ניל גורסץ'

ניל מקגיל גורסץ'

לידה	29 באוגוסט 1967 (גיל: 57) דנוור, קולורדו, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת קולומביה (תואר ראשון) בית הספר למשפטים בהרווארד אוניברסיטת אוקספורד (דוקטורט)
תקופת כהונה	שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, 10 באפריל 2017 – מכהן
תפקידים בולטים	שופט בית המשפט לערעורים של הסבב העשירי, 8 באוגוסט 2006 - 10 באפריל 2017
פרסים והוקרה	פרס אדוארד רנדולף לשירות במחלקת המשפטים פרס סטיבנס מקרן הארי טרומן לשירות ציבורי בתחום המשפטים

ניל מקגיל גורסץ' (באנגלית: Neil McGill Gorsuch; נולד ב-29 באוגוסט 1967) הוא שופט אמריקאי המכהן כשופט בית המשפט העליון של ארצות הברית מאז אפריל 2017.

גורסץ' מונה על ידי הנשיא דונלד טראמפ כדי למלא את כיסאו הריק של השופט אנטונין סקאליה, שנפטר כשנה קודם למינוי ולאחר שמינויו של הנשיא דאז ברק אובמה להחליפו, מריק גרלנד, נחסם על ידי הרפובליקנים בסנאט. מינויו של גורסץ' אושר בסנאט ב-7 באפריל 2017 ברוב של 45–54, לאחר שהרפובליקנים הפעילו את "האופציה הגרעינית" ושינו את חוקי הסנאט לאישור מועמדים לבית המשפט העליון ברוב רגיל לאחר פיליבסטר שערכו לו הדמוקרטים. הוא הושבע לתפקיד ב-10 באפריל 2017.

ראשית חייו

גורסץ' נולד וגדל בדנוור שבקולורדו. בשנת 1981 מונתה אמו, אן גורסץ' ביופורד, למנהלת הסוכנות להגנת הסביבה (האישה הראשונה בתפקיד) בידי הנשיא רונלד רייגן, ובעקבות המינוי עברה המשפחה לוושינגטון הבירה. בשנת 1988 סיים לימודי תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת קולומביה, שם כתב בעיתון הסטודנטים וייסד עיתון חדש. בשנת 1991 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת הרווארד, שם זכה במלגת טרומן. בהרווארד התבלט כשמרן בחברה ליברלית, ולמד לצד הנשיא לעתיד ברק אובמה. בשנת 2004 קיבל תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת אוקספורד, שם זכה במלגת מרשל. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהמתת חסד, ונערכה בהנחיית ג'ון פיניס.

בכס השיפוט

תחילת דרכו

בשנים 1991–1992 היה עוזר לשופט דייוויד סנטל בבית המשפט לערעורים של מחוז קולומביה, ובשנים 1993–1994 היה עוזר לשופטי בית המשפט העליון ביירון וייט ואנתוני קנדי. בשנים 1995–2005 עבד כעורך דין במגזר הפרטי בוושינגטון, במשרד "קלוג, האבר, הנסן, טוד, אוונס ופיגל". משנת 1998 היה שותף במשרד. בשנת 2002 הביע תמיכה במועמדותם של מריק גרלנד וג'ון רוברטס לשופטים בבית המשפט הפדרלי לערעורים של מחוז קולומביה. בשנת 2005 מונה לתובע במחלקת המשפטים, ובשנת 2006 מונה לשופט בבית המשפט הפדרלי העשירי לערעורים, בידי הנשיא ג'ורג' ווקר בוש. בית משפט זה מטפל בערעורים על פסיקות של בתי המשפט הפדרליים בקולורדו, בקנזס, בניו מקסיקו, באוקלהומה, ביוטה ובוויומינג. עד למינויו כשופט, היה מרצה אורח למשפטים באוניברסיטת קולורדו.

בבית המשפט העליון של ארצות הברית

ב-31 בינואר 2017 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על מינויו לשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, כדי למלא את הכיסא הריק 11 חודשים לאחר מותו של אנטונין סקאליה, לאחר שמועמדו של הנשיא דאז ברק אובמה, מריק גרלנד, נחסם על ידי הרפובליקנים בסנאט. ב-7 באפריל 2017 אישר הסנאט את מינויו של גורסץ' ברוב של 45–54, זאת לאחר שהרפובליקנים הפעילו לראשונה את הפרוצדורה המכונה "אופציה גרעינית" (Nuclear option) לאחר פיליבסטר שערכו הדמוקרטים בסנאט, ושינו את חוקי הסנאט כך שיינתן לאשר שופט ברוב רגיל של 51 קולות במקום 60 קולות, במקרה של פיליבסטר.

ב-10 באפריל 2017 הושבע לתפקידו.

עמדותיו

גורסץ' נחשב לדוגל באוריגינליזם וטקסטואליזם, בדומה לשופט אותו החליף בבית המשפט העליון, אנטונין סקאליה.

בנאום משנת 2005 באוניברסיטת "קייס ווסטרן ריזרב" אמר גורסץ' כי שופטים צריכים

ליישם את החוק כפי שהוא. להתמקד במבט לאחור, לא קדימה. להתבונן בטקסט, מבנה והיסטוריה, כדי להחליט איך קורא אחראי של החוק בתקופת חקיקתו היה מבין אותו- לא להכריע תיקים על בסיס הגישה המוסרית שלהם עצמם או בהתחשב בהשלכות שלדעתם ישרתו את החברה באופן מיטבי.

הוא ביטא התנגדות לשימוש שעושים ליברלים בבית המשפט העליון כדי להשיג מטרות אידאולוגיות, תוך ויתור על הכרעת סוגיות אילו במוסדות הנבחרים של העם. מתנגד להפלות ותומך בתיקון השני לחוקה.

חיים אישיים

גורסץ' תושב בולדר שבקולורדו, נשוי ואב לשתי בנות. הוא כתב שני ספרים: ספרו הראשון עוסק בעתיד המתות החסד ויצא לאור בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון בשנת 2006. ספרו השני (כסופר שותף) עוסק בתקדימים משפטיים ויצא לאור בשנת 2016.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניל גורסץ' בוויקישיתוף

• מני מאוטנר, השמאל עושה מִשפוּט לפוליטיקה, באתר הארץ, 7 בפברואר 2017

הערות שוליים

22270741ניל גורסץ'