הולנד

הולנד
Nederland

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אני אשמר
המנון לאומי	שירו של וילהלמוס המנון
ממשל
משטר	מונרכיה חוקתית
שפה רשמית	הולנדית
עיר בירה	אמסטרדם 52°21′N 4°52′E
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
העיר הגדולה ביותר	אמסטרדם
שטח יבשתי	41,543 קמ"ר (135 בעולם)
אחוז שטח המים	18.41%
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה	מלחמת שמונים השנה
- תאריך	26 ביולי 1581
ישות קודמת	הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	18,268,447 נפש (71 בעולם)
צפיפות	439.75 נפש לקמ"ר (30 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 15.03% גילאי 15 - 24 12.06% גילאי 25 - 54 38.53% גילאי 55 - 64 13.89% גילאי 65 ומעלה 20.50%
כלכלה
תמ"ג (2023)	1,118,125 מיליון $ (17 בעולם)
תמ"ג לנפש	61,205$ (19 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2021)	0.946 (10 בעולם)
מטבע	אירו‏ (EUR)
שונות
סיומת אינטרנט	nl
קידומת בין־לאומית	31
(למפת הולנד מוגדלת)   האג אמסטרדם מאסטריכט איינדהובן ארנהם חרונינגן אוטרכט זוולה לייוורדן אנסחדה אמן בלגיה גרמניה הים הצפוני הולנד (למפת הולנד רגילה)   האג אמסטרדם מאסטריכט איינדהובן ארנהם חרונינגן אוטרכט זוולה לייוורדן אנסחדה אמן בלגיה גרמניה הים הצפוני הולנד

הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland; להאזנה (מידע • עזרה)) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב וצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה. הולנד היא החלק העיקרי והגדול ביותר בממלכת ארצות השפלה ("ממלכת הולנד"), הכוללת גם כמה איים בים הקריבי. הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר באירופה ובעולם כולו, ובין החברות המייסדות של האיחוד האירופי וברית נאט"ו.

אמסטרדם, העיר הגדולה בהולנד, היא עיר הבירה של הולנד. מעמדה כבירת הולנד הבלעדית קבוע בחוקה של הולנד. רוב מוסדות המדינה והשגרירויות וכן ארמון המלוכה שוכנים בעיר האג (Den Haag). לפי סעיף 32 של חוקת הולנד, המלך חייב להישבע אמונים בתחילת כהונתו באמסטרדם הבירה.

שם המדינה

הולנד הוא שמה הרשמי של המדינה בעברית ובווריאציות כאלה ואחרות בכל השפות שאינן גרמאניות ורומאניות. השם ״הולנד״ התייחס במקור לאזור במערב המדינה שחולק בהמשך למחוזות צפון הולנד ודרום הולנד. בכל שפה, כולל בהולנדית ובאנגלית, ניתן להשתמש בשם הולנד גם לאזור המצומצם וגם למדינה כולה.

בהולנדית מכנים את המדינה בדרך כלל נדרלנד (Nederland), שמשמעו בעברית "ארץ השפלה". גם בשפות הגרמאניות האחרות המדינה מכונה באופן רשמי בווריאציות של נדרלד, למשל Netherlands באנגלית ו-Niederlande בגרמנית. בשפות הרומאניות נהוג לכנות את המדינה באופן רשמי ״ארצות השפלה״, למשל Pays-Bas בצרפתית ו-Países Bajos בספרדית.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הולנד

הולנד הוקמה בשם איחוד שבעת המחוזות ב-1581, במהלך מלחמת שמונים השנה (1568–1648). בתקופה ההיא הייתה הולנד תחת שלטונו של קרל החמישי, מלך ספרד, אבל רק עם סיום המלחמה הכיר בה פליפה השני (בנו ויורשו של קרל החמישי) כישות מדינית עצמאית. המדינה החדשה הלכה והתפתחה במאה ה-17 למעצמת סחר ימית, הקימה קולוניות וקיימה קשרי מסחר עם אזורים מרוחקים מאירופה. תקופה זו נזכרת עד היום כתור הזהב של הולנד.

הולנד נכבשה על ידי צרפת בתקופת המלחמות הנפוליאוניות, ועצמאותה הוחזרה לה ב-1813. בחזרת העצמאות התווספו להולנד יתרת ארצות השפלה האוסטריות (ממלחמת הירושה הספרדית), המהוות כיום את בלגיה ולוקסמבורג. בלגיה קיבלה את עצמאותה מהולנד כבר ב-1830. לוקסמבורג לעומתה קיבלה עצמאות מלאה רק ב-1867. אף על פי שהמהפכה התעשייתית של המאה ה-19 לא פסחה על הולנד, היא התפתחה באיטיות ביחס למדינות מערב אירופה האחרות.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הולנד שמרה על נייטרליות ולא הצטרפה ללחימה. גם במלחמת העולם השנייה ניסתה לשמור על מעמד נייטרלי, אך גרמניה הנאצית פלשה אליה במאי 1940, כבשה אותה בתוך ימים ספורים והנהיגה בה משטר כיבוש שנמשך כמעט עד כניעת גרמניה הנאצית, במאי 1945. הולנד הייתה המדינה בה אחוז היהודים שגורשו ונרצחו היה הגבוה ביותר במערב אירופה (יותר מ-80%). קהילת יהודי הולנד, שהייתה גדולה יחסית, וכללה יהודים ספרדים ואשכנזים, נכחדה כמעט לגמרי במהלך המלחמה. שנים רבות לאחר המלחמה חקרה ממשלת הולנד את החשד שההשמדה היעילה נבעה גם משיתוף פעולה רב עם הנאצים מצד אזרחים וגורמים שונים. בראש החקירה עמד החוקר וההיסטוריון היהודי ז'אק פרסר, שהגיע למסקנה שאכן היה שיתוף פעולה אזרחי עם הנאצים שייעל את ההשמדה. עם זאת, בהולנד היה מספר גדול יחסית של חסידי אומות העולם.

לאחר המלחמה הולנד שיקמה את עצמה במהירות. היא הייתה בין המדינות שהקימו את איחוד המכס בנלוקס (בלגיה-נדרלנד-לוקסמבורג), הקהילה הכלכלית האירופית ונאט"ו. הולנד הייתה גם בין המדינות שהקימו את האיחוד האירופי ב-1992.

פוליטיקה

מאז הקמתה ב-1581 ועד שנכבשה על ידי נפוליאון ב-1806 הייתה הולנד רפובליקה. מאז קונגרס וינה (1815) ועד היום הולנד היא מונרכיה חוקתית. בראש המדינה עומד המלך וילם-אלכסנדר, שאחראי באופן רשמי על מינוי הממשלה. בפועל, לאחר שנודעות תוצאות הבחירות לפרלמנט מתחילים מגעים קואליציוניים, ולאחר שהורכבה ממשלה בעלת רוב היא ממונה באופן רשמי על ידי המלך.

הפרלמנט של הולנד מחולק לשני בתים – הבית התחתון (Tweede Kamer, החדר השני) בו מכהנים 150 חברים הנבחרים בבחירות כלליות מדי ארבע שנים (או פחות), והסנאט (Eerste Kamer, החדר הראשון) בו מכהנים 75 חברים הנבחרים מתוך הפרלמנטים של המחוזות השונים מדי ארבע שנים, לאחר הבחירות המחוזיות. שני הבתים ביחד נקראים Staten Generaal (הרובע Staten Island בניו יורק קרוי על שם הפרלמנט ההולנדי).

בנוסף לשני בתי הפרלמנט, הקבינט והמלך, קיים ארגון שנקרא מועצת המדינה. המועצה מתמנה על ידי המלך ושרי הממשלה, ומשמשת כגוף מייעץ לממשלה בעניינים שונים. המועצה כוללת כ-25 חברים (מספרם משתנה משנה לשנה). תפקידיה העיקריים הם: מתן עצה או דעה לגבי חקיקת חוקים חדשים או תיקונים לחוקים קיימים וייצוג שאלות הנוגעות לקונפליקטים שבין האזרח או גופים פרטיים לבין המדינה.

הולנד כמדינה ליברלית

הולנד נחשבה ועדיין נחשבת למדינה ליברלית ביותר. האיסור על שימוש בכמה סמים הנחשבים "קלים" אינו נאכף, בשל מדיניות רשמית של העלמת עין. החוק בהולנד מאפשר המתות חסד (באופן מוגבל). היא גם הייתה בין המדינות הראשונות בעולם להכיר בזכות הבחירה לנשים - לאחר מספר חוקים חלקיים, ב-18 בספטמבר 1919 העביר הפרלמנט חוק אשר נחתם באותו יום על ידי המלכה וילהלמינה.

הליברליות ההולנדית הייתה ידועה גם בעבר, בעיקר במאה ה-17, והביאה פילוסופים ידועים כמו דקארט לפרסם את ספריהם באמסטרדם, מתוך הנחה שבמקומות אחרים הם יצונזרו. גם הפילוסוף ההולנדי היהודי שפינוזה נהנה מחופש יחסי בהבעת רעיונותיו שנחשבו אז שנויים מאוד במחלוקת.

מדיניות הסובלנות כלפי סמים קלים בהולנד שנויה במחלוקת; הולנדים רבים מביעים אי-נחת מכניסת זרים שכל מטרתם עישון סמים.

צבא וביטחון

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של הולנד

הולנד נמנית עם מייסדות ברית נאט"ו ב-1949.

כלכלה

הולנד מנהלת כלכלה משגשגת, והתערבות הממשלה בשוק ההון היא מתונה, ופוחתת בהדרגה מאז שנות השמונים של המאה ה-20. התעשייה מפותחת בעיקר בתחומי עיבוד המזון, כימיה, עיבוד נפט ומיכון חשמלי. החקלאות מתבססת על מיכון חקלאי ומועסקים בה פחות מ-4% מכוח העבודה, אך למרות זאת החקלאות מספקת את רוב צורכי המזון של המדינה ואף מייצאת את העודפים למדינות אחרות. ההולנדים ממוקמים במקום השלישי בעולם בייצוא חקלאי, אחרי ארצות הברית וצרפת.

בתור אחת מהמדינות שהקימו את גוש האירו, הולנד החליפה ב-1 בינואר 1999 את הגילדן ההולנדי באירו, המטבע האחיד של מדינות האיחוד האירופי, שהפך למטבע הרשמי של המדינה. בפועל הוחלפו השטרות והמטבעות הישנים באלו החדשים רק ב-1 בינואר 2002.

גאוגרפיה

הולנד נמצאת במערב אירופה וגובלת בים הצפוני, בבלגיה ובגרמניה. שטחה הכולל של הולנד הוא 41,526 קמ"ר, ומתוכם 33,883 הם אדמה והיתר מים. אורך הגבולות היבשתיים הכולל של הולנד הוא 1,027 ק"מ, מתוכן 450 עם בלגיה ו-577 עם גרמניה. אורך קו החוף של המדינה הוא 451 ק"מ. המשאבים הטבעיים העיקריים של הולנד הם גז טבעי, נפט ואדמה למטרות עיבוד.

הולנד נחלקת לשני חלקים:
האזור הנמוך, בצפון ובמערב המדינה – אזור שחלקים ניכרים ממנו יובשו מהים ומאדמת ביצות והם נמוכים מפני הים.
האזור הגבוה, בדרום ובמזרח המדינה – זהו אזור מישורי ברובו, ורק בחלקו הדרומי מעט גבעות.

בשטחה של הולנד זורמים ארבעה נהרות גדולים – הריין, הוואל, המאס והסכלדה, שכולם נשפכים אל הים הצפוני.

הולנד היא ארץ שטוחה למדי – כמחצית מפני השטח נמצאים פחות ממטר מעל פני הים, מתוך זה הרוב נמצא מתחת לפני הים. גובהה הממוצע הינו 30 מטרים. הנקודה הגבוהה ביותר, הוואלסרברג, שהיא גם הנקודה הדרומית ביותר במדינה ונקודת מפגש של שלוש מדינות, נמצאת בגובה של 321 מטרים מעל פני הים. רוב האזורים הנמוכים מוגנים על ידי מערכת של סכרים המונעים ממי הים להציף אותם. רבים מן האזורים האלו הם אזורים שההולנדים "כבשו", היו בעבר מכוסים בים ויובשו על מנת לאפשר התיישבות.

יחסי הולנד וישראל

ערך מורחב – יחסי הולנד–ישראל

בין ישראל והולנד ישנם יחסי ידידות קרובים, שראשיתם בפועלו של הבנקאי היהודי-הולנדי יעקובוס קאן, שהעמיד לרשותם של הרצל והתנועה הציונית את קשריו הפוליטיים והיה לקונסול הולנד הראשון בארץ ישראל. הולנד היא אחת מהידידות הקרובות ביותר של מדינת ישראל. ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, ידוע בתור תומך נלהב של ישראל. שגרירות ישראל בהולנד נמצאת בעיר האג ואילו שגרירות הולנד בישראל שוכנת ברמת גן ויש לה קונסוליה באילת.

דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של הולנד

הולנד היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, עם יותר מ-400 תושבים לק"מ רבוע. ההולנדים ידועים כאנשים סובלניים, וידועים בעיקר בזכות קשרי מסחר, טחנות הרוח, הפרות ההולנדיות, הגבינות וקבקבי העץ. בעשורים האחרונים התפרסמה הולנד גם בזכות המדיניות הליברלית שלה בנושאי סמים. אמסטרדם במיוחד נחשבת לעיר ליברלית.

בהולנד שתי שפות רשמיות כלליות, הולנדית ופריזית, שתיהן שפות גרמאניות מערביות (לקבוצה זו שייכות גם אנגלית, גרמנית, יידיש ואפריקאנס). הולנדית היא השפה הרשמית בכל המדינה, ופריזית מדוברת בנוסף להולנדית במחוז פריסלנד. בנוסף להולנדית ופריזית, הוכרו לאחרונה שתי שפות אזוריות: גרמנית תחתית ולימבורגית. ניבים סאכסוניים שונים מדוברים במזרח ובצפון-מזרח הולנד. הלימבורגית מדוברת במחוז לימבורג שבקצה הדרום-מזרחי של הולנד ובמחוז בעל שם זהה בבלגיה, ממערב ללימבורג ההולנדית.

קיימת שפה אזורית שלישית, זילנדית, שמדוברת בדרום-מערב הולנד ופלמית מערבית שמדוברת במערב בלגיה, שניהם ניבים מאותה שפה. אלא שרוב התושבים של אזורי תפוצה של שפה זו – בהולנד ובבלגיה – מדברים בניב הולנדי מקומי ולא בשפה האזורית. על כן, השפה לא הוכרה כשפה אזורית. שפה זו היא שפת-בת של הולנדית, כמו האפריקנית ובניגוד ללימבורגית, הסאכסונית והיידיש שהן שפות-בת של הגרמנית. השפה הפריזית היא אחות להולנדית, לאנגלית ולגרמנית.

הפלמית הכללית, שמדברים בה מרבית תושבי בלגיה, אינה שפה אלא ניב של השפה ההולנדית. גם במחוז צפון בראבנט, שבדרום הולנד, מדברים בניב הולנדי שמזכיר את הניב הפלמי.

בשנות ה-2000 הוקשחו מדיניות ההגירה והפיקוח על הפשע ומתקיים שיח ציבורי נגד ההגירה, בעיקר על ההגירה המוסלמית.

עיור

בהולנד אזור המכונה ראנדסטאד, המעוגן על ידי הערים אמסטרדם, רוטרדם, האג ואוטרכט, הוא האזור המאוכלס ביותר. הצפון נוטה להיות פחות צפוף, אם כי ניתן למצוא קהילות גדולות בכל המדינה. אוכלוסייה עירונית - 93.2% מסך האוכלוסייה (נכון לשנת 2023). שיעור העיור - קצב שינוי שנתי של 0.59% (הערכה לשנים 2020–2025).

הערים הגדולות של הולנד אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2018
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
אמסטרדם רוטרדם
	1	אמסטרדם	צפון הולנד	1,114,745	11	אלמיירה	פלבולנד	177,045	האג אוטרכט
	2	רוטרדם	דרום הולנד	829,875	12	הירלן	לימבורג	169,560
	3	האג	דרום הולנד	803,835	13	דן בוס	צפון בראבנט	162,165
	4	אוטרכט	אוטרכט	382,520	14	ניימכן	חלדרלנד	161,000
	5	איינדהובן	צפון בראבנט	298,795	15	ברדה	צפון בראבנט	154,880
	6	ליידן	דרום הולנד	270,225	16	אמרספורט	אוטרכט	153,420
	7	דורדרכט	דרום הולנד	221,235	17	אנסחדה	אוברייסל	147,850
	8	חרונינגן	חרונינגן	213,705	18	אפלדורן	חלדרלנד	140,210
	9	טילבורך	צפון בראבנט	213,055	19	זוטרמר	דרום הולנד	124,065
	10	הארלם	צפון הולנד	204,570	20	מאסטריכט	לימבורג	118,250

דת

לפי נתוני הלשכה הסטטיסטית של הולנד משנת 2015, 50.1% מן ההולנדים לא משייכים עצמם לדת כלשהי, 43.8% מאוכלוסיית הולנד הם נוצרים – 23.7% קתולים ו- 15.5% פרוטסטנטים (רובם קלוויניסטים), 4.9% מוסלמים, 1.1% בני דתות אחרות (הינדואיזם, בודהיזם ויהדות). במחוזות הדרומיים ניכרת נוכחות רבה יותר לקתולים, בעוד שבמחוזות הצפוניים מרבית האוכלוסייה אשר מגדירה את עצמה כנוצרית היא פרוטסטנטית.

הלשכה הסטטיסטית ערכה סקר במסגרתו התבקשו התושבים לדרג את מידת מעורבות הדת בחייהם, ובו עלה ש-72% השיבו כי אינם פוקדים כנסיות או אסיפות דתיות כלל כי 11% הולכים לכנסייה (או משתתפים באסיפות בעלי אופי דתי או פילוסופי) לפחות פעם בשבוע, 4% הולכים לכנסייה פעמיים או שלוש פעמים בחודש, 4% פעם בחודש, ו-9% פחות מפעם בחודש.

יהדות הולנד

ערך מורחב – יהדות הולנד

התעודה הראשונה על אודות היהודים בהולנד היא מהמאה ה-12. בימי הביניים היו בה מספר קטן של יהודים אך למרות זאת תעודות מתקופה זו מבטאות עוינות כלפיהם. במאה ה-17 נוסדו בה קהילות אנוסים, רובם מפורטוגל וספרד, שישבו באמסטרדם, רוטרדם, אלקמאר והארלם. באמסטרדם נוסדה קהילת נווה שלום ואפילו נבחר לה רב. בשנת 1619 החליטה הולנד שכל עיר רשאית לחוקק חוקים ייחודיים ליהודים. לאחר מכן הגיעו יהודים אשכנזים להולנד בעיקר מגרמניה, פולין וליטא והקימו את קהילתם הראשונה בשנת 1635.

אף על פי שהוטלו מגבלות שונות על היהודים, הם הצליחו להגיע לעצמאות כלכלית מסוימת עד כדי כך שיהודים ספרדים היו בעלי מניות בחברת הודו המזרחית ההולנדית וליהודים היו עמדות חשובות בכמה ענפי כלכלה, ביניהם ענף היהלומים (עם הזמן נוצר מונופול יהודי בענף זה).

בשנת 1626 הקים מנשה בן ישראל בית דפוס עברי באמסטרדם ולימים הייתה העיר למרכז של הדפוס העברי. באותה עת היו הקהילות היהודיות בהולנד מרכז תרבות גדול בלימודי יהדות ולימודים כלליים. במאה ה-17 התחוללו בקהילה היהודית מספר משברים בן המתבוללים לשומרי התורה והמצוות, אשר הידועות שבהן היא פרשת אוריאל ד'אקוסטה ופרשת החרמתו של שפינוזה. במאה ה-18 הורע מצב היהודים והיקף המסחר שלהם הידרדר בעקבות הכיבוש הצרפתי. באותה תקופה, 54% מיהודי אמסטרדם תוארו כאנשים שזקוקים לתמיכת הקהילה. רבים ביהדות הולנד נתפסו לרעיונות המשיחיים של שבתי צבי.

ב-1796 הוכרז שוויון זכויות ליהודי הולנד והשלטונות השתדלו לשלבם בחיי המדינה. בשנת 1810 היו בהולנד 49,973 יהודים אשכנזים וכ-5,000 יהודים ספרדים. המלך וילם ה-1 התעניין בקהילה היהודית ואף הוציא צווים שנגעו לענייניה הפנימיים. בתקופה המודרנית היגרו להולנד יהודים ממדינות אחרות. הולנד הייתה מדינה ליברלית בה נהנו היהודים מתחושת שוויון.

יהודי הולנד בתקופת השואה

ערך מורחב – שואת יהודי הולנד

ערב מלחמת העולם השנייה היו בהולנד 140,000 יהודים ועליהם נוספו 30,000 פליטים יהודים מגרמניה הנאצית. מיד לאחר כניסת הכוחות הגרמנים אל הולנד ב-10 במאי 1940, ב-15 במאי הולנד נכנעה. ב-5 באוקטובר 1940 הוצא צו שכל עובדי המדינה ההולנדים צריכים לחתום על תעודת 'אריות' (בהולנדית: arierverklaring) בה עליהם להצהיר שהם, בני או בנות זוגם, ארוסיהם, שני ההורים, והסבים משני הכיוונים 'לא היו שייכים אף פעם לקהילת המאמינים היהודים' (בהולנדית: de Joodse geloofgemeenschap) וכך התחילו להטיל על היהודים צווים והגבלות. כ־2,000 מהם ברחו וחלק מהאחרים הסתתרו. רבים נשלחו למחנות ריכוז בגרמניה ואל מחנות השמדה במזרח אירופה. בהולנד, על פי תעודות גרמניות, שהה כוח מוגבל של הוורמאכט, הצבא הגרמני.

מרבית ההולנדים שיתפו פעולה באופן מלא עם המדיניות הנאצית, יותר מבכל מדינה אחרת באירופה. עם זאת, קבוצת קומוניסטים הכריזה ב-25 בפברואר 1941 שביתה בעיר אמסטרדם במחאה על מדיניותם של הנאצים כלפי היהודים. זו הייתה יוזמה של ארגונים קומוניסטיים באמסטרדם והיא הייתה פעולת המחאה הסולידרית היחידה בהולנד, אם כי מינורית, היא דוכאה אחרי יומיים. בכל שנה נערך טקס זיכרון באמסטרדם בכיכר בה נאספו היהודים למשלוח למחנות. אלפי הולנדים סייעו ליהודים להסתתר מפני הנאצים. על פי הערכות שונות כ-12 אלף יהודים בהולנד ניצלו מידי הנאצים הודות לסיוע זה. בהולנד תועדו מקרים רבים במיוחד של מסירות נפש למען היהודים. כך למשל, היחס בין מספר חסידי אומות העולם ההולנדים לבין גודל האוכלוסייה גבוה זאת בשל הכפר ניולנדה, שאנשיו הסתירו יהודים באופן מאורגן. ביתר חלקי הולנד כמעט ולא נרשמו מקרי הצלה של יהודים על ידי חסידי אומות עולם. על אף הצלת יהודים רבים על ידי תושבי הכפר ניולנדה, כ-90 אחוז מיהודי הולנד נרצחו במלחמת העולם השנייה. באחוזים, יותר יהודים נשלחו אל מותם מהולנד מאשר מכל מדינה אירופית אחרת.

אנה פרנק יהודייה ממוצא גרמני נתפסה באמסטרדם והיא אחת הנערות המפורסמות מתקופת השואה. הבית בו הסתתרה ונתפסה הוא היום מוזיאון שואה בהולנד וקרוי בית אנה פרנק.

הנאצים הקימו מספר מחנות ריכוז אליהם גורשו היהודים: במזרח הולנד ובצפונה במחנה וסטרבורק ליד העיר חרונינגן אליה גורשו היהודים על ידי "המשטרה הירוקה" (בהולנדית: Groene Politie). רובה של יהדות הולנד נספתה בשואה – 107,800 נפש מ-120,000 נפש (90%), על פי האומדנים האחרונים.

כיום מתגוררים בהולנד כ־30,000 יהודים.

חלוקה מנהלית

Click to Shrink Back

Click to Enlarge

---

מחוזות הולנד. למידע על מחוז, לחצו עליו

ערך מורחב – מחוזות הולנד

הולנד מחולקת ל-12 מחוזות (פרובינציות):

• חרונינגן (Groningen)
• פריסלנד (Friesland)
• דרנתה (Drenthe)
• אוברייסל (Overijssel)
• פלבולנד (Flevoland)
• חלדרלנד (Gelderland)
• אוטרכט (Utrecht)
• צפון הולנד (Noord-Holland)
• דרום הולנד (Zuid-Holland)
• זיילנד (Zeeland)
• צפון בראבנט (Noord-Brabant)
• לימבורג (Limburg, הגייה מקומית: לימבורך)

כל מחוז מחולק לרשויות מקומיות (gemeenten), ובסך הכול הולנד מחולקת ל-352 רשויות מקומיות בחלקה האירופאי (נכון ל-1 בינואר 2021).

ממלכת הולנד כוללת גם מספר איים בים הקריבי, שהיו בעבר קולוניות הולנדיות ובשנים 1954–2010 נקראו האנטילים ההולנדיים. כיום ארובה, קוראסאו, האי סנט מארטן והולנד עצמה הן ארבע טריטוריות שמרכיבות את ממלכת ארצות השפלה, בעוד שהאיים בונייר, סאבא וסנט אוסטטיוס הפכו לרשויות מוניציפליות מיוחדות השייכות להולנד והמכונות הולנד הקריבית.

תרבות

בהולנד נולדו ציירים מפורסמים רבים. מבין ציירי המאה ה-17, תור הזהב של הרפובליקה ההולנדית, התפרסמו רמברנדט, יאן ורמיר, ואן סטין ואחרים. במאות ה-19 וה-20 התפרסמו וינסנט ואן-גוך, פיט מונדריאן, מאוריץ קורנליס אשר והאן ואן מיגרן. פילוסופים מפורסמים כוללים את ארסמוס מרוטרדם וברוך שפינוזה. אף רנה דקארט התגורר בהולנד כמה עשרות שנים.

חגים

תאריך	שם עברי	שם מקומי	הערות
1 בינואר	תחילת השנה החדשה	Nieuwjaar
מרץ/אפריל	פסחא	Pasen	ממנהגי החג: משחק בביצים צבועות ואכילת שוקולד. הנוצרים הדתיים מקיימים טקסים מיוחדים בכנסיות.
27 באפריל	יום המלך	Koningsdag	יום חג לכבוד מלך הולנד. זהו יום חופש שבו נושא המלך נאום לאומה. מקובל ביום זה לקיים ירידים ולפתוח שוקי רחוב עממיים.
4 במאי	יום הזיכרון	Dodenherdenking	יום השנה לכיבוש הולנד בידי גרמניה הנאצית (1940). זהו יום הזיכרון לחללי מלחמת העולם השנייה.
5 במאי	יום השחרור	Bevrijdingsdag	יום השנה לשחרורה של הולנד מהכיבוש הנאצי בידי בעלות הברית (1945). בחצות הלילה מסתיים האבל של 4 במאי ומתחילות חגיגות לציון השחרור.
40 יום לאחר הפסחא	חג העלייה	Hemelvaartsdag
שבעה שבועות לאחר הפסחא	פנטקוסט	Pinksteren	רק הולנדים נוצרים חוגגים את פנטקוסט (שבועותא) (יומיים).
5 בדצמבר	סינטרקלאס	Sinterklaas	חג מתנות/ילדים מקומי. נוצרים אדוקים מעדיפים לוותר על החג הזה ולשלב את מנהגיו בחג המולד.
25 – 26 בדצמבר	חג המולד	Kerstmis	חג מרכזי בקרב ההולנדים הנוצרים. יתר ההולנדים מציינים אותו בצנעה.

קישורים חיצוניים

• ראג'אא נאטור, אבות אבותיהם היו עבדים בקולוניות של הולנד. הם מבקשים ממנה לא להיות אזרחים סוג ב', באתר הארץ, 4 במאי 2023

• מידע פוליטי-חברתי על הולנד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• יונית אבני, ‏אוכל הולנדי: מוזגת החלב ואוכלי הבולבוסים, באתר GoTravel
• טלי חרותי-סובר, תנו לנו את מה שהם לוקחים: כך נראה גן העדן של הצבעונים והעובדים, באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2014
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
• הולנד, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36666628הולנד