פרשת תולדות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תולדות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "תולדות" מפנה לכאן. לערך העוסק ב"תולדה" של "אב" בהלכה, ראו תולדה.
תולדות
פסוקים בראשית, כ"ה, י"ט - כ"ח, ט'
מספר פסוקים 106
מספר תיבות 1432
תוכן לידת יעקב ועשו, מכירת הבכורה, יצחק ומשפחתו בגרר, מריבת יצחק עם הפלשתים, יעקב זוכה בברכת
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
ספרדים, אשכנזים ואיטלקים מלאכי, א', א' - ב', ז'
תימנים מלאכי, א', א' - ג', ד'

פרשת תּוֹלְדֹת היא הפרשה השישית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י"ט ומסתיימת בפרק כ"ח, פסוק ט'. מקור שמה בפסוק הפותח אותה: ”וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם” (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"ט), והיא מוקדשת בעיקרה לסיפורו של יצחק אבינו ולבנו יעקב שלוקח את ברכות הבכורה מעשיו ובורח לחרן. את פרשת תולדות קוראים בין התאריכים כ"ט בחשוון-ה' בכסלו.

נושאים בפרשה

יעקב ועשו

ערך מורחב – מכירת הבכורה

לאחר עשרים שנות עקרות התעברה רבקה. הבנים מתרוצצים בקרבה והיא הולכת לדרוש את ה'. התשובה שהיא מקבלת היא ”שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ” (פרק כ"ה, פסוק כ"ג). ואכן, נולדים לה שני בנים, עשו ויעקב. עשו הופך להיות צייד ובעקבות כך זוכה לאהבתו של אביו, ויעקב 'יושב אוהלים' ומועדף על ידי אמו.

באחד הימים בא עשו מן השדה ומוצא שיעקב מכין נזיד עדשים. הוא מבקש מיעקב לאכול מן הנזיד, ויעקב מבקש שימכור לו בתמורה את הבכורה. עשו מסכים, תוך שהוא מזלזל במופגן בבכורה, והמכירה מתבצעת.

לדעת אבן עזרא הכל נובע מכך שבביתו של יצחק שררה עניות מופלגת לעת זקנותו, ומאחר ויצחק היה תלוי בצידו של עשו לכן אהב אותו יותר, זו גם הסיבה שעשו זלזל בבכורה, דבר שמתבטא בעיקר בירושה שלא הייתה כאן, וכך גם זו הסיבה בהמשך הפרשה שלא היה ליעקב בגדים 'חמודים' משלו ולקח את של עשו, ולכן גם נשלח יעקב לחרן בלא כלום שהוא אומר וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ (פרק כח פסוק כ).

יצחק בגרר

ערך מורחב – ירידת יצחק לגרר

בארץ ישראל יש רעב, ויצחק רוצה לרדת למצרים. ה' מורה ליצחק להישאר בארץ ישראל, ומבטיח לו כי בזכות אברהם יזכה זרעו לגור בארץ. יצחק עובר לגור בגרר. רבקה כמעט ונלקחת ממנו לבית אבימלך, לאחר שיצחק טען שהיא אחותו. אולם אבימלך, שרואה את יצחק מצחק את רבקה, מבין שהיא אשתו, מחזיר אותה אל יצחק ונוזף בו.

ברית יצחק ואבימלך

ערך מורחב – ברית יצחק ואבימלך

יצחק זוכה לרווחה כלכלית גדולה ומגורש מגרר. הוא חופר בארות והפלשתים נכנסים במריבה עמו על הבעלות עליהן. לאחר שעבדי יצחק חפרו כבר את הבאר השלישית, רחובות, הניחו להם הפלשתים. לאחר מכן עולה יצחק לבאר שבע, עבדיו חופרים באר נוספת ויצחק קורא לו 'שבעה' על שם העיר באר שבע. בסופו של דבר אבימלך מגיע בעצמו במשלחת כבוד אל יצחק ומבקש לכרות עמו ברית, ברית יצחק ואבימלך, יצחק עושה להם משתה, נשבעים איש לאחיו, ונפרדים לשלום.

נישואי עשו

עשו לוקח לו שתי נשים, את 'יהודית בת בארי החיתי' ואת 'בשמת בת אילון החיתי', נשים אלו היו למורת רוח ליצחק ולרבקה, ובעקבות כך הוא נישא בנוסף על אלה גם לבת דודו 'מחלת בת ישמעאל' בן אברהם אחות נביות.

ברכתו של יצחק

ערך מורחב – לקיחת הברכות

יצחק מבקש לברך את בנו החביב עליו - עשו - לפני מותו, ושולח אותו לצוד לו ציד ולהכין לו מטעמים כאשר אהב, רבקה שומעת את הדברים ומורה ליעקב לקחת שני גדיי עיזים טובים, להכין מהם מטעמים, לבוא אל יצחק, ולהציג את עצמו כאילו הוא עשו ולקבל את הברכה. יעקב עושה כדבריה ומקבל את ברכתו של יצחק, אף על פי שהוא תמה כיצד ”הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו”.

עשו חוזר מהציד והכנת המטעמים, וכאשר הוא מגלה שיעקב קיבל את ברכתו הוא מתכנן להרוג את יעקב אחרי מות אביהם. מזימתו נודעת לרבקה ובעקבות זאת היא שולחת, בהסכמת יצחק, את יעקב לבית לבן אחיה בחרן, כדי שיישא לו לאשה אחת מבנותיו.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת תולדות יכולה לחול בחמישה תאריכים שונים:

הפטרה

ההפטרה היא בספר מלאכי שבתרי עשר, מתחילתו ועד פרק ב', פסוק ז' (התימנים ממשיכים עד פרק ג', פסוק ד'). מלאכי עוסק בין השאר ביחסי יעקב ועשו, וקובע: ”הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה' וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי” (ספר מלאכי, פרק א', פסוקים ב'-ג').

בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ס"ה, פסוק כ"ג עד פרק ס"ו, פסוק י"ח.

בשנים המתחילות ביום חמישי (כ-31.9% מהשנים) פרשת תולדות נקראת בערב ראש חודש ונוהגים לקרוא בה את הפטרת "מחר חודש" במקום ההפטרה הרגילה.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת תולדות, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    32470135פרשת תולדות