אטימולוגיה עממית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גיזרון עממי או אטימולוגיה עממית היא תפישה שגויה או לא-מדויקת של מקורה של מילה בתודעת הדוברים בציבור הרחב. בניגוד לאטימולוגיה מדעית, המחפשת אחר התפתחותה של מילה על פי קריטריונים היסטוריים וסמנטיים, האטימולוגיה העממית מתבססת בדרך כלל על קרבה בצורה או בהגייה למילה אחרת.

אטימולוגיה עממית עשויה לעיתים לשנות את משמעותה של מילה. כך למשל הפועל העברי "הציע", שמשמעותו "ערך, שיטח, פרש", קיבל את המשמעות של "נתן עצה", בגלל הקרבה בין השורשים יצ"ע ויע"ץ. המילה המקראית "מנזר" מציינת היום את מושבם של הנזירים, אף על פי שבמקורה המקראי אין לה כל קשר לכך, שכן הוא כינוי לפקיד גבוה בבבל (”מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגֹב גּוֹבָי” (נחום, ג', י"ז)). גם צורתה של המילה עשויה להשתנות: לדוגמה, דוברי עברית המפרקים את הביטויים "אי-רגולרי" (במקור irregular) או "אי-לגאלי" (illegal) כאילו מדובר בתחילית העברית "אי-" המציינת שלילה, בעוד שלמעשה מדובר בהידמות של התחילית הלטינית "im-‎". בביטוי "הנץ החמה", צורת המקור "הנץ" נתפסה כהרכבה של ה"א הידיעה למילה "נץ", וכך נוצרה הצורה "נץ החמה". אותה תופעה קיימת לגבי הביטוי "יום הנף".

תופעה הקרובה לאטימולוגיה עממית היא תופעת המילים התאומות, שבה זוגות של מילים שמשמעותן קרובה וגם צורתן דומה מתחלפות זו בזו. זוגות כאלה בעברית הם למשל טפל-תפל, עפר-אפר, חרת-חרט, נתש-נטש, תעיה-טעיה ועוד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אטימולוגיה עממית37183683Q109964