מתיונין
| שם באנגלית | Methionine | ||
|---|---|---|---|
| סימון ארוך | Met | ||
| סימון קצר | M | ||
| נוסחה כימית | C5H11NO2S | ||
| משקל מולקולרי | 149 גרם למול | ||
| נקודה איזואלקטרית | 5.74 | ||
| pKa קרבוקסיל | 2.28 | ||
| pKa אמין | 9.21 | ||
| pKa שייר | אין | ||
| |||
מתיונין (Methionine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתז מתיונין ולכן היא מהווה חומצת אמינו חיונית, אותה יש לקבל דרך המזון.
כימיה
יחד עם ציסטאין, זוהי אחת משתי חומצות האמינו היחידות שבשייריהן מצוי אטום גופרית. אולם, בניגוד לציסטאין, בה אטום הגופרית נמצא בקצה השייר ולפיכך פעיל מאוד מבחינה כימית (דבר המביא ליצירת קשרים דיסולפידיים בין שיירי ציסטאין שונים), במתיונין נמצא אטום הגופרית באמצע השייר, כך שהוא אינו חשוף לסביבה ואינו נוטה להגיב. השייר של מתיונין מורכב משתי קבוצות מתילן (CH2), מאטום גופרית ומקבוצת מתיל (CH3). ריבוי אטומי הפחמן גורם לכך שמתיונין הידרופובית באופן יחסי.
מקורות תזונה
המקורות המשמעותיים ביותר למתיונין, כמו לשאר חומצות האמינו, הם מזונות עשירים בחלבון כגון בשר בקר, דגים ועוף, חלב, ביצים, קטניות (כגון פולי תורמוס, פולי סויה, עדשה תרבותית, שעועית, חומוס, פול ואפונה) וגרעינים מסוימים[1].
ביולוגיה
זוהי אחת מחומצות האמינו הנדירות, והיא מהווה בממוצע 2.3% מכלל חומצות האמינו בחלבונים. עובדה זו משתקפת בקוד הגנטי: מתיונין היא אחת משתי חומצות האמינו, יחד עם טריפטופן, המקודדות על ידי קודון אחד בלבד (AUG). קודון זה מהווה בנוסף קודון פתיחה; קודון זה מאותת למנגנוני השעתוק והתרגום בתא להתחיל בפעולתם. היות שקודון הפתיחה מקודד למתיונין, חומצת אמינו זו היא הראשונה כמעט בכל שרשרת פפטידית חדשה שמסונתזת על ידי הריבוזומים בתא. בכמחצית מהחלבונים מוסר המתיונין מתחילת החלבון לאחר התרגום. בתאים פרוקריוטיים (חיידקים) קיימת הבדלה בין מתיונין המיועד להצבה באמצע חלבון ובין מתיונין המיועד לאתחול חלבון; מולקולות מתיונין המיועד לאתחול כוללות קבוצת פורמיל (קבוצת אלדהיד, CHO) הקשורה לקבוצת האמינו של החומצה. בתאים איקריוטיים קיים מנגנון אחר המאפשר לריבוזום להבדיל בין שני סוגי המתיונין.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | ||
|---|---|---|
|
