כלוריד
כלוריד הוא אניון (יון שלילי) של היסוד כלור, הנוצר כאשר אטום כלור מקבל אלקטרון עודף אחד, ליצירת −Cl. תרכובות רבות מכילות יון כלוריד, כמו מלחי חומצה הידרוכלורית (HCl), או מלח בישול (NaCl), המתמוסס במים לשני יונים, +Na ו-−Cl.
המונח "כלוריד" מתייחס לעיתים גם לתרכובת כימית בה אטום כלור אחד או יותר קשורים בקשר קוולנטי במולקולה. לכן, כלורידים יכולים להיות תרכובות אורגניות או אי-אורגניות. הדוגמה הפשוטה ביותר לתרכובת כלוריד אי-אורגנית היא מימן כלורי - חומצה הידרוכלורית, שהוזכרה לעיל. דוגמה פשוטה לתרכובת אורגנית המכילה כלור (אורגנוכלוריד) היא כלורומתאן (CH3Cl), המכונה גם מתיל כלוריד.
קיימים גם חומרים אי-אורגניים בהם אטום הכלור קשור בקשר קוולנטי, לדוגמה:
- זרחן טריכלוריד, זרחן פנטכלוריד ותיוניל כלוריד, המשמשים כמגיבים לתגובות כלורינציה במעבדה
- דיגופרית דיכלוריד (S2Cl2), המשמש בתהליך הגיפור של גומי
אחת הדרכים למדידת כמות כלוריד במדגם היא באמצעות ארגנטומטריה.
בגוף האדם
יוני כלוריד חשובים לתהליך חילוף החומרים בגוף האדם, ומסייעים בשמירה על מאזן החומציות בגוף. ריכוז הכלוריד בדם נשמר ברמה הרצויה על ידי הכליות. ליוני כלוריד תפקידים פיזיולוגיים חשובים. לדוגמה, במערכת העצבים המרכזית, פונקציית העיכוב של גליצין וחלק מפעולת GABA תלויים בקליטת יון כלוריד לנוירונים ספציפיים. כמו כן, החלבון המשמש להעברת יוני כלוריד וביקרבונט, Band 3, משתמש ביוני כלוריד על מנת להגביר את קיבולת הפחמן הדו-חמצני של הדם, בצורת יוני ביקרבונט.
ערכי נורמה בבדיקת דם עבור כלוריד נעים הין 95 ל-105 מיליאקוויוולנט (mEq) לליטר. ערכי הנורמה עשויים להשתנות מעט בין מעבדות. התצרוכת היומית המומלצת (DRI) לפי מכון הרפואה של האקדמיה הלאומית של ארצות הברית היא בין 2,300 ל-3,600 מיליגרם ליום, עבור זכר בן 25.
שימושים אחרים
- כלוריד הוא, בין השאר, אינדיקטור שימושי לבדיקת זיהום ביוב בנהרות או במי תהום, כיוון שכלוריד אינו נוטה להגיב עם חומרים אחרים, והוא מצוי בכמויות גבוהות במי ביוב.
- קובלט כלוריד הוא חומר היגרוסקופי (מושך מים מהאוויר) ולכן משמש כאינדיקטור ללחות ולמים. כאשר הוא יבש הוא בצבע כחול וכשהוא רטוב הוא אדום.
קישורים חיצוניים
