חורף
עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה. זו העונה עם הימים הקצרים ביותר (יחד עם הסתיו) והטמפרטורות הנמוכות ביותר. באזורים המרוחקים מקו המשווה יורד שלג בעונת החורף.
תקופת החורף
החורף הצפוני
תאריך תחילת החורף משתנה בהתאם למקום ולתרבות. על פי המטאורולוגיה המודרנית החורף חל בחודשים דצמבר, ינואר ופברואר בחצי הכדור הצפוני. עם זאת, באופן מסורתי בתרבויות אירופאיות רבות החורף מתחיל בחודש נובמבר.
החורף האוסטרלי
על פי המטאורולוגיה המודרנית החורף הדרומי (החורף האוסטרלי) חל בחודשים יוני, יולי ואוגוסט בחצי הכדור הדרומי.
היבטים מטאורולוגיים
החורף המטאורולוגי הוא העונה שבה הימים הקצרים ביותר והטמפרטורות הנמוכות ביותר (עם שוני בקנה מידה גדול בהתאם לקו הרוחב הגאוגרפי). שעות הלילה הן דומיננטיות בתקופת החורף ובמרבית האזורים הוא מאופיין בכמות המשקעים הגדולה ביותר. מבחינה אסטרונומית החורף מתחיל ביום הקצר ביותר בשנה ובכל יום חורף יש יותר אור שמש מאשר בקודמו.
מחוץ לאזור המשווני החורף הוא קר ומושלג (בייחוד בחצי הכדור הצפוני). ובאזורים בעלי האקלים הממוזג (צפונית לישראל) מתפתחות סופות שלג עזות הגורמות לשיבושים רבים. תופעה מטאורולוגית נדירה המתרחשת בחורף היא "ערפילי קרח" - גבישי קרח קטנים המרחפים באוויר רק כאשר הטמפרטורות צונחות מתחת ל־30- מעלות צלזיוס.
תקופת החורף
על פי ההגדרה האסטרונומית החורף מתחיל ב"יום המפנה" (21 בדצמבר בחצי הכדור הצפוני, 21 ביוני בחצי הכדור הדרומי) ומסתיים ב"יום השוויון" (21 במרץ בחצי הכדור הצפוני, 23 בספטמבר בחצי הכדור הדרומי).
במציאות הישראלית תקופת שלושת החודשים המשויכת לעונת החורף שבה ממוצעי הטמפרטורות נמוכים יותר מתחילה בסוף נובמבר / תחילת דצמבר. אם החורף אכן מוגדר מבחינה סטטיסטית כרבעון הקר ביותר בשנה אזי ההגדרה האסטרונומית היא כמעט תמיד מאוחרת מדי על פי סטנדרטים אקלימיים אזוריים וההגדרה הבריטית המסורתית היא כמעט תמיד מוקדמת מדי.
החורף בעולם מאופיין בריבוי עננים כלומר ,תחילת עונת החורף מאופיינת בעיקר בעננים מסוג צירוס בגובה רב ,ובשיאו של החורף העננים מתנמכים ונקראים קומולוס ,קומולונימבוס (עננים מפותחים ומאופיינים בגשמים וסופות ברקים) וענן הסטרטוס ,אשר ממטיר שלגים ,ולפעמים צונח לקרקע כאשר הלחות היחסית גבוהה וגורם לערפל במקומות נמוכים.
מה גורם לחורף
לנטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ באופן יחסי למישור הסיבוב שלו יש השפעה דרמטית על האקלים. האמונה הפופולרית שהחורף נגרם בשל מרחק גדול יותר של כדור הארץ מהשמש בתקופת החורף (לעומת הקיץ) אינה נכונה. למעשה בחצי הכדור הצפוני החורף מתרחש כאשר כדור הארץ נמצא במרחק הקצר ביותר מהשמש.
זווית הנטייה של ציר כדור הארץ היא 23 מעלות ו-27 דקות למישור הסיבוב, עובדה הגורמת לקווי רוחב שונים על פני כדור הארץ לפנות לכיוון השמש באופן ישיר כאשר כדור הארץ נע במסלולו. בתקופת החורף בחצי הכדור הצפוני, חצי הכדור הדרומי מקבל יותר קרינת שמש ולכן הטמפרטורות בו גבוהות יותר.
בזמן החורף בשני חצאי הכדור אור השמש פוגע בזווית אלכסונית, ולכן אותה כמות של קרינת שמש מתפזרת על פני שטח גדול יותר. לאפקט זה מתווספת העובדה שהאור צריך לנוע למרחק גדול יותר באטמוספירה שמסננת אותו ומכאן שהוא נחלש יותר.
אקולוגיה
בעלי חיים
על מנת לשרוד בתקופת החורף בעלי חיים ברא להם ה' מנגנוני הישרדות שונים:
- אחד האפקטים השכיחים יותר בקרב בעלי חיים ובייחוד בקרב ציפורים הוא הגירה או נדידה. בחורף הישראלי ניתן לצפות בנדידת ציפורים למדינות החמות יותר באזורי אפריקה המשוונית.
- "שנת חורף" היא מצב של פעילות מטבולית מזערית, בעלי חיים כגון דובים, עטלפים, צפרדעים ונחשים נכנסים לתרדמת חורף ויוצאים החוצה רק בעונות החמות.
- בעלי חיים מסוימים אוגרים מזון במיוחד לתקופת החורף: בונים, סנאים, בואשיים ועוד.
- זנים מסוימים של בעלי חיים משנים את צבעם או את צבע פרוותם על מנת להיות מוסווים טוב יותר.
- בעלי חיים פרוותיים מגדלים פרווה עבה וצפופה יותר בחורף, עובדה המשפרת את יכולת שימור חום הגוף שלהם, פרווה זו נושרת עם בוא האביב.
- בעלי חיים מסוימים מנצלים את יתרונות השלג כגון יכולת הבידוד שלו ומתחפרים במחילות על מנת לשמור על חום גופם.
- חלזונות ושבלולי יבשה מנצלים את התקופה הלחה והקרה לפעילות, אכילה והתרבות.
צומח
צמחים עונתיים לא שורדים את תקופת החורף ומתים. עם זאת צמחים רב-שנתיים לרוב משילים את השכבה העליונה אך שורשיהם עדיין מוגנים. יש זנים מועטים של צמחים המלבלבים בתקופת החורף.
בישראל, לעומת זאת, שבה החורף לא קר ומושלג כמו באירופה ואמריקה הצפונית, בחורף מתרחשת הפריחה הגדולה של הצומח והשדות מוריקים. פרחים האופייניים לחורף: סביון, נרקיס מצוי, חמציץ נטוי, כלנית מצויה, רקפת מצויה ועוד.
-
סביון - פורח בתחילת החורף -
רקפת מצויה - פורחת בחורף -
חמציץ נטוי - פורח בחורף ובאביב -
כלנית מצויה - פורחת בשיא החורף
פסיכולוגיה
חילופי העונות משנים את ההרגלים ומצבי הרוח של בני אדם. בחודשי תחילת החורף בחצי הכדור הצפוני מצבי הרוח לעיתים קודרים יותר ובמקרים קיצוניים ביותר ב"הפרעה עונתית אפקטיבית". הסימפטומים מתבטאים בעייפות, שעות שינה רבות וכאבים פיזיים. לכך תורמים החשיפה המועטה לאור שמש, שכבות הבגדים הרבות שנאלצים ללבוש, והמחלות השכיחות שבחורף.
בתרבות
כיתר העונות, הפך החורף לסמלי ובעל ייצוג ייחודי ובולט בתקשורת ובאומנות בפרט. במיתוסים שונים מסמל החורף מוות או היעדר תקווה וכך הפך לכלי אומנותי בספרים ובסרטים.
חורפים יוצאי דופן
- 1816 נחשבה ל"שנה ללא קיץ" בשל קיץ קר ביותר בעקבות התפרצות הר הגעש טמבורה באביב 1815.
- החורפים ברוסיה בשנים 1812/13 ו-1941/42 נחשבו לקשים במיוחד. האחרון היה אחד הגורמים לכישלון מבצע ברברוסה ולתבוסת הצבא הנאצי על אדמת ברית המועצות.
- באירופה החורפים של 1961/62 ו-1981/82 נחשבו לקשים במיוחד.
- חורף 1991–1992 בישראל נחשב לקשה וגשום במיוחד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חרף |
| ערך מילוני בוויקימילון: חרפי |
 ציטוטים בוויקיציטוט: חורף |
- מאפייני עונת החורף בישראל באתר Israel weather
- היום הראשון של החורף, כולל הסבר מדוע התאריך נע בין ה-21 וה-22 בדצמבר ולעיתים נדירות ב-20 וב-23 בו באתר הידען
| עונות השנה | |
|---|---|
|
|
28753497חורף