המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד
 |
המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד (באנגלית: Walter Reed National Military Medical Center, ובראשי תיבות WRNMMC) הוא בית חולים צבאי בעיר בת'סדה שבמדינת מרילנד בארצות הברית, בסמוך לעיר וושינגטון. הוא הוקם בשנת 2011 כתוצאה ממיזוג בין שני בתי חולים צבאיים - המרכז הרפואי הלאומי של הצי בעיר בתסדה והמרכז הרפואי וולטר ריד של צבא ארצות הברית בוושינגטון. המרכז הרפואי הנוכחי, אחד החשובים ביותר של חיל הרפואה האמריקני, ממלא שני תפקידים בולטים שמילאו קודמיו - אשפוז ראשוני של פצועים של זרועות הכוחות המזוינים של ארצות הברית, שנפגעו מחוץ לגבולותיה, ומתן שירות רפואי לנשיא ארצות הברית המכהן ולבני משפחתו.
תולדות המרכז הרפואי[1]
תולדות המרכז הרפואי וולטר ריד
המרכז הרפואי וולטר ריד (38°58′30″N 77°01′48″W / 38.975°N 77.03°W) הוקם בשנת 1898 בשטח מחנה צבאי בדרומה של וושינגטון תחת השם "בית החולים הכללי וולטר ריד", על שמו של וולטר ריד, רופא צבאי, חלוץ במחקר מחלות זיהומיות. בשנת 1909, כשמנה 65 מיטות אשפוז, עבר בית החולים למיקומו הקבוע בצפונה של וושינגטון. ב-1923 השתכן בצידו בית הספר לרפואה של הצבא. ב-1951 קיבל המרכז את השם שנשא עד לסגירתו. באותה שנה כלל קמפוס בית החולים כמאה בניינים. בשנים שלאחר מכן התרחב המוסד מאוד ובין השאר הוקם בו מכון מחקר (במקום בית הספר לרפואה) ובית ספר לאחיות. שטח בנייני המרכז הרפואי השתרע בסופו של דבר על פני 113 אלף מטרים מרובעים. בהמשך הוכפפו לו שבעה בתי חולים ומרפאות צבאיות נוספים במדינות מרילנד ווירג'יניה. בשיא גודלו הכיל בית החולים 250 מיטות אשפוז קבועות וקיבל 14 אלף מאושפזים בשנה. במשך השנים אושפזו בו אלפי חיילים שנפצעו במלחמת העולם השנייה, במלחמת קוריאה, במלחמת וייטנאם ובמלחמות באפגניסטן ובעיראק.
בשנים האחרונות לקיומו, מ-2007 ועד סגירתו ב-2011, עמד המרכז הרפואי בצילן של טענות לרשלנות רפואית ויחס פגום למאושפזים שאירעו בין כתליו, אשר היו נושא לחקירות מצד הממשל הפדרלי והקונגרס.
תולדות המרכז הרפואי של הצי
בשנת 1938 הקצה הקונגרס כספים להקמת בית חולים חדש עבור הצי האמריקני והנשיא רוזוולט בחר עבורו את מיקומו בעיר בתסדה, כשבעה קילומטרים מבית החולים וולטר ריד. הוא נפתח ב-1942. המרכז הרפואי שהוקם כלל גם את בית הספר לרפואה של הצי ויחידות נוספות. הוא נועד במקור להכיל 1,200 מיטות אך עד סיום מלחמת העולם השנייה כבר הגיע מספרן לכ-2,450 במבנים זמניים. ב-1960 החלה תוכנית בינוי נרחבת להרחבת בית החולים. בשנת 1973 מוזגו לתוכו יחידות נוספות והוא נקרא משם ואילך כמרכז הרפואי הצבאי הלאומי של הצי. ב-1975 החל ביצוע תוכנית בינוי גדולה נוספת להרחבת בית החולים עד לתכולה של 500 מיטות אשפוז וב-1979 הסתיים סילוק המבנים הזמניים ממנו. המגדל בבית החולים, מראשוני הבניינים שהוקמו בו, הוכלל באותה שנה במרשם הלאומי של אתרים היסטוריים של ארצות הברית. בשנת 2003 יצאו כ-1,000 אנשי סגל של בית החולים לעיראק לטפל בחיילי ארצות הברית, באנשי האו"ם שם ובחיילים ואזרחים עיראקיים. מאז אושפזו בבית החולים למעלה מ-1,500 אנשי הצי ואזרחים אמריקניים שנפגעו בעיראק.
מיזוג המרכזים הרפואיים
בשנת 2005 הוחלט במסגרת תוכנית פינוי הבסיסים של משרד ההגנה של ארצות הברית על מיזוג שני המרכזים הרפואיים (וכן בית חולים נוסף בווירג'יניה וכ-20 מרפאות אזוריות) למרכז אחד, שבו ישרתו אנשי צוות רפואי של הצבא, הצי וחיל האוויר. היחידות השונות של שני בתי החולים אוכלסו בהדרגה בקמפוס המרכז הרפואי של הצי, ובאוגוסט 2011 הסתיים פינוי קמפוס בית החולים וולטר ריד והוא נסגר. המרכז הרפואי המאוחד החל לפעול תחת שמו החדש ב-14 בספטמבר באותה שנה. עלות המיזוג בין שני בתי החולים עלתה בהרבה על המתוכנן והגיעה ל-2.6 מיליארד דולר.
כיום משתרע המרכז הרפואי על פני 983 אלף מטרים מרובעים (כמחציתם - שטח מרפאות החוץ). ב-2011 היו בו 345 מיטות אשפוז, אושפזו בו 9,158 איש (מזה כ-20% יולדות) ו-669 אלף מטופלים ביקרו במרפאות החוץ שלו. במרכז הרפואי שוכנת המחלקה הצבאית האמריקנית הגדולה ביותר לאורתופדיה ולשיקום.[2]
המרכז הרפואי משמש מאז 2007 גם כמקום משכנה של מפקדה בחיל הרפואה האמריקני, המופקדת על מתן שירותים רפואיים לאנשי הכוחות המזוינים האמריקניים במחוז קולומביה וכן במדינות וירג'יניה, וירג'יניה המערבית, מרילנד, פנסילבניה וניו ג'רזי.
הטיפול הרפואי בנשיאי ארצות הברית
לאחר הקמת המרכז הרפואי של הצי הציעה הנהלתו לנשיא רוזוולט, שהיה משותק בשתי רגליו עקב מחלת הפוליו, להעניק לו כל שירות רפואי שיידרש לו. בעקבות זאת מונה רשמית רופא לנשיא מקרב אנשי הסגל הרפואי של בית החולים. מאז ואילך השתמשו מרבית נשיאי ארצות הברית בשירותי המרכז הרפואי של הצי או באלו של בית החולים וולטר ריד לצורך טיפול בהם ובבני משפחתם הקרובה. נהוג כי נשיא ארצות הברית משלם עבור טיפולים אלו מכיסו. גם סגן הנשיא וחברי הקונגרס זכאים לקבל שירותי רפואה במרכז הרפואי.
ב-22 בנובמבר 1963 נערכה במרכז הרפואי של הצי נתיחת גופתו של הנשיא ג'ון קנדי, שנרצח באותו יום. מהלכה וממצאיה נותרו שנויים במחלוקת במסגרת פרשת מותו של קנדי.
הנשיא רונלד רייגן נותח בבית החולים פעמיים במהלך תקופת כהונתו, וגם אשתו ננסי רייגן נותחה שם.
הגברת הראשונה מלאניה טראמפ התאשפזה בבית חולים לצורך ניתוח.
ב-2 באוקטובר 2020 פונה הנשיא דונלד טראמפ לבית החולים, לאחר שהודיע ב-1 באוקטובר כי הוא ואשתו מלאניה נמצאו חיוביים לנגיף הקורונה. בנוסף נודע כי הנשיא סובל מתסמינים קלים[3] [4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר המרכז הרפואי (אורכב 16.03.2017 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים
- ^ מקור: אתר האינטרנט של המרכז הרפואי
- ^ מקור: אתר האינטרנט של המרכז הרפואי
- ^ ראש הסגל בבית הלבן: טראמפ סובל מתסמינים קלים של קורונה, באתר Haaretz הארץ
- ^ N12 - הבית הלבן: טראמפ העלה חום, תשוש וטופל בנוגדנים, באתר N12, 2020-10-02
31190029המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד