רבי חיים ויטאל

רבי חיים ויטאל

שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד
שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד
לידה	א' בחשוון ה'ש"ג צפת, האימפריה העות'מאנית
פטירה	ל' בניסן ה'ש"ף (בגיל 77) דמשק, האימפריה העות'מאנית
תחומי עיסוק	קבלה

רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

ביוגרפיה

נולד בראש חודש חשוון ה'ש"ג (1542) בצפת, לרבי יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לארץ ישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'. הוא גדל בתקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.

כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו את תורת הקבלה. בתקופה זו החל ללמוד גם אלכימיה, ובגיל 24 השקיע שנתיים וחצי בלימודה, ואף כתב בספריו על כך.

תלמיד האר"י

עלייתו של האר"י ממצרים בשנת ה'ש"ל (1569) הייתה נקודת מפנה קריטית עבורו. האר"י הצטרף לבית מדרשו של רבי משה קורדובירו, כשזה האחרון נפטר זמן קצר לאחר מכן. כששה חודשים לאחר פטירתו, קיבל עליו רבי חיים ויטאל את האר"י כרב. בספר החזיונות כותב מה שאמר לו האר"י ש"נאמר לו שיבא לעיר צפת, כי שם הייתי אני חיים דר שם כדי שילמדני".

בהקדמה ספר נגיד ומצוה של רבי יעקב צמח תלמידו מביא מפי רבי חיים תיאור מפורט על התחלת לימודיו עם האר"י:

כשאני,‏ חיים,‏ באתי אצל מורי זלה״ה ללמד ממנו זאת החכמה,‏ הלך מורי זלה״ה לטבריה והוליכני עמו ושם היה ‏(היתה)‏ ספינה קטנה.‏ וכשהיינו מהלכים בספינה,‏ בתוך המים כנגד העמודים של בית הקברות הישן,‏ אז לקח מורי זלה״ה כוס אחד ומילא אותו מים מבין העמודים והשקה לי אותם המים ואמר לי עכשיו תשיג בזאת החכמה,‏ כי אלו המים ששתית היו מבארה של מרים,‏ ומאז ואילך התחלתי ליכנס בעומק החכמה הזאת

היה בין חשובי תלמידי האר"י, ואף ביאר לחלק מהתלמידים האחרים את דברי רבם. כמו כן רשם בכתב את שיעורי רבו. האר"י אמר לו שהוא תלמידו העיקרי, ושהסיבה שירד לעולם היא ללמדו קבלה.

לאחר פטירת האר"י

תקופה זו לא נמשכה זמן רב, והאר"י נפטר גם הוא בה' באב ה'של"ב (1572) זמן קצר לאחר מכן, רבי חיים ויטאל נחשב כיורשו וממשיך דרכו. שבעה מתלמידי האר"י קיבלו אותו כרבם, ולבקשתו מסרו לו את כל מה שכתבו בשם האר"י מבלי להשאיר לעצמם עותק, וכן נשבעו לו שלא יפרסמו שום דבר בקבלה. לפי מאיר בניהו התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. אך לאחר שנים מועטות כשיצא מצפת בטלה הישיבה, ומאז סירב רבי חיים ויטאל ללמד אף אחד קבלה ולא הסכים שיקראו בכתבי הקבלה שהיו ברשותו. במקום זה השקיע שאר ימיו בסידור דברי האר"י על פי הכתבים שהיו בידו משיעורי האר"י שכתבו הוא ושאר תלמידי האר"י, וכן מכתבי האר"י עצמו שהיו לו. לאחר מותו נעשו כתבים אלו למקור החשוב והעיקרי של דברי האר"י.

תלמידים אחרים של האר"י כגון רבי יוסף אבן טבול ורבי ישראל סרוג לא קיבלו את מרות המהרח"ו ולימדו תלמידים והפיצו בכתב את תורת האר"י.

היה גם מי שהתנגד לרבי חיים, כמו רבי יעקב אבולעפיה רבה של דמשק בתקופה זו. בספר החזיונות ישנם מספר התייחסויות לאישיותו ולהתנגדותו. רבי מנחם די לונזאנו אף ערך ספר בשם "אמרי אמת" בו מפרט את התנגדותו לאר"י ולרח"ו. בשנת ה'של"ז (1577) שהה זמן קצר במצרים. ואחר כך חזר והתיישב בכפר עין זיתים הסמוך לצפת. בחודש כסלו ה'של"ח ציין בספר החזיונות כי ראה את מעברו של כוכב השביט הגדול של 1577 בעודו בצפת. כעבור זמן קצר עבר לירושלים שם התגורר כ-8 שנים, ומשם עבר לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל המושל העות'מאני אבו סיפין.

על פי המסופר בספר החזיונות, בשנת ה'שמ"ו (1586) חזר לצפת בפעם השנייה, שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד (1594).

משנת ה'שנ"ה (1595) התגורר בדמשק, בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה.

משנתו ותורתו

חשיבות לימוד פנימיות התורה

בהקדמה לספרו, "עץ חיים", מביא רבי חיים את חשיבות לימוד הקבלה. בין היתר כותב כך:

"ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד – מגששים כעורים קיר בלבושי התורה ואין להם עיניים רואות ברזי התורה הנסתרים בו…. וזהו שכתוב: "מי עור כי אם עבדי", אבל הכוונה היא למעוטי ולאפוקי חכמי האמת הנקראים בנים, אינון מרי קבלה כנזכר לעיל; אבל העוסקים במשנה לבדה בלתי הסתכלותם בסודותיה… אלו עורים הם בוודאי"

בהמשך מצטט את דברי חז"ל: ”זה הוא הדרי זה הוא גדולתי – זהו הדר יפיי, שבני אדם מכירים את כבודי וכו'”, ומסביר: ”הרי מבואר בפירוש אף בדברי התנאים, שאין האדם יוצא ידי חובתו לגמרי בעסק המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד בלבד – אלא הוא מחויב לעסוק בכל יכולתו בסתרי תורה ובמעשה מרכבה, כי אין הנאה להקב"ה מכל מה שברא בעולמו רק בהיות בניו למטה עוסקים ברזי התורה, להכיר גדולתו ויופיו ומעלתו. כי בפשטי התורה ובספוריה ובדיניה ובמצוותיה בהיותם כפשטם, אין בהם שום היכר וידיעה לידע את בוראם יתברך. אדרבה: יש בהם מצוות וחוקים שאין הדעת סובלם. וכל אומות העולם מונין את ישראל ואומרים להם: וכי מה התורה הזאת אשר ציווה אלוקיכם אתכם, דברים שנראים כחידות ומשלים: ליקח קרן ולתקוע בו ביום ראש השנה… וכיוצא מדברים אלו כמעט רוב מצוות התורה, ובפרט פרטי דיניהם, אין השכל סובלם… אמנם בסודות התורה ובעסק כוונת המצוות, על זה נאמר … "תנו עוז לא-לוהים"”, כלומר, רבי חיים מבאר, שחיי האדם מחולקים לשני שכבות: השכבה החיצונית, הגלויה, והשכבה הפנימית, הנסתרת, או למשל, גוף ונשמה. באם ילמד האדם רק את ה'שכבה החיצונית', הרי זה כגוף ללא נשמה חלילה, ולמרות שהוא מקיים את המצוות -עדיין, זה ללא 'נשמה'.

רבי חיים מוסיף, שהאדם נברא למען ילמד חכמת הקבלה.

פטירתו וקבורתו

המצבה המיוחסת אליו בקריית מלאכי

הלך לעולמו בל' ניסן ה'ש"ף (1620), ונקבר בבית הקברות היהודי בדמשק. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה בחשאי את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו לא הוכחה וישנה אף עדות מקברו בדמשק שצולמה ותועדה על ידי החוקר ישראל מאיר גבאי בשנת 2008. .

בשנת 2022, חקר הרב עזריאל מנצור, ראש ישיבת שובי נפשי בירושלים, את הקברנים ואמרו שהעלו לקבורה בארץ ישראל רק את בנו, הרב שמואל ויטאל, ואולם רבי חיים ויטל נשאר בדמשק.

רחובות נקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב. ובעיר העתיקה בצפת הוקם בית מדרש על שמו.

צאצאיו

• יוסף - בספר החזיונות מסופר שנולד בחודש אדר ה'של"ג והיה בתכלית הדעת, כאמור בהקדמה לט' שבספר הגלגולים. נפטר לאחר כשנה.
• רבי שמואל - מרבני ומקובלי דמשק, נולד בשנת ה'שנ"ח כשרבי חיים היה בן 56, ואשתו היתה צעירה ממנו ב30 שנה.

חיבוריו

• עץ חיים - ספרו המפורסם המהווה ספר יסוד בכתבי האר"י.

ערך מורחב – עץ חיים (ספר)

• אוצרות חיים
• אדם ישר
• מבוא השערים
• עולת תמיד
• קהילות יעקב

לאחר פטירתו של רבי יעקב צמח, רבי מאיר פאפירש, תלמידו, ערך את כל ספרי רבי חיים ויטאל בהוצאותיהם השונות לכדי שלושה ספרים עיקריים:

• דרך עץ חיים - דרושים והקדמות בחכמת האמת, כולל הקדמה על חשיבות תורת הקבלה, והצורך שבלימודה לראויים לכך. נקרא כיום עץ חיים.
• פרי עץ חיים - סדרי הכוונות היוצאות למעשה
• נוף עץ חיים - דרושים נוספים שאינם מסודרים על סדר השתלשלות העולמות

ספרים נוספים שכתב רבי חיים ויטאל:

• שערי קדושה - בדומה לתומר דבורה של רבי משה קורדובירו, בו קיים הסבר כיצד להיות אדם קדוש - על ידי תיקון המידות והמצוות שבין אדם לחברו, קיום המצוות והידור בהן. עד מספר שנים כל המהדורות נדפסו על פי הדפוס ראשון בקושטא, ששם השמיטו את החלק הרביעי, בטענה ששם כתובים סודות התורה שאינם מיעודים לכולם. אולם בשנים האחרונות נתגלו כתבי יד נוספים שבהם נמצא החלק הרביעי, ונדפסו ב"שערי קדושה" של הוצאת ברזני ומישור, ובספר "כתבים חדשים מרבינו חיים ויטאל" בהוצאת חברת אהבת שלום.
• ספר החזיונות - כולל שני חיבורים שונים בתכלית:

1. יומן מאורעות וחלומות - שלושה חלקים.
2. קונטרס שורש נשמתי - דברי האר"י על שורש נשמתו של רבי חיים ויטאל

שני החיבורים האלו נמצאים בכתב ידו של רבי חיים ויטאל. הם נכרכו יחד, ולכן נחשבו בטעות לספר אחד. השם 'ספר החזיונות' ניתן על ידי נכדו רבי משה ויטאל. יש שטענו שספר זה מזויף. מכיון שכתב היד הופץ רק כמאתיים שנה לאחר מותו, ויש בו ספורים מוזרים כגון סכסוכיו עם דמויות ידועות בצפת ובדמשק בתקופתו, ונוגד למעשה את הכתוב בשני הספרים הידועים שהוציא בחייו.

• עץ הדעת טוב - שישה שערים של ביאורים: א. על התורה. ב. על נביאים וכתובים. ג. על מדרשי חז"ל. ד. על התלמוד. ה. דרושים לשבתות שונות, כמו שבת הגדול ושבת תשובה ודרושי מילה. ו. מה ששמע מאחרים.
• ספר התכונה - על חכמת התכונה
• ספר הגורלות
• ספר הפעולות - בקבלה מעשית ואלכימיה, מהדורה שנייה מתוקנת תשע"ד
• תעלומות חכמה (נקרא גם ספר הרפואות) - בקבלה מעשית ואלכימיה
• לב דוד - קונטרס בענייני תשובה ומוסר (הקונטרס נמצא בפרקים א-ו, המשך הספר נכתב על ידי החיד"א)

לקריאה נוספת

• גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138–139.
• גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171–176.
• ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
• מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.
• יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.
• הרב יעקב משה הלל, קונטרס שנות חיים, נספח לספר דרך חיים, מכון אהבת שלום מודיעין עילית תשע"ה.
• משה מ' פיירשטיין (ההדרה, מבוא והערות), ספר החזיונות, יומנו של חיים ויטאל, הוצאת יד בן צבי, 2006
• הרב משה הלל, "אגרות תשובה בחכמת הקבלה מאת רבי חיים ויטאל ורבי יוסף בן טבול לשאלת רבי אברהם מונוסון", מן הגנזים, ספר שישי, (תשעה), עמ' לא-נא.
• זהר עמר ויעל בוכמן, ייצור דבש ענבים על-פי ר' חיים ויטאל, סיני, קכא, תשנ"ח, עמ' רלא-רלח.

קישורים חיצוניים

• חקירה הרב מאיר אליהו | איפה קבור רבי חיים ויטל? | ביה״כ משכן יהודה, יוטיוב
• עץ חיים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר הגלגולים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• שערי קדושה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• רבי חיים ויטאל, שער המצוות, באתר היברובוקס
• רבי חיים ויטאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• על חייו ומשנתו של מהרח"ו, באתר הידברות
• רבי חיים ויטאל, באתר "אהלי צדיקים"
• רבי דוד הלחמי, רבי חיים ויטל, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' נ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי חיים ויטאל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים רלו-רמא, באתר HebrewBooks
• חנן גרינווד, ‏לא לשכוח קבלה: כתב יד בן 400 שנה..., באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2018
• 521, באתר "החכם היומי"
• חיים בן יוסף ויטל (1542–1620), דף שער בספרייה הלאומית
• שערי קדושה, באתר ספריא
• רבי חיים ויטאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יוסי חיות,ועתה אצייר לך עגולה ומשם תבין מה שצריך להבין : התרשים הקבלי כציור אפיסטמי. פעמים 150-152,עמ' 235-258
• אשכול מקיף על הציון הקדוש של רבי חיים ויטאל זיע"א באתר פורום לתורה.

הערות שוליים

תקופת חייו של רבי חיים ויטאל על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חיים ויטאל36484592Q2302424