אזרחות היא חברות בקהילה פוליטית כלשהי, בדרך כלל במדינה. בניגוד לנתינות, שמשמעותה היא כפיפות לשלטון, האזרחות מניחה שותפות במערכת הפוליטית הכוללת מערכת מוגדרת של זכויות.
למונח אזרחות מגוון של משמעויות בתחום המשפט ובתחומים של מדעי החברה.
מקובל במשפט הבינלאומי כי אזרחות היא מעמד הניתן לאדם פרטי, המגדיר את יחסיו כפרט עם מדינה כלשהי. על פי גישה זו, כל האזרחים של מדינה כלשהי שווים במעמדם כלפי אותה מדינה, ואין סוגים שונים של אזרחות. גישה זו מתבססת על המושג מדינת לאום, והיא התגבשה במהלך המאה ה-19 באירופה.
האזרחות כוללת חובות ואחריות של המדינה כלפי האדם האזרח, וזכויות וחובות של האזרח כלפי המדינה. לאור זאת, האזרחות נחשבת לאחת מזכויות האדם (כך בהצהרת האו"ם בנושא זכויות האדם ובנושא זכויות הילד). כיוון שמעבר בני אדם ממדינה למדינה מוסדר באמצעות הסכמים בין מדינות, חייב אדם להיות בעל אזרחות כדי לנוע בעולם.
הבחירות הכלליות בניו זילנד בשנת 1893 היו הראשונות בהיסטוריה בהן ניתנה זכות הצבעה לנשים, אולם טרם ניתנה להן הזכות להיבחר.
למעלה ממאה שנה מאוחר יותר הייתה ניו זילנד למדינה הראשונה בעולם שבה כל משרות השלטון הבכירות הוחזקו על ידי נשים. בין חודש מרץ 2005 לאוגוסט 2006 כיהנה אליזבת השנייה כמלכת האיים, סילביה קרטרייט הייתה המושלת הכללית, הלן קלארק שימשה כראש הממשלה, מרגרט וילסון כיושבת ראש הפרלמנט ושאן אליאס כנשיאת בית המשפט העליון של ניו זילנד.