אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני, הנקרא גם אלפבית רומאני הוא אחד מהאלפביתים הנפוצים ביותר ומשמש שפות רבות ברחבי העולם.
האלפבית הלטיני המקורי
| אלפבית לטיני | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| Aa | Bb | Cc | Dd | Ee | Ff | Gg |
| Hh | Ii | Jj | Kk | Ll | Mm | Nn |
| Oo | Pp | Rr | Ss | Tt | Uu | |
| Vv | Ww | Xx | Yy | Zz | ||
האלפבית הלטיני התפתח במאה ה-7 לפנה"ס מהאלפבית האטרוסקי ממנו שאל 21 אותיות. מקורו של האלפבית האטרוסקי הוא באלפבית היווני. תחילה ייצגה האות C את הצליל G וכמו כן את הצליל K, אך מאוחר יותר הוכנסה האות G לשימוש כפיתוח של האות C על ידי הוספת קו אופקי בקצה האות. אות זאת החליפה את מקומה בסדר האלף-בית של Z שצלילה עבר לאות R וכך יצאה מהשימוש, אך משנכבשה יוון על ידי הרומאים הוחזרה Z לשימוש כשאילה מהאלפבית היווני יחד עם האות Y על מנת לכתוב מילים יווניות. עם הזמן נוספו לאלפבית הלטיני עוד אותיות רבות.
האלפבית הלטיני ששימש את הלטינית בתקופת האימפריה הרומית כלל 23 אותיות:
A,
B,
C,
D,
E,
F,
G,
H,
I,
K,
L,
M,
N,
O,
P,
Q,
R,
S,
T,
V,
X,
Y,
Z
- האותיות Z ו-Y שימשו רק לכתיבת מילים שאולות מיוונית. האות K שימשה במילים ספורות בלבד, ממוצא אטרוסקי.
- האלפבית הלטיני לא כלל את שלוש האותיות: J, U ו-W, שצורפו רק בימי הביניים.
- J - היא צורה מורחבת של I שנועדה להבדיל בין י' העיצורית (J) לי' התנועה (I), שהרי לפני ההוספה האות I שימשה בשני התפקידים.
- U - היא צורה מורחבת של V, לפני ההוספה האות V שימשה בשני התפקידים.
- W - היא הכפלה של V; בשפה הלטינית האות V נהגתה כמו W באנגלית כיום, אך בשפות אחרות שקיבלו את האלפבית הלטיני היה צורך להבדיל בין שני הצלילים.
- באלפבית הלטיני ה"מקורי" לא היו אותיות קטנות, אך בשימוש יומיומי האותיות הסטנדרטיות קיבלו צורה מפושטת. בתקופת השושלת הקארולינגית של ממלכת הפרנקים הוסדרה צורת כתיב זאת באופן רשמי והתפשטה ברחבי אירופה. בתקופה ההיא גם שולבו בפעם הראשונה אותיות גדולות וקטנות באותו הטקסט, אך מערכות כללים לקפיטליזציה הוסדרו רק במאה ה-18.
האלפבית הלטיני בימינו
בימינו האלפבית הלטיני מגוון מאוד, שכן כל שפה הוסיפה עליו סימנים על מנת להתאימו למבנה השפה. אף שיש דמיון באופן הגיית האותיות בשפות השונות, אין זהות בכך, ולעיתים ההבדלים ניכרים. השם הספרדי Jorge, למשל, נהגה "חורחה", ואילו בגרמנית היה מבוטא כ"יוֹרְגֶּה", ובצרפתית "ז'וֹרְז'", בהבדל ניכר מכפי שדובר אנגלית היה הוגה אותיות אלה.
באלפבית הלטיני כיום כל אות היא בעלת שתי צורות, אות גדולה, ואות קטנה, כאשר בכל שפה נקבעים כללים שונים לשילוב שתי הצורות בטקסט אחד. לדוגמה: בגרמנית כל שמות העצם כתובים עם אות ראשונה גדולה, אך באנגלית כבר לא, ואות גדולה מופיעה שם רק בתחילת משפט, לסימון שמות ולסימון המילה I ("אני").
האלפבית הלטיני המודרני מכיל 52 אותיות בסיסיות, 26 אותיות גדולות, ו-26 אותיות קטנות (כשבמחציתם ההבדל בין שתי הגרסאות ברור, ובמחצית השנייה הוא קטן או הבדל בגודל בלבד). על אותיות בסיסיות אלו מוסיפה כל שפה סימנים נוספים לפי צרכיה.
אלו הן האותיות הבסיסיות באלפבית הלטיני כיום:
A/a,
B/b,
C/c,
D/d,
E/e,
F/f,
G/g,
H/h,
Ii,
J/j,
K/k,
L/l,
M/m,
N/n,
O/o,
P/p,
Q/q,
R/r,
S/s,
T/t,
U/u,
V/v,
W/w,
X/x,
Y/y,
Z/z
סימנים נוספים על הסימנים הבסיסיים באלפבית הלטיני
סימנים דיאקריטיים
| סימנים דיאקריטיים | |
| סוג סימן | האותיות המסומנות |
| טְרֶמֵה/אומלאוט | Ä - Ë - Ï - Ö - Ü - Ÿ |
| סימן עולה | Á - Ć - É - Í - Ý - Ń - Ó - Ś - Ú - Ź - Ŕ - Ĺ |
| סימן עולה כפול | Ő - Ű |
| סימן יורד | À - È - Ì - Ò - Ù |
| סימן זרקא | Ã - Õ - Ñ - Ũ - Ĩ |
| קו עילי (מאקרון) | Ū - Ī - Ē - Ā - Ō |
| קו חוצה | Đ - Ĥ - Ł - Ø |
| סימן סדיליה | Ļ - Ķ - Ģ - Ç - Ş - Ņ - Ŗ |
| זנבון | Ą - Ę - Į - Ǫ - Ų |
| סימן עטרת | Ž - Č - Ř - Ě - Ď - Ť - Ľ - Ň |
| סימן חצי מעגל | Ă - Ĕ - Ğ - Ĭ - Ŏ - Ŭ |
| גגון | Â - Ê - Î - Ô - Û - Ĉ - Ĝ - Ĥ - Ĵ - Ŝ - Ŵ - Ŷ |
| סימן מעגל | Å - Ů |
| נקודה עילית | Ċ - Ė - Ġ - Ż |
| קרן | Ơ - Ư |
סימנים מיוחדים
Ə ə - שווא.
Æ æ - צירוף של A ו-E.
Œ œ - צירוף של O ו-E.
ſ - הגרסה המוארכת של האות S.
ß - במקור צירוף של ſ עם Z.
Ð ð - אות מיוחדת שהיה לה שימוש בכתיבת השפה האנגלו-סקסונית וכיום היא בשימוש איסלנדי ופארוזי. אות דומה משמשת בקרואטית.
Þ þ - אות שהיה לה שימוש בשפה האנגלו-סקסונית וכיום משמשת רק את השפה האיסלנדית.
שפות הנכתבות באלפבית הלטיני
שפות הודו-אירופיות
א. שפות רומאניות הנכתבות באלפבית הלטיני
- לטינית, שפת האימפריה הרומית.
- צרפתית, שפה המדוברת בצרפת, קנדה ועוד מדינות פרנקופוניות ברחבי העולם.
- איטלקית, שפה המדוברת באיטליה דרום אירופה ואפריקה
- ספרדית, שפה המדוברת בספרד ואמריקה הלטינית.
- פורטוגזית, שפה המדוברת בפורטוגל במוזמביק, בזימבבואה, בסאו טומה, במקאו, בגואה, באנגולה, במזרח טימור ובברזיל.
- רומנית, שפה המדוברת ברומניה וברפובליקת מולדובה. עד שנות ה-60 של המאה ה-19 רומנית נכתבה באלפבית קירילי, ובתקופת מעבר לאלפבית הלטיני, נכתבה בתערובת של שני האלפביתים. בתקופת השלטון הסובייטי במולדובה השפה נקראה שם מולדבית ונכתבה באלפבית קירילי מודרני היא מוסיפה להיכתב כך ברפובליקה הבדלנית של טרנסניסטריה.
- קטלאנית, שפה המדוברת במזרח וצפון מזרח ספרד.
- גליסית, שפה המדוברת בחוף הצפון מערבי של ספרד.
- קורסיקאית, שפה המדוברת בקורסיקה.
- לומברדית, שפה המדוברת בעיקר באזור לומברדיה בצפון איטליה.
- פיימונטזית, שפה המדוברת בצפון מערב איטליה.
- אוקסיטנית, שפה המדוברת בדרום צרפת.
- רטו-רומאנית, שפה המדוברת בשווייץ
- ארפיטנית, שפה המדוברת בצרפת, איטליה ושווייץ.
- לאדינו, שפה יהודית ספרדית, נכתבת בכתב לטיני וגם (בעבר - כתב רש"י או כתב עברי).
ב. שפות גרמאניות הנכתבות באלפבית הלטיני
- דנית, שפה המדוברת בעיקר בדנמרק.
- שוודית, שפה המדוברת בעיקר בשוודיה.
- נורווגית, שפה המדוברת בעיקר בנורווגיה.
- איסלנדית, שפה המדוברת בעיקר באיסלנד.
- פארואזית, שפה המדוברת בעיקר באיי פרו.
- גרמנית, שפה המדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, שווייץ וליכטנשטיין.
- גרמנית תחתית, שפה המדוברת בעיקר במדינת סקסוניה תחתית בגרמניה.
- הולנדית, שפה המדוברת בעיקר בהולנד ובבלגיה.
- אפריקאנס, שפה המדוברת בעיקר בדרום אפריקה.
- פריזית
- אנגלית, שפה המדוברת בעיקר באנגליה, ארצות הברית, קנדה, ואוסטרליה.
- צימברית, מדוברת באזורים מסוימים בצפון איטליה.
- לוקסמבורגית, מדוברת בעיקר בלוקסמבורג וסביבתה.
- סקוטית, שפה קרובה לאנגלית, המדוברת בעיקר בסקוטלנד.
ג. שפות סלאביות הנכתבות באלפבית הלטיני
ככלל, שפות סלאביות בארצות שהדת העיקרית בהן היא נצרות אורתודוקסית נכתבו בעיקר באלפבית קירילי, ובארצות שהדת העיקרית בהן היא נצרות קתולית או פרוטסטנטית נכתבו באלפבית לטיני.
- פולנית, שפה המדוברת בעיקר בפולין.
- צ'כית, שפה המדוברת בצ'כיה.
- סלובקית, שפה המדוברת בסלובקיה.
- סורבית, המדוברת על ידי מיעוטים סלאבי במזרח גרמניה.
- סרבו-קרואטית - המדוברת בסרביה, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה ומונטנגרו, כאשר בכל אחת מהמדינות יש תקן נפרד לכללי כתיב והגייה.
- בקרואטיה היא נכתבת רק באלפבית לטיני.
- בבוסניה והרצגובינה ובמונטנגרו שני האלפביתים מוכרים, אך נעשה שימוש בעיקר באלפבית הלטיני.
- בסרביה הממשלה תומכת בעיקר באלפבית הקירילי, אך שני האלפביתים מוכרים ומשמשים במרחב הציבורי ובתקשורת.
- סלובנית, שפה המדוברת בסלובניה.
- בלארוסית נכתבה לאורך ההיסטוריה בעיקר באלפבית קירילי, כמו רוב השפות הסלאביות המזרחיות. באלפבית לטיני בשפה זו נעשה שימוש על ידי כמה קבוצות בתקופות שונות:
- לפני התקופה הקומוניסטית השתמשו בו בעיקר אנשים שקיבלו חינוך פולני או שקידמו קירוב תרבותי בין בלארוס לבין ומערב אירופה.
- בתחילת התקופה הקומוניסטית ניסו לקדם אותו מספר בלשנים בלארוסים שסברו כי הכתב הלטיני "מתקדם" יותר.
- בתקופת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה השלטונות הנאציים השתמשו בכתב לטיני.
- אחרי מלחמת העולם השנייה האלפבית הלטיני נמצא רק בשימוש של קבוצות קטנות.
ד. שפות בלטיות הנכתבות באלפבית הלטיני
ה. שפות קלטיות הנכתבות באלפבית הלטיני
- אירית, שפה המדוברת באירלנד.
- ברטונית, שפה המדוברת בחבל בריטני בצרפת.
- ולשית, שפה המדוברת בוויילס.
- גאלית סקוטית, שפה המדוברת בסקוטלנד.
- מאנית, שפה שכמעט נכחדה כשפה מדוברת, אך משמשת כאחת השפות רשמית של האי מאן.
- קורנית, מדוברת במחוז קורנוול באנגליה.
ו. שפות הודו-אירופיות אחרות
- אלבנית, שפה המדוברת באלבניה, ועל ידי מיעוט במקדוניה, קוסובו, מונטנגרו ובאזור דרום איטליה.
- כורדית, שפה מהתת-קבוצה של שפות איראניות, המדוברת בכורדיסטן ששטחה מתחלק בין איראן, עיראק, סוריה וטורקיה. האלף-בית הלטיני הוא בשימוש בעיקר על ידי הכורדים מטורקיה וסוריה.
- רומאני שפת הצוענים- זמן רב לא הייתה כתובה, כעת באירופה נלמדת באלף-בית לטיני.
שפות אוראליות או פינו-אוגריות הנכתבות באלפבית הלטיני
שפות טורקיות הנכתבות באלפבית הלטיני
- טורקית, שפה המדוברת בטורקיה. נכתבה באלפבית ערבי לפני הרפורמות של מוסטפא כמאל אטאטורק.
- טורקמנית, שפה המדוברת בטורקמניסטן. נכתבה באלפבית הערבי לפני התקופה הקומוניסטית, ועדיין נכתבת כך מחוץ לטורקמניסטן. משנת 1928 עד 1940 נכתבה באלפבית לטיני, ואז שלטונות ברית המועצות העבירוה לאלפבית הקירילי. לאחר הכרזת העצמות מברית המועצות ב-1991 הועברה שוב לאלפבית לטיני.
- אזרית, שפה המדוברת באזרבייג'ן ובצפון איראן. נכתבת באלפבית ערבי לפני התקופה הקומוניסטית, ועדיין נכתבת כך על ידי האזרים באיראן. באזרבייג'ן הסובייטית נכתבה בכתב לטיני מ-1928 עד 1939 ולאחר מכן באלפבית קירילי. לאחר הכרזת העצמאות מברית המועצות ב-1991 הועברה שוב לאלפבית לטיני, המבוסס על בעיקר על כללי הכתיב של הטורקית.
- אוזבקית, שפה המדוברת באוזבקיסטן ובאפגניסטן. נכתבת באלפבית ערבי לפני התקופה הקומוניסטית, ועדיין נכתבת כך על ידי האוזבקים באפגניסטן. באוזבקיסטן הסובייטית נכתבה בכתב לטיני מ-1928 עד 1939 ולאחר מכן באלפבית קירילי. לאחר הכרזת העצמאות מברית המועצות ב-1991 הועברה שוב לאלפבית לטיני.
- טטרית נכתבה לפני התקופה הקומוניסטית האלפבית ערבי. נכתבה בכתב לטיני מ-1928 עד 1939, ולאחר מכן באלפבית קירילי. לאחר התקופה הקומוניסטית, שלטונות טטרסטן יזמו מעבר לכתב הלטיני. הדבר עורר מחלוקת בקרב חלק מאנשי רוח טטרים, וגם עורר התנגדות של השלטון המרכזי של רוסיה, שהובילה לחקיקת חוק הדורש שכל שפות המיעוטים של רוסיה ייכתבו בכתב קירילי, שגם הוא מעורר מחלוקת. נכון לתחילת שנות האלפיים שני האלפביתים נמצאים בשימוש.
- אויגורית, שפה טורקית המדוברת בחבל טורקסטן שבמערב סין, נכתבת הן בכתב ערבי והן בכתב לטיני.
- גגאוזית המדוברת באזור אוטונומי במולדובה. עברה לאחרונה בהשפעת הטורקית והרומנית מאלף-בית קירילי לכתב לטיני.
שפות אוסטרונזיות הנכתבות באלפבית הלטיני
- אינדונזית, מדוברת באינדונזיה.
- מלאית, מדוברת במלזיה.
- פיליפינית, מדוברת בפיליפינים.
- מאורית, שפה המדוברת על ידי המאורים, תושביה המקוריים של ניו זילנד.
- הוואית, מדוברת בעיקר בהוואי.
- מלגשית, מדוברת באי מדגסקר
- ואליסיאנית, מדוברת בארכיפלג ואליס ופוטונה
שפות אחרות הנכתבות באלפבית הלטיני מקבוצות אחרות
- אספרנטו, שפה מלאכותית.
- אידו, שפה מלאכותית, גרסה מופשטת של אספרנטו.
- בסקית, שפה המדוברת בחבל הבסקים ובנבארה שבצפון ספרד ובדרום צרפת.
- סוואהילית, שפה המדוברת לאורך חופה המזרחי של אפריקה.
- איימרית, שפה מקומית המדוברת בפרו.
- וייטנאמית, מדוברת בוייטנאם.
- מלטזית, מדוברת במלטה, השפה השמית היחידה הנכתבת רשמית באלפבית הלטיני.
