עדשה תרבותית

מתוך המכלול
(הופנה מהדף עדשים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עדשה תרבותית
צמח העדשה, פירות, תרמילים ופרחים
מיון מדעי
ממלכה צומח
מערכה בעלי פרחים
מחלקה דו-פסיגיים
סדרה קיטניתאים
משפחה קטניות
תת-משפחה פרפרניים
סוג עדשה
מין עדשה תרבותית
שם מדעי
Lens culinaris

עדשה תרבותית (שם מדעי: Lens culinaris) היא מין צמח ממשפחת הקטניות. זרעי העדשה - העֲדָשִׁים, משמשות למאכל.

צמח העדשה הוא צמח חד-שנתי. הזריעה היא לקראת סוף החורף (באקלים ים תיכוני) וזמן הגידול נע בין 70–105 יום. גובה הצמח 20–70 ס"מ, ולו פרחים קטנים בצבעים לבן, ורוד או כחלחל. לצמח תרמילים המכילים בין 1–3 זרעים. קיימים שני תת-מינים: קטני זרע בעלי זרעים בקוטר 3–6 מ"מ, וגדולי זרע בעלי זרעים בקוטר 7–9 מ"מ.

עדשים בצבעים שונים

זרעי הצמח, הלא הן העדשים, משמשים את האדם למאכל כבר מתקופה קדומה. ראיה לכך היא הימצאות עדשים ביישובים מהתקופה הנאוליתית. קיימות עדשים במגוון צורות וצבעים, בהן ירוקות/חומות, כתומות/אדומות ושחורות. העדשים מזינות ביותר ומכילות כמות גבוהה של חלבון, מינרלים, ויטמינים וסיבים תזונתיים. תכולת החלבון הגדולה של העדשים (כ-30% בעדשים לא מבושלות) הופכת אותן למרכיב תזונתי חשוב בתזונתם של צמחונים וטבעונים, ובמטבחים צמחוניים כגון המטבח ההודי.

העדשים משמשות להכנת מגוון מאכלים: מסלטים, מרקים (מרק עדשים) ונזידים ועד קציצות. תבשיל עדשים נפוץ הוא "דאל" הודי, המוכן לרוב מעדשים צהובות, עגבניות, בצל וזרעי כוסברה.

העדשים במקורות

עדשים נזכרות פעמים רבות בתנ"ך ובחז"ל. האזכור הידוע ביותר, הוא בסיפור מכירת הבכורה של עשו ליעקב תמורת לחם ונזיד עדשים. בנוסף לשימוש היומיומי בעדשים, הן נחשבות למאכל אבלים, שצורתן צורת עיגול, ואין להן פה (פתח), סימן למוות שהוא כגלגל החוזר בעולם, ואין לאבל פה כי הוא שותק מכאב לב[1]. ומסיבה זו יש הנוהגים לאכול עדשים בסעודת הבראה ובסעודה מפסקת בערב תשעה באב.

העדשים מוזכרות ארבע פעמים בתנ"ך, תמיד בלשון רבים: פעמיים עם ה'פול' ומרכיבי מזון חשובים אחרים (שמואל ב' ז כח; יחזקאל ד ט), וממנו מכינים נזיד אדום (בראשית כה לד). הצמח היה מגידולי ארץ ישראל בתקופת דוד: "ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים" (שמואל ב' כג יא). זיהוי העדשים הוא חד משמעי בכל התרגומים והפירושים. צמח זה הוא מגידולי העולם העתיק ושרידיו נמצאו באתרים רבים במזרח הקרוב וכן בארץ ישראל באתרים מתקופת המקרא. הוא נזכר רבות בחז"ל ותקופות מאוחרות יותר[2].

בספרות חיצונית

בסיפור העם הגרמני "הנסיכה על העדשה", מודגם פינוקה של האריסטורקטיה, כאשר נסיכה מפונקת אינה מצליחה להירדם על מיטה שמתחתיה מונחת עדשה אחת.

העיר ההודית "בנגלור", נקראת על שם מיתוס[דרוש מקור], על פיו מלך הגיע אינקוגניטו לאזור כפרי, וחקלאי הציע לו בנדיבותו נזיד עדשים מבלי לדעת שהוא מלך. לפי האגדה, אותו מלך הקים באותו אזור את העיר וקרא לה על שם נזיד העדשים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שבלי הלקט הל' אבלות.
  2. זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 101

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 501: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0