נח בשבע שגיאות

"נֹחַ בשבע שגיאות" (ביידיש: נח מיט זיבן גרייזן) הוא ביטוי המתאר כתיבה רצופת שגיאות. אלה יכולות להיות שגיאות כתיב או ניסוח, ובמובן הרחב יותר של הביטוי – שגיאות המעידות שהכותב אינו מבין מאומה בתחום עליו הוא כותב. גם על משימה פשוטה שאינה מבוצעת כהלכה ניתן להחיל ביטוי זה.

היסטוריה

מקור הביטוי הוא ככל הנראה מיידיש, המשתמשת באותיות א, ה, ו, י ו-ע בתור אמות קריאה, בדומה לשפות לועזיות אחרות. מילים שאולות מעברית, ושמות מקראיים בכלל זה, נכתבות ביידיש בכתיב העברי המקורי, ולא בכתיב היידי המקובל. את המילה ”נֹחַ” אפשר לכתוב ביידיש כמילה ארוכה, שגויה, בת שבע אותיות (לדוגמה: "ןאוייעך" כאשר ההגיה היא יידישאית - נויֶח), ומכאן נולד הביטוי היידישאי: "(ער שרייבט) נח, מיט זיבן גרייזן", שתרגומו: "(הוא כותב) נח בשבע שגיאות", וכוונתו – עומס שגיאות בדבר שאפילו תינוק של חדר יודע.

בקרב יהודי מזרח אירופה וישראל במאה הקודמת^{[דרושה הבהרה]}, נהגו ללעוג לקומוניסטים היהודים שהתגוררו בבירוביג'ן, על שום שקוראים הם לעיתון שלהם: "עמעס", שפירושו "אמת" (על משקל שם ביטאון הממשל הסובייטי, "פראוודה" = Правда, שפירושו "אמת"), ואמור היה להיכתב ככל המילים העבריות ביידיש כבמקורן. בעיתון עצמו, הופיעו כיתובים נוספים בנוסח זה, כמו: "שאַבעס" כשימוש לשבת ועוד. מה שהוליד את הפרפרזה: "בבירוביג'אן כותבים נח עם שבע שגיאות", או את האמירה: "אַזוי פיל אמת זאָגן די קאָמאָניסטן, ווי גליַיך זיי קענען שריַיבן אמת!" (יידיש: "כל כך הרבה אמת אומרים הקומוניסטים, כשם שכותבים הם נכון/ביושר [המילה 'גליַיך' משמשת לשתיָ האפשרויות] את המילה אמת"). כאמור, שתיהן מהוות שימוש נוסף לאמירה היידישאית עתיקת היומין.

בדומה לביטוי "יהודי-עברי" זה, מסופרת בדיחה רוסית על צאריצת האימפריה הרוסית, יקטרינה הגדולה. נתיניה של יקטרינה נהגו ללעוג לה, כי עקב מוצאה הגרמני-פרוסי, שליטתה בשפה הרוסית הייתה נמוכה. כדוגמה לכך סיפרו, כי את שמו של מרק הכרוב העממי הרוסי "שְצִ'י", הנכתב ברוסית "щи" בשתי אותיות, מאייתת הקיסרית גם באלפבית רוסי בשמונה אותיות, כפי שהיא נכתבת בשפת אמהּ הגרמנית: "Schtschi", ופי ארבעה מגודלה האמיתי באיות הרוסי.