גליצין
| שם באנגלית | Glycine | ||
|---|---|---|---|
| סימון ארוך | Gly | ||
| סימון קצר | G | ||
| נוסחה כימית | C2H5NO2 | ||
| משקל מולקולרי | 75 גרם למול | ||
| נקודה איזואלקטרית | 5.97 | ||
| pKa קרבוקסיל | 2.34 | ||
| pKa אמין | 9.6 | ||
| pKa שייר | אין | ||
| |||
גליצין (Glycine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
זוהי חומצת האמינו הפשוטה והקטנה ביותר; השייר שלה מורכב מאטום מימן בודד. שייר זה נחשב להידרופובי, אם כי ההידרופוביות שלו זניחה. זוהי אחת מחומצות האמינו השכיחות ביותר בחלבונים.
אטום הפחמן של הגליצין קשור לשני אטומי מימן בודדים, ולא לאחד כמו שאר חומצות האמינו, ולכן אין הוא נחשב לפחמן אלפא (שכן, פחמן אלפא אמור להיות קשור לארבע קבוצות כימיות שונות). כיוון שכך, גליצין איננה מולקולה כיראלית והיא לא מסוגלת להסיט מישור אור מקוטב (ובמילים אחרות: היא אינה מגלה פעילות אופטית), וזאת בניגוד לשאר חומצות האמינו שכן מסוגלות לעשות זאת.
מקור שמה של גליצין הוא מיוונית: גליקוס שפירושו "מתוק", על שם טעמה המתוק (בדומה לפחמימה גלוקוז). שמה הכימי של גליצין, לפי מונחון IUPAC, הוא חומצה אמינואתנואית; השם נגזר מהיותה מורכבת מחומצה אתנואית (חומצה קרבוקסילית של אתן), אליה קשורה קבוצת אמינו.
| עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | ||
|---|---|---|
|
