קמח חומוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קמח חומוס
משולשי פאינה

קמח חומוס הוא קמח העשוי מגרגרי חמצה (חומוס) מיובשים או קלויים, וטחונים.

בכמה מדינות באסיה מכונה קמח זה "גראם". זהו מוצר יסוד במטבח ההודי, והבנגלי, פקיסטני והוא נפוץ גם במטבח הפרסי.

לקמח חומוס ערך קלורי גבוה יותר משל קמחים אחרים ושיעור חלבון רב יותר.[1]

שימושים

במטבח הטבעוני משמשת בלילת קמח חומוס ומים בין השאר כתחליף ביצה בתבשילים שונים, למשל להכנת חביתה טבעונית והכנת ציפוי לשניצל טופו.

במטבחי דרום אסיה קמח החומוס פופולרי מאוד ומשמש במאכלים רבים כגון סב, בונדה, צ'ילה (חביתית מקמח חומוס המשמשת כמאכל רחוב בהודו), לאדו, פקורה, פאפאדומס, פטרה ועוד.

באנדרה פרדש משמש קמח חומוס במאכלי קארי הנאכלים לרוב בארוחות בוקר חורפיות יחד עם צ'פאטי או פורי.

לאורך חופי הים הליגורי משמש קמח חומוס להכנת חביתית אפויה הנקראת "פארינטה" באיטליה, "פאינה" בג'נובה ו"סוקה" בצרפת.

במטבח הסיציליאני משמש קמח חומוס להכנת פריטר "פנאלה". במטבח הספרדי הוא משמש להכנת פריטר חסילונים.

במטבח היווני והקפריסאי הוא משמש כעיטור לקוליבה - מאכל טקסי בלוויות בכנסייה האורתודוקסית המזרחית

הערות שוליים

  1. ^ קמח חומוס, באתר "מילון האוכל של ישראל"
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0