ביצה
ערך זה עוסק בביצה בביולוגיה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
.jpg)
ביצה היא מבנה אשר בתחילת התפתחותו של העובר, מכיל את הזיגוטה, ובנוי להכיל את העובר בשלבים מאוחרים יותר. דהיינו, הביצה בנויה מההתחלה להכיל עובר מפותח. הביצה מתפקדת בדומה לרחם ומאפשרת לעובר להתפתח מחוץ לגוף אמו. כל החומרים הנחוצים לעובר נמצאים בתוך הביצה.
מטרות הביצה
- להגן על העובר מפני סכנות (למשל מאכל על ידי בעל חיים גדול ממנו)
- לכלכל אותו עד דרגת בגרות מינימלית - השונה מבעל חיים אחד למשנהו.
סוגים רבים של דגים, זוחלים, דו-חיים, חרקים ועכבישאים, וכל סוגי העופות מטילים ביצים בתהליך הרבייה. נוספים להם יונקי הביב, היחידים במחלקת היונקים המטילים ביצים. דוגמה מוכרת היא הברווזן [פלטיפוס].
ביצת הציפור הגדולה ביותר היא ביצת היען, שמשקלה כ־1.5 ק"ג, ואילו הקטנה ביותר שייכת לצופית בוהקת והקוליברי הדרום אמריקאי - משקלה נע בין חצי גרם ל-2 גרם. ביציהן של דגים וחרקים קטנות בדרך כלל בהרבה.
לביצה יש תכונה מיוחדת שהיא מתקשה בחום, בשונה משאר המאכלים המתרככים בחום.
ביצי עופות
אחרי ההפריה, מטילה הציפור את הביצה ודוגרת עליה זמן מה, עד אשר בוקע הצאצא. במרבית המינים הנקבה היא זו שדוגרת על הביצה, אך ישנם גם יוצאי דופן: זכר הקזואר הוא זה שדוגר על הביצים, ועופות אוסטרליים מסוימים אינם דוגרים כלל אלא קוברים את הביצים בחול.
ביצי העופות מצויות בשלל גוונים וצורות חיצוניים, אך המבנה הפנימי שלהן זהה בדרך כלל ומכיל חלמון צהוב, המשמש מקור מזון לעובר, וסביבו שכבה של חלבון. החלמון מוחזק בקצותיו באמצעות קורים חלבוניים המאפשרים לו לנוע על צירו, כך שהעובר נותר תמיד כשראשו כלפי מעלה. את החלבון עוטה הקליפה, העשויה בעיקר סידן פחמתי ומכילה נקבוביות אוויר רבות - בזו של תרנגולת, לדוגמה, יש למעלה מ־7,000. שני הקרומים המרפדים את הקליפה מופרדים זה מזה בחלקה הרחב של הביצה, ויוצרים שק אוויר, המאפשר לגוזל לנשום את נשימתו הראשונה, עם בקיעת הביצה. שק האוויר גם מאפשר את שינוי נפח תוכן הביצה ללא פגיעה בקליפה הקשיחה. בתעשיית המזון, גודלו של שק האוויר משמש מדד לטריות הביצה.
קן ביצי שחרור
קן ביצי שחפית
ביצי קיכלי רונן
ביצי עיט
קן ביצי ירגזי מצוי
קן ביצי קנית
.jpg)
_(3592958713).jpg)
_(5580096258).jpg)
_(4528583782).jpg)
.jpg)
.jpg)
ביצי זוחלים
לרוב ביצי הזוחלים קליפה חזקה דמוית קלף, אך לחלקן קליפות קשיחות או רכות במיוחד. ביצי הלטאות, לדוגמה, רכות קליפה. רוב הזוחלים אינם דוגרים על הביצים, אלא מטילים אותן במקומות חמים כגון מחילות או בורות בחול. סוגים מסוימים של נחשים נוהגים לחמם את הביצים באמצעות היכרכות סביבן.
צב בוקע מביצה
ביצי נחש פיתון
ביצי דגים, חרקים ודו-חיים
שתי תכונות עיקריות מאפיינות ביצי דגים וחרקים - גודלן המזערי ומספרן העצום. נקבת דג השיבוטה לדוגמה, מטילה למעלה מ־6 מיליון ביצים בשנה, ונקבת דג הלינג - כ־30 מיליון. רובן המכריע של ביצים אלו אינן מגיעות לשלב הפיכתן לצאצא, עקב אכילתן על ידי חרקים או דגים אחרים.
דו-חיים מטילים ביצים העטופות בקריש חלקלק המגן עליהן ומאפשר להן לצוף על פני המים. זכר האלוטס (מין של צפרדע) נושא את הביצים שהטילה הנקבה על רגליו האחוריות, ובכך מגן עליהן מפני טורפים.
ביצי פרפר זנב סנונית נאה על עלי פיגם
ביצי פרפר דנאית הדורה
שימוש בביצים בתעשיית המזון
ערך מורחב – ביצה (מזון)
ביצי עופות, ובעיקר ביצי תרנגולות, משמשות את האדם לאכילה. ניתן לאכול את הביצה כחלק ממגוון של מוצרים אחרים כמו עוגות, ממתקים, מרקים, סלטים, מיונז, ועוד.
הביצה נתפסת כמזינה ובריאה, למרות הכמות הגבוהה של כולסטרול שהיא מכילה.
תעשיית הביצים מותקפת מצד ארגונים להגנת בעלי־חיים בשל תנאי החזקה של תרנגולות מטילות, ובפרט, בשל הגידול בכלובי סוללה, הנפוץ בחקלאות התעשייתית, אשר אינו מותיר לתרנגולות כמעט כל מרחב תנועה או גירוי סביבתי. נשמעת ביקורת גם כלפי נֹהַגים נוספים המקובלים בתעשיית הביצים, בהם השימוש בהשרה כפויה, השמדת האפרוחים הזכרים (שאינם מטילים ביצים), וקיטום מקורי המטילות.
הביצה בהלכה
במקביל לדין הנאמר לגבי חלב, פסקו חז"ל גם לגבי ביצה את הכלל ההלכתי שכל יוצא מן הטהור טהור ומותר לאכול ביצה של בעל חיים המותר באכילה, אך אסור לאכול ביצה שיצאה מבעל חיים האסור באכילה. חז"ל נתנו סימני היכר לדעת לפי הצורה של הביצה אם היא של בעל חיים טהור או טמא[1].
כמו כן ישנם חילוקי דינים לגבי ביצה שנמצא בה דם, שמכיון שהדם עצמו אסור באכילה כדין בעל חי שאינו שחוט, תלוי באיזה חלק בביצה נמצא הדם. ומאחר שנפלו בזה מחלוקות נוהגים העולם לאסור בכל המקרים כדי לא להיכנס למחלוקת[2].
על אכילת ביצה מברכים שהכל נהיה בדברו[3].
נוהגים בליל פסח להניח ביצה בקערת הסדר זכר לחגיגה[4].
נוהגים לתת ביצים לאבלים מחמת שכמו שהאבל אין לו פה כך לביצה אין פה[5].
במצוות שילוח הקן מספיק שיהיה בקן אפילו ביצה אחת בלבד[6].
הביצה בתרבות
- ביצת קולומבוס הוא כינוי לדבר מה אשר כל אחד היה יכול לעשותו מבחינה פיזית, אבל רק על דעתו של אדם מבריק עלה הרעיון לעשות אותו.
- בתרבות הנוצרית, נהוג בחג הפסחא לצבוע ביצים בצבעים עליזים ולהסתירן. המונח "ביצת פסחא" משמש בתוכנות מחשב ככינוי לתכונה נסתרת (או חלון מיוחד) שניתן לחושפם רק באמצעות לחיצה על שילוב מקשים מיוחד.
- במסעות גוליבר הסיבה למלחמה בין ממלכת ליליפוט לבין ממלכת בלפוסקו, היא האם יש לשבור את הביצה מהצד הרחב או מהצד הצר.
- "הביצה שהתחפשה" הוא סיפור ילדים מאת דן פגיס בהוצאת עם עובד. הסיפור פותח במילים "הָיֹה הָיְתָה בֵּיצָה שֶׁלֹּא רָצְתָה לִהְיוֹת בֵּיצָה..." ומציג את סיפורה של ביצה שאינה מרוצה מעצמה. מוסר ההשכל של הסיפור הוא ביכולת של האדם להאמין בעצמו ולהתפתח מתוך המצב בו הוא נמצא.
- פרדוקס הביצה והתרנגולת הוא פרדוקס נושן בעל משמעות מטאפורית: השאלה העומדת בבסיסו היא "מה הופיע קודם; הביצה או התרנגולת?". לשאלה זו היבטים אבולוציוניים, לוגיים ותאולוגיים כאחד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רוב דאן, מבקיעים דרך, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 148, ספטמבר 2010
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ביצה |
- קליפות ביצים- מפסולת למשאב- אתר בידיים
- לאה פופר, הביצה - קליפות החיים והמוות, באתר "סנונית"
- מילון הביצה (אורכב 19.02.2008 בארכיון Wayback Machine), באתר מכללת אורנים
- מביצה לתרנגולת - צילום של השלבים (אורכב 28.08.2008 בארכיון Wayback Machine) (באנגלית)
- ביצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ יורה דעה סימן פ"ו
- ^ רמ"א יורה דעה סימן ס"ו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ' עמוד ב'.
- ^ משנה ברורה סימן תעג סעיף-קטן כג.
- ^ שולחן ערוך יורה דעה סימן שעח סעיף ט.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"מ עמוד א'.
