ^ הרמטכ"ל ללוחמים ברצועה: "לא היינו מגיעים להסכם בתנאים האלה אם חמאס לא היה במצב כל כך קשה", באתר ערוץ 7, 19 בינואר 2025
- ^ רונן ברגמן, מי ישוחררו קודם, וכל כמה ימים זה יקרה? הנוסח המלא של עקרונות עסקת החטופים, באתר ynet, 15 בינואר 2025 יניב קובוביץ ויהונתן ליס, ישראל התחייבה לאפשר קיום עבודות לשיקום הרצועה בתחילת השלב הראשון של העסקה, באתר הארץ, 18 בינואר 2025
- ^ רויטרס, פרטי העסקה: 30 מחבלים ישוחררו בתמורה לכל אזרח חטוף, 50 תמורת כל חיילת, באתר ynet, 15 בינואר 2025
- ^ טובה צימוקי, עינב חלבי, 95 אסירים פלסטינים ישוחררו בפעימה הראשונה של העסקה | אלה שמותיהם, באתר ynet, 17 בינואר 2025
- ^ המחבל זכריא זביידי ישוחרר במסגרת עסקת החטופים, באתר ynet, 18 בינואר 2025
- ^ ליעד אוסמו, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, צעדו 5 ק"מ עד המעיין: זו מנהיגת הארגון שממנו יצאו רוצחי רנה שנרב, באתר ynet, 18 בדצמבר 2019
רשימת המשוחררים באתר משרד המשפטים - ^ יניב קובוביץ ויהונתן ליס, ישראל התחייבה לאפשר קיום עבודות לשיקום הרצועה בתחילת השלב הראשון של העסקה, באתר הארץ, 18 בינואר 2025
- ^ איתמר אייכנר, עינב חלבי, המוקשים בדרך לשלב ב', השאלות סביב ציר פילדלפי - ומפות הנסיגה שטרם נחשפו, באתר ynet, 16 בינואר 2025
"לפי הנספח של ההסכם שנחשף אמש, ישראל לא מתחייבת לנסיגה מפילדלפי במהלך הראשון, אלא רק "לצמצם" שם נוכחות. הנסיגה משם לפי הנספח אמורה להתחיל רק ביום האחרון של השלב הראשון, היום ה-42, ואחרי שחרור החטוף האחרון במסגרת השלב הזה. לפי הנספח, "לאחר שחרור החטוף האחרון של שלב 1, ביום ה-42, הכוחות הישראליים יחלו בנסיגתם וישלימו אותה לא יאוחר מהיום ה-50". אלא שאת הבטחת הגורם הישראלי, שלא תהיה בפועל נסיגה, מעמידה בספק העובדה שההסכם קובע כאמור שגם אם לא יושג הסכם על שלב ב' עד סיום השלב הראשון, הפסקת האש הזמנית תימשך כל עוד המו"מ נמשך – כשהמתווכות, בכללן ארה"ב, אמורות לערוב לכך" - ^ איתמר אייכנר, התנאים, הזמנים - וחוות הדעת שמדגישה את "הדחיפות לביצוע" | עסקת החטופים, באתר ynet, 22 בנובמבר 2023
- ^ סקר מעריב: רוב הישראלים תומכים בהפסקת אש בעבור החזרת חטופים, באתר וואלה!, 10 בנובמבר 2023
- ^ סקר אפריל 2024: 62% מהציבור מעדיפים עסקה לשחרור החטופים על פני פעולה צבאית ברפיח, באתר www.idi.org.il, 2024-12
- ^ דנה ויס, סקר "אולפן שישי": רוב בעד עסקת חטופים, נתניהו לא צריך לטוס לוושינגטון, באתר מאקו, 19 ביולי 2024
- ^ סקר סרוגים: 60% מהמגזר תומך בעסקת חטופים כוללת, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2024
- ^ סקר "אולפן שישי": רוב גדול בציבור הישראלי חושב ששחרור החטופים הוא הדבר החשוב ביותר, באתר מאקו, 15 בנובמבר 2024
- ^ סקר דצמבר 2024: רוב הציבור (57.5%) תומך בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים בתמורה לסיום המלחמה, באתר www.idi.org.il, 2025
- ^ יוני גבאי, גפני: "החזרת החטופים - בכל מחיר,.., באתר כיכר השבת, 2025-01-15
- ^ שמעון כהן, הרב שרלו מסביר בראיון לערוץ 7: למה בכאב גדול הייתי מצביע בעד, באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2025
- ^ [https://x.com/KnessetT/status/1879576866409095627?t=WnxV4pyUT3xDy11rLrlX_w&s=19 ציוץ ברשת X[, ערוץ הכנסת
- ^ מורן אזולאי, בן גביר מודה שטרפד עסקאות "באמצעות כוח פוליטי": "סמוטריץ', בוא נודיע לנתניהו שנפרוש מהממשלה", באתר ynet, 14 בינואר 2025
- ^ כרמית פלטי קציר, כך, שר בממשלת ישראל, מקבל אחריות לסיכול ממוקד בהשבת החטופים, באתר ynet, 14 בינואר 2025
- ^ הדס קלדרון, דעה | הממשלה כולה אחראית לפשע הפקרת החטופים - בן גביר רק חתם על ההודאה, באתר ישראל היום, 14 בינואר 2025
- ^ שרי עוצמה יהודית התפטרו מהממשלה ויצאו מהקואליציה - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2025-01-19
- ^ מורן אזולאי, סמוטריץ': "העסקה רעה ומסוכנת. הכדור בידי נתניהו" | זה התנאי להישארותו בממשלה, באתר ynet, 15 בינואר 2025
- ^ יוני גבאי, סמוטריץ' נגד העסקה: "קטסטרופה, לא נהיה חלק ממנה", באתר כיכר השבת, 13 בינואר 2025
- ^ עמיאל ירחי, התנאים של מפלגת הציונות הדתית להישארות בממשלה, בעיתון מקור ראשון, 16 בינואר 2025
- ^ אברהם פריינד, הקבינט עדיין לא כונס; התנאי של סמוטריץ' להישארות בקואליציה, באתר בחדרי חרדים, 16 בינואר 2025
- ^ חזקי ברוך, משפחות שכולות הציבו ארונות קבורה בירושלים: "למנוע את העסקה", באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2025
- ^ ראיון שניתן לניסים משעל וליאת רון ב־103fm, אח החטוף: "זה הסכם הפקרה של מי שנשאר ולא הסכם החזרה", באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2025
דוד הכהן, אם החטוף מתנגדת להסכם: "נשלוף את נשק יום הדין", באתר כיכר השבת, 14 בינואר 2025
גלעד כהן, צביקה מור, שבנו איתן מוחזק בשבי: "לא אומר לעצור את העסקה", באתר ynet, 16 בינואר 2025 - ^ הרב שמואל אליהו במסר להנהגה: מי התיר לכם לקחת סיכון? חיי החיילים אינם הפקר, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2025
- ^ אמיר בוחבוט, מבצע "כנפי דרור": כך נערכים בצה"ל להחזרת החטופים, באתר וואלה!, 15 בינואר 2025
- ^ נופר משה פרדו באתר כאן חדשות, רומי גונן, דורון שטיינברכר ואמילי דמארי חזרו הביתה, 19 בינואר 2025
- ^ יהושע (ג'וש) בריינר, ג'קי חורי ויהונתן ליס באתר הארץ, האסירים שישוחררו היום לגדה ולמזרח ירושלים: 61 נשים, תשעה קטינים ו־20 גברים 19 בינואר 2024
פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים בטחוניים במסגרת מתווה לשחרור חטופים באתר משרד המשפטים
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
_-_The_Triple_Handshake.jpg)
.jpg)
הסכם חמאס–ישראל (2025)40358410Q126113055