תנגודת לאינסולין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תנגודת לאינסולין

תנגודת לאינסולין (Insulin resistance או IR) היא מצב בו תאי הגוף של אנשים מסוימים מגיבים פחות להורמון האינסולין מאשר בתאי הגוף של אנשים בריאים. כאשר מתרחשת תנגודת לאינסולין השרירים, הכבד ורקמת השומן בפרט פחות רגישים לאינסולין.

תנגודת לאינסולין בשרירים גורמת להפחתה של ספיגת הגלוקוז, ותנגודת לאינסולין בכבד מפחיתה את היכולת לאחסון של גלוקוז, וכאשר שתי ההשפעות מתרחשות הדבר גורם להגברת ריכוז הגלוקוז בדם.

רמות גבוהות של אינסולין וגלוקוז עקב תנגודת לאינסולין עלולות להוביל לאחר זמן להתפתחות של התסמונת המטבולית, ובפרט להתפתחות של סוכרת מסוג 2.

קישורים חיצוניים



ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35686647תנגודת לאינסולין