הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1908
| |||||||||||
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1908 | |||||||||||
3 בנובמבר 1908 | |||||||||||
בסך הכול היו 483 קולות אלקטורלים בחבר האלקטורים היו דרושים 242 קולות אלקטורלים כדי לנצח | |||||||||||
מועמד | ויליאם ג'נינגס ברייאן | ויליאם האוורד טאפט | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | המפלגה הרפובליקנית | |||||||||
מדינת מוצא | נברסקה | אוהיו | |||||||||
סגן | ג'ון קרן | ג'יימס שרמן | |||||||||
אלקטורים | 162 | 321 | |||||||||
מספר הקולות | 6,408,984 | 7,678,395 | |||||||||
אחוזים | 43.0% | 51.6% | |||||||||
הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1908 נערכו ביום שלישי, ה-3 בנובמבר 1908, והיו מערכת הבחירות הנשיאותית ה-31 בתולדות ארצות הברית. הנשיא היוצא הפופולרי, תיאודור רוזוולט, שכיבד את הבטחתו לא לרוץ לכהונה שלישית, לחץ על המפלגה הרפובליקנית לבחור בויליאם הווארד טאפט, חברו הקרוב ומזכיר המלחמה שלו, בתור יורשו. מפני שבבחירות הקודמות, המפלגה הדמוקרטית הפסידה הפסד גדול כאשר העמידה מועמד שמרן, פנו הדמוקרטים אל ויליאם ג'נינגס ברייאן, שכבר היה מועמד לנשיאות מטעמם פעמיים ונוצח ב-1896 וב-1900 על ידי ויליאם מקינלי הרפובליקני. למרות שתי תבוסותיו הקודמות, ברייאן היה עדיין פופולרי במיוחד בקרב האגפים הליברליים והפופוליסטים של המפלגה הדמוקרטית. למרות שרץ עם קמפיין נמרץ נגד האליטה העסקית של המדינה, ברייאן הפסיד את ההפסד הגדול ביותר שלו בבחירות, וטאפט ניצח בהפרש גדול במיוחד.
מועמדים
מועמדים רפובליקניים
- ג'וזף קאנון, דובר בית הנבחרים מאילינוי
- צ'ארלס וורן פיירבנקס, סגן נשיא ארצות הברית מאינדיאנה
- ג'וזף פוראייקר, סנאטור מאוהיו
- צ'ארלס אוונס יוז, מושל ניו יורק
- פילאנדר נוקס, סנאטור מפנסילבניה
- רוברט לה פולט, סנאטור מוויסקונסין
- לזלי שו, מזכיר האוצר מאיווה
- ויליאם האוורד טאפט, מזכיר המלחמה מאוהיו
בהתמודדות על המועמדות הרפובליקנית הוצגה לראשונה לבוחרים שיטת הבחירות המקדימות. רעיון הבחירות המקדימות נתמך על ידי רפובליקנים שרצו לבחור מועמד באופן דמוקרטי ולא שמנהיגי המפלגה יבחרו בשבילם, כמו מושל ניו יורק, צ'ארלס אוונס יוז. המדינה הראשונה שבחרה צירים לוועידה בתהליך של פריימריז הייתה פלורידה ב-1904, מטעם המפלגה הדמוקרטית. במהלך תחילת 1908, שני הרפובליקניים היחידים שערכו מסע בחירות לאומי היו מזכיר המלחמה ויליאם האוורד טאפט והמושל ג'וזף פוראייקר, שניהם מאוהיו. ארבע מדינות ערכו פריימריז כדי לבחור בצירים לוועידה הלאומית. באוהיו, הפריימריז נערכו ב-11 בפברואר. הצירים שתמכו בטאפט נרשמו בטור אחד, והצירים שתמכו בפוראייקר נרשמו בטור השני. טאפט ניצח ניצחון מוחץ באוהיו. בשלוש המדינות האחרות שערכו פריימריז היו תוצאות מעורבות: קליפורניה בחרה בצירים שתמכו בטאפט. בוויסקונסין נבחרו צירים שתמכו בסנאטור מוויסקונסין, רוברט לה פולט, ובפנסילבניה נבחרו צירים שתמכו בסנאטור מפנסילבניה, פילאנדר נוקס.
הוועידה הרפובליקנית נערכה בשיקגו מה-16 עד ה-19 ביוני. ויליאם האוורד טאפט נבחר להיות המועמד בסיבוב הראשון עם 702 קולות לעומת 68 לנוקס, 67 ליוז, 58 לקאנון, 40 לפיירבנקס, 25 ללה פולט, 16 לפוראייקר, 3 לנשיא רוזוולט ונמנע אחד.
ג'יימס שרמן נבחר כמועמד לתפקיד סגן הנשיא.
מועמד לנשיאות | סיבוב ראשון |
---|---|
ויליאם האוורד טאפט | 702 |
פילאנדר נוקס | 68 |
צ'ארלס אוונס יוז | 67 |
ג'וזף קאנון | 58 |
צ'ארלס וורן פיירבנקס | 40 |
רוברט לה פולט | 25 |
תיאודור רוזוולט | 3 |
נעדר | 1 |
מועמד לסגנות הנשיאות | סיבוב ראשון |
---|---|
ג'יימס שרמן | 702 |
אדוארד מרפי | 77 |
קורטיס גילד | 75 |
ג'ורג' שלדון | 10 |
צ'ארלס וורן פיירבנקס | 1 |
מועמדים דמוקרטיים
- ויליאם ג'נינגס ברייאן, חבר קונגרס לשעבר ומועמד לנשיאות ב-1896 וב-1900 מנברסקה
- ג'ורג' גריי, סנאטור מדלאוור
- ג'ון אלברט ג'ונסון, מושל מינסוטה
הוועידה הדמוקרטית נערכה בדנוור מה-7 ביולי עד ל-10 ביולי. למרות קריאת תיגר מצד מושל מינסוטה, ג'ון אלברט ג'ונסון, מנהיג המפלגה, שהיה מועמד פעמיים לפני כן, ויליאם ג'נינגס ברייאן, זכה במהירות במועמדות מפלגתו.
ג'ון קרן מאינדיאנה נבחר כמועמד לתפקיד סגן הנשיא.
מועמד לנשיאות | מועמד לסגנות הנשיאות | ||
---|---|---|---|
ויליאם ג'נינגס ברייאן | 892.5 | ג'ון קרן | 1002 |
ג'ורג' גריי | 50.5 | ||
ג'ון אלברט ג'ונסון | 46 |
בחירות כלליות
כשנושא הכסף החופשי כבר לא שולט, ברייאן רץ לנשיאות על מצע פרוגרסיבי ותקף את האליטות. הסלוגן של ברייאן היה "שהעם ישלוט?". אך טאפט הצליח לערער את התמיכה הליברלית בברייאן על ידי קבלת חלק מרעיונות הרפורמה שלו, והמדיניות הפרוגרסיבית של רוזוולט טישטשה את ההבדלים בין המפלגות. הרפובליקנים גם השתמשו בסלוגן "תצביעו לטאפט עכשיו, אפשר להצביע לברייאן בכל זמן" - התייחסות צינית לשני כישלונותיו הקודמים של ברייאן. אנשי העסקים המשיכו לתמוך ברפובליקנים, וברייאן לא הצליח לקבל את תמיכת הפועלים. כתוצאה מכך, ברייאן הפסיד את ההפסד הכי גדול שלו בספירת הקולות הכללית, כשהוא מפסיד כמעט בכל המדינות הצפוניות לטאפט ומפסיד בספירת הקולות ב-8%. זה יהיה מסע הבחירות האחרון של ברייאן לנשיאות. אך הוא ימשיך להישאר דמות פופולרית במפלגה הדמוקרטית וב-1912 ימלא תפקיד חשוב בבחירתו של וודרו וילסון.
תוצאות
46 מדינות השתתפו, מכיוון שאוקלהומה הצטרפה לאיחוד שנה לפני. ברייאן הצליח להשיג מספר קולות רב באוקלהומה.
ברייאן ניצח ביותר מחוזות מאשר מה שניצח ב-1900, אולם לא הצליח להגיע למספר המחוזות שזכה בהם ב-1896. למרות זאת, הוא זכה ב-69 מחוזות שלא זכה בהם בשתי ההתמודדויות הקודמות שלו.
ברייאן הצליח להשיג יותר קולות עבור הדמוקרטים בכל האזורים פרט לניו אינגלנד ולדרום.
בעוד שטאפט השיג 50,000 קולות יותר מרוזוולט, ברייאן הצליח להשיג כמיליון וחצי קולות יותר מאשר אלטון פארקר.
למרות ההפסד, ברייאן הצליח להפוך את המפלגה הדמוקרטית למפלגת מיעוט רצינית, שייצגה כמעט 6.5 מיליון מצביעים.
המועמד לנשיאות | מפלגה | מדינה | כמות האלקטורים | השותף | מדינת השותף | כמות האלקטורים של השותף |
---|---|---|---|---|---|---|
ויליאם האוורד טאפט | רפובליקנית | אוהיו | 321 | ג'יימס שרמן | ניו יורק | 321 |
ויליאם ג'נינגס ברייאן | דמוקרטית | נברסקה | 162 | ג'ון קרן | אינדיאנה | 162 |
יוג'ין דבס | הסוציאליסטית | אינדיאנה | 0 | בנג'מין הנפורד | ניו יורק | 0 |
יוג'ין צ'אפין | האיסור | אילינוי | 0 | אהרון ווטקינס | אוהיו | 0 |
תומאס היסג'ן | העצמאות | מסצ'וסטס | 0 | ג'ון גרייבס | ג'ורג'יה | 0 |
תומאס ווטסון | הפופוליסטית | ג'ורג'יה | 0 | סמואל וויליאמס | אינדיאנה | 0 |
קישורים חיצוניים
הבחירות לנשיאות ארצות הברית | ||
---|---|---|
|
24770071הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1908