סייטן
_opened_can_(2007).jpg)
סֶייטָן הוא מזון העשוי מחלבון הגלוטן המצוי בחיטה. הכנתו נעשית על ידי שטיפת בצק העשוי מקמח חיטה עד להמסת העמילן. הסייטן נפוץ בעיקר כתחליף בשר, בשל דמיונו לבשר בטעם ובמרקם, אולם הוא נפוץ פחות ממאכלי הסויה למיניהם (ובעיקר הטופו).
מקורו של הסייטן הוא בסין, שם הומצא על ידי נזירים בודהיסטים שדתם אוסרת אכילת בשר ונזקקו לתחליף למוצרי הסויה שהיו במחסור. משם התפשטה הכנת הסייטן לשאר מזרח אסיה ובמיוחד ליפן, שם הפך הסייטן לפופולרי יחד עם מוצרים דומים רבים (הידועים בשמם הכללי - פו (Fu)).
השם סייטן (Seitan) הוא חידוש לשוני מהמאה ה-20. ג'ורג' אוסווה, מייסד המקרוביוטיקה, המציא את המילה, שפירושה המילולי "עשוי מחלבון", בשנות ה-60, ובעקבות התפשטות המקרוביוטיקה הפך השם לנפוץ ביותר בעולם המערבי, אף על פי שביפן אינו משמש כמעט כלל.
הסייטן נפוץ כיום בקרב בודהיסטים וכן בקרב צמחונים וטבעונים רבים. בישראל ניתן להשיגו ברוב המרכולים בצורתו המוכנה, והכנתו העצמאית אינה שכיחה בשל הזמן והמאמץ הנדרשים למכינים שאינם מיומנים.
השימוש בסייטן נפוץ בקהילת העבריים מדימונה אשר עלו מארצות הברית (שם היה מוכר הסייטן בקרב טבעונים כבר בשנות ה-60) ושומרים על אורח חיים טבעוני. במפעלם ביישוב אף מיוצר סייטן ומשווק ברחבי הארץ וניתן למצוא אותו במגוון אופנים, מוכן לאכילה.
ערך תזונתי
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| קלוריות | 370 קק"ל |
|---|---|
| חלבונים | 75.16 ג' |
| פחמימות | 13.79 ג' |
| שומן | 1.85 ג' |
| כולסטרול | 0 מ"ג |
| ברזל | 5.20 מ"ג |
| סידן | 142 מ"ג |
| נתרן | 29 מ"ג |
| מקור: משרד החקלאות האמריקני | |
קישורים חיצוניים
- דורעם גונט, עכבר העיר אונליין, מתכוני סייטן: יום חג לצמחונים, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2009
