ירידת יצחק לגרר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבימלך ויצחק
נחל גרר, אחד הזיהויים לגרר המקראית

ירידת יצחק לגרר הוא אירוע מקראי המתאר את ירידת יצחק לגרר בעקבות הרעב בארץ כנען, ואת קורותיו בגרר. הסיפור מובא בספר בראשית, פרשת תולדות, פרק כ"ו.

פרק זה הוא הפרק היחיד בתנ"ך שבו יצחק מופיע כדמות שעומדת בפני עצמה. מאז לידתו של יצחק ועד פרק זה, מופיע יצחק כטפל לאברהם אביו, ומפרק זה והלאה, יצחק מופיע כטפל לבניו.

רקע

בעקבות רעב בארץ כנען, ועקב רצונו של יצחק לרדת למצרים כאברהם אביו, ה' התגלה בנבואה ליצחק, ואמר לו ללכת לגרר ובמקום למצרים:

אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה, שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ, כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ: וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי, וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי

.

הסיפור המקראי

יצחק הלך אל אבימלך מלך פלשתים לארץ גרר, כמו שה' ציווה אותו בנבואה.

כשיצחק הגיע לגרר הוא לא רצה להגיד על רבקה שהיא אשתו כי פחד שכיון שהייתה טובת מראה אנשי המקום יהרגו אותו כדי לקחת אותה לאשה, ולכן כשאנשי המקום שאלו כיצד הוא קשור לרבקה, הוא ענה "אחותי היא".

לאחר שעברו ימים רבים, חששו של יצחק פחת, ולכן לא נזהר מפני הפלשתים. כשאבימלך מלך פלשתים השקיף מהחלון הוא ראה את יצחק מצחק (לשון תשמיש) עם רבקה אשתו. אבימלך הבין שרבקה היא אשתו של יצחק, ולכן שאלו מדוע אמר שהיא אחותו. יצחק ענה שחשש שיהרגוהו כדי לשאת אותה, ובתגובה אבימלך זעם עליו על שכמעט החטיא אותו: "מה זאת עשית לנו? כמעט שכב אחד העם (לפי רש"י הכוונה למיוחד שבעם, שזה המלך) עם אשתך, והבאת עלינו אשם".

לאחר המעשה אבימלך לקח אותו תחת חסותו וציווה את עמו הפלשתים "הנוגע באיש הזה ובאשתו מות יומת".

עקב עמידתו בניסיון ואי עזיבתו את הארץ, ה' ברך את יצחק בזריעתו אפילו שהיה שנת רעב, ויצא לו מהקרקע מאה שערים (לפי רש"י כפול מאה ממה שראוי לצאת מהקרקע הזו, ולפי רבי יוסף בכור שור המספר "מאה" אינו בדווקא). ועקב כך הוא התפרסם ושמו גדל בגרר.

הצגת האשה כאחות

הסבר של הנושא התקבל מהארכאולוגיה והאפיגראפיה, כשבארם נהריים (היום צפון עיראק) התגלתה העיר העתיקה נוזי. מהארכיונים המשפחתיים שנמצאו שם התגלה שקשרי הנישואים נחשבו הדוקים ביותר, כאשר לאשה נשואה ניתן מעמד נוסף של אחות. אם כן יצחק השתמש באמצעי המשפטי החזק ביותר שעמד לרשותו לפי החוק והמנהג של זמנם. ההסבר לזה הוא שהמשפחה (אברהם) הגיעה מחרן שהייתה באותה השפעה תרבותית של נוזי. זה הרקע להצגת האשה כאחות בשביל להגן עליהם מהשליטים שניסו לפגוע בהם[1].

הקשר והבדלים בין ירידת יצחק לגרר לירידת אברהם למצרים ולגרר

מחבר המדרש הגדול[2] טען בהתייחסו לזה שיצחק התמודד עם אותם מצבים שאברהם אביו התמודד אתם ש"כל מה שאירע לאברהם, אירע ליצחק".

עקב הדמיון אלישע שפי כותב ש"עלילות חייו (של יצחק) אינן כמעט אלא חזרה רפויה על חלק מעלילות אביו... התיאורים בסיפור יצחק כה חיוורים, עד כי חוקרים רבים רואים בו רק העתק מלאכותי מסיפורי אברהם"[3]. עם זאת משה דוד קאסוטו טוען שמטבע הדברים סיפורי יצחק קשורים לסיפורי אביו "בדין הוא שיהיו מאורעות חייו של יצחק מעורים בתחילה במאורעות של אביו ואחר כך במאורעות חייו של בנו". ועל כן "לא היה אפשר להימנע מכך שבסיפור האבות מופיע יצחק כבנו של אביו או כאביו של בנו, ופחות מכך כדמות עצמאית שאינה תלויה באחרת"[4].

סיפור ירידת יצחק לגרר זהה לסיפור ירידת אברהם למצרים ולסיפור ירידת אברהם לגרר, יצחק, כמו אביו, נודד בגלל הרעב, מגיע לאותם המקומות, מתווכח עם אבימלך על עניין המים ואחר כך כורת עמו ברית. המקרא עצמו מעיד על הדמיון והזיקה שבין יצחק לאברהם בכמה מישורים בפרשה זו:

  • הרעב – "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם" (בראשית כ"ו, א).
  • השבועה על ירושת הארץ – "גור בארץ הזאת... והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך" (שם, ג).
  • חפירות הבארות – "ויחפר את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו" (שם, יח).
  • שמות זהים לבארות – "ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו" (שם, שם).
  • הברכה ליצחק – "וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי" (שם, כד). אלהי יצחק הוא אלהי אברהם – "וירא אליו ה'... ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך" (שם, כה).

אך עדיין קיימים מספר הבדלים ביניהם:

  • בירידת אברהם למצרים ולגרר שרה נלקחת לבית המלך, בניגוד לירידת יצחק לגרר שם רבקה נשארת בבית יצחק.
  • אבימלך מגלה שהיא אשת יצחק עוד לפני שהיא נלקחת לבית המלך, באברהם היא הגיעה לפרעה.
  • בסיפור של אברהם הקב"ה מתערב ומזהיר את פרעה שהוא ימות בעקבות לקיחת האישה, וכשאברהם אצל אבימלך הוא פוגע (נגעים). לעומת זאת, במקרה של יצחק אין התערבות אלוקית.
  • בסיפור יצחק אין ניסיון, רבקה לא נמצאת במצוקה, המלך מגלה רק לאחר זמן (כי ארכו לו שם הימים) שרבקה שוהה עם יצחק וממילא נראה שהיא אשתו. לעומת זאת בסיפורי אברהם הגילוי ששרה היא אשת אברהם מופיע כאשר שרה נמצאת בבית המלך ושורה במצוקה.
  • בשני הסיפורים של אברהם, הוא מתעשר מהמלך, לעומת בסיפור יצחק אין לו רווח כלכלי מהמלך.

הבדלים אלו נובעים מכך ששרה נלקחה בפועל, לעומת רבקה שלא נלקחה.

הבדל נוסף:

  • יצחק מתיישב לזרוע בארץ, וברכת ה' חלה על היבול בשדהו, בעוד ברכת ה' לאברהם "בכל" (בראשית כ"ד, א) מתפרשת לפי דרך הפשט, על המקנה, על כסף וזהב, על עבדים ושפחות, ועל גמלים וחמורים, וכולם ניידים ומהלכים. ההתיישבות בארץ מופיעה כאן כקיום מצוות ה', כעיקר הסיפור, קיום הבטחת ה' לאברהם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הפרק על יצחק בספר בראשית, ד"ר משולם מרגליות
  2. בפתיחה לפרק
  3. ערך "יצחק" ב"לכסיקון מקראי", הוצאת "דביר" ת"א, תשכ"ה, כרך א', עמ' 395.
  4. ערך "יצחק" באנציקלופדיה המקראית, כרך ג', עמודה 753.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0