גלוטמין
| שם באנגלית | Glutamine | ||
|---|---|---|---|
| סימון ארוך | Gln | ||
| סימון קצר | Q | ||
| נוסחה כימית | C5H10N2O3 | ||
| משקל מולקולרי | 146 גרם למול | ||
| נקודה איזואלקטרית | 5.65 | ||
| pKa קרבוקסיל | 2.17 | ||
| pKa אמין | 9.13 | ||
| pKa שייר | אין | ||
| |||
גלוטמין (Glutamine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
גלוטמין היא נגזרת של חומצת אמינו אחרת, חומצה גלוטמית. השייר של חומצה גלוטמית מסתיים בקבוצת קרבוקסיל (COOH), ואילו השייר של גלוטמין מסתיים בקבוצת אמיד (CONH). חומצה גלוטמית הופכת לגלוטמין כאשר היא מגיבה עם אמוניה. עקב הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין גלוטמין או חומצה גלוטמית - Glx - וכן סימול קצר - Z.
השייר של גלוטמין מורכב, אם כן, משתי קבוצות מתילן (CH2) ומקבוצת אמיד. קבוצת האמין (NH), המהווה חלק מקבוצת האמיד, היא קוטבית; השייר של גלוטמין מסוגל ליצור קשרי מימן עם מולקולות מים, ולפיכך גלוטמין הידרופילית ומסיסה במים. שיירי גלוטמין נוטים להופיע באזורים החיצוניים של חלבונים, שם הם מסוגלים לבוא במגע עם המים המקיפים את החלבון בסביבה התאית.
השפעות בריאותיות
קיימות השערות כי אצל חולים במחלות של מערכת החיסון, קיים ניצול גבוה מהממוצע של גלוטמין. גלוטמין משמש בתהליך העיכול ומחסור בו עלול להוביל לפגיעה במערכת זו.
גלוטמין הופך לחומצה גלומטמית בנוירונים בעזרת האנזים גלוטמינאז. תהליך זה אינו מזיק כל עוד לא נוצרת הצטברות גלוטמין מחוץ לתאי המוח; חוקרים כיום מאמינים שהצטברות כזו יכול להיגרם, בין השאר, מצריכת יתר של גלוטמין.
הצטברות גלוטמין נצפית במחלת אלצהיימר, מחלת הנטינגטון ובמחלת לו גריג. בנוסף, רמות גבוהות של גלוטמין נקשרו לעלייה ברמת הרדיקלים החופשיים במוח, שפוגעים ביכולתם של המיטוכונדריה בתאי המוח לייצר אנרגיה. פגיעה בייצור זה גורמת לאקסיטוטוקסינים, כמו חומצה גלוטמית, להפוך לרעילים יותר. פגיעה זו קטנה בצורה משמעותית באתלטים פעילים, שכן פעילות גופנית גורמת לצריכת גלוטמין על ידי השרירים.
| עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | ||
|---|---|---|
|
