RICO

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

RICO (קרי: רִיקוֹ; ראשי תיבות באנגלית של: Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act - חוק נגד ארגוני סחיטה ושחיתות) הוא חוק של הממשל הפדרלי של ארצות הברית שנועד להילחם במאפיה על ידי החמרת הענישה האישית נגד ראשי ארגוני הפשע המאורגן וחברים בהם. הגדרת נאשם כמי שעבר על חוק RICO על ידי התביעה (בכפוף לראיות ולאחר שימוע) מובילה את התיק הפלילי לערוץ ייחודי המרחיב את יכולתם של בתי המשפט לחבר יחדיו פשעים המתפרסים לאורך זמן רב למסכת אחת ולגזור עונשים כבדים במסגרת המשפט הפלילי, במרכזם עונשי מאסר ארוכים ועיקול אוטומטי של כל רכושו של המורשע. כן מאפשר החוק לבית המשפט להכיר בחבר בכיר בארגון פשע שהורה על ביצוע עבירה כמי שביצע את העבירה בפועל (כך למשל דינה של הוראת בכיר לרצוח כדין ביצוע הרצח) ומאפשר לנפגעי פשע מאורגן להגיש תביעות אזרחיות אישיות נגד ראשי ארגוני הפשיעה. החוק הוצע על ידי ג'ורג' רוברט בלקי (George Robert Blakey), במסגרת ניתוח הסיבות לקשיים בהעמדה לדין והרשעת בכירים בארגוני פשע מאורגן, התקבל על ידי הסנאט של ארצות הברית ב-15 באוקטובר 1970 כסעיף 901(a) של החוק לפיקוח על הפשע המאורגן (Organized Crime Control Act) ונכלל כפסקה (chapter)‏ 96 בחלק ה-18 (title 18) של החוק הפלילי של ארצות הברית (U.S. Code). לעיתים, עצם האיום במהלך חקירה משטרתית, להפוך את התיק לתיק RICO, יכול לאלץ חשודים להודות במעשים בדרגת חומרה מופחתת ולהשיג הרשעה. בשנים האחרונות קיימת מגמה שנויה במחלוקת לשימוש בחוק כנגד התארגנויות שונות לביצוע פשע, לאו דווקא במסגרת פשע מאורגן מאפיוזי, עבורו נחקק החוק מלכתחילה[1].

פשעים הנכללים תחת ההגדרה

לפי החוק, אדם שביצע במהלך 10 שנים שני פשעים או יותר מתוך רשימת הפשעים המפורטת, בהקשר לארגון פשיעה, חשוף לתביעה תחת חוק RICO.

מקרים מפורסמים של הפעלת החוק

  • ב-1979 ניסתה התביעה להאשים את ראש סניף אוקלנד של כנופיית Hells Angels, סוני ברגר, בהיותו ראש ארגון פשע, תוך שימוש ב-RICO. חבר המושבעים לא השתכנע מהראיות וברגר זוכה. היה זה הניסיון הראשון להפעיל את החוק[2].
  • ב-1980 הורשע לראשונה ראש משפחת פשע תוך שימוש בחוק. היה זה פרנק "פונזי" טיירי, ראש משפחת ג'נובזה, שהורשע בבית משפט בניו יורק[3].
  • "משפט חמש המשפחות" (.United States v. Anthony Salerno, et al) התקיים בין השנים 1985 ל-1986 והיה אחד ממשפטי המאפיה הגדולים בארצות הברית. ראשי חמש משפחות הפשע ששלטו בעיקר בחוף המזרחי של ארצות הברית, בהם אנתוני סלרנו ופול קסטלנו, ראשי משפחת גמבינו, קרמיין פרסיקו, ראש משפחת קולומבו, אנתוני קולרו, ראש משפחת לוקזה ופיליפ רסטלי, ראש משפחת בונאנו וכן חברים בכירים נוספים בחמש המשפחות הורשעו בעבירות על חוק RICO ונידונו לעונשי מאסר של 100 שנה לראשי המשפחות ו-45 לשותפים הזוטרים יותר. התובע הראשי במשפט היה רודולף ג'וליאני, לימים ראש עיריית ניו יורק[4]. עד סוף 1986 הורשעו במסגרת החוק ראשי 17 משפחות פשע[1].

בנוסף להפעלת החוק נגד רבות ממשפחות המאפיה, שימש החוק גם לניסיונות להרשעת אישים וארגונים אחרים, בהם:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29450426RICO