שווארמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שווארמה
מתקן שווארמה והכנה מסורתית עם גחלים גלויים

שווארמה הוא מאכל בשרי מזרח-תיכוני, העשוי מנתחי בשר מסוגים שונים, שניתן גם לשלב ביניהם, כגון בשר כבש, הודו, עוף, בקר ובגרסה היוונית גם בשר חזיר. נתחי הבשר ננעצים בשכבות על גבי שיפוד מתכת ארוך, כאשר בראש השיפוד נהוג להוסיף כמה נתחי שומן מן החי, כדי שבמהלך הצלייה יוסיפו טעם לבשר וימנעו ממנו מלהתייבש. השיפוד, שעליו נעוצות שכבות הבשר והשומן, נתלה בניצב בסמיכות למקור חום ומסתובב לאיטו סביב צירו. שיטת צלייה זו מבטיחה צלייה איטית ואחידה של הבשר ומאפשרת לנתחי השומן שבראש השיפוד לזלוג במורד שכבות הבשר ולהעשיר את טעמן. כיום נהוג להשתמש בשני סוגי מבערים, המכונים בשם המקצועי "פיאמה", אחד עשוי עם אבן מוליכת חום והשני עם סלילי מתכת. המכשיר מתחבר לגז ובעירת האבן או סלילי המתכת מקרינה את החום שצולה את הבשר. שיטת צלייה זו נקראת חימום אינפרה אדום. לעיתים נעשה שימוש גם במדפים הנושאים גחלים, או בגריל חשמלי. השווארמה נחשבת כיום ל"מזון רחוב" ול-"מזון מהיר", ונאכלת לרוב במזללות המיועדות לכך ("שווארמיות" בעגה).

לאחר זמן מה שבו סבב שיפוד השווארמה מול מקור החום נוצרת על פניו שכבה של בשר צלוי היטב. בעת הכנת מנת שווארמה לסועד נחתכת מגוש הבשר רק שכבת בשר צלוי זה באמצעות סכין חדה או מסור חשמלי. מאחר שגוש הבשר מורכב משכבות בשר הרי שמתקבלות רצועות דקות וקצרות של בשר צלוי ועסיסי. רצועות בשר אלה מתובלות בתבלינים שונים, כגון כורכום, הל, אגוז מוסקט וכמון ומוכנות להגשה. לאחר שנחתכו כאמור נתחים מן השווארמה לצורך הגשה, ממשיכים יתר הנתחים להתבשל מול מקור החום וכך נוצרת לאחר זמן-מה שכבה חדשה של בשר צלוי. השווארמה נאכלת לרוב בפיתה, בבגט או בלאפה, אך לעיתים גם בצלחת. מקובל לצרף לשווארמה מגוון תוספות, לפי טעמו של הסועד: חמוצים, מיני סלטים של ירקות, טחינה, חומוס, סחוג, עמבה) צ'יפס וחרדל. קיימת היום ובעשר שנים האחרונות גם ורסיה של מכשיר שווארמה ביתי.

ברבות השנים החל לשמש המושג "שווארמה" גם ככינוי לצורת חיתוך של נתחי בשר נא (לרוב בשר בקר או כבש) בה הבשר נחתך לרצועות דקות וצרות, טרם בישולו, והטבח המבשל אותו יכול לצלותו על-גבי מחבת או בתבנית תנור. בשיטה זו מתקבלים נתחי בשר צלויים המזכירים במראם שווארמה הנמכרת במזללות. כך נוצרה, במקביל לשווארמה המסורתית, "שווארמה ביתית" שאינה מצריכה ציוד ייעודי להכנתה.

מוצאה של השווארמה הוא מן המטבח הטורקי, שם היא נקראת "דונר" (Döner) וביוון "גירוס" (Γύρος), שני שמות אלה מעידים על סיבוב. גם השם שווארמה מקורו בשפה הטורקית, והוא הצורה הערבית של המילה çevirme (צ'ווירמה - סיבוב או להסתובב). אם כי כיום משתמשים במילה זו בטורקיה עבור חיה שלמה משופדת מעל אש. ניתן למצוא שווארמה בכל רחבי המזרח התיכון ולמעשה, בכל העולם במקומות בהם יש מהגרים מן המזרח התיכון.

שווארמה צמחית

שווארמה טבעונית בבגט עם טחינה וסלט ירקות.

כיום, כחלק ממגמת מציאת תחליפים צמחוניים למנות בשריות, ניתן למצוא גם גרסאות צמחוניות דמויות שווארמה, העשויות ממגוון מוצרים מן הצומח כגון: סייטן, טופו, פטריות וירקות שונים נוספים. ניתן להכין את הנתחים על המחבת או בדרך המסורתית, על שיפוד מתכת (במידה והרצועות רחבות מספיק וניתן לשפד אותן).

קישורים חיצוניים

ויקימילון ערך מילוני בנושא שווארמה בוויקימילון

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שווארמה בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דונר קבב בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גירוס בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0