חומצה אספרטית
| שם באנגלית | Aspartic acid | ||
|---|---|---|---|
| סימון ארוך | Asp | ||
| סימון קצר | D | ||
| נוסחה כימית | C4H7NO4 | ||
| משקל מולקולרי | 133 גרם למול | ||
| נקודה איזואלקטרית | 2.77 | ||
| pKa קרבוקסיל | 1.88 | ||
| pKa אמין | 9.6 | ||
| pKa שייר | 3.65 | ||
| |||
חומצה אספרטית (Aspratic acid, או: אספרטט, Aspartate) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
מבנה
זוהי אחת משתי חומצות האמינו היחידות שלהן שייר חומצי, יחד עם חומצה גלוטמית. השייר של חומצה אספרטית מורכב מקבוצת מתילן (CH2) אליה קשורה קבוצת קרבוקסיל (COOH). שייר זה זהה כמעט לזה של חומצה גלוטמית, למעט קבוצת מתילן נוספת הקיים בשייר של האחרונה.
קבוצת הקרבוקסיל נוטה לאבד את אטום המימן שלה, ומכאן החומציות (חומצה מוגדרת כתרכובת הנוטה לאבד יוני מימן). כשזה מתרחש, נותר השייר בצורת יון קרבוקסילט (-COO), ואז נהוג לקרוא לתרכובת אספרטט. ב-pH נייטרלי (7) נוטה חומצה אספרטית לאבד את אטום המימן ולהופיע בצורת האספרטט. המטען החשמלי של אספרטט הוא 1-, עקב יון הקרבוקסילט השלילי.
חומצת האמינו אספרגין היא נגזרת של חומצה אספרטית. במקום קבוצת קרבוקסיל היא מכילה קבוצת אמיד (CONH); היא נוצרת כשחומצה אספרטית מגיבה עם אמוניה (NH3). עקב הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין אספרגין או חומצה אספרטית - Asx - וכן סימול קצר - D. חומצה אספרטית קיבלה את שמה מאספרגין, אשר בתורה קיבלה את שמה מצמח האספרגוס, בו נתגלתה לראשונה.
ראו גם
- אספרטיים (ממתיק מלאכותי שאחד ממרכיביו הוא חומצה אספרטית).
| עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | ||
|---|---|---|
|
