מגדלור

חלון גליל במגדלור Sumburgh Head (שטלנד).

מִגְדַּלּוֹר (הלחם של המילים מגדל ואור) הוא מגדל המפיץ אור לשם סיוע בניווט ושיט בים.

בעבר מקור האור היה בעירה ואילו כיום נעשה שימוש במערכת של מנורות ועדשות. המגדלור מחליף שיטות קדומות יותר כגון הדלקת אש בראש מצוקים וגבעות (ראו: משואה). עזרי הניווט החדשים בהם נעשה שימוש כיום צמצמו את מספר המגדלורים ברחבי העולם לפחות מ־1,500. מגדלורים משמשים לסימון קווי־חוף מסוכנים, שרטונים רחוקים מחופים ודרכי מוצא בטוחות לנמלים.

כדי להיראות כמה שיותר מרחוק, האור המופץ על ידי המגדלור צריך להיות מרוכז וכמה שיותר גבוה (בשל עקמומיות כדור הארץ). ריכוז האור מושג על ידי שימוש במערך של עדשות מסתובבות. עד התקנת החשמל במגדלורים, שימשו מנורות נפט או פרפין כמקור אנרגיה להפקת האור. העדשות הסתובבו באמצעות מנגנון־שעון שנמתח מדי־יום על ידי שומר המגדלור. מערך העדשות הוחזק בדרך־כלל בכספית להפחתת החיכוך. במגדלורים המודרניים נעשה שימוש בנורת חשמל ובמנגנון־שעון המוזנים בדרך־כלל על ידי גנרטורים חשמליים הפועלים על שריפת סולר. גנרטורים אלה גם מספקים חשמל לשומר־המגדלור.

ריכוז האור ביעילות ממקור אור הפולט אור לכל הכיוונים דורש שימוש בעדשה בעלת קוטר גדול מאוד, דבר העלול להפוך אותה לעבה וכבדה מאוד. כדי להימנע מכך, פותחה עדשת פרנל (Fresnel lens). עיצובה הייחודי של עדשה זו מאפשר רוחק מוקד קצר אך משקל ונפח קטנים משהיו דורשות עדשות רגילות בעלות מאפיינים אלה. עדשות זוהרות מאד (Hyperradiant lenses) המיוצרות על ידי קונצרן Chance Bros הותקנו במספר מגדלורים, כגון בקייפ־רייס, בניו פאונדלנד ובהוואי.

במגדלורים מודרניים לא מאוישים, מערכת העדשות המסתובבות מוחלפת לעיתים קרובות באור בהיר מאד ששולח הבזקים קצרים לכל הכיוונים - בשיטה זו הדגש הוא על ריכוז האור בזמן ולא במרחב. אורות אלה דומים לאורות הנפלטים ממשואות המותקנות על מבנים גבוהים.

בשיטות עיצוב אלה, במקום להבחין באור חלש תמידי, המתבונן מהים מבחין באור בהיר כשבין הבזק להבזק יש מרווח זמן קצר של חשיכה. הבזקי אור אלה יוצרים תבנית אור אופיינית הייחודית לכל מגדלור ומגדלור. לדוגמה, המגדלור של Scheveningen מאופיין במרווח זמן של 2.5 ו־7.5 שניות לסירוגין בין הבזק אחד למשנהו.

בארצות הברית ובקנדה המגדלורים מתוחזקים על ידי משמר החופים של המדינה, ובבריטניה התחזוקה מבוצעת על ידי ה־Trinity House, גוף האמון על תחזוקת אמצעי הניווט הימי בממלכה.

מגדלור נודע למדי הוא המגדלור שהוצב באי פארוס (Pharos) בימי מצרים העתיקה ונמנה עם שבעת פלאי תבל. נראה שמקור השם הוא במילה היוונית "פַנוס" (ϕανός) שמשמעותה "לפיד" וממנה נגזרה גם המילה העברית "פנס", וכך גם ברוסית: фонарь (פָנַר). שמו של האי עדיין משמש בתור המילה ל'מגדלור' במספר שפות: בצרפתית (phare), באיטלקית (faro), בספרדית (faro), ברומנית (far), ובפורטוגזית (farol). המילה האנגלית pharology, מחקר המגדלורים, נגזרת אף היא משמו של האי המפורסם. באיסטנבול, השכונה שנבנתה באזור המגדלור נקראה "פנר" ועל שמה נקראת קבוצת הכדורגל פנרבחצ'ה.

בראשית במאה העשרים המציא הממציא השוודי גוסטב דאלן את מגדלור ה־AGA, שיתר את הצורך באיוש המגדלור. אך המגדלורים המאוישים המשיכו לפעול שנים רבות לאחר מכן, סיבה חלקית לכך היא יכולתם של שומרי־המגדלור לעזור בהצלה בשעת־צרה. השיפורים בניווט הימי ובביטחון, כגון ה־GPS הובילו לצמצום הדרגתי של מספר המגדלורים המאוישים. אחרוני שומרי־המגדלור עזבו את תפקידם בשנות התשעים של המאה ה־20. היום נשארו מעט מגדלורים מאוישים.

מגדלורים הפכו לאתרי תיירות מבוקשים ובמספר מקומות בעולם הם מתוחזקים בהתאם לכך. אף־על־פי־כן, באזורים לא־נגישים מותקנים מגדלורים מודרניים גם בימינו. מגדלורים אלה מאופיינים במבנים פונקציונליים יותר ופחות ציוריים בהשוואה לאבותיהם הקדומים. מקור האנרגיה שלהם הוא בדרך־כלל סולארי ויש להם אור מהבהב אחד שאינו מסתובב.

ברית המועצות הקימה מספר מגדלורים לא־מאוישים שמופעלים על ידי גנרטורים רדיואיזוטופיים תרמואלקטריים. מגדלורים אלו מעוררים דאגה משום שהחומר הרדיואקטיבי עלול לדלוף ולגרום לזיהום, או להיגנב על מנת להשמישו בהרכבת פצצה מלוכלכת. חלק ממגדלורים אלה טרם אותרו בשל רישום לקוי.

מגדלורים למטוסים

בראשית התפתחות התעופה, בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20, נבנו מגדלורים כדי לאותת למטוסים ולסמן להם כיווני טיסה ושדות תעופה. השימוש בהם היה בזמן שקדם לאמצעי ניווט כגון גלי רדיו, מכ"ם וכדומה. כך לדוגמה נמתח קו של מגדלורים ואמצעי ניווט נוספים לרוחב כל ארצות הברית כחלק מנתיב האוויר חוצה ארצות הברית. גם באירופה ובעיקר באנגליה נבנו מגדלורים רבים כאלה ונעשה בהם שימוש עד תקופת מלחמת העולם השנייה.