פלאפל

פלאפל

כדורי פלאפל

פלאפל (בערבית: فلافل להאזנה (מידע • עזרה)) הוא מאכל מזרח תיכוני מסורתי מטוגן בצורת כדור או קציצה העשוי מגרגרי חומוס, פול, או שילוב של שניהם. הפלאפל מוגש לרוב בפיתה, או בלחם שטוח אחר הנקרא לאפה. כדורי פלאפל בדרך כלל מוגשים עם סלטים, ירקות כבושים, רטבים חריפים כגון סחוג, ומצופים בדרך כלל ברטבים מבוססי טחינה.

מנות פלאפל נפוצות מאוד כמאכל רחוב ברחבי המזרח התיכון.

היסטוריה

פלאפל בפיתה

שורשיו של הפלאפל אינם ידועים בוודאות. ההשערה המקובלת היא שמקורו במצרים, בסביבות המחצית הראשונה של האלף הראשון לספירה, שם הוכן מפול מצרי. ככל הנראה פותח הפלאפל על ידי הקופטים כמנה חליפית למנת בשר בחגים שבהם נאסרה אכילת בשר. מאוחר יותר התפשט המאכל צפונה למדינות הלבנט שם הוכן בעיקר מגרגירי חומוס. הפלאפל הוא מאכל נפוץ בכל רחבי המזרח התיכון, כולל ישראל ערב הסעודית עיראק ותימן. בעקבות הגירה של ערבים וישראלים לארצות הברית ומערב אירופה, ניתן למצוא אותו החל מאמצע המאה ה-20 גם בערים הגדולות שם. באופן מסורתי מטגנים את הפלאפל בשמן עמוק ומגישים עם טחינה וסלט ערבי, בתור כריך בפיתה, או כמתאבן. בתחילת המאה ה-21, יש האופים את הפלאפל, מטעמי בריאות ושמירה על משקל גוף תקין.

עקב תפוצתו הנרחבת של הפלאפל במהלך זמן כה רב נוצרו גרסאות רבות למאכל. עם זאת, ניתן להבחין בשני סוגים עיקריים: כדורים קטנים של גרגרי חומוס גרוסים גס, או קציצות בגודל בינוני מגרגרי פול, הנפוצות בעיקר במצרים ובסודאן ומכונות שם טעמיה. במצרים משתמשים גם בשעועית להכנת המאכל.

בארץ ישראל היה המאכל נפוץ בקרב התושבים הערבים ובשנות ה-30 של המאה ה-20 החל להיות פופולרי גם בקרב בני היישוב העברי. בשנת 1933 נמנו בעיר תל אביב שלושה מוכרי פאלפל. בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה, שבהם היה הפלאפל מזון מהיר עיקרי, נתפס הפלאפל כמאכל לאומי, אף על פי שמקורו במצרים. ב"שיר הפלאפל" של להקת איילון משנות ה-50 ניתן לראות ביטוי לכך. התייחסויות נוספות בתרבות הישראלית למאכל הן במשחק הרשת הפופולרי "מלך הפלאפל" (2002) והסרט "פלאפל אטומי" (2015).

הישראלים אימצו את הגרסה הלבנונית של הפלאפל העשויה מגרגירי חומוס. עם הגיען של העליות מארצות ערב, הלכה וגברה הפופולריות של הפלאפל והוא הפך לעממי וליחסית זול. יש הטוענים, כי הסיבה האמיתית להפסקת המנהג של הכנת פלאפל מפול הייתה העובדה שחלק מעולי עיראק רגישים לפול, ולכן נעשה המעבר המלא לגרגירי חומוס. רבים מדוכני הפלאפל בישראל מגישים מנה בפיתה עם חומוס, צ'יפס, סלט ערבי וטחינה, אולם בדוכנים הוותיקים נפקד מקומם של החומוס והצ'יפס.

פלאפל מצרי (טעמיה)

פלאפל עשוי שעועית או גרגירי פול מטוגנים.

פלאפל סורי

פלאפל העשוי מפולי שעועית עם גרגירי חומוס טחונים ומטוגן בצורת בייגלה עם חור באמצע ומצופה עם סומסום

פלאפל מחשי

מסעדת פלאפל ברמאללה

פירוש המילה מחשי (בערבית: محشي) הוא ממולא, אלו קציצות מטוגנות של עיסת פלאפל, ממולאות במילוי של בצל מטוגן עם תבלינים ולעיתים גם עם בשר. הקציצות גדולות בהרבה מכדורי פלאפל רגילים (קוטרן כעשרה סנטימטרים). המאכל נפוץ במיוחד בתקופת חודש הרמדאן, אז הוא מהווה חלק מהאפטאר (ארוחת שבירת הצום בערב בחודש הרמדאן). בישראל אפשר למצוא אותו בעיקר ביישובים ערביים ישראלים ובמזרח ירושלים.

ערך תזונתי

מנה של פלאפל בפיתה היא מנה צמחית חמה, המבוססת על קטניות.

הפלאפל מעובד מחִמצה (חומוס), נטול כולסטרול, ובו כ-30 גרם חלבון צמחי ל-100 גרם. הערכים התזונתיים בו קרובים לערכי ממרח החומוס. אלא שבניגוד לממרח החומוס, הפלאפל מטוגן בשמן שרוף. ככל שהשמן חומם מספר רב יותר של פעמים, כך הוא רווי יותר ברדיקלים חופשיים, הדבר נכון גם לתוספת הצ'יפס המטוגן. הפיתה עשויה לרוב מקמח לבן. עם זאת, במנה זו נמצאים הן חומוס והן ירקות, העשויים לשפר את ערכה התזונתי.

ברכה על פלאפל

לדעת הרב עובדיה יוסף, מאחר שמעורבים בפלאפל תבלינים ושאר דברים, נשתנה טעם החומוס או הפול, וגם נשתנה שמו וצורתו, וגם נעשה על ידי בישול, ולכן יש לברך עליו שהכל ולא האדמה. וכל זה הוא דווקא אם עיקר נתינת הקמח בפלאפל היה כדי להדביק ולחבר את הקציצות, או כדי להרבות את כמות הקציצות. אולם אם נתנו בהם קמח גם על מנת שיתן טעם בתערובת מברכים עליהם מזונות.

קישורים חיצוניים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
• י.טל, על תלה של תל אביב - אחרי ארונו של "פאלאפל, הצופה, 23 ביולי 1941
• עלייתו וירידתו של הפלאפל, דבר, 10 בינואר 1969
• מתכון לפלאפל של אמירה, באתר 'מטעמים'
• תמי לויאב, קטנות בצלחת - פלאפל, באתר ynet
• סרטון שמראה כיצד מכינים פלאפל - פלאפל קרוואני יעל גרטי, הפלאפל הכי טוב - מצפון ועד דרום, באתר ynet
• שירים ישראליים על אוכל ומאכלים מתוך פרויקט "לאישה ולבית" באתר הספרייה הלאומית
• כאן סקרנים | איך הפך הפלאפל למאכל הלאומי?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:34)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30044587פלאפל