הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך לוקה מבחינת נקודת מבט נייטרלית.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך לוקה מבחינת נקודת מבט נייטרלית. |
| |||||||||||
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024 | |||||||||||
5 בנובמבר 2024 | |||||||||||
בסך הכול היו 538 קולות אלקטורלים בחבר האלקטורים היו דרושים 270 קולות אלקטורלים כדי לנצח | |||||||||||
מועמד | דונלד טראמפ | קמלה האריס | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | המפלגה הדמוקרטית | |||||||||
מדינת מוצא | פלורידה | קליפורניה | |||||||||
סגן | ג'יי. די. ואנס | טים וולז | |||||||||
אלקטורים | 312 | 226 | |||||||||
מדינות | 31 + מחוז הקונגרס ה-2 של מיין | 19 + וושינגטון די. סי. + מחוז הקונגרס השני של נברסקה | |||||||||
מספר הקולות | 74,650,754 | 70,916,946 | |||||||||
אחוזים | 50.5% | 47.9% | |||||||||
הזוכה: דונלד טראמפ |
הבחירות לנשיאות ארצות הברית לשנת 2024 התקיימו ב-5 בנובמבר 2024, והסתיימו בניצחונו של דונלד טראמפ, מועמד המפלגה הרפובליקנית, על סגנית הנשיא המכהנת קמלה האריס, מועמדת המפלגה הדמוקרטית. טראמפ וסגנו, ג'יי. די. ואנס, צפויים להיכנס לתפקידם ב-20 בינואר 2025 לאחר אשרור התוצאות על ידי חבר האלקטורים.
בבחירות אלו, ה-60 במספר, התמודד תחילה ג'ו ביידן על כהונה שנייה כנשיא, לצד סגניתו האריס, אך פרש מהמרוץ ב-21 ביולי 2024. לאחר פרישתו, נבחרה האריס למועמדת הדמוקרטית לנשיאות, עם טים וולז כמועמד לסגנות. במהלך מערכת הבחירות נרשמו מספר אירועים חריגים, בהם פרישת ביידן ושני ניסיונות התנקשות בטראמפ, בפנסילבניה ופלורידה.
בחירות אלו הן הראשונות לאחר מפקד האוכלוסין של ארצות הברית ב-2020, הקובע לפי חוקת ארצות הברית את הרכב חבר האלקטורים.
רקע
הליך הבחירה
- ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית
סעיף 2 של חוקת ארצות הברית קובע כי מי שרוצה להיבחר לתפקיד הנשיא מחויב להיות אזרח ארצות הברית מלידה, בן 35 שנים ומעלה ותושב ארצות הברית לפחות 14 שנים. המועמדים לנשיאות מבקשים בדרך כלל את תמיכתה של אחת מהמפלגות בפוליטיקה האמריקאית. המועמד לנשיאות בוחר את סגנו (למעט במפלגה הליברטריאנית, הממנה את מועמדה לתפקיד סגן הנשיא על ידי הצבעה של כמה אנשים ולא על ידי העדפת מועמד המפלגה לנשיאות). הבחירות הכלליות בנובמבר הן בחירות עקיפות, שבהן מצביעים הבוחרים בעד רשימת חברים לחבר האלקטורים. אלה בוחרים ישירות את הנשיא וסגנו.[1]
הבחירות לנשיאות ארצות הברית הן בחירות עקיפות. נשיא ארצות הברית וסגנו נבחרים על-ידי קבוצת אנשים שנקראת "חבר האלקטורים", אשר מייצגים כל אחת ממדינות ארצות הברית (ובנוסף את מחוז קולומביה), בהתאם לגודל אוכלוסייתה. מספר האלקטורים שאותם זכאית כל מדינה לשלוח נקבע על-פי מספר האנשים המייצגים אותה בקונגרס (דהיינו בסנאט ובבית הנבחרים גם יחד, לדוגמה: את מדינת טקסס מייצגים שני סנאטורים ועוד 38 חברים בבית הנבחרים, ולכן היא זכאית לשלוח 40 אלקטורים). לאחר הבחירות מתכנסים האלקטורים במדינותיהם ומצביעים עבור מועמדיהם לנשיא ולסגן הנשיא. לאחר מכן נשלחות ההצבעות לקונגרס, והן נספרות בפניו בידי נשיא הסנאט (סגן נשיא ארצות הברית). המועמד שקיבל את קולותיהם של רוב האלקטורים – הוא הנבחר, כאשר בחירת הנשיא ובחירת סגן הנשיא הן נפרדות.
האלקטורים מכל מדינה מצביעים למועמדים בהתאם לתוצאות הבחירות באותה המדינה. אם רוב המצביעים הצביעו בעד המועמדים ממפלגה מסוימת – כל האלקטורים מאותה המדינה יצביעו לאותם המועמדים, בלי קשר להשקפותיהם האישיות, ובלי קשר לספירת הקולות הכוללת. ישנן מדינות אשר מקיימות בחירות לנשיאות לפי מחוזות בחירה פנימיים, ובכך מאפשרות ייצוג גבוה יותר לאזרחיהן, דוגמת מיין.
התיקון ה-22 לחוקת ארצות הברית קובע כי אדם לא יכול להיבחר לנשיאות יותר מפעמיים.
מפקד האוכלוסין של 2020
בהתאם להוראות החוקה, מתקיים בארצות הברית אחת לעשור מפקד אוכלוסין כללי, אשר תוצאותיו קובעות את חלוקת המושבים בבית הנבחרים עבור כל מדינה, ובכך משפיעות גם על הקצאת האלקטורים שכל מדינה תהיה זכאית לשלוח. מפקד האוכלוסין האחרון התקיים בשנת 2020, ותוצאותיו ישמשו בבחירות של 2024 ו-2028.
השינויים שחלו במספרי האלקטורים
מפקד האוכלוסין האמריקני של 2020 שינה את חלוקת האלקטורים בבחירות לנשיאות שייערכו בארצות הברית בשנת 2024 ובשנת 2028 במדינות המפורטות להלן.
מספר האלקטורים שהוקצו לכל מדינה בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנים 2012, 2016, ו-2020. |
טענות בדבר הונאת בחירות והטיית בחירות
- ערך מורחב – התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, ניסיון הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020, ההסתערות על הקפיטול (2021)
בקמפיין הבחירות של טראמפ לקראת הבחירות ב-2024 טראמפ בחר להדגיש את "השקר הגדול" לפיו התקיימה הונאת בחירות מאסיבית בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 וכי טראמפ היה המנצח האמיתי בבחירות. טראמפ האשים את הנשיא ביידן על כך שהוא היה זה שהוביל לכך שמשרד המשפטים מנסה כעת להוביל להרשעתו במשפטיו הפליליים. הוושינגטון פוסט דיווח גם על כך שבחלק מהמחוזות במדינות המתנדנדות הרפובליקנים עלולים לנסות הפעם לעכב את האישור של תוצאות הבחירות במחוזותיהם ב-2024, וכי הדבר עלול לגרום לכך שאותן המדינות יחמיצו את המועד הסופי לספק את תוצאות הבחירות, וכי כתוצאה מכך תוצאת הבחירות הסופית תקבע על ידי בית הנבחרים האמריקני.
בנוסף לקראת הבחירות ב-2024 יש חשש רב לניסיונות של ממשלות זרות להשפיע על תוצאות הבחירות - במיוחד מצד רוסיה אשר פועלת להפיץ דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות במטרה לפגוע בסיכויים של ביידן והמפלגה הדמוקרטית לזכות בבחירות, ובמטרה לערער את התמיכה האמריקנית באוקראינה ובנאט"ו.
המשפטים הפליליים וכתבי האישום נגד דונלד טראמפ
- ערך מורחב – מדינת ג'ורג'יה נגד דונלד טראמפ ואחרים
גם המשפטים הפליליים וכתבי האישום נגד דונלד טראמפ צפויים להשפיע על הקמפיין שלו לנשיאות. ב-30 במאי 2023 טראמפ נמצא אשם ב-34 עבירות פליליות הקשורות לרישום מסמכים כוזב שמטרתו להסתיר מהמצביעים בבחירות לנשיאות של שנת 2016 פעילות בלתי-חוקית ומידע שיזיק לו, ובעקבות כך הוא הפך לנשיא האמריקני לשעבר הראשון בתולדות ארצות הברית אשר הורשע בפשע. בתגובה לכך טראמפ ורפובליקנים רבים העלו טענות על כך שהמשפטים הפליליים נגדו הם "מזויפים" ו/או שהם מבוצעים ממניעים פוליטיים ללא שום ראיות אמיתיות. כתבי האישום נגד דונלד טראמפ מתמקדים גם בניסיונותיו של טראמפ לבטל את תוצאות הבחירות ב-2020, מעורבותו בהסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר, והתנהלות פסולה הקשורה לטיפול במסמכים מסווגים.
בנוסף, ב-2023 דונלד טראמפ הורשע בהונאה פיננסית בגין ניפוח ערכי נכסיו ונקבע שהוא נדרש לשלם פיצויים על סך 457 מיליון דולרים - החלטה שנמצאת כעת בתהליך ערעור. סקרים שנערכו העלו שחלק ניכר מהמצביעים האמריקנים, כולל רבים מהמצביעים הרפובליקנים, רואים בחומרה את כתבי האישום נגד דונלד טראמפ, וחלקם אף ציינו שהם סבורים שמוטב שהוא יפרוש מהמירוץ ב-2024 אם יימצא אשם. למרות זאת, חלק ניכר מהמצביעים הרפובליקנים עדיין תומכים בו, וטראמפ מנסה לדחות את המשפטים הפליליים שמתקיימים נגדו עד לאחר הבחירות בנובמבר.
טראמפ ערער על האישום נגדו במהומות הקפיטול וב-1 ביולי 2024 בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע שלטראמפ יש חסינות חלקית מהעמדה לדין על חלקו במהומות הקפיטול. החלטה זו הובילה לעיכובים בגזר הדין של טראמפ וככל הנראה גם בתאריכי המשפטים האחרים נגדו.
אלימות פוליטית
- ערכים מורחבים – ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בפנסילבניה (יולי 2024), ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בפלורידה (ספטמבר 2024)
לקראת הבחירות ב-2024 מחוקקים, סוכנויות מודיעין ואנשים רבים אחרים העלו חששות מגילויי אלימות ממניעים פוליטיים הכרוכים בעלייה במתיחות סביב הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2024. החששות נבעו גם מקיום של איומים מתגברים ומעשי אלימות פיזיים שכוונו נגד עובדי ציבור ואנשים שקשורים לניהול הבחירות בכל רמות הממשל. בנוסף לכך סקרים שונים העלו אינדיקציה לכך שישנה עלייה במספר האמריקנים שתומכים בשימוש באלימות בצורה להשיג תוצאה פוליטית מסוימת - ישנה תמיכה גדולה יותר בכך בקרב רפובליקנים מאשר דמוקרטים. בנוסף לכך במסגרת קמפיין הנשיאות של טראמפ הוא נוקט בגישה יותר קיצונית, אימץ תיאוריות קונספירציה שונות והביע תמיכה רבה יותר בתנועות מיליציה ימניות קיצוניות - יותר מכל נשיא אמריקאי אחר בעת המודרנית. טראמפ משתמש גם ברטוריקה של דה-הומניזם, לוחמנית יותר, והבטיח גמול נגד אויביו הפוליטיים. בנוסף לכך טראמפ סירב לשלול שימוש באלימות לאחר שיתברר מי הזוכה בבחירות של 2024, והצהיר בתגובה "זה תלוי".
ב-13 ביולי 2024, במהלך עצרת בחירות בפנסילבניה התרחש ניסיון התנקשות בטראמפ.[2] טראמפ נפצע קל מהירי, דימם מאוזנו הימניות, וחולץ מהאזור במצב קל.[3]
בנוסף, מערכת הבחירות התאפיינה בשפה בוטה מצד שני הצדדים, המועמדים ותומכיהם, זה כנגד זה.[4][5][6]
סוגיות מרכזיות לקראת הבחירות
הפלות
נושא הגישה להפלות מלאכותיות צפוי להיות נושא מרכזי במהלך הבחירות בנובמבר 2024. אלו הן הבחירות הראשונות לנשיאות ארצות הברית שנערכות לאחר שתי פסיקות חשובות במיוחד של בית המשפט העליון האמריקני שהשפיעו על האפשרות של אמריקניות רבות לקבל גישה להפלות מלאכותיות. פסק הדין הראשון הוא פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון משנת 2022, שבמסגרתו בית המשפט העליון האמריקני ביטל את פסק הדין רו נגד וייד וקבע שהחוקה האמריקנית אינה מעניקה זכות להפלות, והעביר את הסמכות להסדרת נושא ההפלות לעם ולנציגיו הנבחרים שיוכלו לקבוע איזה מדינות בארצות הברית יהיו רשאיות לאסור באופן גורף ביצוע הפלות בתחומן.[7][8][9][10]
פסק דין בולט נוסף הוא פסק הדין של בית משפט פדרלי בטקסס שניתן בשנת 2023 והוציא צו מניעה זמני הפוסל את האישור שנתן בשנת 2000 מנהל המזון והתרופות האמריקאי לתרופה מיפפריסטון (אנ'), שהיא התרופה הנפוצה ביותר לביצוע הפלות. פסק הדין עלול להשפיע על נשים במדינות של ארצות הברית בהן ביצוע הפלות הוא חוקי אם גם בית המשפט העליון של ארצות הברית יתמוך בפסק הדין.[11] שתי הפסיקות זכו לתמיכה חזקה במיוחד מפוליטיקאים ומחוקקים רפובליקנים.
הדמוקרטים תומכים בעיקר בעמדה שגישה להפלות מלאכותיות היא זכות שאמורה להיות זמינה לכל הנשים בארצות הברית[12] בעוד שהפוליטיקאים הרפובליקנים באופן כללי מעדיפים להגביל ככל הניתן את החוקיות של ביצוע ההפלות המלאכותיות בכל מדינות ארצות הברית.[13] עד אפריל 2023 מרבית המדינות בארצות הברית שיש בהן רוב רפובליקני העבירו איסורים כמעט מוחלטים לביצוע הפלות מלאכותיות, ובשל כך ביצוע הפלות מלאכותיות הפך בפועל לבלתי חוקי בחלק גדול ממדינות ארצות הברית. על פי קרן משפחת קייזר נכון לינואר 2024 ישנן 15 מדינות שבהן אסור לבצע הפלות מלאכותיות בשלב המוקדמים של ההיריון ובאותן המדינות אין לחרוג מהכלל גם במקרים של הריון כפוי ונישואי קרובים.
עתידה של ארצות הברית כדמוקרטיה
ראו גם – ניסיון הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020, פרויקט 2025 |
לטענת המפלגה הדמוקרטית וג'ו ביידן, קמפיין הבחירות הנוכחי מהווה קרב של ממש על עתידה של ארצות הברית כמדינה דמוקרטית, ויש סכנה שארצות הברית תהפוך לאוטוקרטיה.[14][15]
במסגרת הקמפיין של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית ב-2024 הועלתה נגדו ביקורת בתקשורת האמריקנית על כך שלטראמפ יש יותר ויותר הצהרות אלימות ואוטוריטריות,[16][17][18] והועלו גם הטענות שבקמפיין הבחירות של טראמפ בוחרים לעשות זאת באופן מכוון.[19] בתקשורת הועלו לא מעט חששות מהעתיד של ארצות הברית כמדינה דמוקרטית בין היתר משום שלאחר ההפסד של טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2020 טראמפ ניסה "לבטל" את החוקה האמריקנית על מנת להפוך את תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2020,[20][21] על סמך הצהרתו שהוא הולך להיות דיקטטור רק ב"יום הראשון" של שלו כנשיא לאחר שינצח בבחירות ב-2024,[22][23][24][25][26][27] על סמך הצהרתו להשתמש במשרד המשפטים במטרה לרדוף אחר האויבים הפוליטיים שלו,[28] ניסיונות הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020, על סמך המאמצים המתמשכים של הרפובליקנים להגביל את היכולת של הציבור הרחב לקחת חלק בתהליך ההצבעה, ועל סמך התחזיות חסרות הבסיס של טראמפ שגם בבחירות של 2024 הולכים להיות מקרים רבים של זיוף קולות.[29]
בסקר שנערך בין 30 בנובמבר ל-4 בדצמבר 2023 על ידי AP-NORC והשתתפו בו 1,074 מבוגרים, כ-62% מהמשתתפים ציינו שישנה סכנה שארצות הברית לא תהיה בעתיד מדינה דמוקרטית, והדבר תלוי במי שינצח בבחירות הבאות.[30]
כלכלת ארצות הברית
למגפת הקורונה היו השפעות ניכרות על כלכלת ארצות הברית בעבר ויש להן גם השפעה מתמשכת על ארצות הברית ב-2024.[31] תקופה המאופיינת באינפלציה גבוהה החלה עוד בשנת 2021, ונגרמה כתוצאה משילוב של מספר אירועים, כולל מגפת הקורונה ומשבר שרשרת האספקה של השנים 2021 עד 2023, כאשר ההשפעות הכלכליות של מלחמת אוקראינה–רוסיה, שמתקיימת משנת 2022 ואילך, רק החמירו את המצב.[32][33] בסקרים רבים שנערכו מסוף שנת 2021 ואילך עלה שלרבים בציבור האמריקני יש דעה שלילית על המדיניות הכלכלית של ממשל ביידן.[34] בוחרים אמריקנים רבים מציינים שכלכלת ארצות הברית היא הסוגיה העיקרית שמעניינת אותם בבחירות של 2024.[35][36]
הנשים האמריקניות הושפעו במיוחד מהשפל הכלכלי שבא בעקבות מגפת הקורונה, ובמיוחד אלו שנאלצו להפסיק לעבוד על מנת להקדיש את מרבית זמנן ומרצן לטיפול בילדיהן.[37] ממשל ביידן הוסיף שינויים זמניים שנועדו לספק תמיכה כלכלית למשפחות עם ילדים צעירים, כולל זיכוי במס למשפחות עם ילדים במסגרת תוכנית ההצלה האמריקאית, למרות שתוקף של אותו הזיכוי במס יפוג לפני שיתקיימו הבחירות בנובמבר 2024.[38]
החינוך
ממשל ביידן ביטל חובות סטודנטים להלוואות שהם לקחו בעבר בהיקף כולל של מעל ל-32 מיליארד דולרים.[39] באוגוסט 2022 נחשפה לראשונה התוכנית של ממשל ביידן לביטול הלוואות על סך 10,000 דולרים לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות רווקים שמרוויחים פחות מ-125,000 דולרים בשנה או זוגות נשואים שמרוויחים פחות מ-250,000 דולרים בשנה.[40] ביוני 2023 תוכנית זו בוטלה בהחלטה של בית המשפט העליון בפסק הדין ביידן נגד נברסקה.[41][42] בעקבות כך ממשל ביידן מתכנן לגבש מדיניות חדשה שתוביל לביטול חובות סטודנטים על הלוואות שהם לקחו בעבר, תוך התאמת התוכנית להחלטת בית המשפט העליון.[43] ביידן הצהיר גם שאם יזכה בבחירות של 2024 הממשל שלו מתכוון להתמקד בקדנציה השנייה ביישום מדיניות אוניברסלית שתספק לאוכלוסייה הכללית שירותי טרום גן, כמו גם תמיכה בהורים.[44]
חלק מהמועמדים הרפובליקנים סבורים שמרבית הציבור יתמוך במדיניות הרפובליקנית בכל הנוגע לסוגיות החינוך בארצות הברית. במהלך הכהונה של ממשל ביידן עשרות מדינות בארצות הברית חוקקו חוקים המונעים ממוסדות חינוך ללמד תיאוריה ביקורתית של גזע (Critical Race Theory) – דיסציפלינה אקדמית הבוחנת נושאים חברתיים, תרבותיים ומשפטיים, בעיקר בכל הקשור לגזע ולגזענות בארצות הברית. התומכים באיסור על הלימוד של תאוריה ביקורתית על גזע טוענים שהעיסוק בגזע של אנשים ובגזענות בחברה האמריקנית אינו מתאים לסביבה בית-ספרית.[45][46][47] המתנגדים לאיסור על לימוד של תאוריה ביקורתית על גזע טוענים שכאשר מוסדות החינוך נמנעים מלעסוק בגזע ובגזענות בחברה האמריקנית הם עוסקים בשכתוב של הזיכרון הציבורי בכל הנוגע להיסטוריה האמריקנית.[48]
מדיניות החוץ
מלחמת חרבות ברזל המתמשכת ומלחמת אוקראינה–רוסיה מהוות סוגיות מרכזיות בתקופה שלקראת הבחירות לנשיאות של 2024.[49]
ארצות הברית סיפקה סיוע צבאי והומניטרי משמעותי לאוקראינה במהלך מלחמת אוקראינה–רוסיה.[50][51][52] פוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית וכמו גם פוליטיקאים רפובליקנים רבים הביעו תמיכה בסיוע האמריקני לאוקראינה במלחמה, בטענה שלארצות הברית יש תפקיד מהותי ב"הגנה על הדמוקרטיה ומלחמה בתוקפנות הרוסית".[53] חלק מהמועמדים, כולל רון דה-סנטיס ודונלד טראמפ, טוענים שהתמיכה באוקראינה במלחמה לא צריכה להיות סוגיה מהותית עבור ארצות הברית, ושהמעורבות האמריקנית צריכה להיות מוגבלת יותר.[54] המועמד הרפובליקני ויווק רמאסוואמי אף הביע תמיכה בהפסקת הסיוע הצבאי של ארצות הברית לאוקראינה וציין שיכיר בטריטוריות של אוקראינה שנכבשו על ידי רוסיה כשטחים כבושים.[55]
עם תחילתה של מלחמת חרבות ברזל הצהיר ממשל ביידן על תמיכה מלאה וחד-משמעית בישראל, גינה את פעולות ארגון חמאס וסיווג אותן כ"מעשי טרור".[56] ביידן ציין בפני הקונגרס שארצות הברית תעביר סיוע על סך 10.6 מיליארד דולרים לישראל.[57] אחת ההערכות היא שכ-74% מהמצביעים היהודים בארצות הברית הביעו שביעות רצון מהתמיכה של ממשל ביידן בישראל.[58] אף על פי כן, לפי הסקרים התמיכה של ממשל ביידן בישראל במלחמה פגעה מאוד בתמיכת הקהילה המוסלמית במפלגה הדמוקרטית.[59] ישנם גם סקרים המצביעים על פער ניכר בין עמדת האליטות בארצות הברית בנושא מלחמת חרבות ברזל, שלרוב נוטה להיות פרו ישראלית, לעומת העמדה של הציבור הרחב בארצות הברית.[60]
עם זאת, העובדה שביידן עצמו אינו מתמודד ומחליפתו היא סגנית הנשיא קמלה האריס, עוררה חששות בישראל וטענות שהאריס תחליש את התמיכה האמריקנית. מקורבי האריס טוענים כי למרות ההבדל הרטורי היא תמשיך בקו שנקט ביידן.[61]
לצד זאת, מספר הולך וגדל של אמריקאים מתנגד למדיניות הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל ומאמינים שארצות הברית "צריכה להיות מתווך נייטרלי" בסכסוך הישראלי-פלסטיני במקום לבחור צד.[60] בקרב המצביעים האמריקנים בגילאים 18 עד 34 נמצא שכ-66 אחוזים מסתייגים מההתנהלות של ישראל במהלך המלחמה, בעוד שבקרב קבוצת אוכלוסייה זו רק כ-20 אחוזים תומכים באופן ההתנהלות של ישראל במהלך המלחמה, ורובה של קבוצת אוכלוסייה זו תומכת בעיקר בצד הפלסטיני בסכסוך.[62]
מערכת הבריאות
דונלד טראמפ הצהיר שביטול חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, הידוע בעיקר כ"אובמה-קֶר", יהיה סוגיה מרכזית בה הוא מתכוון להתמקד לאחר שיבחר ב-2024.[63] הסוגיות שנוגעות למערכת הבריאות בארצות הברית, לרבות התמקדות בשאלה אם ארצות הברית צריכה לעבור למודל של מערכת בריאות אוניברסלית,[64] והעיסוק במגפת הקורונה, מהוות גם סוגיות מרכזיות בתקופה שלקראת הבחירות לנשיאות של 2024.[65]
מועמדים
המפלגה הדמוקרטית
קמלה האריס | טים וולז | ||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מועמדת לנשיאות | מועמד לסגנות הנשיאות | ||||||||||||||||||||||||||||
סגנית נשיא ארצות הברית ה־49 | מושל מדינת מינסוטה | ||||||||||||||||||||||||||||
מועמדים שהכריזו על התמודדותם לאחר הפריימריז
- קמלה האריס - סגנית נשיא ארצות הברית (2021-הווה) וכיהנה כסנאטורית מטעם מדינת קליפורניה בשנים 2017–2021. לפני כן, הייתה לאישה האפרו-אמריקאית והאסיתית-אמריקאית הראשונה שכיהנה כתובעת הכללית של מדינת קליפורניה.
מועמדים שהסירו את מועמדותם
- ג'ו ביידן - נשיא ארצות הברית ה-46 (2021–הווה), סגן נשיא ארצות הברית ה-47 (2009–2017), סנאטור מטעם מדינת דלאוור (1973–2009), והתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בשנים 1988 ו-2008. ביידן הצהיר בתחילה על כוונתו להתמודד לתפקיד לקדנציה השנייה בבחירות אלו, אולם ב-21 ביולי 2024 הודיע כי הוא פורש מהמירוץ לנשיאות. ביידן הוא הנשיא המכהן המבוגר ביותר. ביום השבעתו היה בן 78 וחודשיים.[66]
- מריאן ויליאמסון - סופרת ופולטיקאית. פרשה ב-7 בפברואר 2024.
- דין פיליפס - חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השלישי של מינסוטה. פרש ב-6 במרץ 2024.
המפלגה הרפובליקנית
דונלד טראמפ הפסיד לג'ו ביידן בבחירות 2020, ולאחר מכן הודח על ידי בית הנבחרים בפעם השנייה. הוא זוכה בשנית במשפט ההדחה השני בסנאט, ולכן כשיר להתמודד שוב בבחירות 2024. אם ייבחר, הוא יהיה הנשיא השני שכיהן בשתי קדנציות לא רצופות (הראשון היה גרובר קליבלנד).
מועמדי המפלגה הרפובליקנית
דונלד טראמפ | ג'יי.די. ואנס | ||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מועמד לנשיאות | מועמד לסגנות נשיאות | ||||||||||||||||||||||||||||
נשיא ארצות הברית ה־45 | סנאטור מטעם מדינת אוהיו | ||||||||||||||||||||||||||||
מועמדים שהסירו את מועמדותם
- ניקי היילי - שגרירת ארצות הברית באו"ם לשעבר, ומושלת מדינת קרוליינה הדרומית לשעבר. פרשה ב-6 במרץ 2024.
- מייק פנס - סגן נשיא ארצות הברית ה-48 (2017–2021) ומושלה החמישים של מדינת אינדיאנה (2013–2017). פרש ב-28 באוקטובר 2023.
- דאג בורגום - מושל דקוטה הצפונית המכהן. פרש ב-4 בדצמבר 2023.
- טים סקוט - חבר סנאט ממדינת קרוליינה הדרומית. פרש ב-12 בנובמבר 2023.
- כריס כריסטי - מושל ניו ג'רזי ה-55, התמודד בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית ב-2016. פרש ב-10 בינואר 2024.
- ויווק רמאסוואמי - יזם ואיש עסקים. פרש ב-15 בינואר 2024.
- אייסה האצ'ינסון - לשעבר מושל ארקנסו (2015–2023). פרש ב-16 בינואר 2024.
- רון דה-סנטיס - מושל פלורידה המכהן וחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השישי של פלורידה לשעבר. פרש ב-20 בינואר 2024.
המפלגה הליברטריאנית
מועמד המפלגה הליברטריאנית לנשיאות הוא צ'ייס אוליבר (אנ'), יו"ר המפלגה לשעבר בג'ורג'יה (2016–2017). הכריז על מועמדותו ב-5 באפריל 2023, והוכרז ב־26 במאי 2024 כמועמד המפלגה.[67] מועמדה לסגנות הוא מייק טר מאט (אנ').
צ'ייס אוליבר (אנ') | מייק טר מאט (אנ') | ||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מועמד לנשיאות | מועמד לסגנות נשיאות | ||||||||||||||||||||||||||||
מנהל חשבונות מג'ורג'יה | כלכלן מווירג'יניה |
מועמדים שהסירו את מועמדותם
- ג'ייקוב הורנברגר, עורך דין ומייסד ארגון "החופש לחיות". פרש ב-26 במאי 2024.
- לארס מפסטד, נשיא חברת "Fupa Games". פרש ב-26 במאי 2024.
המפלגה הירוקה
מועמדת המפלגה הירוקה לנשיאות היא ג'יל שטיין, שהתמודדה מטעם המפלגה לנשיאות גם ב-2012 וב-2016. מועמדה המפלגה לסגנות הוא בוץ' וור(אנ'), אקדמאי וראפר מקליפורניה שנבחר ב-16 באוגוסט.[68]
ג'יל שטיין | בוץ' וור | ||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מועמדת לנשיאות | מועמד לסגנות נשיאות | ||||||||||||||||||||||||||||
רופאה ממסצ'וסטס | אקדמאי מקליפורניה |
מועמד נוסף שפרש
- רוברט פ. קנדי ג'וניור התמודד בתחילה בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, והפך באוקטובר 2023 למועמד עצמאי. קנדי קידם בעבר תיאוריות קונספירציה והוא הפך פופולרי בעיקר בקרב מצביעים עצמאיים ואנטי-ממסדיים שלא מעוניינים להצביע לשתי המפלגות הפוליטיות הדומיננטיות. ב-23 באוגוסט 2024 קנדי פרש מהמירוץ לנשיאות והודיע שהוא יתמוך בדונלד טראמפ.[69][70][71][72]
הבחירות המקדימות
המפלגה הרפובליקנית
עימותים
- ב-23 באוגוסט 2023 נערך עימות הבחירות הראשון של הבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית, בו נכחו 8 מועמדים. העימות נערך בפייסרב פורום, מילווקי, ויסקונסין והונחה על ידי הרשת פוקס ניוז.
- ב-27 בספטמבר 2023 נערך העימות השני, בו נכחו 7 מועמדים. העימות נערך בספרייה הנשיאותית ע"ש רונלד רייגן, סימי ואלי, קליפורניה. העימות הונחה על ידי פוקס ביזנס (אנ').
- ב-8 בנובמבר 2023 נערך העימות השלישי בו השתתפו 5 מועמדים: ניקי היילי, ויווק רמאסוואמי, טים סקוט, כריס כריסטי ורון דה-סנטיס. העימות התקיים במרכז ארשט, מיאמי, פלורידה ושודר ברשת NBC.
- ב-6 בדצמבר 2023 נערך העימות הרביעי ובו נכחו כל המועמדים מהעימות הקודם, למעט טים סקוט שפרש מהמרוץ. העימות התקיים באוניברסיטת אלבמה, טסקלוסה, שבמדינת אלבמה והונחה על ידי NewsNation (אנ').
- ב-10 בינואר 2024 נערך העימות החמישי, בו נכחו רק ניקי היילי ורון דה-סנטיס. העימות התקיים באוניברסיטת דרייק, דה מוין, איווה והונחה על ידי רשת CNN.
- ב־27 ביוני 2024 נערך העימות השישי, בו נכחו שני המתמודדים.
- ב-18 בינואר 2024 היה אמור להיערך עימות שישי במדינת ניו המפשייר בין דה-סנטיס להיילי, אך לאחר שהיילי סירבה להשתתף בו אם טראמפ לא ישתתף גם, העימות בוטל.
דונלד טראמפ, המועמד העיקרי, שכיהן כנשיא ארצות הברית בשנים 2017–2021, השתתף רק באחד מהעימותים.
הבחירות המקדימות
הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית התקיימו בין ינואר ליוני 2024. ההתמודדויות נערכו ב-50 מדינות ארצות הברית, במחוז קולומביה וב-5 טריטוריות נוספות. כל מועמד מקבל מספר מסוים של צירים באזור מסוים בהתאם לשיעור הקולות שקיבל באזור זה. המועמד שיזכה ברוב הצירים (1,215 דרושים לניצחון), יזכה במועמדות המפלגה. כחודש לאחר סיום הבחירות, בין התאריכים 15–18 ביולי 2024, תתכנס הוועדה הרפובליקנית הלאומית ותכריז רשמית על מועמד המפלגה שיתמודד מול המועמד הדמוקרטי ב-5 בנובמבר בבחירות לנשיאות. בבחירות ניצח דונלד טראמפ עם 2,260 לאחר שניצח בבחירות ברוב המדינות. יריבתו ניקי היילי פרשה מהמרוץ ב-6 במרץ לאחר שהפסידה כמעט בכל הבחירות ב"יום שלישי הגדול".
מועד | מדינה או אזור | אופי ההצבעה | צירים | המנצח | כמות הצירים שזכה המנצח | תמיכה במנצח |
---|---|---|---|---|---|---|
15 בינואר 2024 | איווה | אספות בחירה | 40 | דונלד טראמפ | 20 | 51.4% |
23 בינואר 2024 | ניו המפשייר | פריימריז | 22 | דונלד טראמפ | 12 | 54.4% |
6 בפברואר 2024 | נבדה | פריימריז (מאורגן על ידי המדינה) (אנ')[73] | 20 | אף אחד מהמועמדים | 20 | 63.4% |
8 בפברואר 2024 | נבדה | אספות בחירה (מאורגן על ידי המפלגה) (אנ') | 26 | דונלד טראמפ | 26 | 99.1% |
איי הבתולה | אספות בחירה | 9 | דונלד טראמפ | 4 | 74.2% | |
24 בפברואר 2024 | קרוליינה הדרומית | פריימריז | 50 | דונלד טראמפ | 47 | 59.8% |
27 בפברואר 2024 | מישיגן | 55 | דונלד טראמפ | 12 | 68.1% | |
2 במרץ 2024 | איידהו | אספות בחירה | 32 | דונלד טראמפ | 32 | 84.9% |
מיזורי | 54 | דונלד טראמפ | 54 | 100.0% | ||
3 במרץ 2024 | מחוז קולומביה | פריימריז | 19 | ניקי היילי | 19 | 62.8% |
4 במרץ 2024 | דקוטה הצפונית | אספות בחירה | 29 | דונלד טראמפ | 29 | 84.4% |
5 במרץ 2024 (סופר טיוזדיי) | אלבמה | פריימריז | 49 | דונלד טראמפ | 50 | 83.2% |
אלסקה | 28 | דונלד טראמפ | 29 | 87.6% | ||
סמואה האמריקנית | אספות בחירה | 9 | דונלד טראמפ | 9 | 100.0% | |
ארקנסו | פריימריז | 40 | דונלד טראמפ | 39 | 76.9% | |
קליפורניה | 169 | דונלד טראמפ | 169 | 79.2% | ||
קולורדו | 37 | דונלד טראמפ | 24 | 63.3% | ||
מיין | 20 | דונלד טראמפ | 20 | 72.9% | ||
מסצ'וסטס | 40 | דונלד טראמפ | 40 | 60.0% | ||
מינסוטה | 39 | דונלד טראמפ | 27 | 69.1% | ||
קרוליינה הצפונית | 75 | דונלד טראמפ | 62 | 73.9% | ||
אוקלהומה | 43 | דונלד טראמפ | 43 | 81.8% | ||
טנסי | 58 | דונלד טראמפ | 58 | 77.6% | ||
טקסס | 162 | דונלד טראמפ | 161 | 77.9% | ||
יוטה | 40 | דונלד טראמפ | 40 | 56.2% | ||
ורמונט | 17 | ניקי היילי | 9 | 43.2% | ||
וירג'יניה | 48 | דונלד טראמפ | 42 | 63.0% | ||
9 במרץ 2024 | גואם | אספות בחירה | 9 | דונלד טראמפ | 178 | 100.0% |
10 במרץ 2024 | איי מריאנה הצפוניים | 9 | דונלד טראמפ | 9 | 90.1% | |
פוארטו ריקו | פריימריז | 23 | דונלד טראמפ | 89 | 75.5% | |
12 במרץ 2024 | ג'ורג'יה | 59 | דונלד טראמפ | 56 | 84.5% | |
הוואי | אספות בחירה | 19 | דונלד טראמפ | 19 | 97.1% | |
מיסיסיפי | פריימריז | 39 | דונלד טראמפ | 40 | 92.7% | |
וושינגטון | 43 | דונלד טראמפ | 43 | 76.1% | ||
19 במרץ 2024 | אריזונה | 43 | דונלד טראמפ | 43 | 78.0% | |
פלורידה | 125 | דונלד טראמפ | 125 | 81.2% | ||
אילינוי | 64 | דונלד טראמפ | 64 | 80.7% | ||
קנזס | 39 | דונלד טראמפ | 39 | 75.5% | ||
אוהיו | 78 | דונלד טראמפ | 79 | 79.2% | ||
23 במרץ 2024 | לואיזיאנה | 46 | דונלד טראמפ | 47 | 89.8% | |
2 באפריל 2024 | ניו יורק | 91 | דונלד טראמפ | 91 | 82.1% | |
רוד איילנד | 19 | דונלד טראמפ | 19 | 84.5% | ||
ויסקונסין | 41 | דונלד טראמפ | 41 | 79.2% | ||
18 באפריל-20 באפריל 2024 | ויומינג | 29 | דונלד טראמפ | 29 | 80.0% | |
23 באפריל 2024 | פנסילבניה | 16 | דונלד טראמפ | 16 | 83.5% | |
30 באפריל 2024 | קונטיקט | 28 | דונלד טראמפ | 28 | 77.9% | |
דלאוור | 67 | דונלד טראמפ | 67 | 65.8% | ||
7 במאי 2024 | אינדיאנה | 58 | דונלד טראמפ | 58 | 78.3% | |
וירג'יניה המערבית | 31 | דונלד טראמפ | 42 | 62.99% | ||
14 במאי 2024 | מרילנד | 37 | דונלד טראמפ | 37 | 79.0% | |
נברסקה | 36 | דונלד טראמפ | 36 | 79.6% | ||
21 במאי 2024 | קנטקי | אספות בחירה | 46 | דונלד טראמפ | 46 | 85.0% |
אורגון | פריימריז | 31 | דונלד טראמפ | 31 | 91.6% | |
4 ביוני 2024 | מונטנה | 31 | דונלד טראמפ | 31 | 90.9% | |
ניו ג'רזי | 49 | דונלד טראמפ | 49 | 98.2% | ||
ניו מקסיקו | 22 | דונלד טראמפ | 22 | 84.5% | ||
דקוטה הדרומית | 29 | דונלד טראמפ | 29 | 80.1% |
המפלגה הדמוקרטית
הבחירות המקדימות
הוועידה הדמוקרטית הלאומית
- ערך מורחב – הוועידה הדמוקרטית הלאומית (2024)
עימותים
כחלק ממסע הבחירות נערך עימות בין טראמפ לביידן (קודם פרישתו), באולפן של רשת CNN בבירת ג'ורג'יה, אטלנטה ב-27 ביוני 2024. הם נשאלו שאלות על מדיניותם בנוגע לנושאים שונים כגון: הכלכלה, סוגיית ההגירה, מערכת הבריאות, הפלות, המלחמה בין אוקראינה לרוסיה ומלחמת חרבות ברזל. מנחי העימות היו העיתונאים ג'ייק טאפר ודנה באש.
ב-10 בספטמבר 2024 התקיים עימות בין קמלה האריס (המועמדת הדמוקרטית שנבחרה לאחר פרישתו של ביידן) לטראמפ. העימות נערך באולפן של רשת ABC בפילדלפיה, ועסק בשאלות על מדיניות כלכלית, הפלות, מדיניות חוץ והגירה.[74][75] סקרים שנערכו לאחר העימות הצביעו על קמלה האריס כמנצחת.[76] מנגד, טראמפ ותומכיו טענו כי מנחי העימות היו מוטים לטובת האריס.[77]
ב-1 באוקטובר נערך באולפן של CBS News עימות סגנים, בין המועמד הדמוקרטי לסגנות, טים וולז לבין המועמד הרפובליקני, ג'יי. די. ואנס.
קישורים חיצוניים
- הפודקאסט נדב פרי: אמריקה בוחרת, All•in
- שרון כידון, הקרב על אמריקה: טראמפ חוזר או האריס עושה היסטוריה?, באתר ynet, 5 בנובמבר 2024
הערות שוליים
- ^ US Election guide: how does the election work?, The Telegraph, 6 November 2012
- ^ אנה ברסקי, איתי גל, ניסיון התנקשות בטראמפ: הנשיא לשעבר דימם מראשו; היורה חוסל, באתר מעריב אונליין, 14 ביולי 2024
- ^ Meyer, Matt; Shelton, Shania; B. Powell, Tori (13 ביולי 2024). "Live updates: The latest on the 2024 campaign | CNN Politics". CNN (באנגלית). ארכיון מ-13 ביולי 2024. נבדק ב-13 ביולי 2024.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ ישראל גראדווהל, אובמה עמדה לצד האריס | טראמפ: "טיפשה מדי וחלשה מדי", באתר כיכר השבת, 27 באוקטובר 2024
- ^ יוני גבאי, סערה בארה"ב: הנשיא ביידן כינה את תומכי טראמפ - "זבל", באתר כיכר השבת, 30 באוקטובר 2024
- ^ ישראל גראדווהל, הקומיקאי עורר סערה כשאמר: "אי זבל צף" | דונלד טראמפ מגיב: "לא מכיר את הדובר", באתר כיכר השבת, 30 באוקטובר 2024
- ^ Edsall, Thomas B. (2023-04-12). "Opinion | The Republican Strategists Who Have Carefully Planned All of This". The New York Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-01-17.
- ^ Roe reversal divides 2024 GOP field, POLITICO, 2022-06-24 (באנגלית)
- ^ Weisman, Jonathan (2023-04-11). "Pressured by Their Base on Abortion, Republicans Strain to Find a Way Forward". The New York Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-01-17.
- ^ Elaine Godfrey, The GOP’s Strange Turn Against Rape Exceptions, The Atlantic, 2022-05-04 (באנגלית)
- ^ Kimball, Spencer (10 בפברואר 2023). "Republicans back lawsuit to overturn FDA approval of abortion pill and pull the medication from U.S. market". CNBC (באנגלית). ארכיון מ-19 במרץ 2023. נבדק ב-15 באפריל 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Feiner, Lauren (20 במאי 2022). "Democratic senators concerned about phone location data being used to track people seeking abortions". CNBC (באנגלית). ארכיון מ-20 במאי 2022. נבדק ב-12 באפריל 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Kilgore, Ed (21 ביוני 2023). "House GOP Forges Ahead on Wildly Unpopular National Abortion Ban". Intelligencer (באנגלית). ארכיון מ-15 בנובמבר 2023. נבדק ב-15 בנובמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Baker, Peter (25 ביולי 2023). "Biden Takes His Battle for Democracy Case by Case". New York Times. ארכיון מ-10 בדצמבר 2023. נבדק ב-9 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Lemire, Jonathan; Ward, Myah (7 בדצמבר 2023). "Trump's 'dictator' remark puts 2024 campaign right where Biden wants it". Politico. ארכיון מ-9 בדצמבר 2023. נבדק ב-9 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Jill Colvin; Bill Barrow (7 בדצמבר 2023). "Trump's vow to only be a dictator on 'day one' follows growing worry over his authoritarian rhetoric". Associated Press. ארכיון מ-8 בדצמבר 2023. נבדק ב-8 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Michael C. Bender; Michael Gold (20 בנובמבר 2023). "Trump's Dire Words Raise New Fears About His Authoritarian Bent". New York Times. ארכיון מ-8 בדצמבר 2023. נבדק ב-8 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Baker, Peter (9 בדצמבר 2023). "Talk of a Trump Dictatorship Charges the American Political Debate". New York Times. ארכיון מ-9 בדצמבר 2023. נבדק ב-9 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Ibrahim, Nur (5 בדצמבר 2022). "Did Trump Say Election Fraud Allows for 'Termination' of US Constitution?". Snopes. ארכיון מ-31 במאי 2023. נבדק ב-9 בדצמבר 2023.
In sum, Trump posted on Truth Social that, what he believed to be, election fraud in the 2020 presidential election allows "for the termination of all rules, regulations, and articles, even those found in the Constitution." For that reason, we rated this claim "Correct Attribution."
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Astor, Maggie (4 בדצמבר 2022). "Trump's Call for 'Termination' of Constitution Draws Rebukes". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-4 בדצמבר 2022. נבדק ב-4 בדצמבר 2022.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Olivia Ronaldi (6 בדצמבר 2023). "Trump says he would be a dictator only on "Day One" if he wins a second term". CBS News. ארכיון מ-6 בדצמבר 2023. נבדק ב-6 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ David A. Graham (6 בדצמבר 2023). "Trump Says He'll Be a Dictator on 'Day One'". The Atlantic. ארכיון מ-6 בדצמבר 2023. נבדק ב-6 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Adam Wren (6 בדצמבר 2023). "Trump's 'dictator' remark jolts the 2024 campaign - and tests his GOP rivals on debate day". Politico. ארכיון מ-6 בדצמבר 2023. נבדק ב-6 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ David Jackson (6 בדצמבר 2023). "Donald Trump says he will be a 'dictator' only on 'day one.' Then he'll focus on drilling". USA Today. ארכיון מ-6 בדצמבר 2023. נבדק ב-6 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Michael Gold (6 בדצמבר 2023). "Trump Says He Wouldn't Be a Dictator, 'Except for Day 1'". New York Times. ארכיון מ-6 בדצמבר 2023. נבדק ב-6 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Mariana Alfero (6 בדצמבר 2023). "Trump says he wouldn't be a dictator 'except for Day One'". Washington Post. ארכיון מ-9 בדצמבר 2023. נבדק ב-6 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Swan, Jonathan; Savage, Charlie; Haberman, Maggie (15 ביוני 2023). "The Radical Strategy Behind Trump's Promise to 'Go After' Biden". New York Times. ארכיון מ-9 בדצמבר 2023. נבדק ב-9 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Trump Is Lying About Another Election Being 'Stolen' From Him – The One Still A Year Away". HuffPost (באנגלית). 7 באוקטובר 2023. ארכיון מ-7 באוקטובר 2023. נבדק ב-7 באוקטובר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Fields, Gary; Sanders, Linley (15 בדצמבר 2023). "Americans agree that the 2024 election will be pivotal for democracy, but for different reasons". Associated Press. ארכיון מ-16 בדצמבר 2023. נבדק ב-16 בדצמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Siders, David (2 באפריל 2020). "How the coronavirus is shaping the 2024 presidential race". Politico. ארכיון מ-11 ביוני 2020. נבדק ב-11 ביוני 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Kalish, Ira; Wolf, Michael (18 בפברואר 2022). "Global surge in inflation". Deloitte. ארכיון מ-20 ביוני 2022.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Mui, Christine (13 ביוני 2022). "Top economist Mark Zandi says forget Biden's stimulus—Putin's war in Ukraine is by far the biggest driver of inflation". Fortune. ארכיון מ-15 ביוני 2022.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Enten, Harry (21 בדצמבר 2021). "Biden's economic ratings are worse than Carter's". CNN. ארכיון מ-25 בדצמבר 2021.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Goldmacher, Shane (17 באוקטובר 2022). "Republicans Gain Edge as Voters Worry About Economy, Times/Siena Poll Finds". The New York Times. ארכיון מ-20 באוקטובר 2022. נבדק ב-21 באוקטובר 2022.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Montanaro, Domenico (29 במרץ 2023). "Poll: Dangers for both parties on the economy, crime and transgender rights". NPR. ארכיון מ-29 במרץ 2023. נבדק ב-10 במאי 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Panetta, Grace (25 באפריל 2023). "Biden's reelection could hinge on how much women voters trust him on the economy". The 19th (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-25 באפריל 2023. נבדק ב-11 במאי 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Panetta, Grace (8 במאי 2023). "Why child care can't be overlooked as an issue in 2024". The 19th (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-8 במאי 2023. נבדק ב-11 במאי 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Minsky, Adam S. "Biden Administration Has Approved $32 Billion In Student Loan Forgiveness, And More Is Coming — Here's How To Apply". Forbes (באנגלית). ארכיון מ-25 ביוני 2023. נבדק ב-25 ביוני 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Nicholas, Peter (30 ביוני 2023). "Biden moves quickly in effort to reassure young voters on student loans". NBC News (באנגלית). ארכיון מ-13 ביולי 2023. נבדק ב-13 ביולי 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Sherman, Mark (30 ביוני 2023). "The Supreme Court rejects Biden's plan to wipe away $400 billion in student loan debt". Associated Press (באנגלית). ארכיון מ-30 ביוני 2023. נבדק ב-30 ביוני 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Potts, Monica (30 ביוני 2023). "The Supreme Court Killed Biden's Student Loan Forgiveness Plan. What Does That Mean For 2024?". FiveThirtyEight (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-13 ביולי 2023. נבדק ב-13 ביולי 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Trudo, Hanna (8 ביולי 2023). "Student debt: Democrats seek to galvanize young voters over Supreme Court ruling". The Hill (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-9 ביולי 2023. נבדק ב-9 ביולי 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Lim, Naomi (5 במאי 2023). "Biden makes women the key to his 2024 reelection plans". Washington Examiner (באנגלית). ארכיון מ-6 במאי 2023. נבדק ב-11 במאי 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Wilson, Reid (23 ביוני 2021). "GOP sees critical race theory battle as potent midterm weapon". The Hill (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-23 ביוני 2021. נבדק ב-25 ביוני 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Asmelash, Leah (5 במאי 2021). "A school district tried to address racism, a group of parents fought back". CNN (באנגלית). ארכיון מ-19 באוקטובר 2021. נבדק ב-25 ביוני 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Manchester, Julia (29 בינואר 2023). "Republicans see education as winning issue in 2024". The Hill (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-29 בינואר 2023. נבדק ב-9 ביולי 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Snyder, Timothy (29 ביוני 2021). "The War on History Is a War on Democracy". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-4 ביולי 2021. נבדק ב-25 ביוני 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Allen, Jonathan; Dixon, Matt (20 באוקטובר 2023). "Israel-Hamas war ignites fight between Ron DeSantis and Nikki Haley". NBC News (באנגלית). ארכיון מ-3 בנובמבר 2023. נבדק ב-3 בנובמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Liptak, Kevin (20 בפברואר 2023). "Biden makes surprise visit to Ukraine for first time since full-scale war began". CNN (באנגלית). ארכיון מ-22 בפברואר 2023. נבדק ב-29 ביוני 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "US to send $425 million in aid to Ukraine, US officials say". Associated Press. 2 בנובמבר 2023. ארכיון מ-3 בדצמבר 2023. נבדק ב-30 בנובמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Ellyatt, Amanda Macias,Holly (6 בספטמבר 2023). "Blinken announces $1 billion Ukraine aid package during surprise visit". CNBC. ארכיון מ-3 בדצמבר 2023. נבדק ב-30 בנובמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Lukpat, Alyssa; Calfas, Jennifer (9 ביוני 2023). "Your Guide to the 2024 Presidential Election". The Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. ארכיון מ-9 ביוני 2023. נבדק ב-29 ביוני 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Brownstein, Ronald (28 במרץ 2023). "In 2024, Republicans may complete a historic foreign policy reversal". CNN (באנגלית). ארכיון מ-28 במרץ 2023. נבדק ב-29 ביוני 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Meyer, Ken (4 ביוני 2023). "Vivek Ramaswamy Proposes 'Major Concessions to Russia' in Contentious Interview With ABC's Martha Raddatz". Mediaite (באנגלית). ארכיון מ-4 ביוני 2023. נבדק ב-29 באוגוסט 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Baker, Peter (10 באוקטובר 2023). "In Unforgiving Terms, Biden Condemns 'Evil' and 'Abhorrent' Attack on Israel". The New York Times. ISSN 0362-4331. ארכיון מ-12 באוקטובר 2023. נבדק ב-12 באוקטובר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Shear, Michael; Demirjian, Karoun (20 באוקטובר 2023). "Biden Requests $105 Billion Aid Package for Israel, Ukraine and Other Crises". The New York Times. ארכיון מ-15 בנובמבר 2023. נבדק ב-15 בנובמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ McCammon, Sarah (16 בנובמבר 2023). "In new poll, Jewish voters express strong support for Biden on Israel". National Public Radio. ארכיון מ-19 בנובמבר 2023. נבדק ב-20 בנובמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Shalal, Andrea (31 באוקטובר 2023). "Arab American support for Biden, Democrats plummets over Israel, poll shows". Reuters (באנגלית). ארכיון מ-21 בנובמבר 2023. נבדק ב-21 בנובמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ 60.0 60.1 Lange, Jason; Spetalnick, Matt (15 בנובמבר 2023). "US public support for Israel drops; majority backs a ceasefire, Reuters/Ipsos shows". Reuters (באנגלית). ארכיון מ-16 בנובמבר 2023. נבדק ב-17 בנובמבר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ יונה לייבזון, מקורביה של האריס מעידים: איזו מן נשיאה תהיה ביחס לישראל - אם תיבחר, באתר מאקו, 25 באוגוסט 2024
- ^ Nazzaro, Miranda (16 בנובמבר 2023). "Sympathy for Israel plunges among younger voters: Poll". The Hill (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-16 בנובמבר 2023. נבדק ב-17 בנובמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Colvin, Jill; Miller, Zeke (27 בנובמבר 2023). "Trump says he will renew efforts to replace 'Obamacare' if he wins a second term". Associated Press (באנגלית). ארכיון מ-4 בדצמבר 2023. נבדק ב-4 בדצמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Larry Levitt (20 ביולי 2023). "Health Care Issues in the Early Stages of the 2024 Election". KFF (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-3 בנובמבר 2023. נבדק ב-3 בנובמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Bradner, Eric (12 בספטמבר 2023). "2024 GOP contenders clash over Covid-19 records as they warn against future mandates". CNN (באנגלית). ארכיון מ-3 בנובמבר 2023. נבדק ב-3 בנובמבר 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ נשיא ארה"ב ביידן פורש מהמרוץ: לא אתמודד לכהונה שנייה, באתר מאקו, 21 ביולי 2024
- ^ Robertson, Nick (26 במאי 2024). "Libertarian Party chooses Chase Oliver as presidential nominee". The Hill. נבדק ב-27 במאי 2024.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Jill Stein, Cornell West, Chase Oliver: Who else is running for president in 2024?" (באנגלית בריטית). 2023-11-10. נבדק ב-2024-09-22.
- ^ "RFK Jr. endorses Trump after weeks of back-channel courtship". NBC News. 23 באוגוסט 2024. נבדק ב-2024-08-23.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Cooper, Jonathan J.; Price, Michelle L.; Sandoval, Gabriel (23 באוגוסט 2024). "RFK Jr. suspends his presidential bid and backs Donald Trump before appearing with him at his rally". AP News. נבדק ב-2024-08-23.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Pellish, Aaron; Dovere, Edward-Isaac (23 באוגוסט 2024). "RFK Jr. suspends presidential campaign and endorses Trump". CNN. נבדק ב-23 באוגוסט 2024.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Pellish, Aaron; Dovere, Edward-Isaac (23 באוגוסט 2024). "RFK Jr. suspends presidential campaign and endorses Trump". CNN. נבדק ב-23 באוגוסט 2024.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ הפריימריז המאורגן על ידי המדינה יוחרם על ידי המפלגה הרפובליקנית של נבדה לטובת קיום אספות בחירה בידי המפלגה.
- ^ העימות בארה"ב| טראמפ: אם האריס תבחר ישראל תחדל מלהתקיים תוך שנתיים, באתר www.inn.co.il
- ^ עמיחי שטיין, קרב על לב המתלבטים: האריס ניצחה את טראמפ, אבל לא בנוקאאוט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 בספטמבר 2024
- ^ Blake, Aaron (2024-09-12). "Analysis | How resounding was Kamala Harris's debate win? Let's look at the polls". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2024-09-19.
- ^ As Trump and Harris spar, ABC's moderators grapple with conducting a debate in a polarized country, AP News, 2024-09-11 (באנגלית)
הבחירות לנשיאות ארצות הברית | ||
---|---|---|
|
39951386הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024