צ'כית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צ'כית
מדינות צ'כיה, סלובקיה
אזורים מרכז אירופה
דוברים 12,000,000
שפת אם 12,000,000
כתב אלפבית לטיני
משפחה

הודו-אירופית

בלטו-סלאבית
סלאבית
מערבית
צ'כית
לאום צ'כיהצ'כיה צ'כיה
ארגון האיחוד האירופי
מוסד Ústav pro jazyk český - המכון לשפה הצ'כית
ראו גם שפהכתברשימת שפות

צ'כית (מכונה לפעמים גם בוהמית) היא שפה סלאבית מערבית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות. השפה הצ'כית קרובה יחסית לסלובקית, פולנית וסורבית. במשך יותר מאלף שנות התפתחותה באזורים החופפים פחות או יותר את שטח הרפובליקה הצ'כית של ימינו היא הושפעה רבות מהשפה הגרמנית המדוברת באזורים השכנים ממערב. השפה מדוברת בפי כ-12 מיליון איש ומתוכם 10 מיליון אזרחי הרפובליקה הצ'כית, שהיא שפתה הרשמית, ועד 1991 הייתה הצ'כית שפתה הרשמית של רפובליקת צ'כוסלובקיה.

הצ'כית החלה להופיע בכתב במהלך המאה ה-13 בערך, תחילה היו ניבים צ'כיים רבים אך במאות ה-15 וה-16 עם הרפורמות הדתיות באותה התקופה התפתחה השפה הצ'כית לצורתה התקנית, על בסיס הניב של פראג. בצ'כית שבע יחסות שמות עצם בדומה להרבה שפות סלאביות אחרות, והבחנה ברורה בין תנועות קצרות וארוכות המסומנות כקו נטוי מעל האות (á) והטעם נופל לרוב על ההברה הראשונה במילה.

בדומה לפולנית ואוקראינית (אך לא רוסית) קײמת בצ'כית חנכוך (ריכוך) של עיצורים 'קשים' בסוף המילה בנטיות היחסה. כך למשל:

  • Praha (פראג) -> V Praze (בפראג).

הצ'כית עשירה בעיצורים, ונפוצים בה צרורות עיצורים ואף מלים שלמות ללא תנועה כלשהיא. למשל prst (אצבע).

הגיית השפה וכתיבתה

עיצורים

פונמות בצ'כית
סדקי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
אפי ɲ n m
סותם אטום k c t p
קולי [g] ɟ d b
מחוכך אטום t͡ʃ t͡s
קולי [d͡ʒ] [d͡z]
חוכך אטום x ʃ s [f]
קולי ɦ ʒ z v
רוטט r, r̝
מקורב j l
* פונמות זרות, או אלופונים [ ]

Click to Shrink Back
אוקראיניתאוקראיניתרוסיניתבולגריתאוקראיניתאוקראיניתאוקראיניתבלארוסיתרוסיתרוסיתסלובקיתקשוביתסורבית תחתיתסורבית עיליתפולניתבולגריתמקדוניתסלובקיתסלובקיתסלובקיתסלובקיתסלובקיתבולגריתקרואטיתצ'כיתצ'כיתסלובניתבוסניתבוסניתסרביתסלובניתרוסיתקרואטיתסורבית תחתיתסורבית עיליתצ'כיתסלובקיתפולניתקשוביתסלובניתקרואטיתבוסניתסרביתמקדוניתבולגריתרוסיניתבלארוסיתאוקראיניתרוסיתSlavic languages-HE.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מפת תפוצה של השפות הסלאביות. למידע על שפה, לחצו עליה
טקסט חצוב באבן, בצ'כית ובעברית, על חורבות בית הכנסת בטפליצה, לזכר יהדות אירופה שנרצחה בשואה
העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק
IPA
הערך הפונטי
Bb b כהגיית ב;
כהגיית פ בסוף מילה[1]
p
Cc t͡s כהגיית צ
Čč t͡ʃ כהגיית צ'
Dd d כהגיית ד;
כהגיית ת בסוף מילה[2]
t
Ďď ɟ כהגיית ג ו-י עיצורית בקירוב
Ff f כהגיית פ רפה – מופיע לרוב במלים שאולות[1]
Gg ɡ כהגיית ג – מופיע לרוב במלים שאולות;
כהגיית כ בסוף מילה
k
Hh ɦ כהגיית ה במילה מהר;
כהגיית כ רפה בסוף מילה
x
Ch/ch כהגיית כ רפה
Jj j כהגיית י עיצורית
Kk k כהגיית כ;
לעתים כהגיית ג
ɡ
Ll l כהגיית ל
Mm m כהגיית מ
Nn n כהגיית נ[2]
Ňň ɲ כהגיית נ ו-י עיצורית בקירוב
Pp p כהגיית פ[1]
Qq kv כהגיית קְוְ
Rr r כהגיית ר מתגלגלת
Řř כהגיית ר מתגלגלת ו-ז' בקירוב[3]
Ss s כהגיית ס
Šš ʃ כהגיית ש ימנית
Tt t כהגיית ת[2]
Ťť c כהגיית כ ו-י עיצורית בקירוב
Vv v כהגיית ו עיצורית;
כהגיית פ רפה בסוף מילה[1]
Ww כהגיית ו עיצורית
Xx ks ~ gz כהגיית קְסְ, או גְזְ לפני תנועות
Zz z כהגיית ז
Žž ʒ כהגיית ז'

תנועות

מיקום התנועות בצ'כית
התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיק
IPA
הערך הפונטי
Aa ä כהגיית פתח
Áá äː כהגיית פתח ארוכה
Ee ɛ כהגיית סגול
Éé ɛː כהגיית סגול ארוכה
Ěě ɛ כהגיית e אחרי d n t מחונככים[2]
כהגיית יֶה לפני b f p v מחונככים[1]
Ii ɪ כהגיית i במילה האנגלית in[2]
Yy
Íí כהגיית חיריק ארוכה
Ýý
Uu u כהגיית שורוק
Úú כהגיית שורוק ארוכה
Ůů
Oo כהגיית חולם
Óó o̞ː כהגיית חולם ארוכה

אוצר מלים בסיסי

  • שלום (רשמי): Dobrý den
  • שלום, היי (לא רשמי): Ahoj
  • בוקר טוב: Dobré ráno
  • ערב טוב: Dobrý večer
  • לילה טוב: Dobrou noc
  • להתראות: Nashledanou
  • להתראות בקרוב: Uvidíme se brzy!
  • בבקשה: Prosím
  • מה נשמע?: Co se děje??
  • תודה: Děkuji
  • סליחה: Promiňte
  • סליחה (אני מצטער/ת): Omlouvám se

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 במצב חנכוך [jɛ ~ ʲɛ], האותיות ⟨b f p v⟩ נכתבות ě- תחת je-, למעט מקרים מסוימים של ⟨b v⟩
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 האותיות ⟨d n t⟩ מתחנככות למצב ⟨ď ň ť⟩ לפני האותיות ⟨ě⟩ ו-⟨i í⟩, לבד ממלים ממקור זר שאז צמד התנועות השני אינו מחנכך
  3. ^ עיצור זה ייחודי לשפה זו (למעשה זהו העיצור האחרון הנלמד בפי הדוברים הילידיים) ועוד מספר שפות בודדות בעולם.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0