מחקר סין
 | |
| עטיפת הספר באנגלית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ט. קולין קמפבל, תומאס מ. קמפבל |
| סוגה | ספר עיון |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2004 |
| מספר עמודים | 351 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת פוקוס |
| תאריך | 2009 |
| תרגום | ליאת פלן-לברטובסקי |
מחקר סין הוא ספר עיון מאת הביוכימאי והתזונאי ט. קולין קמפבל ובנו תומאס מ. קמפבל שיצא לאור בשנת 2004.
הספר בוחן את היחס בין צריכת מוצרים מהחי (בשר, ביצים, חלב) לבין מחלות כמו סרטן השד, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס, סוכרת, מחלת לב כלילית, השמנת יתר, מחלת חיסון עצמי (מחלות אוטואימוניות), דלדול עצם, מחלת ניוון מוח, וניוון כתם (מקולה).
פרויקט סין
"מחקר סין" המתואר בכותרת הוא "פרויקט סין", סקר שנעשה בקרב 6,500 איש ב-65 מחוזות בסין ונערך במשותף על ידי אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת אוקספורד, והאקדמיה הסינית לרפואה מונעת, במהלך 20 שנה, ומצא למעלה מ-8,000 התאמות סטטיסטיות משמעותיות בין הגורמים שנבדקו [דרוש מקור]. הסקר נערך בעקבות סקר קודם הקרוי "אטלס הסרטן", במסגרתו בדקה ממשלת סין בשנות ה-70 את שיעורי תמותה עבור 12 מחלות סרטן שונות ב-2,400 מחוזות ו-880 מיליון (96%) תושבי סין, ומצאה כי שכיחות הסרטן בסין קשורה לנתונים גאוגרפיים.
קולין קמפבל זכה לעיטורים רבים ופרסם למעלה מ-350 עבודות מדעיות במהלך 40 שנות מחקר תזונתי בבני אדם ובבעלי חיים. את מימון המחקר סיפקו המוסדות הלאומיים לבריאות בארצות הברית (NIH), המכון האמריקאי לחקר הסרטן מוושינגטון, והקרן האימפריאלית לחקר הסרטן באנגליה.
ממצאים והמלצות
החוקרים אינם מציגים את ממצאיו של מחקר יחיד שנערך בסין, אלא הם מציגים מחקרים מדעיים קודמים רבים, מקיפים פחות, שנמצא בהם מתאם בין דיאטה שכוללת מוצרים מהחי, לבין מחלות. החוקרים מספקים רקע היסטורי ומראים עקביות בין הממצאים של מחקר סין לבין מחקרים שעברו ביקורת עמיתים ביחס לראיה שהן שומן מהחי והן חלבון מהחי (כגון קזאין בחלב פרה) הם בעלי קשר חזק למחלות כמו מחלות לב, סרטן וסוכרת מסוג 2. הם גם בוחנים מחקרים קודמים שלא מצאו קשר ברור ביניהם. החוקרים מזהירים את הקוראים שהממצאים יעוררו מחלוקת, הואיל והם מתנגשים עם האינטרסים של מוסדות ואנשים רבים מהקהילה הרפואית ומתעשיות הבשר והחלב.
הספר נותן שורה של המלצות שנועדו להקטין או למנוע התפתחות של מחלות כרוניות. ההמלצה העיקרית היא לצמצם צריכה של מזונות מעולם החי, פחות מפעמיים בשבוע חלבון מהחי, לא יותר ממאה גרם בכל פעם. טוב עוד יותר, על פי המחברים, לעבור לתזונה טבעונית. כמו כן יש המלצות לעבור לצריכת מזונות מלאים (מזונות על בסיס אורז וקמח מלא) ולהימנע ממלח, ממזונות מעובדים, מתוספות שומן ומפחמימות מעובדות.
על אף שבספר נטען כי האפקט התרמי של פחמימות הוא גדול יותר מזה של חלבונים, קיימת מוסכמה שלפיה ההפך הוא הנכון.[1]
ביקורת על מחקרי סין
מחקר סין כולל משתנים רבים: נמדדו בו מאות משתנים שונים לכל אחד מ־65 המחוזות ולכן יש צירופי משתנים אפשריים רבים. הארייט הול סקרה את הספר ומצאה מקרים רבים שבהם יש בלבול בין מתאם (דוגמה היפותטית: בכמה מחוזות שונים יש צריכה גבוהה של בשר וכן שיעור גבוה יחסית של סרטן המעי הגס) לסיבתיות (הטענה שצריכת כמות גדולה של בשר מעלה את הסיכוי ללקות בסרטן המעי הגס) ואף חמור מכך: התעלמות מממצאים לא נוחים (דוגמה היפותטית נוספת: מתאם בין צריכה גבוהה של ביצים לשיעור תמותה נמוך מסרטן המעי הגס).[2][3]
פרנק הו (Frank B Hu) ווולטר וילט (Walter Willett) מאוניברסיטת הרווארד, אשר מחקריהם נסתרו על ידי קמפבל בספרו, הגיבו במכתב למערכת שפורסם ב-"Journal of Clinical Nutrition". הו ווילט טוענים שניתן לייחס את התוצאות המראות מתאם חיובי בין צריכת חלבון למחלות לב לפרמטרים אחרים המקושרים סטטיסטית לצריכת חלבון גבוהה, ושהתאמות סטטיסטיות כמו שקמפל הביא יכולים לנבוע מגורמים אחרים, גם תזונתיים וגם ואורח חיים המאופיין על ידי שפע כלכלי - החשובים בגורמים אלה הם הבדלים בפעילות גופנית, משקל גוף ועישון.[4]
בעימות כתוב עם קמפבל ב-2008, לורן קורדיין (Dr. Loren Cordain), פרופסור במחלקה לבריאות וישום מדע באוניברסיטת קולורדו, טען ש"ההגיון הבסיסי אשר עליו בנויה ההיפותזה של קולין (שדיאטה דלה בחלבון משפרת את בריאות האדם) היא חסרת בסיס, והיא אינה נמצאת בהלימה עם האבולוציה של המין שלנו", וכי "ישנן עדויות ניסוייות נרחבות אשר מצביעות כעת, כי צריכה גבוהה של חלבון רזה של בעלי חיים מפחיתה את הסיכון לשיגדון (דלקת פרקים), מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, השמנה, תנגודת לאינסולין, ואוסטאופורוזיס בעוד שהיא אינה מחלישה את תפקוד הכליות". קמפל הגיב בהטלת ספק במשמעות של העובדות שציין קורדיין,.[5]
בנוסף, המחקר נערך בקרב מדגם של כ-6,500 בני אדם, כולם מסין ובעלי אורח חיים שונה מזה המערבי. לכן, נדרשים מחקרים נוספים על בני אדם בעלי אורח חיים שונה הנתונים תחת אותו משטר תזונה על מנת להצביע על כך שהתזונה היא המשתנה המכריע ולא, למשל, ההבדל בין הפעילות הפיזית היומית בין הנחקרים לשאר העולם.
המחקר שבספר לא פורסם בכתב עת מדעי, והוא ללא ביקורת עמיתים.
סיכום מחקרים אחרים ומטא-אנליזות לגבי צריכת בשר - שונה ממסקנות כותב מחקר סין, ראו ערך מורחב - השפעות בריאותיות של אכילת בשר.
לקריאה נוספת
- קמפבל קולין, מחקר סין, פוקוס, 2009
קישורים חיצוניים
- אתר הספר (באנגלית)
- אריאל צֹבל, "מחקר סין" - תזונה ובריאות בין סין לארצות-הברית באתר "אנונימוס"
- אטלס הסרטן של סין באתר ההוצאה פוקוס - ספרי בריאות
- Arnold, Wilfred Niels. "The China Study (review)." Leonardo 38.5 (2005): 436-436.
- Jerome Stenehjem, The China Study, The Permanente Journal, Fall 2006, Volume 10 No. 3
הערות שוליים
- ^ The Thermic Effect of Food | CaloriesPerHour.com
- ^ הארייט הול, The China Study Revisited: New Analysis of Raw Data Doesn’t Support Vegetarian Ideology מתוך הבלוג Science-Based Medicine, 20 ביולי 2010
- ^ Denise Minger, The China Study - fact or fallacy
- ^ Reply to TC Campbell
- ^ Cordain, Loren and Campbell, T. Colin. "The Protein Debate", Performance Menu: Journal Of Nutrition & Athletic Excellence, 2008, accessed August 28, 2011.