אמרת כנף

אמרות כנף בחדר המדרגות של המכון הצרפתי בתל אביב

אמרת כנף או משפט מפתח היא ציטוט שנאמר בהקשר כלשהו, התפרסם מאוד, נותר בזיכרון ונוהגים לשוב ולהזכירו. האמירות מקיפות תחומים רבים ולרוב מסתתרות בהן אירוניה או עוקצנות. רבות מאמרות הכנף מיוחסות לאישים מפורסמים, ורבות אחרות נאמרו על ידי דמות בספר, סרט או מחזה. חלק מאמרות הכנף הופכות ל"סימן המסחרי" של האדם או הדמות שאמרו אותן.

בניגוד לפתגם, אמרת כנף אינה מיועדת לשם לימוד מוסר ואינה נושאת בהכרח תוכן אוניברסלי אלא מייצגת לפעמים משמעות היסטורית חד-פעמית.

היווצרותן של אמרות

לעיתים נוצרת אמרה באופן מפורש ומודע כעצם בעל חיים עצמאיים שנועד להיחרט בזיכרון. כזו היא אמרתו של קאטו הזקן הרומי, "מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו", שבה סיים כל נאום שלו (קרתגו הייתה אויבתה המושבעת של רומי באותה עת). פעמים אחרות נאמרה (או נכתבה) האמרה במסגרת רחבה יותר, ורק לאחר מכן הוענקו לה חיים עצמאיים. דוגמה לכך היא הספר "מכתם לעגנון - אסופת פתגמים מתוך כתביו", שבו ליקט אורי סלע מתוך כתביו של ש"י עגנון משפטים הראויים להפוך לאמרות.

קובצי אמרות

ישנו שפע ספרי אמרות, שהאמרות מקובצות בהם על פי קטגוריות אחדות:

• לפי נושאים, למשל: אהבה, כישרון, כעס וכו'. דוגמה לכך הוא ספרו של אדיר כהן, "ספר הציטטות הגדול", שיצא לאור בשנת 1996, ובו 560 עמודים של ציטטות המקובצות לפי נושאים.
• לפי אומרן, למשל אמרות המיוחסות לאיינשטיין, לצ'רצ'יל וכו'. לעיתים יוצא ספר אמרות שמכיל ציטוטים של אישיות אחת שהרבתה באמרות שפר. כזה הוא מארק טוויין, למשל.

חלק ניכר מהפעילות של איסוף אמרות עבר בשנים האחרונות אל האינטרנט, אך עדיין יוצאים לאור גם ספרי אמרות (שהם מרכיב בסיסי בקטגוריה הקרויה "ספרי מתנה").

הם לא אמרו זאת

לעיתים מיוחסת לאדם אמרה שאותה לא אמר. להלן מבחר דוגמאות לכך:

• האמרה "אם אין לחם יאכלו עוגות" מיוחסת למרי אנטואנט, כאמרה שמעידה על חוסר רגישותו של המעמד הגבוה בצרפת שלפני המהפכה הצרפתית למצוקותיו של העם, כאשר למעשה בספרו של ז'אן-ז'אק רוסו שיצא לאור ב־1766, כשאנטואנט הייתה בת 10, ארבע שנים לפני נישואיה ללואי ה־16, ניתן למצוא את המשפט S’ils n’ont plus de pain, qu’ils mangent de la brioche", היינו, "אם אין להם לחם, שיאכלו בריוש", כך שהביטוי היה בשימוש לפני זמנה. יש טוענים כי משפט זה נאמר לראשונה על ידי דוכסית של טוסקנה בסביבות 1760 או מוקדם יותר, ואומץ שנים מאוחר יותר על ידי אחותה של מרי אנטואנט, מריה קרולינה, מלכת נאפולי^{[דרוש מקור]}.
• "הגם אתה, ברוטוס?", מילותיו האחרונות של יוליוס קיסר על בגידת חברו ומי שלפי השמועות הלא-נכונות היה בנו הבלתי חוקי מרקוס יוניוס ברוטוס, הושמו בפיו על ידי שייקספיר במחזהו "יוליוס קיסר".
• האמירה המפורסמת של שרלוק הולמס לעוזרו: "אלמנטרי ווטסון יקירי" (Elementary, my dear Watson) לא נזכרת בשום מקום בספרים המקוריים של ארתור קונאן דויל.
• אמרתו של וולטר "אינני מסכים עם אף מילה מדבריך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיעם" לא נמצאת בשום מקום בכתביו, ולמעשה נטבעה בספר עליו שנכתב על ידי הסופרת אוולין ביאטריס הול.

ראו גם

• ויקיציטוט - מאגר ציטוטים אינטרנטי רב־לשוני חופשי המופעל על ידי קרן ויקימדיה
• הוצא מהקשרו

לקריאה נוספת

• אורי סלע, "כנפיהן של אמרות", בספרו מלה בסלע, הוצאת כתר, 1990.

אוספים של אמרות כנף:

• איתן בן-נתן (ליקט תרגם וערך), אוצר הציטטות : מן ההגות והספרות העולמית לדורותיה ומן המקורות העבריים העתיקים והחדשים, הוצאת מאגנס, 2008.
• ישראל דוידזון, אוצר המשלים והפתגמים מספרות ימי הבינים, הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ז (1956).
• אדיר כהן, ספר הציטטות היהודי הגדול, כנרת 2003
• דוד שחם, ציטטות לכל עת, כתר 2007, (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים" )

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אמרת כנף25322898