טמפה (מאכל)

טמפה
	ערך תזונתי ל-100 גרם ‏(בממוצע)
מים	59.65 ג'
קלוריות	193 קק"ל
חלבונים	18.54 ג'
פחמימות	9.39 ג'
שומן	10.80 ג'
כולסטרול	0 מ"ג
ויטמינים	‏
‑ ויטמין A	0 מק"ג
‑ ויטמין B1	0.078 מ"ג
‑ ויטמין B2	0.358 מ"ג
‑ ויטמין B3	2.640 מ"ג
‑ ויטמין B6	0.215 מ"ג
‑ ויטמין B9	24 מק"ג
‑ ויטמין C	0 מ"ג
ברזל	2.70 מ"ג
סידן	111 מ"ג
מגנזיום	81 מ"ג
זרחן	266 מ"ג
אשלגן	412 מ"ג
נתרן	9 מ"ג
	מקור: משרד החקלאות האמריקאי

טמפה חתוך

מרק אינדונזי עם ירקות, אצות וטמפה.

טֶמְפֶּה (témpé) הוא מאכל חלבוני אינדונזי העשוי פולי סויה שעברו התססה. הטמפה מבוסס על פולי סויה שלמים ועל כן מכיל כמות רבה של סיבים תזונתיים וחלבון. חלבון הטמפה מכיל את כל חומצות האמינו החיוניות. הטמפה מכיל אף יותר חלבון מן הטופו (שעשוי סויה גם הוא).

היסטוריה

הטמפה נוצר לראשונה באי ג'אווה שבאינדונזיה במסגרת תעשיית ייצור הטופו המקומית של סינים תושבי אינדונזיה; לאחר ייצורו הראשוני הפך פופולרי ובשלב מסוים החל להיות משווק ומיוצר גם ברחבי העולם.

הטמפה נפוץ בארצות הברית ואירופה מאז שנות השבעים של המאה העשרים ונמכר גם בישראל.^[2]

הכנת טמפה

להכנת טמפה שוברים תחילה את פולי הסויה, משרים אותם במים עד שהם מתרככים, ומבשלים אותם. אחרי הבישול מסננים את המים ואז מוסיפים להם נבגים של פטריה בשם Rhizopus oligospours. על הגוש לשהות למשך כעשרים וארבע שעות באינקובטור ייעודי ליצור טמפה, שם נשמרת טמפרטורה של כשלושים מעלות, הנדרשת לגדילת הפטריה. הפטריה גדלה על פני פולי הסויה וקושרת אותם יחד לבלוק אחד.

עבודה עם טמפה

הטמפה הוא למעשה מאכל חומר גלם שטעמו אנמי, אבל הוא משמש לקליטת טעמים, כמו בצריכת טופו. בהכנת טמפה תחילה חותכים פרוסות מן הגוש. ניתן להכין את פרוסות הטמפה על ידי טיגון, צלייה, או אפיה; או לחלופין חותכים או קוצצים את הטמפה ומטגנים עם תוספות שונות.

גלריה

טמפה מוקפץ עם שעועית ירוקה וגמבה אדומה, ברוטב חריף מתוק.
טמפה מטוגן (ללא בלילה).
כריך בריאות בסגנון מערבי-מודרני, עם טמפה וירקות.
טמפה מטוגן בבלילה מתובלת (ניתן להכין בלילה זו מקמח אורז, קמח חומוס ואף משילוב שלהם).