טבעונות
טבעונות היא אורח חיים תזונתי של הימנעות מגרימת סבל לבעלי חיים עבור מזון, ביגוד, בידור, או כל מטרה אחרת שאיננה הישרדות ישירה. מבחינה תזונתית אורח חיים זה מתבטא בהימנעות מכוונת ממזון מהחי כגון בשר בעלי חיים, מוצרי חלב, ביצים ודבש.
בחירה בטבעונות נובעת לרוב מיחס רחום כלפי בעלי חיים, אך גם משיקולים אקולוגיים ובריאותיים, וכן מסיבות דתיות, רוחניות ואחרות. ישנם גם טבעונים הפועלים על פי כמה נימוקים יחד.
על פי הנימוק המוסרי, גרימת הסבל הכרוך בגידול בעלי חיים לצורכי שחיטה (ובפרט השחיטה עצמה) או הפקת ביצים ומוצרי חלב עבור אכילה ולא עבור רבייה, פסולה מבחינה מוסרית. לרוב, ההתנגדות המוסרית לתעשיית המזון מהחי היא חלק מתפיסת עולם כללית, אשר מתנגדת להתעללות בבעלי חיים ולגרימת סבל שניתן להימנע ממנו. טבעונות כפילוסופיה דוחה שימוש בבעלי חיים כרכוש או למטרות רווח, בהתחשב בסבל שנגרם לבעל החיים. בהתאם, רבים מהטבעונים מתנגדים לניסויים בבעלי חיים (בעיקר לצרכים לא-רפואיים), לגני חיות ולשימוש צבאי בבעלי חיים וכן לשימוש בפריטי לבוש וחפצים שונים עשויים עור, פרווה וכדומה.
חלק מההוגים מרחיבים עיקרון זה וטוענים שעל האדם לכוון את פעולותיו לצמצום כל סבל, ובכלל זה סבל של חיות בר, יחד עם צמצום הסבל האנושי והסבל של חיות המשק.
לפי הנימוק הבריאותי, הסיבה לבחירה בתזונה טבעונית היא תרומתה לבריאות, בעיקר בכך שהיא מקטינה שיעורי תחלואה במחלות כרוניות נפוצות - מחלות כלי דם ולב, סוכרת וסרטן.
לפי הנימוק האקולוגי, גידול בעלי חיים לתעשיית המזון ותעשיות נוספות, במיוחד חקלאות תעשייתית, הוא לא בר קיימא.
הגדרות שונות למונח
טבעונות היא הימנעות ממזון שמקורו מן החי[1] והימנעות מכל מוצר אחר המופק מהחי כגון אביזרי עור ואריגי צמר. האגודה הטבעונית מגדירה טבעונות בלשון זו: ”פילוסופיה ודרך חיים השואפת להדיר, ככל האפשר והניתן בפועל, את כל הצורות של ניצול של בעלי חיים ואכזריות כלפיהם, למען מזון, ביגוד, או כל מטרה אחרת.”[2][3][4]
המונח העברי "טבעונות" נזכר בספרו של יהושע הלוי הורוביץ, "ספר הטבעונות", משנת 1938. מתוך ההקדמה לספר, ברור שהמונח היה שגור עוד קודם לכך. המונח משמש כתרגום נפוץ למונח האנגלי Vegan (בתעתיק עברי "ויגן"), שיש לו מספר משמעויות אפשריות; למשל אדם החי על תזונה צמחית בדרך כלל, או דבר מסוים שמקורו בצומח.
המונח העברי הוא מונח מקורי רחב יותר הנוגע (במקום במילה קרובה יותר למינוח האנגלי, "צמחיות", Veganism) לאמונתם של הוגים טבעוניים ישראלים מוקדמים דוגמת הלוי-הורוביץ ואחרים, כי אורח החיים הטבעוני הוא אורח החיים הטבעי של כלל בני האדם. טבעונים אחרים חולקים על אמונה זו ומעדיפים את הטבעונות המודרנית, שבעיקרה היא גישה מוסרית וסביבתנית.
סיבות לבחירה בטבעונות
ישנן סיבות שונות לבחירה באורח חיים טבעוני; רוב הטבעונים בוחרים באורח חיים זה משיקולים מוסריים כלפי בעלי החיים. קיימים גם נימוקים בריאותיים, סביבתיים, רוחניים ודתיים לטבעונות. הסיבות אינן סותרות בהכרח, אך לא כל טבעוני בהכרח מקבל את כולן.
מוסר
_(cropped).jpg)
ערך מורחב – פילוסופיה של הטבעונות
מניע עיקרי לבחירה בטבעונות הוא התנגדות מוסרית לפגיעה בבעלי חיים בתעשיית המזון. הפגיעה בבעלי חיים מתבטאת לא רק בהרג שלהם, אלא גם בתנאים בהם הם מוחזקים במהלך חייהם ובהובלה לשחיטה.
מספר תאורטיקנים של המוסר מתחו ביקורת על היחס כלפי בעלי חיים המשמשים בתעשיית המזון, וקראו להחרמת מוצרים מהחי. ב-1970 הפסיכולוג הבריטי ריצ'רד ריידר טבע את המונח "סוגנות" לתיאור יחס בלתי-שוויוני שרירותי כלפי בעלי חיים שונים. המונח זכה לתפוצה רחבה יותר בספריהם של הפילוסופים פיטר סינגר, "שחרור בעלי החיים" (1975) וטום רייגן, "הטיעון לזכויות בעלי חיים" (1983). ב-2001 טבעה הפסיכולוגית החברתית האמריקאית מלאני ג'וי את המונח "קרניזם" לתיאור מערכת אמונות סמויה המצדיקה אכילת בשר, ומרגילה לראות אותה כנורמלית, טבעית ונחוצה.
תומכי הגישה המוסרית מדגישים כי ייצורם של מוצרים מן החי כרוך בסבל, בשל המתתם של בעלי החיים[5] או בגלל גידולם בתנאים הגורמים להם לסבל, למשל כליאה בכלובים בצפיפות בסביבה מזוהמת, לעיתים ללא יכולת תנועה, פגיעות גופניות, כמו חיתוך איברים ללא הרדמה (למשל קרניים או מקור), כוויות קור, חום או כימיות למטרות סימון[6][7][8] ושימוש בברירה מלאכותית על-מנת לטפח תכונות תורשתיות רווחיות שמעוותות את מבנה גופם של בעלי-החיים ופוגעות בתפקודם הפיזי. הם מסבירים כי גם תעשיות החלב והביצים שאינן כרוכות בהמתה לצורך הייצור, נגרם סבל רב. בתעשיית החלב מבצעים הזרעה מלאכותית של פרות, עיזים וכבשים והפרדה מהאם מיד לאחר ההמלטה (בעיקר של עגלים וגדיים), כדי שלא ינקו חלב מאימותיהן. במקרים מסוימים מומתות חיות גם בתעשיות החלב והביצים, למשל בהמתה בגז או גריסה של אפרוחי תרנגול זכרים.[9]
בריאות
- ערך מורחב – תזונה טבעונית
הגישה הבריאותית לטבעונות מבוססת על כך שתזונה טבעונית תורמת לבריאות בכלל ולטיפול בבעיות בבריאות ומחלות מסוימות בפרט. האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה, ארגון אנשי המקצוע בתחום התזונה הגדול בעולם ונושא באחריות ציבורית, קבעה בנייר עמדה:
- "תזונה צמחונית ובכלל זה טבעונית שמתוכננות כראוי, הן בריאות, מספקות מבחינה תזונתית, וגלומים בהן יתרונות במניעת מחלות מסוימות ובטיפול בהן. תזונות אלה מתאימות לכל שלבי החיים כולל הריון, הנקה, ינקות, ילדות, גיל ההתבגרות וגיל מבוגר, וגם לספורטאים."[10]
לפי נייר העמדה, טבעונים צורכים פחות סידן, ויטמין D, חומצות שומן (אומגה 3), אבץ, ברזל ויוד, אך אין ראייה שהכמות הפחותה היא רלוונטית מבחינה בריאותית, ולא נראה שהיא פוגמת ביתרונות הבריאותיים. בעת הצורך האיגוד ממליץ על מזון מועשר או תוספים כפי שהדבר בתזונה של אוכלי כל. ויטמין B12 כמעט נעדר בתזונה טבעונית, ונייר העמדה ממליץ על השלמתו מתוסף מזון או מזונות מועשרים.[10]
איכות הסביבה
 |
ראו גם – צמחונות אקולוגית |
טעם נוסף לבחירה בתזונה טבעונית עשוי להיות משיקולים סביבתיים (אקולוגיים). בגרמניה למשל, הטיעון הסביבתי לטבעונות פופולרי לפחות כמו הטיעון המוסרי-הומאני והטיעון הבריאותי.
לטבעונות מטעמים אקולוגיים תימוכין ממספר גורמים כשהבולט בהם הוא דו"ח האו"ם "צלו הארוך של משק החי", שמציג את הנזק הנגרם מגידול חיות לצורכי שימוש בבשר. ב-2010 התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לחיות בר בשם "כוכב הלכת החי", הכולל בתוכו קריאה להפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי כאחד האמצעים העיקריים להתמודדות עם בעיות סביבתיות, לפי חישוב טביעת רגל אקולוגית של מוצרים מהחי.[11] על-פי מחקר שפורסם ב-2014, הפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי העולמית היא הכרחית על-מנת לעמוד ביעדים שקבע האו"ם להפחתת פליטת גזי חממה.[12] על פי מאמר שהתפרסם ב-2015, הפחתת היקף הייצור והצריכה של מזון מהחי היא אמצעי חשוב והכרחי לשימור המגוון הביולוגי על פני כדור הארץ[13]
בנוסף, ארגוני סביבה רבים, כמו ארגון "גרינפיס"[14] העולמי וארגון "מגמה ירוקה"[15] הישראלי, תומכים או פועלים למען הורדת הצריכה של מזון מהחי.
השקפה רוחנית או דתית
יש הרואים בתזונה צמחונית (בפרט מהסוג הטבעוני) כמקדמת קארמה טובה ויחסים טובים יותר בין האדם לטבע וליקום.[16]
השקפות דתיות מסוימות מתנגדות לאכילת מוצרים מהחי. כך למשל קהילת העבריים מדימונה מקיימת אורח חיים טבעוני, בהתאם לפרשנותם ל”וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה” (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ט)[17]
הקשר בין השקפות דתיות מסוימות לטבעונות יתואר בהרחבה בפרק עצמאי.
היסטוריה של הטבעונות
בעת העתיקה וימי הביניים
ביקורת מוסרית על אכילת בעלי חיים החלה להופיע כבר בעת העתיקה, בין השאר בתת-היבשת ההודית, בקרב הג'יינים, הבודהיזם וההינדים, וביוון העתיקה בקרב הפיתגוראים והאורפים. עם זאת, במהלך העת העתיקה הביקורת לא יצאה נגד ניצול בעלי חיים להפקת חלב, אלא התמקדה בהתנגדות לאכילת בשר בלבד. התיעוד המוקדם ביותר להימנעות כללית ממוצרים מהחי, כולל חלב, ביצים ודבש, מגיעה מהמשורר הסורי בן המאה ה-10, אבו אל-עלאא אל-מערי, שתיאר את התנגדותו לאכילה מהחי כך:
- "[...]אַל תֶֶּחְטָא בַּׁאֲכִילה מִדְּגַת הַיָם
- וְאַל תּחְשק בִּבְשַׂר חַיּוֹת שֶעָבְרוּ שְׁחִיטָה
- אוֹ בַּחלֲבָן שֶׁל אִמָּהוֹת אֲשֶׁר נוֹעַד לִהְיוֹת
- מְזוֹנָם הַזַּךְ שֶׁל תִּינוֹקֵיהֶן וְלֹא מַשְׁקָן שֶׁל נְשׁוֹת הָאֲצֻלָּה.
- וְאַל תַּכְאִיב לְבַעֲלִי כָּנָף, שֶדַּעְתָּם מֻסַּחַת בִּגְזֵלַת בֵּיצֵיהֶם,
- כִּי עֵָוֶל הוּא הַגָּרוּעַ שֶבַּחֲטָאִים.
- הָנַח לַדְּבַשׁ שֶׁהַדְּבוֹרִים אוֹצְרוֹת בַּעֲמָלָן
- מִִפִּרְחֵי צְמָחִים רֵיָחנִיִּים
- הֲרֵי הֵן לֹא צָפְנוּ אוֹתוֹ לְמַעַן זוּלָתָן
- וְלֹא צָבְרוּ אוֹתוֹ כְּדֵי שֶיִּהְיֶה לְמִנְחָה נְדִיבָה."[18]
במאה ה-15 אמר לאונרדו דה וינצ'י על המתה ואכילת בעלי חיים: "הגוף שלי לא יהיה קבר ליצורים אחרים." (מאנגלית: “My body will not be a tomb for other creatures.”)[19]
דה וינצ'י היה ידוע כאיש הנלחם לזכויות הבעלי חיים והיה מתעב אכזריות כלפי בעלי חיים, אחד ממעשיו שידועים בלחימתו לחירותם של בעלי החיים, היה כשקנה בשוק באיטליה ציפורים כלואות על מנת לשחררן לחופשי.[20]
המאה ה-19
החל מהמאה ה-19 חלה עלייה בהתעניינות בצמחונות ובטבעונות. בשנת 1806, ויליאם לם, דוקטור לרפואה אנגלי עבר לטבעונות והחל לפעול לקידום טבעונות מטעמי בריאות.
ב-1824 לואיס גומפרץ, שהיה בין המייסדים של העמותה הראשונה להגנת בעלי חיים (האגודה המלכותית למניעת התאכזרות לבעלי חיים), יצא בביקורת מוסרית נגד ניצול בעלי חיים לבשר, ביצים, חלב, פרווה, עור וצמר.
ב-1838, ג'יימס פירפונט גריבס פתח פנימייה טבעונית בלונדון. בשנת 1843, עמוס ברונסון אלקוט וצ'ארלס ליין הקימו את הקהילה הטבעונית 'פרוטלנד' (אנ') בהארוורד, מסצ'וסטס, אך הפעילות שלה הופסקה תוך פחות משנה. באותה התקופה, פעל גם דודנו של עמוס ברונסון אלקוט, ויליאם אלקוט, רופא במקצועו, שקידם אורח חיים טבעוני.
ב-1847 הוקמה באנגליה האגודה הצמחונית הראשונה. בין המייסדים שלה היו גם טבעונים, מכיוון שבאותה עת עדיין לא התפתחה ההבחנה המושגית בין צמחונות לטבעונות.
המאה ה-20
ב-1944 דונלד ווטסון פרש מהאגודה הצמחונית כדי לייסד את האגודה הטבעונית הראשונה, וטבע את המילה האנגלית "Veganism" לתיאור טבעונות.
בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 חלה התעוררות בעיסוק בזכויות בעלי חיים באקדמיה, עם הקמתה של קבוצת אוקספורד, קבוצה של אינטלקטואלים מתחום מדעי החברה והרוח שפעלו לקידום מעמד בעלי החיים. ב-1965 חברת הקבוצה בריג'יד ברופי פרסמה את המאמר "זכויותיהם של בעלי החיים". הפילוסוף פיטר סינגר, המקורב לחוג, פרסם ב-1975 את הספר "שחרור בעלי החיים" שיצא נגד תעשיית הבשר, הביצים והחלב.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20, קידום טבעונות ומאבק נגד הפגיעה בבעלי חיים בתעשיות המזון הפכו למטרות מרכזיות בשביל ארגונים להגנת בעלי חיים. ב-1980 נוסד בנורפוק, ורג'יניה ארגון זכויות בעלי החיים PETA, על ידי אינגריד ניוקירק ואלכס פאצ'קו. בשנים הראשונות לפעילותו הארגון עסק בעיקר במאבק בתעשיית הפרוות ובניסויים בבעלי חיים, אבל תוך זמן קצר החל לפעול גם לחשיפת פגיעה בבעלי חיים בתעשיות הבשר, הביצים והחלב, ולקידום תזונה טבעונית.
המאה ה-21
מראשית המאה ה-21 חלה עלייה בעיסוק בטבעונות בקולנוע התיעודי ובספרות הפופולרית. בשנת 2005 יצא הסרט ארת'לינגס, סרט תיעודי בהנחייתו של חואקין פיניקס המבקר את הפגיעה בבעלי חיים בידי אדם ומעודד טבעונות. ב-2009 יצא לאור רב המכר של ג'ונתן ספרן פויר, "לאכול בעלי חיים". הספר עובד לסרט תיעודי בהנחיית נטלי פורטמן שיצא ב-2018.
סרטים תיעודיים נוספים העוסקים בטבעונות הם הסרט Home (2009) העוסק בבעיות מוסריות ואקולוגיות הקשורות בצריכת מזונות נפוצים מן החי, הסרט מזלגות במקום סכינים (2011) המעודד תזונה מהצומח מסיבות בריאותיות, והסרט כוח טבעי (2018) העוסק בתזונה מהצומח בקרב ספורטאים.
אקטיביסטים והוגים טבעוניים מוקדמים ידועים בארצות הברית למשל הם רין ברי (אנ'), פיטר סינגר, טום ריגן, מרטי קיל, אלכס הרשאפט, גארי פרנציון, קרול אדמס וויל טאטל. אקטיביסטים מאוחרים יותר הם למשל גארי יורופסקי, מלאני ג'וי, פיטר דניאל יאנג (אנ') וד"ר מייקל גרגר.
ישנם רבים המעריכים שבעשורים הקרובים השימוש בחיות לצורך הפקת בשר, חלב ומוצרי עור, ילך ויפחת עם התפתחות הבשר המתורבת, החלב המתורבת ותחליפי בשר, חלב, ביצים ועור צמחוניים או סינתטיים אחרים.[21] לפי הערכות אלו ייתכן כי בטווח של 100 שנים רוב רובה של האנושות יהפוך לטבעוני.
בישראל
ישראל נחשבת למדינה שבה יש קהילה גדולה של טבעונים ופעילי זכויות בעלי חיים, ומודעות גדולה של האוכלוסייה לזכויות בעלי חיים וטבעונות. העיר תל אביב נחשבת ל"בירת הטבעונות העולמית", עם כ-400 מטבחים, מסעדות, בתי קפה ובתי עסק טבעוניים וצמחוניים.[22] עם זאת, ישראל נמצאת במקום ראשון בעולם בצריכת עוף לנפש.[23]
בתקופת המנדט הבריטי חיו בארץ ישראל כמה מתיישבים שדגלו באורח חיים המשקף הגדרות מסוימות של המונח "טבעונות"; בולט בין אלו היה יהושע הלוי הורוביץ אשר בשנת 1937 פרסם בארץ את המקראה בת שני הכרכים "ספר הטבעונות".[24] לאחר קום המדינה בשנת 1969 התיישבו בישראל בני קבוצה דתית ששמה העבריים הישראלים לירושלים (הידועים גם בכינוי "העבריים מדימונה").[25] תחילה התיישבו בערד אך מאוחר יותר נקבע מרכזם בדימונה בה שוכן מרכז קהילתם עד היום. העבריים מדימונה דוגלים באורח חיים טבעוני למהדרין ומפעילים מסעדות שונות ורשת קייטרינג ישראלית המשווקת מזון טבעוני.
תנועת הצמחונים והטבעונים הייתה הארגון הראשון שהוקם ב-1983[26] ועסק בקידום הטבעונות בישראל. הארגון הוציא ביטאון בשם טבעאון.[27]
העמותה הישראלית הוותיקה בישראל הפועלת לקידום אורח חיים טבעוני היא אנימלס - עמותה לזכויות בעלי חיים (לשעבר - "אנונימוס"), אשר הוקמה בשנת 1994. בנוסף עוסקת עמותת אנימלס בפעילות למען זכויות בעלי חיים, שתדלנות בנושא ותחקירים במשקים ובתעשיות מזון מן החי. בשנת 2003 הוקם יומן חייתי, שהפיץ סרטונים על טבעונות וזכויות בעלי-חיים, ובשנת 2005 הוקמה שב"י על ידי פעילים שפרשו מאנונימוס. נקודת ציון חשובה הייתה פתיחת מסעדת "בודהה בורגרס" בשנת 2006, שהייתה המסעדה הטבעונית הראשונה בישראל שכוונה לציבור הרחב,[28] להבדיל ממסעדות קהילתיות שפעלו עוד לפניה (כגון מסעדת "טעם החיים" שאז יועדה בעיקר לקהילת העבריים מדימונה). כמו כן, בשנת 2009, בעונה השנייה של תוכנית המציאות האח הגדול נכנס מתמודד טבעוני, יוסף נתן-בכר.
גל של טבעונות החל בסביבות שנת 2010 עם הפצת הרצאתו של גארי יורופסקי, אקטיביסט אמריקאי טבעוני, ברחבי אתרי האינטרנט הישראליים[29] והרשתות החברתיות. בשנת 2011 קמה רשת המזון הטבעוני "השווארמה הצמחונית".[30] בשנת 2012 נערך בתל אביב, על ידי פעילי תנועת 269life, "מיצג המזרקות והראשים הכרותים". גורם משמעותי בעליית מספר הטבעונים היה פרסום תחקירים דוקומנטריים וצילומי מצלמה נסתרת, החושפים התעללות בבעלי חיים, במחלבות, במשחטות ובמפעלים בישראל. עליית מספר הטבעונים הביאה גם להקמת מסעדות טבעוניות רבות. גארי יורופסקי הגיע לישראל פעמיים לסיבוב הרצאות, כאשר ביקורו השני היה שנוי במחלוקת עקב אלימות שהפעיל לכאורה כנגד אראל סג"ל.
בעקבות המודעות הציבורית הגוברת, קמו בישראל ארגונים חדשים כמו ויגן-פרנדלי המקדמת אורח חיים טבעוני ו-269life הנחשבת לרדיקלית. בשנת 2014 נערך "הקונגרס הטבעוני הראשון" באודיטוריום דוהל שבתל אביב[31]; גם כן בשנה זו יצא לפועל "המסע הטבעוני הראשון" בו טיילה משאית של פעילים טבעונים מקבוצות שונות (בפרט עמותת ויגן-פרנדלי והחזית לשחרור בעלי חיים), ממטולה עד אילת, והקרינה סרטים המציגים התעללות בבעלי חיים במדגרות, מחלבות, ומשחטות, בעיקר מול בתי קפה ומסעדות, בערים מרכזיות בארץ; דבר שגרם לעיתים לעימותים עם בעלי המסעדות.[32]
בשנת 2014 הקימה עמותת אנונימוס (כיום אנימלס) את מיזם "אתגר 22", במסגרתו מתנסים בטבעונות במסגרת קבוצתית ובליווי טבעונים ותיקים ותזונאים מטעם העמותה, למשך 22 יום.
ב-2014 זכתה פעילת זכויות בעלי חיים, טל גלבוע, בגמר העונה השישית של תוכנית ה"ריאליטי" האח הגדול.[33] במהלך התוכנית ייצגה טל גלבוע עמדה טבעונית והשפיעה באופן ניכר בנושא על צופי התוכנית. רבים ייחסו את זכייתה להערכה גוברת לקונספט הטבעוני, וטל הבטיחה שחלק נכבד מסכומי הזכייה ייתרמו למרכז השיקומי לבעלי חיים "חוות החופש" הישראלית.[34] משנת 2013 גלבוע פעילה במסגרת תנועת שחרור מוחלט.
ב-2014 בעקבות התגברות מגמת הטבעונות בישראל, הנהיג צה"ל שורת הקלות לחיילים טבעוניים בהן הקלה בתהליך ההכרה בחייל כטבעוני, מתן כסף לקניית מזון טבעוני והנפקת לבוש טבעוני (נעליים לא מעור וכומתות טבעוניות).[35]
נכון ל-2014, לפי סקר שנעשה בינואר, בישראל 5% מהאוכלוסייה טבעונים ועוד 8% מהאוכלוסייה צמחונים שאוכלים ביצים ומוצרי חלב/ביצים/מוצרי חלב.[36] סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2014, מצא ש-1.7% מהאוכלוסייה טבעוניים, ו-4.7% צמחונים שאוכלים ביצים ומוצרי חלב/ביצים/מוצרי חלב.[37]
משנת 2003, נערך בישראל מדי שנה מצעד בעלי החיים, ההפגנה הגדולה ביותר בעולם למען זכויות בעלי חיים.
במסמך הודעה לתקשורת של ההלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא הרגלי צריכה של נשים ב-2012 צוין, כי יש יותר נשים המגדירות עצמן כטבעוניות או צמחוניות מאשר גברים, עד שיעור של פי 4,[38]
תפוצת הטבעונות בעולם
ישראל, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה וקנדה נחשבות למדינות בהן יש תנועה טבעונית משמעותית בהיקפה. בבריטניה קמה האגודה הטבעונית שהייתה גוף פרו-טבעוני מאורגן ראשון מסוגו בעולם, קנדה נחשבת למדינה בה יש רבים הדוגלים בסביבתנות, השקפה הקרובה לטבעונות, וישראל בולטת בכל הקשור לקולינריה טבעונית.
סיבות דתיות לטבעונות
יהדות
- ערך מורחב – צמחונות וטבעונות ביהדות
המושג "טבעונות" הוא מושג מודרני, כך שאינו נמצא במקורות הקדומים של היהדות, ואין דיונים בו עד לתקופה האחרונה. עם זאת, אפשר לבחון את עמדת היהדות בנושא. מסופר במקרא כי אדם הראשון הורשה לאכול רק מן הצומח, אולם לנח הותרה אכילת בשר. רבים מאבות האומה היו רועי צאן, וגידול חקלאי של בעלי חיים היה נפוץ בקרבם. היהדות מתירה המתת חיות ואכילת בשר ומוצרים מן החי, ומחייבת, בחלק מהקורבנות, המתת חיות ואכילת בשרן. היהדות מחייבת שימוש במוצרים מן החי בכל הקשור לכתיבת ספרי תורה, תפילין מזוזות, ושופרות, עם זאת היהדות אינה אדישה לסבלם של בעלי חיים. מצוות צער בעלי חיים אוסרת על גרימת כאב וצער לבעלי חיים שלא לצורך, וצורת השחיטה מכוונת למנוע את הצער.
התורה מתירה אכילת חולין של בשר כאשר קיימת כוונה טהורה[39], אך אינה מחייבת זאת. בשר שנאכל מבחירה מכונה במקורות בשר תאווה, ”כי תאווה נפשך לאכול בשר”, אך הוא מותר. חז"ל ראו בפסוק זה המלצה למעט באכילת בשר ולאכול רק בהכנה מיוחדת ולא בקביעות, וכן לאכול על השובע ולא למילוי הרעב[40]. במועדים וזמנים כמו בימים טובים וכחלק מעונג שבת מצוה לאכול בשר. יש מהמקובלים שהסתייגו מאכילת בשר שלא במקום מצווה[41].
על פי דעות שונות היהדות איננה פוסלת צמחונות או טבעונות כאורח חיים, כל עוד אכילת הבשר לא נדרשת לקיום מצוות. חז"ל קבעו כי "עם הארץ אסור לאכול בשר"[42] פרשני הפשט הסבירו כי הסיבה היא חוסר ידיעתו בהלכות שחיטה והכשר הבשר, ואמנם אין זה איסור הלכתי מוחלט[43]. רבים מהמפרשים האחרונים ביארו כי זוהי הוראה מוסרית לפיה אכילת בשר הותרה רק לאדם בדרגה רוחנית גבוהה ואדם שאינו כזה אין לו זכות מוסרית להמית חיה למאכלו[44].
ישנם יהודים אורתודוקסיים ואחרים, המקיימים אורח חיים טבעוני מטעמים דתיים, יש המסבירים זאת כהידור למצווה למנוע צער בעלי חיים ואחרים אף רואים בכך "פרישות" והסתפקות במועט. כך נהג ה"נזיר" דוד כהן המכונה "הנזיר" בשל התנזרותו מכל מיני מנהגים וביניהם גם מאכילת בשר. לצורך קיום מצוות הנחת תפילין, קריאה בתורה ומזוזה הכרוכות בשימוש בעור בהמות יעדיף יהודי דתי טבעוני תשמישי קדושה מיד שנייה או שנעשו מעור של חיה שמתה מוות טבעי[45].
וכן מצוטט אברהם יצחק הכהן קוק בספר ליקוטיו "חזון הצמחונות והשלום" (פ' י"ד), על שימוש בצמר הבהמה:
”ראוי אמנם להכיר שאין כאן פגם מוסרי אם יוקח הצמר מהכבש, בשעה שגם לבעל הצמר, הכבש עצמו, יקל ע"י זה משאו, ועכ"פ לא יצר לו ולא יזיק לו, אבל מגונה הוא כשנוטל אותו להנאתו, בשעה שהבעלים האמתים הטבעיים, הכבש עצמו צריך לו,”
ועל זה כתב גם הרמב"ם בספרו "מורה הנבוכים" על צער בעלי החיים ובייחוד הפרדתם מהוריהם:[46]
”כי צער בעלי חיים בכך גדול מאוד, כי אין הבדל בין צער האדם בכך וצער שאר בעלי חיים, כי אהבת האם וחנינתה על הבן אינו תוצאה של ההגיון, אלא פעולת הכוח המדמה המצוי ברוב בעלי החיים כמציאותו באדם” (מורה נבוכים חלק ג פרק מח)
נצרות
יש הסבורים כי עם תחילתה של הדת הנוצרית היו חלק מחבריה צמחוניים אשר כינסו עצמם בשתי קבוצות חברתיות, האחת נקראה אלכסאים והשנייה אביונים[47][48] אך תפיסותיהם נשארו שוליות ובקרב ההנהגה הנוצרית כמעט מעולם לא התקיים דיון משמעותי סביב הרג בעלי חיים או פגיעה בהם. כיום ישנם נוצרים טבעונים ותנועות נוצריות (בפרט רפורמיות), המקדמות אורח חיים צמחוני או טבעוני; יש מהם המדגישים את הקונספט היהודי-נוצרי של חסד (Grace) בטענה שיש להעדיף עשיית חסד עם בעלי החיים ועל כן למנוע מראש פגיעה ואף התעללות בהם. קבוצות רדיקאליות טוענות גם לעריכה מגמתית של ספר הברית החדשה שסילפה במעט את דמותו של אותו האיש שלפי אמונתם היה רחום עוד יותר על בעלי חיים, מכפי שהוצג בספר, וכי הוא עצמו היה סוג קדום של טבעוני; תימוכין שקבוצות כאלה מביאות לעמדתן הוא הסיפור המופיע בכל ספרי הבשורה של הברית החדשה,[49] אודות שחרור בעלי חיים שיועדו לשחיטה מתוך כלובים בחצר בית המקדש, על ידי אותו האיש וסיעתו. טענה רדיקאלית נוספת של קבוצות אלה היא כי התיאור על נסי הדגים הם דוגמה לעריכה מגמתית של הברית החדשה ובכל הקשור לנס הלחם והדגים, לטענתם הדגים הנזכרים הם תוספת מאוחרת והדיווח המקורי הזכיר לחם בלבד.
בודהיזם
זרמים מסוימים בבודהיזם הם צמחוניים ומיעוטם מדגישים אורח חיים טבעוני. הבסיס לכך הוא איסור פגיעה בבעלי חיים המופיע בתורת הבודהה. לנזירים בודהיסטים במזרח אסיה היה חלק בפיתוחם של תחליפי בשר ומנות צמחוניות וטבעוניות שונות במטבחים של אזור זה; כך למשל בסין נפוץ תחליף לבשר אווזים (הנפוץ במזרח אסיה) העשוי מסייטן ונקרא מוק דאק (בסינית מפושטת:焖斋鸭). כמו הסייטן גם השימוש הרב בטופו, טמפה, ותחליפי בשר וגבינה אחרים, קשור למנהג ההתנזרות מבשר (ולעיתים גם מדגים), הנפוץ במזרח אסיה, ולרצון שלא לצער בעלי חיים, בדת זו.
אורח החיים הטבעוני
טבעונים מטעמי מוסר רואים את אורח החיים הטבעוני מעבר לסוגיית התזונה וימנעו מתוצרים של פעולות הגורמות פגיעה בבעלי חיים. כך למשל טבעונים רבים נמנעים מללבוש בגדים העשויים עור או פרווה משום שהשימוש בהם כרוך בהכרח בהמתתן של החיות. אחרים לא ירצו להשתמש גם בצמר (המכסה את גוף הכבשים וחיות אחרות), מאחר שתהליך הגזיזה פוגעני ופוצע את בעלי החיים ומזיק להם, וגידולם מבוצע באופן הפוגע ברווחתם.
טבעונים מטעמי מוסר מתנגדים לשימוש בבעלי חיים בקרקסים משום הכאב הגופני הכרוך באילוף חיות לבצע פעולות שאינו מתאימות למבנה גופן (כגון, הושבת פילים בתנוחה אנושית, ביצוע ריקוד עם דוביים, או האצת טורפים מסוימים לזנק מתוך חישוק בוער). טבעונים רבים מתנגדים גם לציד כפעילות ספורטיבית. יש טבעונים המתנגדים להצגת חיות ב"פינת ליטוף" ורואים בכך כהתאכזרות לבעלי החיים, מאחר שהן סגורות בכלוב קטן, והמפגש עם הילדים פוגע ברווחתן.
טבעונים רבים נמנעים מלהשתמש בכריות המלאות בנוצות ובמקום זאת יעדיפו כריות המלאות בתערובת העשויה מחומר דומם משום הכאב שחשים בעלי כנף כאשר תולשים מהם את נוצותיהם, פעולה הנעשית בדרך כלל כאשר בעלי הכנף בהכרה מלאה. כמו כן, טבעונים נמנעים מלרהט את ביתם בספות עור או בצמר.
טבעונים אשר מאמינים שטבעונות נותנת ערך מוסף לבריאותם עשויים להקפיד על תזונה המעדיפה מזון אורגני, ומזון שאינו מעובד. בין הדברים שטבעונים אלה מקפידים עליהם:
- הימנעות מאכילת דגנים מעובדים והקפדה על צריכת דגנים מלאים (מה שמתבטא למשל בהעדפת לחם מקמח מלא על לחם מקמח לבן).
- הימנעות מאכילת מאכלים הכוללים חומר משמר תעשייתי וצבעי מאכל סינתטיים - חומרים אשר שימוש תדיר בהם נקשר לא אחת בכמה בעיות בריאות.[50]
- הקפדה על צריכת מלח ים (כלומר מלח "מלא" שלא עבר פירוק ותיסוף חמ"ה על ידי תעשיית המלח, והוא כולל את כל היסודות הכימיים שנכחו בו במצבו הטבעי, דוגמת אשלגן, יוד, מגנזיום, סידן, נתרן וכלוריד, ולא רק נתרן וכלוריד כמו במלח "מטופל".
כמו כן ישנו מגוון דיאטות שבסיסן טבעוני אך כוללות רעיונות נוספים אודות התאמת התזונה לבריאות (דיאטות טבעוניות מוגדרות אשר עשויות להיות מאוד שונות זו מזו), בנוסף לעקרונות הכלליים של הטבעונות.
מאכלים טבעוניים
התזונה הטבעונית מתבססת על רכיבים צמחיים, ומהם מוכנים מאכלים שונים. במטבח הישראלי והים-תיכוני למשל ישנם מאכלים טבעוניים, המבוססים על שילוב של קטניות, דגנים וירקות, כגון: אורז עם שעועית, פלאפל, שניצל טבעוני, חומוס, פיצה, כרובית בפירורי לחם, מג'דרה, קובה, סלט סלק, מקרוני. מטבחים רבים מכילים מגוון רחב של מנות טבעוניות, דוגמת המטבח ההודי, המטבח היפני, המטבח הקוריאני-הנזירי, המטבח הווייטנאמי ועוד.
ישנם טבעונים המבקשים להסב מתכונים הכוללים מרכיבים מן החי. כך למשל בשימושים רבים מחליפים חמאה בשמן. כאשר יש צורך בשומן מוצק, משתמשים במרגרינה, שמן קוקוס או שמן זית (או שמנים נוספים המתמצקים בקירור). לצורך קשירת-תערובות באפייה, במקום ביצים משתמשים בעמילנים, בקטניות או בקמחי קטניות, בטחינה או בזרעי פשתן. אקוופאבה מחליפה חלבון ביצה במתכונים הדורשים הקצפה. מקמחי קטניות ניתן להכין גם חביתות טבעוניות שמוגשות בבתי קפה רבים כארוחת בוקר טבעונית.
יש טבעונים הכוללים בתפריטם מאכלים המקבילים למאכלים מן החי, כולל תחליפי בשר, חלב צמחי, וגבינות טבעוניות.
- חלב - ישנם בשימוש סוגים שונים של חלב צמחי כגון חלב סויה, חלב אורז, חלב שיבולת שועל, חלב קוקוס, חלב שקדים או חלב אגוזים.
- גבינה - קיים בשוק היצע מגוון של גבינות צמחיות קשות ורכות, בנוסף למתכונים רבים להכנה ביתית. גבינות טבעוניות מיוצרות בין השאר על בסיס סויה, קשיו, קוקוס, שקדים או חלבון אפונה.
- בשר - מאכלים רבים דמויי מאכלי בשר (כמו שניצל, המבורגר (המבורגר צמחוני, הנקרא "וג'י בורגר"), שווארמה) מיוצרים לרוב מסייטן או מטופו בתוספת חומרי טעם וריח.
- גלידה - קיים בשוק מגוון גדול של גלידות טבעוניות, הן גלידות סורבה והן גלידות על בסיס סויה ושומנים צמחיים, במרקם וטעם דומים לגלידה חלבית או לגלידת שמנת.
יש טבעונים המתנגדים לשימוש בתחליפים כאלה, אם מסיבה הבריאותית, מאחר שתחליפים אלה הם מזון מתועש, או מאחר שהם רואים במזון מהחי עניין פסול שאין צורך לחקות אותו ובכך לספק לכאורה תמיכה לאכילה שלו. אחרים, בעיקר כאלה שהיו מורגלים באכילת בשר, נעזרים בתחליפים כדי להחליף מזונות אליהם התרגלו בעברם.
דוגמאות למאכלים טבעוניים
|
דגל הטבעונות
- ערך מורחב – דגל הטבעונות
דגל הטבעונות הוא דגל אזרחי יבשתי שאומץ על ידי הקהילה הטבעונית הבינלאומית[דרוש מקור: דרוש מקור, ראו דיון חשיבות] כדי לסמל את הטבעונות. הדגל מורכב משלושה משולשים בצבעי כחול וירוק שיוצרים ביניהם את האות V, האות הראשונה במילה Vegan - טבעונות באנגלית. הדגל עוצב על ידי גד חכימי, מעצב ישראלי בוגר בצלאל ופעיל בתחום הטבעונות, בשיתוף עם קבוצת פעילים ומעצבים גרפיים ממספר מדינות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מנחם סליי, חיתו ארץ, ירושלים תשמ"ח, באתר אוצר החכמה
- Robert Cohen, Milk - The Deadly Poison, Argus Publishing, 1997.
- פיטר סינגר, שחרור בעלי-החיים, הוצאת אור-עם, 1998. (הספר בקטלוג ULI)
- ג'ואל פורמן, לאכול כדי לחיות, הוצאת פוקוס, 2006. (הספר בקטלוג ULI)
- ג'ון רובינס, בריא בן 100, הוצאת פוקוס, 2007. (הספר בקטלוג ULI)
- קולין קמפבל, מחקר סין, הוצאת פוקוס, 2009. (הספר בקטלוג ULI)
- ג'ונתן ספרן פויר, לאכול בעלי חיים, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2010. (הספר בקטלוג ULI)
- ויל טאטל, דיאטת השלום העולמי, הוצאת מזון למחשבה, 2012. (הספר בקטלוג ULI)
- חן ישראל קלינמן, תיקוני שואה, הוצאת כרמל ועמדה חדשה, 2014. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: טבעונות |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טבעונות |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוכל טבעוני |
- טבעוניוז | כל החדשות בעולם הטבעונות - אתר חדשות הסוקר את סצנת הטבעונות בישראל ומחוצה לה
- תקציר דו"ח האו"ם משנת 2006 על השפעת התזונה מהחי, באתר אנונימוס
- האו"ם הודה בפגם בדו"ח על בשר ושינויי אקלים
- אלקנה שור, יורופסקי מוכיח: הטבעונים צמאים לדם, באתר nrg, 9 בדצמבר 2013
- ארי ליבסקר, כשגארי יפגוש את ביבי, באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2013
אילון גלעד, דרכה של המילה "טבעונות" לא היתה קלה, באתר הארץ, 2 ביולי 2014- ענת ביין-לובוביץ', "טבעונות? זו לא כת, זו לא דת - זו התפכחות", באתר גלובס, 29 ביולי 2019
- הרצאה של אד וינטרס בנושא
- ויקי טבעונית באנגלית
- סימפל האפי קיטשן – פרויקט ישראלי בינלאומי להסברת טבעונות באמצעות חומרי הדרכה מאוירים
טבעונות, דף שער בספרייה הלאומית
.jpg){kind=link}
הערות שוליים
- ^ http://www.americanvegan.org/vegan.htm "What is Vegan?", American Vegan Society, accessed 16 December 2012(הקישור אינו פעיל, 26.2.2019)
- ^ The Vegan Society, "Definition of veganism"; qoute: "Veganism is a way of living which seeks to exclude, as far as is possible and practicable, all forms of exploitation of, and cruelty to, animals for food, clothing or any other purpose.".
- ^ Alternatives: "Testing Without Torture", PETA.com
- ^ veganpeace.com, "Animal Testing".
- ^ למשל בשחיטה או חנק
- ^ Behavioral and physiological effects of freeze or hot-iron branding on crossbred cattle", Juornal of animal science, D C Lay Jr, T H Friend, R D Randel, C L Bowers, K K Grissom and O C Jenkins, Journal of Animal Science February 1992 vol. 70 no. 2 330-336."
- ^ Cowboy Showcase.com, "Reading and understanding livestock brands".
- ^ "ההתעללות בפרות עולה לכותרות" חשיפת MFA ברפת החלב ווילט שבניו-יורק, 2010-2009, אתר עמותת אנונימוס
- ^ ב-2005 יצא הסרט ארת'לינגס המעביר ביקורת על היקף ניצול בעלי החיים בתחומים השונים - זהו סרט תיעודי מקיף על הקשרים בין הטבע, בעלי החיים, והאינטרסים הכלכליים של בני האדם.(הקישור אינו פעיל, 26.2.2019)
- ^ 10.0 10.1 נייר עמדה של האקדמיה לתזונה ודיאטה בארצות הברית, 2016
- ^ Living Planet Report 2010: Biodiversity, biocapacity and development, WWF International
- ^ Fredrik Hedenus, Stefan Wirsenius, Daniel J. A. Johansson, The importance of reduced meat and dairy consumption for meeting stringent climate change targets, Climatic Change 124, 2014-05-01, עמ' 79–91 doi: 10.1007/s10584-014-1104-5
- ^ Brian Machovina, Kenneth J. Feeley, William J. Ripple, Biodiversity conservation: The key is reducing meat consumption, The Science of the Total Environment 536, 2015-12-01, עמ' 419–431 doi: 10.1016/j.scitotenv.2015.07.022
- ^ Greenpeace Research Laboratories Technical Report, ecological livestock - Options for reducing livestock production and consumption to fit within ecological limits, with a focus on Europe
- ^ תא סביבה ומזון מהחי - מגמה ירוקה, באתר מגמה ירוקה(הקישור אינו פעיל, 13.6.2022)
- ^ Shantree Kacera, D.N., Ph.D, "Vegetarianism: Karma, Compassion & Simplicity".(הקישור אינו פעיל, 13.6.2022)
- ^ לפי האתר הרשמי
- ^ אבו אל-עלאא אל-מערי, לזומיאת, מערבית: לאה גלזמן, הוצאת מכתוב (2019). עמ' 302
- ^ Leonardo da Vinci - Quotes, Good Reads
- ^ jennie richards, leonardo da vinci a 15th century animal rights activist and vegetarian, humanedecisions, 11.02.16
- ^ Most 'meat' in 2040 will not come from dead animals, says report, The Guardian, 12.6.2019
- ^ ynet, האינדיפנדנט הכריז על תל אביב כבירת הטבעונות של העולם, באתר ynet, 7 בנובמבר 2017.
- ^ שולחן החג הישראלי: ישראל המובילה בעולם בצריכת עוף
- ^ אילון גלעד, דרכה של המילה "טבעונות" לא היתה קלה, באתר הארץ, 2 ביולי 2014
- ^ African Hebrew Israelites of Jerusalem.
- ^ תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל | גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל, באתר www.guidestar.org.il
- ^ מרחב - הספרייה הלאומית - טבעאון, באתר merhav.nli.org.il (ב־)
- ^ דף הפייסבוק של המסעדה, שנת הקמה.
- ^ הרצאתו של גארי יורופסקי, אשר נקראת בפי מפיציה "ההרצאה הכי טובה שתשמעו אי פעם"
- ^ אתר הבית של רשת המסעדות "השווארמה הצמחונית", עמוד "אודות".(הקישור אינו פעיל, 26.2.2019)
- ^ סליחה, יש לך טופו?, כתבה באתר "Timeout".
- ^ דליה מזורי, טבעונות על גלגלים: מסע הסברה בדרך אליכם, באתר nrg, 6 באפריל 2014
- ^ גילי איזיקוביץ, טל גלבוע זכתה ב"אח הגדול", באתר הארץ, 30 באוגוסט 2014
- ^ יאיר ניקוליבסקי, הניצחון הגדול של טל: כמחצית מצופי האח הגדול כבר לא מסתכלים אותו דבר על בשר, באתר מאקו, 27 באוגוסט 2014
- ^ מיכל גלברד, רפורמה חדשה משפרת את הטיפול בחיילים טבעוניים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 24 באוקטובר 2014.
- ^ רחל טלשיר, גדל מספר הצמחונים - אבל מהסוג הגמיש, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2014
- ^ מיכל מרגלית, רק 2% מהישראלים הם טבעונים, הרוב מעדיפים מזון מקומי, באתר ynet, 14 במרץ 2016.
- ^ לקט נתונים לרגל יום האישה הבין לאומי, 2012, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ מלבי"ם, התורה והמצוה, פירוש לדברים, פסוק ט"ו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ד עמוד א'
- ^ הקדמת רבי חיים ויטל לעץ חיים הקדמת ספר מגיד מישרים באזהרות, מובא בכף החיים אורח חיים קלד ס"ק ט
- ^ בבלי פסחים מ"ט ע"א. ישנה גירסה בשר בהמה ואולי היא לפי הסוברים שאין שחיטה לעוף מן התורה
- ^ המאירי כתב שנאמר "בדרך צחות"
- ^ מהר"ל באר הגולה הבאר השביעי ובחידושי אגדות לסנהדרין דף נט עמוד ב
- ^ יהדות וצמחונות: שאלות נפוצות ותשובות
- ^ הרמב"ם אמנם לא היה צמחוני, אך ידע בכך שבשר הוא לא מזון אשר מומלץ ומיועד לגוף והיה נמנע מלאכול הרבה בשר מטעמים בריאותיים.
- ^ Colin Spencer, "The Heretic's Feast: A History of Vegetarianism", UPNE, 1996, p. 110, other pages; מסת"ב 9780874517606.
- ^ הרצאה מאת הסופר, והפעיל הטבעוני רין ברי (Rynn Berry, 1945-2014); מן הכותבים הטבעוניים המוקדמים בארצות הברית. הרצאתו של ברי נוגעת גם לקבוצות היסטוריות הנחשבות על פי חוקרים מסוימים לצמחוניות, בהן היהודים נוצרים ובפרט האלכסאים והאביונים. להלן קישור להרצאה, באתר Yotubue.
- ^ שלושת הבשורות הסינופטיות: הבשורה על-פי מרקוס 11:15-19 וכן 11:27-33. הבשורה על-פי מתי (מתיה) 21:12-17 וכן 21:23-27. הבשורה על פי לוקאס 19:45-48 וכן 20:1-8. בנוסף לכך גם בתחילת הבשורה על פי יוחנן; 2:13-16
- ^ דפנה בוסאני, צבעי מאכל: מכניסים נפט ופחם לאוכל שלך, באתר ynet, 12 במאי 2013
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
36789677טבעונות