הסכם סרביה–קוסובו
.jpg) | |
| טקס חתימת ההסכם בחדר הסגלגל בבית הלבן. | |
| נושא | הסכם כלכלי והסכם דיפולמטי |
|---|---|
| מטרה |
נורמליזציה בין  סרביה לבין  קוסובווכן בין  ישראל לבין קוסובו(בתיווך של  ארצות הברית) |
| חותמים |
אלכסנדר ווצ'יץ' עבדולה הוטי דונלד טראמפ (עד; מתווך) |
| מקום חתימה | הבית הלבן |
| תאריך הצגה | 4 בספטמבר 2020 |
| שפות | אנגלית |
הסכם סרביה–קוסובו (באנגלית: Kosovo–Serbia agreement; בסרבית: Споразум Србије и Косова; באלבנית: Marrëveshja Serbi-Kosovë) או הסכם וושינגטון[1] הוא הסכם לנרמול היחסים הכלכליים בין סרביה לבין קוסובו בתיווך ארצות הברית, שנחתם ב-4 בספטמבר 2020 בבית הלבן[2][3][4][5][6][7].
רקע
ערך מורחב – יחסי סרביה–קוסובו
ב-4 באוקטובר 2019, מינה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את השגריר ריצ'רד גרנל כניצגו לשיחות השלום בין סרביה לקוסובו, ולאחר כמה חודשים של שיחות הסכימו המדינות לחדש את הטיסות בין הבירות שלהן.
הסכם זה בא לאחר שנים רבות של סכסוך בין המדינות שהחל במלחמת קוסובו אך למרות ההסכם החלקי שהושג, פורסם כי סרביה ממשיכה להתנגד להכרה רשמית בקוסובו. נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' דיבר על הדיונים שהיו לפני חתימת ההסכם, ואף תיאר אותם כ"ריב גדול בינינו לבין המארחים שלנו" (דונלד טראמפ ובכירי הממשל שלו) וכן על כך שהאמריקאים העדיפו שהסרבים ידברו עם הממשל הישראלי ואף דיבר על אפשרות שהועלה על להוסיף להסכם את אלבניה, שמנהלת עם הסרבים יחסים מאוד מתוחים בעקבות הסכסוך בקוסובו[8].
קדמו להסכם זה הסכמים שנחתמו בשנים 2013 ו-2015.
יחסי ישראל-סרביה-קוסובו
- ערכים מורחבים – יחסי ישראל–קוסובו, יחסי ישראל–סרביה
עד לחתימת ההסכם שבא לאחר מספר שנים של לחץ גורמים אמריקאים ואירופאים, ישראל לא הכירה בקוסובו בין היתר בעקבות החשש שהדבר יצור תקדים שעלול לגרום להכרזה חד-צדדית על עצמאות מצד הרשות הפלסטינית, זאת הסיבה העיקרית לכך שישראל נמנעת מלהכיר בבדלנות של קבוצות אתניות שונות בעולם ומהלחץ של בעלות בריתה של סרביה ומתנגדות לעצמאות קוסובו בהן רוסיה, סין העממית והודו[9], עם זאת ההכרה של ישראל בקוסובו מגיעה אחרי שקוסובו השקיעה מאמצים על מנת לשכנע את ישראל להכיר בה ואף שלחה משלחות לירושלים על מנת לבחון אפשרות להקים משרד עסקי (בסגנון משרד אינטרסים בישראל).
פרטי ההסכם
על פי תנאי ההסכמים שנחתמו, סרביה השעתה את מאמציה לעודד מדינות אחרות לא להכיר בקוסובו או לבטל את ההכרה לתקופה של שנה, ובתמורה לכך קוסובו לא תגיש בקשה לחברות חדשה בארגונים בין-לאומיים באותה תקופה. שום דבר בהסכם לא מונע ממדינות אחרות להכיר בעצמאותה של קוסובו בתקופה זו, וגם ההסכם אינו מונע מקוסובו לחפש הכרה כזו באופן פעיל. בנוסף, כל מדינה תכיר בתעודות המזהות של המדינה השנייה. הן גם התחייבו לזיהוי שרידים ממלחמת קוסובו ושיקום פליטי המלחמה[10].
קוסובו וסרביה הסכימו לערוך בדיקת היתכנות משותפת לבחינת אפשרויות שונות להקמת קו הרכבת בין בלגרד-פרישטינה עם נמל ים בים האדריאטי[10]. כמו כן, שתי המדינות הסכימו להקמת מספר קווי רכבת בהם בין היתר, קו הרכבת ניש-פרישטינה וקו הרכבת מרדארה-פרישטינה[11]. בנוסף, הם הסכימו כי בכפר מרדארה יהיה נקודת מעבר בין המדינות. שתי המדינות הסכימו גם לבדוק על שיתוף פעולה בין שתי המדינות עם מחלקת האנרגיה של ארצות הברית על אגם גזיבודה[11].
כחלק מההסכם הסכימו סרביה וקוסובו להצטרף לאזור מיני שנגן (אנ')[10].
כמו כן, שתי המדינות הסכימו לעבוד עם בנק הייצוא–ייבוא של ארצות הברית (אנ') ועם תאגיד הפיננסים הבין-לאומי האמריקני (אנ') לפיתוח ולמימון פרויקטים ועסקים[11]. ארצות הברית הבטיחה לשתי המדינות הלוואות שהובטחו על ידי ממשלת ארצות הברית למימון ולפיתוח התשתית האסטרטגית[12].
שתי המדינות הסכימו כי יסירו ציוד מרשת 5G במדינות שניתן על ידי "ספקים לא אמינים", והן יאסרו על ספקים כאלו מלהציע בעתיד. נציגים משתי המדינות אישרו כי הדבר מיוחס לוואווי[12]. שתי המדינות התחייבו להגן ולקדם את חופש הדת, כולל תקשורת בין-דתית מחודשת, הגנה על אתרים דתיים ויישום החלטות בית המשפט בנוגע לכנסייה האורתודוקסית הסרבית, והמשך השבת רכוש יהודי שלא הוחזר מתקופת השואה[13].
ההסכם מכיל גם הוראות הן לסרביה והן לקוסובו להכיר בחזבאללה כארגון טרור, ועוד[10].
סרביה הסכימה להעביר את השגרירות שלה בתל אביב לירושלים עד יולי 2021 וישראל וקוסובו הסכימו להכיר זאת בזאת. קוסובו הודיעה כי היא תקים את השגרירות שלה בירושלים[3][5][14]. בעוד קוסובו פתחה את שגרירותה בירושלים, סרביה טרם העבירה את שגרירותה לירושלים.
תגובות
בעד
- ארצות הברית: הנשיא דונלד טראמפ כתב: ”עוד יום שאף אחד אחר לא חשב שהוא יהיה אפשרי!” והוסיף ”לאחר היסטוריה אלימה וטרגית ושנים של משא ומתן כושל, הממשל שלי הציע דרך חדשה לגישור הפילוג בכך שנתמקד בייצור עבודות ותשואה כלכלית. שתי המדינות הצליחו להגיע לפריצת דרך עצומה - משהו שאף אחד לא חשב שיהיה אפשרי, אני חושב שזה יעבוד כמו שצריך”[15].
- ישראל: ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו פרסם הודעה בה בירך על ההסכם וכתב כי ההסכם הוא הישג במאמצים להרחבת היחסים הדיפלומטיים של ישראל וכן להכרת העולם בירושלים כבירת ישראל[16], גם שר החוץ, גבי אשכנזי, אמר כי הוא "קורא למדינות נוספות ללכת בדרכן ולהעביר את שגרירויותיהן לירושלים בירת ישראל".
- סרביה: נשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ' אמר כי ההסכם "הוא צעד ענק קדימה"[2].
צ'כיה: נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, בירך על ההסכם ואת סרביה ואמר כי הוא "צריך להוות השראה לצ'כיה". בנוסף לכך, הודיע דוברו כי הוא תומך זמן רב בהעברת שגרירות ארצו לירושלים[17].- קוסובו: ראש ממשלת קוסובו, עבדולה הוטי אמר כי ההסכם הוא "רגע נהדר עבור קוסובו והאזור"[2]. גם שר החוץ של קוסובו, פטריט סלימי, צייץ בטוויטר: "מזל טוב! ראש הממשלה הישראלי אישר כי יכיר בקוסובו כמדינה עצמאית ויכונן עמה יחסים בילטרליים, בעקבות הסכם הנורמליזציה עם סרביה"[18].
מעורב
האיחוד האירופי: ב-7 בספטמבר 2020, בבריסל, אישרו נשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ' וראש ממשלת קוסובו עבדולה הוטי את עדיפותם העליונה בכל הנוגע לשילוב באיחוד האירופי והמשך העבודה על הדיאלוג הקשור לאיחוד האירופי בין בלגרד לפריסטינה, המהווה מרכיב מרכזי בדרכם לאיחוד האירופי. המסמכים שניהלו לאחרונה משא ומתן בוושינגטון, המבוססים על התחייבויות קודמות הקשורות לדיאלוג, יכולים לתרום תרומה שימושית להשגת הסכם מקיף ומחייב מבחינה משפטית לנורמליזציה של היחסים. במקביל, הודיע האיחוד על התנגדותו לפתיחת שגרירויות בירושלים, כפי שהתחייבו סרביה וקוסובו בהסכם[19].
נגד
הליגה הערבית: מזכ"ל הליגה הערבית, אחמד אבו אל-רייט גינה את ההסכם ואמר: ”ההחלטה הזו מנוגדת לחוק הבינלאומי ולהחלטות מועצת הביטחון שאוסרות על מדינות להעביר את שגרירויותיהן לירושלים, וכן להחלטה 478 משנת 1980 שאוסרת הקמת נציגויות דיפלומטיות בעיר”[20].
הרשות הפלסטינית: מזכ"ל אש"ף, סאיב עריקאת הגיב להסכם ואמר: ”ממשל טראמפ הוכיח פעם נוספת את המחויבות המלאה שלו להפרת החוק הבינלאומי, החלטות האו"ם והתכחשות לזכויות הפלסטינים בעזרת עידוד מדינות אחרות להכיר באופן לא חוקי בירושלים המסופחת כבירת ישראל”[21]. השגריר הפלסטיני בסרביה, מוחמד נבהאן, הגיב ואמר כי: ”הצהרה זו, כל עוד היא מתממשת, מנוגדת לחוק הבינלאומי ולהחלטות האו"ם הנוגעות לשאלה הפלסטינית ולירושלים כעיר כבושה”[22].
טורקיה: טורקיה הביעה חשש מההחלטה של סרביה להעביר את שגרירותה בישראל לירושלים ותיארה אותה כ"הפרה ברורה של החוק הבינלאומי"[23]. טורקיה גם ביקשה מקוסובו שלא להקים את שגרירות קוסובו בישראל בירושלים[24].
ראו גם
- יחסי סרביה–קוסובו
- הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל
- הסכמי אברהם
- יחסי ישראל–קוסובו
- יחסי ישראל–סרביה
קישורים חיצוניים
- Kosovo-Serbia Agreements: Full text
- Serbia and Kosovo agree to normalise economic ties in US-brokered deal
- שגרירויות בירושלים: טראמפ הכליל את ישראל בהסכם בין סרביה לקוסובו
- על זה חתמתי?' הפרצוף הנדהם של הנשיא
- שונאים, סיפור אהבה
- US DFC signs agreement on starting activities in Serbia
- שגרירות שלישית בירושלים: קוסובו חנכה את הנציגות הראשונה בישראל
- Morina, Engjellushe (26 באפריל 2021). "Kosovo Needs Rescuing From its Middle Eastern Imbroglio". Balkan Insight. נבדק ב-26 באפריל 2021.
{{cite news}}: (עזרה)
הערות שוליים
- ^ The “Washington Agreement” Between Kosovo and Serbia | ASIL, www.asil.org (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 "Serbia, Kosovo agreement", CNN, 4 בספטמבר 2020, ארכיון מ-2020-09-06, נבדק ב-2020-09-05
{{citation}}: (עזרה). - ^ 3.0 3.1 N12 - סרביה תעביר את שגרירותה לירושלים; ישראל תכו, באתר N12, 2020-09-04
- ^ שגרירויות בירושלים: טראמפ הכליל את ישראל בהסכם בין סרביה לקוסובו, באתר ynet, 2020-09-04
- ^ 5.0 5.1 סוכנויות הידיעות, נורמליזציה בין ישראל וקוסובו: השגרירות תוקם בי-ם, גם שגרירות סרביה תעבור, באתר מעריב אונליין, 4 בספטמבר 2020
- ^ נטע בר, טראמפ: סרביה תעביר את השגרירות לירושלים; קוסובו תנרמל יחסים עם ישראל, באתר ישראל היום, 4 בספטמבר 2020
- ^ Riechmann, Deb (4 בספטמבר 2020). "Serbia, Kosovo normalize economic ties, gesture to Israel". Associated Press. נבדק ב-4 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ איתמר אייכנר והסוכנויות, שגרירויות בירושלים: טראמפ הכליל את ישראל בהסכם בין סרביה לקוסובו, באתר ynet, 4 בספטמבר 2020
- ^ איתמר אייכנר, תקדים מסוכן? הסכם סרביה-קוסובו והקשר הישראלי, באתר ynet, 5 בספטמבר 2020
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 Robinson, Jack (4 בספטמבר 2020). "Kosovo and Serbia sign 'economic normalisation' agreements". Balkan Insight. ארכיון מ-2020-09-05. נבדק ב-4 בספטמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 11.0 11.1 11.2 "Documents signed at the White House cover wider scope than expected". European Western Balkans. 4 בספטמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-2020-09-07. נבדק ב-5 בספטמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 12.0 12.1 Ballhaus, Rebecco; Pancevski, Bojan (4 בספטמבר 2020). "Serbia, Kosovo Agree to Normalize Economic Relations". The Wall Street Journal. ארכיון מ-2020-09-05. נבדק ב-4 בספטמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Serbian President Emphasizes Bilateral, not Trilateral Agreement Was Signed at White House". ALBANIA DAILY NEWS. ארכיון מ-2020-09-07. נבדק ב-2020-09-07.
- ^ Lazaroff, Tovah (5 בספטמבר 2020). "Kosovo, Serbia to open embassies in Jerusalem". Jerusalem Post. ארכיון מ-2020-09-06. נבדק ב-5 בספטמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Serbia, Kosovo sign economic pact at White House", Hurrıyet daily news, ארכיון מ-2020-09-06, נבדק ב-2020-09-05.
- ^ נתניהו: "מודה לנשיא סרביה על הכרתו בירושלים כבירת ישראל", באתר ynet, 4 בספטמבר 2020
- ^ השפעת ההסכם עם איחוד האמירויות: התקדמות במאמצים המדיניים מול סעודיה, באתר ישראל היום, 5 בספטמבר 2020
- ^ פטריט סלימי, Mazel tov!, טוויטר, 4 בספטמבר 2020 (ארכיון)
- ^ Belgrade-Pristina Dialogue: Joint Statement by President A. Vučić and Prime Minister A. Hoti ahead of their meeting in Brussels, 7 בספטמבר 2020 (באנגלית)
- ^ "העברת השגרירויות תפגע בפלשתינים", באתר ישראל היום, 5 בספטמבר 2020
- ^ وزارة الخارجية والمغتربين//دولة فلسطين تدين املاءات ترامب على صربيا وكوسوفو، وموافقتهما بخصوص التطبيع ونقل السفارة للقدس. (ארכיון)
- ^ ""העברת השגרירויות תפגע בפלשתינים"". www.israelhayom.co.il. ארכיון מ-2020-09-16. נבדק ב-2020-09-07.
- ^ "Turkey concerned over Serbia's relocation of embassy to Jerusalem". WAFA Agency. ארכיון מ-2020-09-16. נבדק ב-2020-09-06.
- ^ "Turkey 'disappointed' by Kosovo's move to recognise Israel". 6 בספטמבר 2020. ארכיון מ-2020-09-06. נבדק ב-2020-09-07.
{{cite web}}: (עזרה)
