קיפו
קִיפּוּ (khipu או quipu; פירוש מילולי: "קשר” בקצ'ואה) היא שיטת קשרים ששימשה את האינקה וממלכות שקדמו להם, להעברת מסרים בסימנים.
לאינקה לא היה כתב במובן המקובל עלינו ככתב, אך למרות היעדר הכתב, ניהולה של מערכת מדינית כה גדולה דרש צורה מסוימת של אחסון מידע מתמטי (כגון מיסים, כלי נשק, בהמות וכו'). לצורך אחסון המידע המתמטי השתמשו האינקה בכלי הנקרא קִיפּו.
הקיפו היה עשוי חבל עיקרי אחד, שעליו נתלו חבלים קטנים רבים, לפעמים בצבעים שונים. מקומם של הקשרים בא לציין מספרים בשיטה העשרונית. בפיתוח השיטה לא נעשה ניסיון לשחזר צלילים פונטיים. צופן הקיפו טרם פוענח וקיים מגוון של תאוריות לגבי המידע שהוא מכיל. יש הטוענים שבקיפו צפון הרבה יותר ממידע מספרי וכי הקיפו הוא סוג של לשון כתובה. לפענוח הצופן יש חשיבות מרובה, שכן לא קיים רישום כתוב אחר של שפת האינקה, דבר נדיר ביותר לגבי חברה כה מתקדמת. כיוון שבקיפו נכרכו יחדיו מספר חבלים, הבידול ביניהם (כך שניתן יהיה לזכור איזה חבל מיצג איזה מספר) נעשה על ידי קשירת חבלים בצבעים שונים. דרך נוספת לבידול החבלים הייתה על ידי יצירת "חבלי משנה" אשר חוברו ל"חבל ראשי" באמצעו. כל צבע, עובי, מיקום וסוג של קשר, כמו גם הקצוות הפרומים בקיפו הם בעלי משמעות.[1]
שימושים רבים שהיו לקיפו וידועים כיום הם מפקד אוכלוסין, מיסים, כמות של חפצים שנקנתה או נמכרה. כמו כן, הקיפו שימש לרישום מידע על לוח השנה, שכלל את מספר הימים והחודשים במחזורי השמש והירח. פקידי ממשל של האינקה היו המשתמשים העיקריים של הקיפו, והשתמשו בו על מנת לנהל רישומים על המשאבים שבאחריותם, כגון בעלי חיים ותוצרת חקלאית. פקידים אלה, שהקדישו את זמנם ליצירת ופענוח הקיפו, היו קרויים קיפוקאמאיוק (Quipucamayoc). הם היו מסוגלים לבצע חישובים מתמטיים פשוטים כגון חיבור, חיסור, כפל וחילוק. בעזרת הקיפו, למשל, יכול היה הקיפוקאמאיוק לעקוב אחר כמות העובדים שהשבטים סיפקו. שלטונות האינקה דרשו שיתבצע רישום של כל התוצרת החקלאית (תירס, תפוחי אדמה וכו') וכן טובין אחרים שיוצרו ואוחסנו ברחבי אימפריית האינקה.
בשנים הראשונות שלאחר הכיבוש, פקידי הממשל הספרדי הסתמכו על הקיפו כדי ליישב מחלוקות בנוגע לחובת העבודה של השבטים המקומיים ועל יצור הטובין. לעיתים אף זומן הקיפוקאמאיוק לבית המשפט, שבו נחשב "ניהול הספרים" באמצעות הקיפו תעוד חוקי של תשלומים שבוצעו. השימוש בקיפו הופסק משום שהספרדים לא היו מוכנים להיות תלויים בקיפוקאמאיוק שרק הם היו מסוגלים לפענח את הקיפו. כמו כן הם ראו בקיפו סמל לעבודת האלילים של האינקה ומכשול בדרך להעברת האינדיאנים לנצרות. לפיכך השמידו הספרדים את רוב הקיפו.
כיום נותרו כשש מאות דוגמאות לקיפו. נרשמה הצלחה מסוימת בפענוח המידע האצור במקצת הדוגמאות.[2]
קישורים חיצוניים
- קיפו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ון נובל וילפורד ניו יורק טיימס, לתרבויות אחרות היו סימנים גרפיים, בני האינקה "כתבו" בעזרת חוטים וקשרים, באתר הארץ, ספטמבר 2003
- האתגר: פיענוח סודם של קשרי ה"קיפו" הידען
ויליאם ניומן, ניו יורק טיימס, תגלית ארכאולוגית מתירה את קשר השתיקה של בני האינקה, באתר הארץ, 4 בינואר 2016- צח יוקד, קשה לדמיין זאת, אבל בחבלים הללו מסתתרת שפת סתרים, באתר הארץ, 7 באפריל 2022
הערות שוליים
- ^ Untangling an Accounting Tool and an Ancient Incan Mystery, New York Times (באנגלית)
- ^ Mann, Charles (2005). "Unraveling Khipu's Secrets". Science. 309 (5737): 1008–1009. doi:10.1126/science.309.5737.1008. PMID 16099962. "proto-quipu" (PDF).
35778547קיפו