מלון פלאזה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | רב קומות, גורד שחקים, בית מלון |
| מיקום | מנהטן |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| בעלים | Fairmont Hotels and Resorts |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1907 |
| אדריכל | הנרי ג'יינוויי הארדנברג |
| סגנון אדריכלי | נאו-רנסאנס |
| מידות | |
| גובה | 76 מטר מטר |
| קומות | 20 |
| קואורדינטות | 40°45′52″N 73°58′28″W / 40.76444°N 73.97444°W |
| http://www.theplazany.com | |
מלון פלאזה (באנגלית: Plaza Hotel) הוא מלון ובית משותף מפואר השוכן בפינת השדרה החמישית ורחוב סנטרל פארק דרום, במידטאון מנהטן, שבניו יורק. במשך כמאה שנים שימש כאחד מבתי המלון המפורסמים והנחשבים בעולם. ב-2004 נרכש המלון על ידי קבוצה בשליטתו של איש העסקים הישראלי יצחק תשובה. חלקו הוסב לבית דירות יוקרתי, וב-2012 הוא נמכר לחברת "סהרה אינדיה פריוואר" ההודית[1]. ב-2018 נמכר כולו לקרן השקעות בבעלות ממשלת קטר[2].
היסטוריה
הקמת המלון
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 נבנה בית מלון בסמיכות ל"כיכר (פלאזה) השדרה החמישית", המוכרת מאז 1923 בשם "כיכר הצבא הגדול" (Grand Army Plaza). המלון אשר זכה לשם "פלאזה" לא האריך ימים. בשנת 1902 הוא נרכש על ידי חברת "נכסי הפלאזה". כוונתה של חברת הנדל"ן הייתה להורסו ולבנות במקומו מלון גדול ומפואר יותר, בכתובת היוקרתית בצמוד לסנטרל פארק. לצורך המיזם נשכר האדריכל הנרי ג'. הארדנברג, שהתפרסם בשל תכנון בית הדירות דקוטה, אחד מבנייני הפאר הראשונים באי מנהטן. המלון החדש זכה לשם זהה. הפלאזה תוכנן בסגנון של טירה צרפתית מימי הרנסאנס. המלון, בו 800 חדרים, נפתח לציבור ב-1 באוקטובר 1907. בשל היותו אחד מבתי המלון היוקרתיים ביותר באחת הערים החשובות בעולם, זכה הפלאזה לארח מפורסמים מתחומי חיים שונים.
מלכתחילה, חברת ההפעלה של המלון תכננה אפשרות להרחבתו, ורכשה מגרשים סמוכים. בשנת 1915 רכשה חברת עוד ארבעה מגרשים ברחוב West 58th ואחד בסנטרל פארק דרום. החברה קיבלה פטור מהחלטת שקבעה מגבלות גובה לבניינים חדשים בצד רחוב 58, והגישה תוכניות לבניין נספח בן 19 קומות, לאורך רחוב 58, באוגוסט 1919. על פי תוכנית שתוכנן וורן ווטמור. המגרשים האחרונים, ברחובות 15 17 מערב, נרכשו בשנת 1920 לאחר הגשת התוכניות. כדי לממן את הקמת האגף לקחה חברת הפלאזה הלוואות משכנתא בשווי 2.275 מיליון דולר. במסגרת הרחבת המלון הוקמו מסעדות נוספות ואולם אירועים.
בבעלות הילטון וסונאבנד
תאגיד אטלס, בשיתוף פעולה עם המלונאי קונרד הילטון, רכש את המלון תמורת 7.4 מיליון דולר באוקטובר 1943. באותה עת, הפלאזה פעל בתפוסה ממוצעתשל כ-61 אחוזים, ואזורים ציבוריים רבים נסגרו בגלל מחסור באספקה, עקב מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן הוציאה הילטון 6 מיליון דולר על שיפוץ המלון. במהלך אמצע 1944 שופצה הלובי בשדרה החמישית וקומת הביניים שלו סגורה. תאורת הגג של ה"פאלם קורט", לאחר שקלקלה, הוסרה לצורך התקנת ציוד מיזוג אוויר. מעל החצר הקודמת של המלון נבנתה קומת ביניים, והחדר עצמו הפך לטרקלין. משרד התיווך בפינה הצפונית-מערבית של מפלס הקרקע הוסב לבר שנפתח בינואר 1945.
תאגיד המלונות פלאזה, מפעיל המלון, מוזג לתאגיד מלונות הילטון בשנת 1946. בתחילת שנות החמישים, נשים הורשו להיכנס ל"חדר האלון" והבר במהלך הערב והקיץ, אך הם עדיין פעלו כמרחב לגברים בלבד לפני השעה 15:00, בעוד שהבורסות פעלו.
הילטון מכרה את המלון בשנת 1953 לתעשיין א.מ. סונאבנד תמורת 15 מיליון דולר, והשכירה אותו חזרה מיד למשך שנתיים וחצי. סונאבנד הפך לנשיא רשת המסעדות "צ'יילדס", בשנת 1955, וצ'יילדס רכשה את הפלאזה באותה נובמבר, תמורת 6.2 מיליון דולר. בותאה עת, בכל חדר אורחים, הותקן מיזוג אוויר. "צ'ילדס" הפכה ל"תאגיד המלונות של אמריקה" (HCA) בשנת 1956, והשכירות של הילטון חודשה ללא הגבלת זמן באותה שנה. "תאגיד המלונות של אמריקה" מכרה את הפלאזה ללורנס וינה בנובמבר 1958, תמורת 21 מיליון דולר, ושכרה אותו חזרה מיד למשך 25 שנה. העסקה כללה קיצור ההסכם של הילטון עד לאפריל 1960, שבמסגרתה נטלה על עצמה את החכירה התפעולית של המלון.
בשנת 1969, הוסרו המגבלות על כניסת נשים לבר, בעקבות מחאות של ארגוני נשים. באותה עת החל "תאגיד המלונות של אמריקה", ששמו שונה ל"סונסטה", שיפוץ מקיף של המלון.
בבעלות חברת מלונות ווסטין
בנובמבר 1974 הודיעו חברת מלונות "ווסטרן אינטרנשיונל" ("ווסטין") על כוונתם לרכוש את מלון פלאזה מ"סונסטה" תמורת 25 מיליון דולר. בעקבות הרכישה של ווסטרן אינטרנשיונל, היא שיפצה את החללים הפנימיים, ניקתה את החלק החיצוני ושחזרה רבים מהעיצובים המקוריים, בעלות כוללת של 200 מיליון דולר. ארבע המעליות ההידראוליות, המשרתות את לובי סנטרל פארק דרום, שהיו מהאחרונים מסוגם בעיר, הוחלפו במעליות חשמליות בשנת 1976. ווסטין רכשה גם את ציורי הקיר של שין באותה שנה תמורת מיליון דולר; שלא היו חלק מהמכירה המקורית. בשנה שלאחר מכן נפתח במרתף תיאטרון בעל 204 מושבים בשם "סינמה 3". החדר הפרסי נסגר בשנת 1978 ובמקומו נפתח בוטיק בגדים.
בסוף שנות השבעים, מלון פלאזה שוב החל להרוויח. "ווסטרן אינטרנשיונל" שינתה את שמה למלונות "ווסטין" בשנת 1981, ושמו של המלון שונה לאחר מכן והפך ל"ווסטין פלאזה". עם זאת, ווסטין החלה להפסיד כסף בסוף שנות השמונים. בשנת 1987, חברת האם של ווסטין, Allegis Corporation, הודיעה על כוונתה למכור את הפלאזה, תוך שהיא מייצרת עניין של לפחות 150 משקיעים[3].
בבעלות טראמפ
ב-1988 נרכש המלון על ידי דונלד טראמפ בסכום של 390 מיליון דולר[4]. בריאיון לניו יורק טיימס גרס טראמפ כי רכישת המלון במחיר כה גבוה הייתה ממניעים אמוציונליים יותר מאשר כלכליים, והתייחס למלון כאל יצירת מופת. טראמפ מינה למנהלת המלון את אשתו איוונה טראמפ, עד שהתגרשו ב-1990[5].
לאחר הרכישה הכריז הטראמפ על תוכנית שיפוצים רחבה, שכללה שחזור הלובי וכמה מהאלמנטים הפנימיים האחרים. העבודה כללה גם הזהבה של משטחים רבים, החלפת שטיחים וריפוד רהיטים מחדש. טראמפ גם החליט לסגור את המועדון במרתף המלון בשנת 1989. המלון הרוויח סכומים צנועים במשך כשנתיים לאחר הרכישה של טראמפ, בעיקר מהתפוסה המוגברת, תעריפי הסוויטות שהעלו והזמנות אירועים.
טראמפ לווה בהרחבה לרכישת מלון פלאזה, אך הכנסותיו התפעוליות היו כמה מיליוני דולרים מתחת לנקודת האיזון התפעולית. כתוצאה מכך, חובו של מלון פלאזה גדל בסופו של דבר ל -600 מיליון דולר. עד 1991 טראמפ תכנן לפרוע את חובות המלון על ידי, מכירת הרוב המכריע של החדרים כדירות מגורים. טראמפ העריך כי ההסבה תחזיר 750 מיליון דולר, כמעט כפול ממחיר הרכישה[6]. טראמפ שקל גם להמיר את המשרדים בגג הבניין לדירות פנטהאוז. תוכנית ההסבה נכשלה מכיוון שהיא לא הייתה רווחית, לאחר ירידת מחירים בשוק הנדל"ן בניו יורק בתחילת שנות ה-90. כאמצעי אחרון, במרץ 1992, פנה טראמפ לנושי הפלאזה, קבוצה של שבעים בנקים בראשות סיטי בנק, שהסכימה לקחת 49% בהבעלות במלון תמורת ויתור על חוב של 250 מיליון דולר והפחתת ריבית. ההסכם הוגש כחלק מהליך פשיטת רגל של טראמפ בנובמבר 1992[7].
בשנת 1992 צולם במלון חלק מהסרט "שכחו אותי בבית 2" שבו טראמפ הופיע הופעת אורח בת מספר שניות.
במאה ה-21
טראמפ מכר את המלון בשנת 1995 עבור 325 מיליון דולר. הרוכשים היו תאגיד מלונאות והנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל[8]. המלון החליף ידיים פעם נוספת ב-2004, כשאז נרכש על ידי קבוצת 'אלעד נכסים' בשליטתו של איש העסקים הישראלי יצחק תשובה. תשובה רכש את המלון ב-675 מיליון דולר במטרה להסב את רובו לבית דירות יוקרתי, לפי התוכנית שהגה דונלד טראמפ 15 שנים קודם[9].
בשל ההסבה פוטרו עובדי המלון. כתוצאה מכך יצא איגוד עובדי בתי המלון בניו יורק בקמפיין במטרה למנוע את תוכניתו של תשובה להמיר את המלון לבית דירות. האיגוד אף שכר משרד יחסי ציבור ישראלי, כדי שזה יגייס את דעת הקהל בישראל נגד התוכנית, במטרה להפעיל על תשובה לחץ מבית[10]. כתוצאה מהלחץ הציבורי נחתם הסכם פשרה בין תשובה לעובדי המלון, שעל פיו העובדים שיפוטרו יזכו לפיצויים כפולים, והעובדים שבכוונתם לחזור לעבוד במלון עם תום השיפוץ יזכו לפיצויים כמתחייב בחוק. בנוסף החל קמפיין ציבורי נגד פגיעה במבנה ההיסטורי, והוסכם שהאולמות ההיסטוריים של המלון ישומרו. תשובה אף הסכים להגדיל את מספר חדרי המלון על חשבון מספר הדירות המתוכנן במקור[11]. הפלאזה נסגר לרגל השיפוצים באפריל 2005[12], והוחל במבצע שיווק לדירות המגורים במלון[13]. ביוני 2006, רכש הנסיך הסעודי בן-טלאל בחזרה 50%, מחדרי המלון שנותרו בו לאחר השיפוץ[14]. תשובה גם הודיע כי מתכנן להקים רשת מלונות תחת המותג "פלאזה" ברחבי העולם[15]. המלון הראשון היה אמור לקום בלאס וגאס, בשותפות עם אי די בי חברה לפיתוח ונכסים ובנין מקבוצת "אי.די.בי" של נוחי דנקנר בהשקעה של 7 מיליארד דולר בלאס וגאס. הקרקע לפרויקט נרכשה תמורת 1.2 מיליארד דולר[16]. אולם הפרויקט כשל ולא יצאה לפועל[17].
על פי לוח הזמנים המקורי, המלון היה אמור להיפתח לפני יום הולדתו ה-100 שחל ב-1 באוקטובר 2007[18]. אך עקב דחייה בלוח הזמנים של השיפוצים, נדחתה הפתיחה ל-1 במרץ 2008. במתכונתו החדשה כולל הפלאזה 282 חדרי מלון, 181 דירות פאר ומרכז קניות יוקרתי. השיפוצים עלו כ-400 מיליון דולר[19]. את תכנן וניהל השיפוץ והשדרוג של המלון ביצעה בתו של תשובה, האדריכלית גל נאור[20].
ביולי 2012 נמכרו 75% מהשליטה במבנה לחברה ההודית "סהרה אינדיה פריוואר", בבעלות איש העסקים סוברטה רוי, תמורת 570 מיליון דולר[21]. באוגוסט 2017, לאחר שהחל לרצות עונש מאסר בהודו על הונאה, סוברטה רוי הודיעה שהוא מבקש למכור את המלון[22]. ביולי 2018 נמכרו 100% מהשליטה במבנה לקרן ההשקעות "קטר הוספיטליטי", שבבעלות ממשלת קטר תמורת 600 מיליון דולר[2].
גלריה
-
מלון פלאזה, מבט מהסנטרל פארק -
מלון פלאזה בראשית המאה העשרים
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מלון פלאזה- גלי וינרב, "הפשרה במלון פלאזה - הפסד כואב ושיעור חשוב לקבלן הישראלי תשובה", באתר גלובס, 17 באפריל 2005
- מיכאל רוכוורגר, תשובה הרוויח 920 מיליון דולר בסיבוב על הפלאזה, באתר TheMarker, 30 ביולי 2012
צח יוקד, "זה היה טירוף - מכרנו דירות חדר ב-6 מיליון דולר; רוכשים קנו פנטהאוז בעשרות מיליונים בשיחת טלפון", באתר TheMarker, 21 ביוני 2019
מלון פלאזה, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
- ^ קובי ישעיהו, תשובה מכר את ה"פלאזה" בניו-יורק בכ-2.2 מיליארד שקל, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2012
- ^ 2.0 2.1 שירות כלכליסט, מלון הפלאזה בניו יורק נמכר לקרן קטארית ב-600 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 4 ביולי 2018
- ^ אליעזר ניב, מלון פלאזה ניו יורק עומד למכירה, מעריב, 29 במרץ 1988
- ^ בני אבני, האיש ששווה יותר ממיליארד, חדשות, 8 במאי 1988
- ^ יעקב אילון, דונלד טראמפ עוזב את המגדל, חדשות, 13 בפברואר 1990
תמר אבידר, טראמפ נגד טראמפ: נתנו לה תואר מנהלת כדי לספק לה עיסוק, מעריב, 15 בפברואר 1990 - ^ מלון הפלאזה המפורסם בניו־יורק יהפוך לבית־דירות יוקרתי, חדשות, 11 באפריל 1991
- ^ רן דגוני, הידוענות חילצה את דונלד טראמפ מלהיות מפוטר, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2004
שירות בלומברג, בפעם השנייה בתולדותיה, אימפריית בתי הקזינו של טראמפ בפשיטת רגל, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2004 - ^ הארץ, בן טלאל רכש מתשובה חלק ממלון פלאזה ב-500 מיליון דולר, באתר TheMarker, 12 ביוני 2006
- ^ שרון קדמי, תשובה מתכוון להפוך חלק מה"פלאזה" בניו-יורק לדירות, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2004
- ^ ניו יורק טיימס, יצחק תשובה נתקל במכשול לא צפוי בדרך לעסקה הגדולה ביותר שלו אי פעם, באתר TheMarker, 18 בפברואר 2005
- ^ איתי רום, עתיד מלון פלאזה בניו-יורק: בלומברג אמפתי לשני הצדדים ומאמין שאפשר יהיה למצוא פתרון שיספק את כל הגורמים, באתר גלובס, 6 במרץ 2005
- ^ גלי וינרב, "הפשרה במלון פלאזה - הפסד כואב ושיעור חשוב לקבלן הישראלי תשובה", באתר גלובס, 17 באפריל 2005
- ^ סוכנויות הידיעות, רוכשי הדירות בבניין מנהטן פלאזה המחודש של יצחק תשובה לא מורשים לראות מה קנו, באתר TheMarker, 15 במרץ 2007
- ^ הדס מגן וגולן פרידנפלד, הנסיך הסעודי בן-טלאל רכש בחזרה 50% מחדרי מלון הפלאזה, באתר גלובס, 11 ביוני 2006
- ^ ניו יורק טיימס, מיקי נפתלי, מנכ"ל אלעד נכסים של יצחק תשובה, חולם על רשת של 20 מלונות פלאזה בעולם, באתר TheMarker, 28 בספטמבר 2008
ארז וולברג, קבוצת אלעד שבשליטת תשובה מתכננת להרחיב את מותג המלון "פלאזה" לאסיה ולאירופה, באתר גלובס, 13 בינואר 2008 - ^ מיכאל רוכוורגר, נוחי דנקנר חובר לתשובה בעסקת הפלאזה בלאס וגאס: ישתתף ב-50% מההשקעה בהיקף של 3–4 מיליארד דולר, באתר הארץ, 10 ביוני 2007
- ^ רותם שטרקמן, מה קרה להבטחה של תשובה ודנקנר לבנות את המלון המפואר ביותר בלאס וגאס?, באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2011
אבי שאולי, כך קברו היזמים הישראלים מיליארדי ש' בחולות לאס וגאס, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2011 - ^ גלי וינרב, יצחק תשובה מפזר אבק כוכבים: יחגוג מחר יום-הולדת 100 לפלאזה - המטרה היא שכל ניו-יורק תשתתף בחגיגה, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2007
מיכאל רוכוורגר, לחגוג ובגדול: יצחק תשובה מתכנן בניו יורק מופע גרנדיוזי לציון 100 שנה למלון פלאזה שנרכש על-ידו, באתר TheMarker, 30 בספטמבר 2007 - ^ אריאל רוזנברג, אלעד תובעת את מתכנני האגף המסחרי בפלאזה ניו-יורק: "התקרות מכוערות", באתר גלובס, 13 באוקטובר 2008
- ^ חיים הנדוורקר, האבא יצחק תשובה קנה - הבת גל נאור, ארכיטקטית אלמונית, תעצב, באתר TheMarker, 18 בפברואר 2005
TheMarker, מי משפצת את מלון פלאזה בניו יורק? הבת של תשובה, גל נאור, באתר הארץ, 1 בפברואר 2007 - ^ סוכנויות הידיעות, המיליונר ההודי שרכש את מלון פלאזה מתשובה - מעמיד אותו למכירה, באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2017
- ^ סוכנויות הידיעות, המיליונר ההודי שרכש את מלון פלאזה מתשובה - מעמיד אותו למכירה, באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2017
33230390מלון פלאזה